גישות טבעיות לתסמונת השחלות הפוליציסטיות

תסמונת השחלות הפוליציסטיות, הידועה גם בראשי התיבות שלה באנגלית PCOS, היא מחלה ממנה לפי ההערכות סובלות עד 10% מכל הנשים בגיל 16 עד 45 בכל רחבי העולם. לעתים קרובות יש לנשים עם PCOS רמות אינסולין גבוהות מהרגיל בדם ועודף משקל. זה תורם לשינויים הורמונליים רבים בגוף ומוביל לשיעור יתר, אקנה, מחזור לא סדיר ובעיות פוריות.

גורמים

נראה כי יש ל-PCOS גורמים רבים. ראשית, ידוע כי תזונה שעשירה במזונות מעובדים, סוכר, סירופ תירס עתיר פרוקטוז, קולה ופחמימות פשוטות תורמת לעלייה במשקל הגוף. זה יכול להוביל לתנגודת לאינסולין ולשינויים אחרים בהורמונים ובמערכת האנדוקרינית באופן שתורם להתפתחות PCOS. מאמינים כי גם טרום-סוכרת ורמות סוכר גבוהות בדם תורמות ל-PCOS.

גורם נוסף שתורם ל-PCOS הוא תת-תריסיות, או תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלה ממנה סובלות עד 10% מהנשים. קיימת השערה לפיה חלק מהנשים עם תת-פעילות של בלוטת התריס נמצאות בסיכון מוגבר לפתח את תסמונת השחלות הפוליציסטיות. ייתכן כי גם רעלנים סביבתיים תורמים להפרעות הורמונליות. מחקרים קושרים את ביספנול A (או BPA), תרכובת כימית המצויה בסוגי פלסטיק רבים, להתפתחות של PCOS בנשים.

תסמיני תסמונת השחלות הפוליציסטיות

• ציסטות מרובות בשחלות, אותן ניתן להדגים בבדיקה על-קולית
• שיעור יתר, לעתים קרובות בפנים ובחזה
• מחזור לא סדיר
• בעיות פוריות
• אקנה
• השמנת יתר
• כבד שומני
• תסמונת המעי הרגיז (IBS)
• התקרחות לפי התבנית הגברית
• תנגודת לאינסולין
• טרום סוכרת
• סיכון מוגבר למחלה אוטו-אימונית של בלוטת התריס
• בדיקות דם מראות רמות גבוהות של טסטוסטרון ויחס LH ל-FSH

אבחון

תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא אבחנה רפואית. רופא יכול לתת את האבחנה הזו על סמך נוכחותם או היעדרותם של התסמינים הנ"ל. ברגע שקיים חשד לאבחנה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות, רופאים רבים עורכים בדיקות מעבדה נוספות או בדיקה על-קולית כדי לאשש את האבחנה ולאפיין את המחלה.

שינויים באורח החיים

שינויים באורח החיים יכולים לסייע לאישה שמנסה לשפר את הפרופיל ההורמונלי והמטבולי שלה לחזור לאיזון. בין השינויים הללו:

• ירידה במשקל — השגת המשקל המיטבי יכולה לסייע בשיפור המאזן ההורמונלי
• פעילות גופנית יומיומית, לפחות 30 דקות של פעילות גופנית מתונה, חמישה ימים בשבוע
• תזונה שעשירה בפירות וירקות
• מיטוב בריאות המעי בעזרת תזונה וחיידקים פרוביוטיים
• נשים רבות שוקלות דיאטת פליאו, דיאטת קטו או דיאטה ים-תיכונית כדי להגיע למשקל מיטבי

תרופות

לעתים קרובות רופאים רושמים תרופות לצמצום ההשפעה של PCOS ולשיפור הפרופיל המטבולי וההורמונלי של נשים שאובחנו עם המחלה. להלן כמה מתרופות המרשם הנפוצות ביותר:

מטפורמין – תרופה זו, בה משתמשים לעתים קרובות לטיפול בסוכרת, עוזרת להעלות את יעילות האינסולין המיוצר בגוף. מאחר שרוב הנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות סובלות גם מתנגודת לאינסולין, במקרים רבים התרופה הזו עשויה לעזור לנשים להחזיר מחזור סדיר.

קלוֹמיפן – התרופה הזו עוזרת לנשים עם PCOS לבייץ ולהיכנס להריון.

גלולות למניעת הריון – לעתים קרובות משתמשים בהן כדי להגיע לווסת את מחזור הווסת ולאזן את רמות ההורמונים. עם זאת, גלולות למניעת הריון לא ממש מאפשרות להסיג את PCOS לאחור.

תוספים טבעיים שעוזרים נגד PCOS

נוסף לשינויים בתזונה ובאורח החיים שיכולים לסייע בשיפור התסמינים ובשיקום הפרופיל ההורמונלי והמטבולי של אישה, נשים רבות שוקלות שימוש בתוספים שיעזרו למטב את בריאותן. נשים רבות נוטלות תרופות מרשם לצד תוספי תזונה, ביניהם התוספים הבאים:

ויטמין D

כמעט ארבע מכל חמש נשים בכל רחבי העולם סובלות ממחסור בוויטמין D3, הידוע בתור "ויטמין אור השמש". רמות נמוכות של ויטמין D נקשרות למחלות רבות.  

כפי שהוזכר למעלה, כבד שומני הוא תסמין שכיח בקרב נשים עם PCOS. לפי מחקר משנת 2017, ויטמין D עזר להפחית את הסמנים של כבד שומני אצל נשים שמנות עם PCOS. מחקר נפרד משנת 2016 שפורסם בכתב העת Journal Of Clinical Endocrinology and Metabolism הראה כי הסיכוי של נשים עם PCOS ורמת ויטמין D נמוכה מ-30 נ"ג/מ"ל (75 ננו-מול/ל') להיכנס להריון נמוך יותר ב-44% בהשוואה לנשים עם רמות ויטמין D גבוהות יותר.   

לבסוף, מאחר שנשים עם PCOS נמצאות בסיכון מוגבר לפתח דלקת אוטו-אימונית של בלוטת התריס, מניעה היא חיונית. מחקר משנת 2016 הראה כי נשים עם PCOS ומחסור בוויטמין D נמצאות בסיכון מוגבר לפתח מחלה אוטו-אימונית של בלוטת התריס.

מינון מומלץ: 1,000-5,000 יח' בינ"ל ביום

כרום

כרום הוא יסוד חשוב הנדרש עבור תגובות אנזימטיות רבות, כולל אנזים בשם "גורם סבילות לגלוקוז" (ראשי התיבות באנגלית: GTF).אנזים זה עוזר למטב את פעילות האינסולין ואת איזון רמות הגלוקוז.  

מטא-אנליזה של מחקרים משנת 2017 שפורסמה בכתב העת Journal of Trace Elements in Medicine and Biology הגיעה למסקנה כי מתן תוסף עם כרום פיקולינט הביא לירידה במדד מסת הגוף (BMI), ברמות האינסולין בצום וברמת הטסטוסטרון הכללית אצל נשים עם PCOS. רמות אינסולין מוגברות נקשרות לאגירת שומן ולעלייה במשקל.  

באופן דומה, מחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2015 שפורסם בכתב העת Annals of Nutrition and Metabolism הראה כי תוסף כרום הביא לירידה ברמות האינסולין אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. גם פרופיל השומנים בדם של הנשים שקיבלו תוסף כרום השתפר. עם זאת, מחקר משנת 2018 לא הדגים שיפור משמעותי בתסמיני PCOS אצל נשים שנטלו כרום. נדרשים מחקרים נוספים.

מינון מומלץ: 200 מ"ג פעם או פעמיים ביום

N-אצטיל-ציסטאין (NAC)

NAC הוא אב מזון חשוב שעוזר לגוף לסלק רעלנים. רופאים נותנים את התוסף הזה למטופלים שאושפזו עקב מינון יתר של פרצטמול/אצטמינופן (אקמול).

מטא-אנליזה של מחקרים משנת 2015 שפורסמה בכתב העת Obstetrics and Gynecology International הדגימה סיכוי גבוה יותר לביוץ, להריון וללידת תינוק אצל נשים עם PCOS שקיבלו NAC, בהשוואה לנשים שקיבלו גלולת פלצבו. לא נצפו תופעות לוואי שליליות בקרב הנשים שקיבלו NAC. מחקר אחר משנת 2015 שנערך בקרב נשים עם PCOS השווה בין נטילת NAC במינון 600 מ"ג שלוש פעמים ביום לנטילת תרופת המרשם מטפורמין במינון 500 מ"ג שלוש פעמים ביום. החוקרים הגיעו למסקנה כי NAC יכול להוריד את רמות הסוכר והכולסטרול בצום טוב יותר מתרופת המרשם מטפורמין.

L-קרניטין

L-קרניטין היא חומצת אמינו חשובה. השרירים והמוח מכילים ריכוזים גבוהים שלה. L-קרניטין גם ממלא תפקיד חשוב בייצור האנרגיה ובחילוף החומרים. בשנת 2015 נערך מחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו בהשתתפות 60 נשים עם PCOS. לכולן היה עודף משקל. מחצית מהנשים קיבלו 250 מ"ג של L-קרניטין, ואילו שלושים הנשים האחרות קיבלו גלולת פלצבו. נערך מעקב אחר שתי קבוצות הנשים במשך 12 שבועות. בסוף התקופה הזו נרשמן ירידה במשקל ובהיקף המותניים וגם רמות סוכר נמוכות יותר בדם בקרב הנשים שקיבלו L-קרניטין.  

מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת European Journal of Obstetrics and Gynecology and Reproductive Biology הדגים כי הוספת L-קרניטין למשטר הטיפולי של נשים עם PCOS ועמידוּת לקלוֹמיפן (כלומר תרופת המרשם הזו לא עזרה להן להיכנס להריון) הביאה לעלייה בסיכוי להיכנס להריון. זו דוגמה מצוינת לשילוב של תוספי תזונה עם תרופות מרשם על מנת להגיע ליעד הבריאותי הרצוי.

מינון מומלץ: 250 עד 3,000 מ"ג ביום

קו-אנזים Q10

לתוסף התזונה הפופולרי הזה יש תפקיד חשוב בחילוף האנרגיה. מחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2017 שפורסם בכתב העת Clinical Endocrinology העריך שימוש בקו-אנזים Q10 במינון 100 מ"ג לעומת פלצבו בקרב נשים עם PCOS. נלקחו מהנבדקות בדיקות מעבדה, הן קיבלו תוסף או פלצבו במשך 12 שבועות, ולאחר מכן נלקחו בדיקות מעבדה חוזרות. התוצאות הראו ירידה ברמות הסוכר והאינסולין בדם בקרב הנשים שקיבלו את קו-אנזים Q10. בדרך יש לנשים עם PCOS רמות סוכר ואינסולין גבוהות בדם. גם מחקר משנת 2015 הראה סיכוי גבוה יותר לביוץ ולהריון בקרב מטופלות עם עמידות לקלוֹמיפן שנטלו קו-אנזים Q10.

מינון מומלץ: 100 עד 300 מ"ג ביום

חומצות שומן אומגה-3

חומצות השומן החיוניות אומגה-3 מכילות בעיקר חומצה איקוֹסאפנטאנוֹאית (EPA) וחומצה דוֹקוֹסהֶקְסנוֹאית (DHA). אבות המזון החשובים הללו קיימים במגוון מקורות תזונתיים, בהם דגים (מקרל, בקלה וסלמון הם בין המקורות העשירים ביותר באומגה-3), אגוזי מלך, זרעי צ'יה, זרעי פשתן, זרעי קנביס, אבוקדו ונאטו.

כבד שומני שכיח יותר בקרב נשים עם PCOS. מחקר משנת 2009 הראה כי נשים עם PCOS וכבד שומני הצליחו לצמצם את כמות השומן בכבד לאחר צריכת חומצות שומן אומגה-3. החוקרים גם הבחינו בשיפור בלחצי הדם וברמות הטריגליצרידים. גם מחקר משנת 2011 הראה כי צריכה גבוהה יותר של חומצות השומן אומגה-3 יכולה לעזור בהורדת רמות הטסטוסטרון הפעיל אצל נשים עם PCOS. בדרך כלל רמות הטסטוסטרון הפעיל מוגברות אצל נשים עם PCOS. גם מחקר משנת 2018 הראה כי זרעי פשתן יכולים לתרום להורדת רמות האינסולין אצל נשים עם PCOS, לצד הפחתת התנגודת לאינסולין.

מינון מומלץ: 1,000 עד 2,000 מ"ג פעם או פעמיים ביום.

סלניום

סלניום הוא יסוד קורט, כלומר בני האדם זקוקים לכמויות קטנות שלו. מחקר שנערך בתורכיה בשנת 2013 הדגים רמות נמוכות יותר של סלניום בדם אצל נשים עם PCOS, בהשוואה לנשים ללא PCOS. מעריכים כי יש למחסור במינרל זה תפקיד בהתפתחות של PCOS ובוויסות רמות ההורמונים. החוקרים גם גילו כי רמות נמוכות יותר של סלניום נקשרות לרמות מוגברות של הורמון מחלמן (LH) ושל טסטוסטרון, שתי הפרעות נפוצות ב-PCOS.

מחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2014 הראה כי סלניום יכול לעזור לנשים עם PCOS. בפרט, סלניום יכול להוריד את רמות האינסולין ולתרום לשיפור בפרופיל השומנים בדם, למשל להוריד את רמות הטריגליצרידים וה-LDL (הכולסטרול "הרע").

מינון מומלץ: 200 מק"ג ביום (ניתן להשיג סלניום בתור תוסף נפרד וגם ברוב המולטי-ויטמינים)

סיכום:

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) היא מחלה נפוצה בקרב נשים בגיל הפוריות. PCOS יכולה להוביל להפרעות הורמונליות ולמחזור לא סדיר, מה שעלול להקשות על התעברות והריון תקין. לשינויים בתזונה ובאורח החיים יש תפקיד מרכזי בהסגת תסמיני PCOS לאחור, אבל כאשר זה לא מספיק ניתן לשקול גם תרופות מרשם ותוספים מסוימים. אפשר לשלב ביניהם כדי להגיע לתוצאות מיטביות.

הפניות:

1. Eleni Kandaraki, Antonis Chatzigeorgiou, et. al Endocrine Disruptors and Polycystic Ovary Syndrome (PCOS): Elevated Serum Levels of Bisphenol A in Women with PCOS, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 96, Issue 3, 1 March 2011, Pages E480–E484,
2. Endocrine Abstracts (2017) 50 P323 | DOI: 10.1530/endoabs.50.P323
3. Lubna Pal, Heping Zhang, Joanne Williams, Nanette F. Santoro, et. al.  Vitamin D Status Relates to Reproductive Outcome in Women With Polycystic Ovary Syndrome: Secondary Analysis of a Multicenter Randomized Controlled Trial, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 101, Issue 8, 1 August 2016, Pages 3027–3035, https://doi.org/10.1210/jc.2015-4352
4. Siavash Fazelian, Mohamad H. Rouhani, Sahar Saraf Bank, Reza Amani, Chromium supplementation and polycystic ovary syndrome: A systematic review and meta-analysis, Journal of Trace Elements in Medicine and Biology, Volume 42, 2017, Pages 92-96, ISSN 0946-672X, https://doi.org/10.1016/j.jtemb.2017.04.008.
5. Jamilian M, Asemi Z, Chromium Supplementation and the Effects on Metabolic Status in Women with Polycystic Ovary Syndrome: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial. Ann Nutr Metab 2015;67:42-48
6. Site Accessed September 5th, 2018  https://obgyn.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/jog.13462
7. Divyesh Thakker, Amit Raval, Isha Patel, and Rama Walia, “N-Acetylcysteine for Polycystic Ovary Syndrome: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Clinical Trials,” Obstetrics and Gynecology International, vol. 2015, Article ID 817849, 13 pages, 2015. https://doi.org/10.1155/2015/817849.
8. Forough Javanmanesh, Maryam Kashanian, Maryam Rahimi & Narges Sheikhansari (2016) A comparison between the effects of metformin and N-acetyl cysteine (NAC) on some metabolic and endocrine characteristics of women with polycystic ovary syndrome, Gynecological Endocrinology, 32:4, 285-289, DOI: 10.3109/09513590.2015.1115974
9. Samimi, M. , Jamilian, M. , Ebrahimi, F. A., Rahimi, M. , Tajbakhsh, B. and Asemi, Z. (2016), Oral carnitine supplementation reduces body weight and insulin resistance in women with polycystic ovary syndrome: a randomized, double‐blind, placebo‐controlled trial. Clin Endocrinol, 84: 851-857. doi:10.1111/cen.13003
10. Alaa M. Ismail, Ali Hassan Hamed, Srdjan Saso, Hossam H. Thabet,  Adding l-carnitine to clomiphene resistant PCOS women improves the quality of ovulation and the pregnancy rate. A randomized clinical trial, European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology, Volume 180, 2014, Pages 148-152, https://doi.org/10.1016/j.ejogrb.2014.06.008.
11. Samimi, M. , Zarezade Mehrizi, M. , Foroozanfard, F. (2017), The effects of coenzyme Q10 supplementation on glucose metabolism and lipid profiles in women with polycystic ovary syndrome: a randomized, double‐blind, placebo‐controlled trial. Clin Endocrinol, 86: 560-566. doi:10.1111/cen.13288
12. Abdelaziz El Refaeey, Amal Selem, Ahmed Badawy, Combined coenzyme Q10 and clomiphene citrate for ovulation induction in clomiphene-citrate-resistant polycystic ovary syndrome, Reproductive BioMedicine Online, Volume 29, Issue 1, 2014, Pages 119-124, ISSN 1472-6483, https://doi.org/10.1016/j.rbmo.2014.03.011.
13. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 94, Issue 10, 1 October 2009, Pages 3842–3848, https://doi.org/10.1210/jc.2009-
14. Niamh Phelan, Annalouise O’Connor. Hormonal and metabolic effects of polyunsaturated fatty acids in young women with polycystic ovary syndrome: results from a cross-sectional analysis and a randomized, placebo-controlled, crossover trial–, The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 93, Issue 3, 1 March 2011, Pages 652 662,  https://doi.org/10.3945/ajcn.110.005538
15. Exp Clin Endocrinol Diabetes 2018; 126(04): 222-228
16. Jamilian, M. , Razavi, M. , Fakhrie Kashan, Z. , Ghandi, Y. , Bagherian, T. and Asemi, Z. (2015), Metabolic response to selenium supplementation in women with polycystic ovary syndrome: a randomized, double‐blind, placebo‐controlled trial. Clin Endocrinol, 82: 885-891. doi:10.1111/cen.12699