תוכן העניינים
תוכן העניינים
אם אתם סובלים מעייפות או מעלייה מפתיעה במשקל, ייתכן שיש אצלכם הפרעה בתפקוד בלוטת התריס. למעשה, אלה רק שניים ממגוון תסמינים שיכולים להתפתח כתוצאה מתת תפקוד של בלוטת התריס, כלומר כאשר בלוטת התריס אינה מתפקדת כנדרש.
אבל ייתכן שהתסמינים שלכם נגרמים על-ידי סיבה אחרת שאינה קשורה לבלוטת התריס. מעריכים כי 90% מהאנשים שאובחנו עם תת-תריסיות למעשה סובלים ממחלת השימוטו, הידועה גם בשם דלקת לימפוציטית כרונית של בלוטת התריס. מדובר במחלה אוטואימונית, כלומר במחלה זו הגוף תוקף רקמות שלו עצמו בטעות.
במקרה של דלקת בלוטת התריס ע"ש השימוטו, מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס ופוגעת בה. בלוטת התריס היא בלוטה קטנה בצורה דמויית פרפר הממוקמת בקדמת הצוואר. תאי מערכת החיסון מייצרים חלבונים המכונים נוגדנים. אלה לוכדים ומנטרלים חומרים שנדרשים לייצור הורמון בלוטת התריס. התוצאה היא רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס, וזה יכול לגרום להופעתם של מגוון תסמינים אפשריים.
בהתחלה התסמינים יכולים להיות עדינים, עד כדי כך שקשה להבחין בהם. אבל במהלך הזמן הם עלולים להתגבר. באופן כללי, המחלה הזו גורמת להרס איטי ומתקדם של בלוטת התריס. עם זאת, התסמינים עשויים להשתנות לסירוגין, כאשר לפעמים נראה שבלוטת התריס מתחילה לתפקד טוב יותר, ולפעמים המחלה אף יכולה לגרום לתריסיות יתר זמנית.
אמנם לא ידוע מה בדיוק הסיבה לכך, אבל נראה שגורמים גנטיים תורמים להתפתחות של מחלת השימוטו. גם גורמים נוספים כמו גיל, מגדר ומחלות אוטואימוניות או אנדוקריניות אחרות יכולים לתרום להתפתחות המחלה. אמנם לא ניתן לשנות את הגנים, אבל יש דברים שאפשר לעשות כדי למנוע טריגרים שעלולים לגרום לתגובה אוטואימונית. זה המפתח לטיפול נאות במחלת השימוטו.
תרופה קונבנציונלית לבלוטת התריס אולי תעלה את רמת הורמון בלוטת התריס ותעזור להקל על התסמינים, אך היא לא תטפל בבעיה האמיתית, ההפרעה בתפקוד של מערכת החיסון. אם תוכלו לקבוע אילו גורמים תרמו לתגובה האוטואימונית, אז תוכלו לטפל במחלה באופן טבעי על-ידי הסרת הטריגרים.
אלה שישה תחומים שאליהם צריך להתייחס כאשר רוצים להפחית את התגובה האוטואימונית בדרכים טבעיות:
אבות מזון רבים חיוניים לתפקוד תקין של בלוטת התריס ושל מערכת החיסון. מחסור באבות המזון הללו עלול להגדיל את הסיכוי להתפתחות מחלות אוטואימוניות כמו מחלת השימוטו.
בבחירת תוסף ברזל שימו לב שברזל ביס-גליצינט הוא צורת ברזל שנוטה להיספג טוב יותר ולגרום לעצירות לעתים רחוקות יותר מאשר כדורי הברזל האחרים. אם אתם נוטלים תרופה עם הורמון בלוטת התריס, אין ליטול תוסף ברזל בטווח של שעתיים סביב נטילת התרופה, שכן ברזל עלול להפריע לספיגתה.
ניתן לעלות את צריכת הברזל בתזונה גם על-ידי אכילת מזונות כמו בשר אדום, עוף, שעועית וירקות עלה ירוקים. אבל זכרו כי ברזל ממקורות צמחיים נספג פחות טוב מאשר ברזל מן החי. ויטמין C יכול לעזור להגדיל את ספיגת הברזל במקרים כאלה.
המטרה של תכנית לטיפול במחלת השימוטו היא להפחית את היקף הדלקת בגוף. לכן, כדאי להוריד מהתפריט מזונות שעלולים לגרום לדלקת. אנשים שונים יכולים להיות רגישים למזונות שונים, אבל המזונות הבאים נוטים לגרום לדלקות בשכיחות הגבוהה ביותר:
הרופא המטפל שלכם יכול להפנות אתכם לבדיקה לזיהוי אלרגיות למזונות. תוכלו להשתמש בנתוני הבדיקה כדי להתרחק מהמזונות שאליהם אתם רגישים. עם זאת, תוכלו גם לנסות להבין לאילו מזונות אתם רגישים באופן עצמאי, על-ידי דיאטה של "החרגה/הסתה" (EPD).
ב-EPD מוציאים מזון מסוים מהתפריט למשך שלושה שבועות. לאחר מכן מחזירים את אותו המזון לתפריט למשך שלושה ימים ועוקבים אחר התגובה. חפשו תסמינים של רגישות למזון כמו גזים, עייפות, כאבי ראש, כאבי מפרקים, יציאות רכות, עצירות, נדודי שינה או שינויים בעור.
בין סוגי המזון שכדאי לבדוק:
דרך מהירה יותר ליישם דיאטה מסוג EPD היא להוציא את כל סוגי המזון הללו מהתפריט שלכם למשך שלושה שבועות. לאחר מכן החזירו סוג מסוים של מזון בכל פעם, אחת לשלושה ימים. אם החזרת מזון מסוים לתפריט לא גורמת להופעת תסמינים, אתם יכולים להשאיר אותו בתפריט שלכם. אם כן מופיעים תסמינים, הורידו את המזון שוב מהתפריט.
כ-70-80% מתאי מערכת החיסון נמצאים במעיים. אז שיפור תפקוד המעיים גם תורם לתפקוד מיטבי של מערכת החיסון.
אצל רוב חולי השימוטו רמת החומצה בקיבה היא נמוכה. כאשר רמת החומצה בקיבה נמוכה, ספיגת אבות המזון במעיים פחות טובה. כמו כן, מעבר בסביבה פחות חומצית בקיבה מאפשר לחיידקים שונים לשרוד ביתר קלות. זה מאפשר לחיידקים להשתלט על מערכות גוף שונות ולגרום לזיהום.
בטאין HCL (הידרוכלוריד) הוא תוסף שיכול לעזור להגיע לחומציות אופטימלית בקיבה. צריך ליטול אותו עם אנזים העיכול פפסין, לאחר ארוחות עתירות חלבון. זה עוזר לגוף לפרק את החלבונים בצורה מלאה יותר, כדי שהם לא יהפכו לטריגרים אימוניים.
אצל רבים מחולי השימוטו קיים חוסר איזון בין החיידקים הטובים והרעים במעיים. בדרך כלל זה קורה כיוון שמחסור בהורמון בלוטת התריס גורם לניע ירוד במעיים. ניתן לשקם את חיידקי המעיים הטובים לרמה המאפשרת להשתלט על החיידקים הרעים על-ידי נטילת תוסף פרוביוטי איכותי.
יש שני הסברים אפשריים למצב שבו זיהום יכול לגרום למערכת החיסון לתקוף את בלוטת התריס:
בין הזיהומים הנפוצים המזוהים עם מחלת השימוטו קנדידה, מיקופלזמה ונגיף אפשטיין-בר. כדאי לבדוק האם יש בגוף שלכם זיהומים ולטפל בהם לפי הצורך.
עקה גורמת לשחרור קורטיזול מיותרות הכליה, וקורטיזול גורם לירידה בייצור של הורמון בלוטת התריס. לכן, כל תכנית לטיפול במחלת השימוטו צריכה לכלול פעילויות לניהול עקה כמו יוגה, מדיטציה או תרגילי נשימה.
אדפטוגנים הם חומרים טבעים שגם יכולים לעזור להתמודד עם עקה כראוי. אדפטוגן יכול לחזק מערכת חיסון מוחלשת וגם להרגיע תגובה חיסונית מופרזת. כך, הוא עוזר לגוף להסתגל לעקה בדרך הנדרשת כדי להגיע לתפקוד תקין של מערכות הגוף. בין הדוגמאות לאדפטוגניםפטריית ריישי, אלאוטרוקוקוס, סכיזנדרה וגם ויתניה משכרת.
הסביבה מכילה כימיקלים רעילים רבים שעלולים לפגוע בגופכם במגוון דרכים שונות – לגרום לדלקת או להפרעות הורמונליות וגם לסיכון מוגבר לתגובה אוטואימונית. קשה להימנע מחשיפה לכל הרעלנים. אבל יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להפחית את השפעתם על בריאות בלוטת התריס שלכם:
אמנם יש אנשים שלא יצליחו להיגמל לחלוטין מנטילת הורמון בלוטת התריס, אבל אין ספק שיש הרבה דרכים טבעיות לטיפול במחלת השימוטו אשר יכולות לעזור לכם להרגיש טוב יותר, גם אם לא יפחיתו את מינון התרופה הנדרש. במידת האפשר, מצאו רופא מטפל עם ניסיון בשימוש גם בשיטות טבעיות וגם ברפואה הקונבנציונלית לטיפול במחלות בלוטת התריס. תמיד התייעצו עם הרופא המטפל לפני כל שינוי בטיפול התרופתי או נטילת תוסף חדש.
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
