פיברומיאלגיה, המכונה לפעמים תסמונת פיברומיאלגיה או FMS, היא מחלה עם כאבים כרוניים שמתאפיינת בכאבי שרירים, כאבים בכל הגוף ועייפות. כאבי השרירים, המכונים גם מיאלגיה, הם בדרך כלל מפושטים ומורגשים בכל הגוף. כ-10 מיליון אנשים בארצות הברית סובלים מפיברומיאלגיה. יותר מ-100 מיליון אנשים בכל רחבי העולם סובלים ממחלה זו, כתשעים אחוז מהם נשים. מחקרים הראו כי 68% מחולי פיברומיאלגיה ניסו להשתמש בתוספי תזונה כדי להקל על התסמינים.
הרפואה הקונבנציונלית עדיין לא גילתה את הסיבות הספציפיות שגורמות לפיברומיאלגיה. רופאים רבים שעוסקים ברפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית מאמינים כי שורש הבעיה הוא במיטוכונדריה, תחנות הכוח של התאים שלנו. דיווח מקרה משנת 2011 על מטופלת עם מחלה מיטוכונדריאלית שבהתחלה אובחנה עם פיברומיאלגיה תומך בהשערה זו.
גם אם רבים מאמינים כי הסיבות שגורמות לפיברומיאלגיה אינן ידועות, ידוע כי רמת קו-אנזים Q10 בדם של חולי FMS נמוכה יותר בכ-40%, וגם פעילות נוגדי החמצון אצלם נמוכה יותר.
כמו כן, כמות המיטוכונדריה בתאי הדם של חולי FMS נמוכה יותר. מיטוכונדריה הם אברוני תאים שמעניקים לנו אנרגיה על-ידי ייצור מולקולת האנרגיה אדנוזין טרי-פוספט (ATP). חוקרים אחרים הבחינו בכך ש-90-100% מחולי פיברומיאלגיה סובלים מצמיחת יתר של חיידקים במעי הדק. מומחים רבים מאמינים כי צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק, תסמונת המעי הדולף וייצור חלש של קו-אנזים Q-10 עשויים להיות קשורים לפיברומיאלגיה.
לעתים קרובות חולי פיברומיאלגיה סובלים ממחלות נלוות אחרות. ביניהן מיגרנות, תסמונת המעי הרגיז (גזים, כאבי בטן, שלשול ו/או עצירות) ודלקת שלפוחית שתן אינטרסטיציאלית. גם שינה לקויה או נדודי שינה הם תסמינים שכיחים.
ב-100 השנים האחרונות חברות שונות מייצרות ומשליכות למאגרי המים והאוויר, ואפילו לסביבה הביתית שלנו, מאות תרכובות כימיות. הידע שלנו לגבי השפעתן של רבות מהתרכובות הכימיות הללו עלינו עדיין מוגבל. אבל אנחנו כן יודעים כי לרבים מהכימיקלים הללו יש השלכות בריאותיות שליליות, ופיברומיאלגיה היא ככל הנראה אחת מהן. בגופו של כל אדם קיימים כימיקלים רעילים — אין דרך למנוע זאת לחלוטין. אבל אנחנו יכולים לנסות לצמצם את ההשלכות ארוכות הטווח של החשיפה הזו. ניקוי הגוף מרעלים חיוני כדי לרפא את הגוף. למידע נוסף אודות ניקוי הגוף מרעלים.
חולי פיברומיאלגיה רבים אובחנו עם תסמונת המעי הרגיז (IBS). לפי העדויות, ייתכן שבעיות העיכול הן למעשה הגורם לפיברומיאלגיה, ולא סתם בעיות נלוות. המחקרים גורסים כי יש לתסמונת המעי הדולף או לצמיחת יתר של חיידקים במעי הדק תפקיד בהתפתחות פיברומיאלגיה. בשנת 2004 ד"ר מרק פימנטל הדגים במחקר כי מטופלים עם כמות גדולה יותר של חיידקים "רעים" במעי סבלו יותר מכאבים הקשורים לפיברומיאלגיה. גם ד"ר אלכס וסקס דיווח כי הזרקת חלבון ה-LPS (ליפּוֹ-פּוֹלי-סכריד) מאותם החיידקים לבני אדם יכולה לגרום לכאבים שדומים לכאבים של חולי פיברומיאלגיה.
בכל המחלות הכרוניות יש חשיבות חיוניות להימנעות מצריכת מזונות מעובדים. מזונות מעובדים מכילים כימיקלים שזרים לגוף האדם (תרכובות קסנוביוטיות), והם יוצרים השפעות שאנו עדיין לא מבינים באופן מלא. זה כולל חומרים משמרים וצבעי מאכל.
כדאי להתחיל מתזונה שעשירה בפירות ובירקות. במידת האפשר, מומלץ לרכוש פירות וירקות ללא חומרי הדברה (אורגניים). מומלץ גם לצרוך בעיקר בשר מבעלי חיים שניזונו מדשא ולא קיבלו אנטיביוטיקה והורמונים. אולי מלכתחילה תצטרכו לשלם על כך יותר, אבל קיים כאן פוטנציאל לחיסכון בעלויות בטווח הארוך, אם הדבר יעזור למנוע מחלות כרוניות ולשפר את איכות החיים.
צריך גם להימנע מצריכת ממתיקים מלאכותיים ומונוסודיום גלוטמט. דווח כי אספרטם (Nutrasweet) לא רק גורם למיגרנות, אלא גם נקשר לבעיות נוירולוגיות אחרות. מחקרים הראו שיפור בתסמיני פיברומיאלגיה אצל אנשים עם רגישות לאספרטם ומונוסודיום גלוטמט לאחר סילוק הכימיקלים הללו מהתזונה.
מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Nutricion Hospitalaria הדגים כי חולי פיברומיאלגיה שעברו לתזונה דלת פחמימות קצרות שרשרת עם מרכיבים תוססים (FODMAP) דיווחו על ירידה בכאבים הקשורים לפיברומיאלגיה. לעתים קרובות תזונה דלת FODMAP יכולה לעזור לאנשים עם תסמונת המעי הרגיז ותסמונת המעי הדולף לשפר את העיכול.
הודגם כי פעילות גופנית עוזרת לחולי פיברומיאלגיה. מחקרים שונים אישרו כי פעילות אירובית עוזרת להפחית את רמת הכאב וגם משפרת את היכולת התפקודית הכללית. פעילות גופנית עוזרת לשפר את בריאות המיטוכונדריה.
לפי דעתי, שימוש בתרופות צריך להיות המפלט האחרון, אליו מגיעים רק לאחר ששינויים בתזונה ובאורח החיים לא עזרו במידה מספקת. תרופות לא נועדו "לרפא" פיברומיאלגיה, אלא לאפשר לחיות בנוחות, כאשר צריך להמשיך ליטול אותן כל החיים.
בין התרופות שאושרו על-ידי מנהל המזון והתרופות (FDA) לטיפול בפיברומיאלגיה:
דוּלוֹקסטין (צימבלטה) – 60 מ"ג ביום. בארה"ב טיפול בתרופה זו עולה 320 דולר בחודש
פרה-גבּאלין (ליריקה) – 150 עד 225 מ"ג פעמיים ביום. טווח העלויות בארה"ב הוא בין 415 ל-445 דולר
מילנאציפּרן (סאוולה) – 50 מ"ג פעמיים ביום. העלות בארה"ב היא 397 דולר
בין התרופות האחרות שלא אושרו על-ידי ה-FDA ובהן משתמשים לעתים קרובות: גאבּאפּנטין, אמיטריפּטילין ופלוּאוֹקסטין. התרופות הללו הן גנריות, פחות יקרות ובעלות יעילות דומה.
לעתים קרובות מטפלים בפיברומיאלגיה באמצעות תרופות נרקוטיות (אופיאטים), על אף שאין כל עדות ליעילות שלהן. למעשה, תרופות נרקוטיות עלולות לגרום יותר נזק מתועלת, שכן נראה שהן מחמירות את רמת הכאב הכללית בטווח הארוך. בין האופיאטים ניתן למנות טרמדוֹל, פנטניל, הידרוֹקוֹדוֹן, אוֹקסיקוֹדוֹן ומורפין.
|
לפי הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה “אמנם טרמדוֹל אינו מומלץ כקו טיפול ראשון, אך ניתן להשתמש בו להקלה על כאבים בפיברומיאלגיה. משכך כאבים זה הוא תרופה נרקוטית מקבוצת האופיאטים. רופאים לא ממליצים להשתמש באופיאטים אחרים לטיפול בפיברומיאלגיה. אין זה קשור לחשש מפני התמכרות. לפי העדויות, אותן התרופות אינן מועילות במיוחד לרוב החולים עם פיברומיאלגיה. למעשה, הן עלולות להגביר את הרגישות לכאב או לגרום להימשכות הכאב.” |
הודגם כי תוספים שונים עוזרים להקל על התסמינים של פיברומיאלגיה. רבים נוטלים תוסף אחד בכל פעם, לא מבחינים בשינוי כלשהו ואז מפסיקים ליטול את התוסף. לתוספי תזונה יכולה להיות השפעה סינרגטית. אנשים שמצליחים להגיע לשיפור מתחילים מתוסף אחד, מוסיפים תוסף אחר ולפעמים גם תוסף שלישי, עד שהם מבחינים בשיפור. לפני הכול, חשוב להתמקד בתזונה ובשינויים באורח החיים, כפי שהוזכר למעלה.
ויטמין D – כאבי שרירים הם תסמין שכיח של מחסור בוויטמין D. מחקרים הראו כי רמות ויטמין D אצל חולי פיברומיאלגיה נמוכות יותר בהשוואה לקבוצות הביקורת. מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Clinical Rheumatology הראה שיפור בכאבים אצל חולי פיברומיאלגיה לאחר מתן החזרים של ויטמין D. מחקרים רבים אחרים הדגימו ממצאים דומים. יש חשיבות חיונית להשלמת מחסור בוויטמין D לפני אבחנה של פיברומיאלגיה, שכן גם רמות נמוכות של ויטמין D יכולות לגרום לכאבי שרירים. מינון מומלץ: 2,000 עד 5,000 יח' בינל' ביום. למידע נוסף אודות ויטמין D
מגנזיום – מחקרים הראו כי מגנזיום, מרפה שרירים טבעי, יכול לעזור לחולי פיברומיאלגיה. מחקר משנת 2013 שפורסם בכתב העת Rheumatology International הראה כי נטילה פומית של מגנזיום ציטרט הביאה להקלה על כאבים אצל חולי פיברומיאלגיה. יתר על כן, מחקר משנת 2015 שפורסם בכתב העת Journal of Integrative Medicine הדגים כי מריחת מגנזיום כלוריד על העור הביאה לירידה ברמת הכאב. מחקרים מסוימים הראו כי גם שילוב של מגנזיום עם חומצה מאלית עשוי לעזור. ניתן להשיג מגנזיום בצורת כמוסות, תרסיס או תחליב. מינון מומלץ בנטילה פומית: 125 עד 500 מ"ג של תצבית מגנזיום או לפי ההנחיות המופיעות על התווית.
מלטונין – מלטונין הוא הורמון השינה, אותו בלוטת האצטרובל במוח מפרישה בכל לילה. יש להורמון הזה פעילות נוגדת חמצון , נוסף לכך שהוא תורם לשינה מספקת. מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Pain and Therapy הדגים כי מלטונין עשוי לעזור להקל על כאבי פיברומיאלגיה. מחקר משנת 2015 הדגים השפעה חיובית דומה. מינון מומלץ: 3 עד 10 מ"ג מלטונין בכל לילה.
קו-אנזים Q10 – לפי תיאוריה פופולרית, הפרעות בתפקוד המיטוכונדריה גורמות לפיברומיאלגיה וככל הנראה תורמות לתסמיני המחלה. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת PLOS ONE הדגים רמות נמוכות של קו-אנזים Q10 בקרב חולי פיברומיאלגיה, וגם הראה כי מתן תוספי קו-אנזים Q10 עזר להקל על כאבי ראש אצל אותם החולים. מחקר שנערך בספרד הראה כי נשים עם פיברומיאלגיה שנטלו CoQ10 במינון של 300 מ"ג ביום דיווחו על שיפור בתסמיני המחלה. מינון מומלץ: 100 עד 300 מ"ג CoQ10 ביום
SAM-e – קיים מחקר כפול-סמיות ומבוקר פלצבו משנת 1991 הראה כי SAM-e עשוי לעזור לחולי פיברומיאלגיה. מינון מומלץ: 800 מ"ג של SAM-e ביום.
תיאמין (ויטמין B1) – מספר מחקרים הדגימו תועלת של תיאמין עבור חולי פיברומיאלגיה. בשנת 2013 פורסם בכתב העת BMJ Case Reports מחקר שהראה שיפור בתסמיני פיברומיאלגיה לאחר התחלת מתן של תוסף תיאמין במינון 300 מ"ג עם העלאת המינון ל-1800 מ"ג ביום בהמשך.
5-הידרוקסי-טריפטופן ( 5-HTP) – מחקר משנת 1990 שפורסם בכתב העת Journal of International Medical Research הראה כי 5-HTP עשוי לעזור להקל על תסמיני פיברומיאלגיה. מחקר משנת 1992 הדגים השפעה חיובית דומה. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.
L-קרניטין – תוסף תזונה זה עשוי לעזור ויכול להקל על התסמינים הקשורים לכאב אצל חולי פיברומיאלגיה, כך עולה ממחקר משנת 2007. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.
ספירולינה – מחקר קטן הראה כי ספירולינה עשויה לעזור להקל על תסמיני פיברומיאלגיה. ייתכן שזה נובע מהיותה מזון פרה-ביוטי (מזון עבור חיידקי המעי הטובים) ומהיכולת שלה לנקות את הגוף מרעלנים.
שמנים אתריים מתאימים למריחה חיצונית על שרירים ומפרקים כואבים. בין השמנים האתריים המומלצים לטיפול בפיברומיאלגיה לבונה, גולטריה, לבנדר, רוזמרין, ציפורן וגם בבונג. למידע נוסף אודות שמנים אתריים והיתרונות שלהם.
עיסוי, יוגה, דיקור, צ'י קוֹנג ורפואה סינית מסורתית הן אפשרויות טיפוליות נוספות שבהן חולי פיברומיאלגיה משתמשים כדי לשפר את איכות החיים. כדאי גם לכם לשקול להשתמש בהן במסע שלכם לבריאות כללית טובה.
באופן כללי, פיברומיאלגיה היא מחלה קשה מאוד שגורמת סבל רב לאנשים רבים. הדבר החשוב ביותר הוא להחזיר לגוף את האיזון ולשאוף לבריאות. מומלץ בחום להימנע מצריכת מזונות שיכולים להחמיר את המחלה ולצרוך תזונה שעשירה בפירות ובירקות. דיאטת אלימינציה יכולה לעזור—התחילו לסלק מהתפריט מוצרי חלב, מוצרים המכילים גלוטן ומוצרים מבוססי תירס. תרופות נרקוטיות יכולות לעזור לכם להרגיש טוב יותר בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך הן יחמירו את הכאבים של פיברומיאלגיה. מחקרים הראו כי פעילות גופנית עוזרת, ככל הנראה מפני שהיא תורמת לייצור אברוני מיטוכונדריה נוספים ועוזרת להפחית דלקת כרונית. גם תוספי תזונה יכולים לעזור. בתור התחלה, שקלו להתחיל מתוסף ויטמין D, לאחר מכן הוסיפו תוסף נוסף בכל פעם אחת לשבוע-שבועיים, עד שהתסמינים שלכם ישתפרו. אכלו בריא, חשבו בריא והיו בריאים.
סימוכין:
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
