אמנם יש נשים שמצליחות להיכנס להריון בקלות, אבל זה לא המצב אצל כולן. נשים מסוימות מתקשות להיכנס להריון. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הניסיונות שלכם להיכנס להריון והחוויות הקשורות לתהליך הזה, על מנת לגבש גישה אופטימלית שתגדיל את הסיכויים שלכם להיכנס להריון. להלן כמה גורמים הקשורים לפוריות שכדאי לקחת בחשבון.

1. מזונות ותוספים לשיפור פוריות

יש נשים ששואלות על דרכים טבעיות לשפר את הפוריות. מאמרים מסוימים תומכים בגורמים תזונתיים ובאורחות חיים מסוימים שעשויים לתרום לשיפור הסיכויים להיכנס להריון. לדוגמה, צריכת כמויות גדולות יותר של שומנים חד-בלתי-רוויים, חלבון צמחי במקום חלבון מן החי, פחמימות עם מדד גליקמי נמוך, מוצרי חלב עתירי שומן,  מולטיוויטמינים וגם  ברזל  מצמחים ומתוספים עשויה להשפיע לטובה על הפוריות אצל נשים בריאות.  

זה מה שמחקרים אומרים על שינויים תזונתיים מסוימים והשפעתם על הפוריות:

חומצה פולית ואבץ

החשיבות של  חומצה פולית  וגם  אבץ  הודגמה במחקרים רבים. חיפוש בספרות מדעית מעלה כי יש לאבץ תפקיד בהתפתחות מינית, בביוץ (שחרור ביציות) ובווסת. גם לאבץ וגם לחומצה פולית יש סגולות נוגדות חמצון, וייתכן שיש לכך השפעה על הפוריות גם אצל נשים וגם אצל גברים. אצל גברים, בפרט כשמדובר בגברים מבוגרים יותר, צריכה גבוהה של  ויטמין C,  ויטמין E,  בטא-קרוטן,  אבץ וגם  חומצה פולית  עשויה לצמצם את הפגיעה בדנ"א של זרעונים.  

מולטיוויטמינים

מחקר אחר הדגים כי שימוש קבוע  במולטיוויטמינים  עשוי להפחית את הסיכון לעקרות אצל נשים. חשוב לזכור כי גם אם ייתכן שיש לתזונה ולתוספים תפקיד מסוים בטיפולי פוריות, יש חשיבות גם לטיפולי הפוריות הקונבנציונליים, כאשר ייתכן שגישה המבוססת על תזונה ותוספים יעילה יותר כטיפול משלים.  

מוצרי חלב עתירי שומן  

צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב דלי שומן עלולה למעשה להגביר את הסיכון לאי-קבלת וסת ולעקרות בהמשך, ואילו צריכת כמויות גדולות יותר של מוצרי חלב עתירי שומן עשויה לצמצם את הסיכון הזה.

שומנים חד-בלתי-רוויים ורב-בלתי-רוויים

לפי מחקר שבו יותר מ-18,000 נשים ללא היסטוריה של עקרות קיבלו שאלון עם שאלות על תדירות הצריכה של מזונות שונים, צריכה של שומנים טראנס-בלתי-רוויים במקום פחמימות או שומנים בלתי רוויים המצויים לעתים קרובות בשומנים שלא עברו הידרוגנציה (ממנון), עלולה להגביר את הסיכון לעקרות. שומני טראנס מצויים בדרך כלל במרגרינה, במזונות מעובדים ומטוגנים ובדברי מאפה. כדאי לבחור בשומנים חד-בלתי-רוויים ורב-בלתי-רוויים. הם טובים יותר ללב, לרמות הכולסטרול בדם ולבריאות הכללית שלכם.

מאקה

שורש מאקה  הוא צמח מאכל שמקורו בדרום אמריקה. מחקר בהשתתפות תשעה גברים בוגרים ובריאים בגילאים 22-44 שנים בדק את ההשפעה של טבליות עם מאקה (1500 או 3000 מ"ג ביום) במשך ארבעה חודשים. המחקר העלה כי השימוש במאקה הביא לשיפור בייצור הזרע ובתנועתיות הזרעונים.

אבקת דבורים ומזון מלכות

אבקת דבורים  היא תוסף טבעי מעניין נוסף, אבל עד היום לא נערכו מספיק מחקרים בבני אדם עם אבקת דבורים. היא נחקרה רק בקרב ארנבונים בוגרים, והודגם כי היא תורמת לשיפור הפוריות ואיכות הזרע בבעלי החיים האלה.

מזון מלכות  הוא דוגמה נוספת לתוסף שעדיין לא נחקר כראוי בבני אדם, ורק מחקרים במודלים המבוססים על חיות מעבדה הדגימו השפעה פוטנציאלית שלו על פוריות. יידרשו מחקרים נוספים שאולי יעזרו לנו לקבוע איך התוספים הטבעיים הללו משפיעים על שיפור או מיטוב הפוריות, הן אצל נשים והן אצל גברים.

סיבים תזונתיים

באשר לסיבים  תזונתיים, ממצאי המחקרים אינם חד-משמעיים, ולא ניתן לתת המלצה או תשובה חד-משמעית לשאלה האם יש לכמות הסיבים השפעה משמעותית על פוריות. מחקר אחד שעקב אחר 250 נשים בגילאים 18 עד 44 במשך שני מחזורי וסת, הדגים כי צריכת סיבים גבוהה יותר נקשרת לירידה ברמות ההורמונים ולאי-קבלת וסת.  

צריכה מתונה של סויה

סויה היא עוד נושא שעורר דיונים רבים. סויה זכתה להרבה תשומת לב כאשר היא עלתה לכותרות בגלל חשד שהיא עלולה לגרום לבעיות פוריות. מאז חוקרים, רופאים ותזונאים רבים הבהירו כי רק צריכת סויה בכמויות מופרזות עלולה להוביל לעקרות. אמנם מחקרים בבעלי חיים קשרו חשיפה לסויה לפגיעה ברבייה, בתפקוד המיני וברמות ההורמונים, אבל רוב המומחים סבורים כי צריכה מתונה של סויה (בערך 15 גרם של חלבון סויה וכ-50-60 מ"ג של איזופלבונים מסויה ביום) בטוחה וגם מעניקה יתרונות בריאותיים רבים.

לפעמים קשה לנווט בין סוגי הפחמימות השונים והמקורות הטובים ביותר של ויטמינים, מזונות קורט או מינרלים. ייתכן שהתייעצות עם הרופא המטפל שלכם ועם תזונאי מוסמך תעזור להבין את הסוגיות המורכבות הללו ולגבש תכנית אישית, בת-השגה ומוצלחת.

‌‌‌‌2. איך משקל הגוף משפיע על פוריות  

שיקול חשוב נוסף הוא משקל הגוף. ידוע שיש קשר בין משקל הגוף לווסת. תת-משקל עלול לגרום לאי-קבלת וסת, וזה בתורו עלול להביל לפגיעה בפוריות. פעילות גופנית מאומצת וירידה באחוז השומן בגוף היא תופעה נפוצה אצל ספורטאים הנקשרת לירידה בפוריות, עקב אי-קבלת וסת.  

מצד שני, גם אורח חיים יושבני ועודף משקל עלולים להוביל לעקרות. למעשה, הודגם כי בקרב הנשים בארה"ב עודף משקל נקשר לסיכון גבוה יותר לעקרות מאשר תת-משקל. חשוב להגיע לאיזון הנכון בין התזונה והפעילות הגופנית כדי לקבל כמות מספקת של הוויטמינים ואבות המזון החיוניים, כולל צריכה מספקת של שומנים בריאים והקפדה על אורח חיים פעיל במטרה לשמור על משקל תקין. שמירה על מתינות באכילה, בפעילות גופנית ובאורח החיים באופן כללי תעזור להגיע לאיזון שיתרום לבריאות כללית טובה.

3. ההשפעה של קפאין, אלכוהול ועישון על פוריות  

לפעמים נשים תוהות האם צריכת קפאין ואלכוהול יכולה להשפיע על פוריות. הודגם כי צריכה גבוהה של קפאין, מעל 500 מ"ג ביום, מעכבת התעברות אצל נשים פוריות ובריאות. לשם המחשה, ספל קפה מכיל בממוצע 95-100 מ"ג קפאין.  

נראה כי לצריכת אלכוהול בכמות נמוכה עד בינונית אין השפעה משמעותית על פוריות. כמובן, לא מומלץ לצרוך אלכוהול בתקופת הריון.

עישון נקשר לתחילת חדלון וסת (גיל המעבר) בגיל מוקדם יותר בהשוואה לנשים שאינן מעשנות, כך שהפסקת עישון היא דרך נוספת להאריך את חלון הפוריות אצל נשים. באופן דומה, הודגם כי אצל גברים עישון עלול להשפיע לרעה על איכות הזרע. כך, עישון הוא גורם חשוב שאותו מומלץ לקחת בחשבון גם לנשים וגם לגברים שמעוניינים להיכנס להריון ולהביא ילד לעולם.

4. סטרס, חרדה ופוריות  

ייתכן שגם סטרס, חרדה ודיכאון משפיעם על פוריות. הפחתת רמות הסטרס או טיפול בחרדה ובדיכאון עשויים לעזור להגיע לפוריות מיטבית באופן טבעי. יש בגוף מסלולים שונים שמעורבים בהתעברות. מחקר אחד הגיע למסקנה כי סטרס מביא לירידה משמעותית בסיכוי להיכנס להריון או להתעבר בתקופה שבה פוריות האישה היא בשיאה. כמו כן, ייתכן שסטרס קשור לתנודות ברמות ההורמונים ומוביל להארכה או לקיצור של המחזור החודשי. חוקרים בחנו את הקשר בין סטרס למשך המחזור החודשי, וגילו כי בדרך כלל מחזור הווסת היה ארוך יותר כאשר רמות הסטרס או גורמי הסטרס היו גבוהות יותר. המחקר התבסס על הגדרה שלפיה סטרס הוא דרישה לביצועים גבוהים יותר או צורך להסתגל לדרישות חדשות.  

סטרס וחרדה משפיעים על הפוריות לא רק אצל נשים. למעשה, מחקר אחד גילה קשר חזק בין חרדה לסטרס מיני אצל גברים. עקרות עלולה להעיק גם על גברים וגם על נשים, וחשוב לשני בני הזוג למצוא דרכים להקל על החרדות ולהפיג את תחושת הלחץ. לפי המסקנות של המחקרים הללו, הפגת סטרס והרפיה טובה יותר בחדר השינה אצל זוגות שמנסים להיכנס להריון עשויה לעזור להגיע לפוריות מיטבית באופן טבעי ולהגביר את הסיכוי להתעברות.

מחסור בשעות שינה או נדודי שינה עלולים לתרום לתחושת סטרס או עצבות. בחנו את דפוסי השינה שלכם ושקלו דרכים לשפר את איכות השינה.

שיקולים נוספים לשיפור הפוריות

חומרי סיכה מסוימים מקשים על הזרעונים להגיע לביצית ולהביא להתעברות. יש להימנע גם משימוש בחומרי סיכה טבעיים מסוימים, כמו רוק או שמן זית. מומלץ לבחור בשמן קנולה, שמן בוטנים, שמן מינרלי או שמן תינוקות כחומר סיכה. ניתן להשיג גם חומרי סיכה טבעיים אחרים שפותחו במיוחד במטרה להפוך אותם לידידותיים לזרעונים.  

לבסוף, אל תשכחו להעריך את הסביבה שלכם בבית ובעבודה ולוודא שאתם לא נחשפים לחומרי הדברה או לכימיקלים תעשייתיים אחרים שעלולים לפגוע בפוריות שלכם או של בן/בת הזוג שלכם.

שוב, כשאתם מוכנים להריון, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל, עם תזונאי מוסמך ועם אנשי מקצועות בריאות אחרים כדי לגבש תכנית לשיפור הפוריות באופן טבעי. מחקרים קליניים עתידיים אולי יעזרו לנו לגלות את השיטות והדרכים הטובות ביותר לשיפור הפוריות בגברים ובנשים. חשוב גם להגיע לאיזון ולגבש אורח חיים בריא כשמנסים להיכנס להריון.  

סימוכין:

  1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18226626
  2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17978119
  3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17077236
  4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17099205
  5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22935557
  6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17624345
  7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17211965
  8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17329264
  9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17209201
  10. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17882137
  11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19692496
  12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11489596
  13. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16731787
  14. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12629420
  15. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11431132
  16. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19801570
  17. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11880759
  18. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9688382
  19. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9054236
  20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14645195
  21. https://insights.ovid.com/pubmed?pmid=21946090
  22. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4639396/
  23. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20688324
  24. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1983897
  25. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17433317
  26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11753476
  27. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20455966