איך למטב את אוכלוסיית החיידקים שלכם בעזרת זני חיידקים פרוביוטיים פשוטים וסינרגטיים

המעי מהווה מערכת אקולוגית מורכבת בה חיים טריליוני מיקרו-אורגניזמים המכונים ביחד אוכלוסיית חיידקי המעי, או המיקרוביום. 

יש למיקרו-אורגניזמים הללו תפקיד מרכזי במגוון תהליכים גופניים, כולל עיכול, ויסות מערכת החיסון ובריאות הנפש. אוכלוסיית חיידקים מאוזנת ומגוונת במעי חיונית לשמירה על הבריאות הכללית.

תוספים פרוביוטיים והתועלת שלהם לבריאות המעי

בגלל היתרונות הבריאותיים של הרבים של חיידקים פרוביוטיים, במיוחד מבחינת שמירה על בריאות המעי, המונח "פרוביוטיקה"" זוכה לתשומת לב רבה. מדובר בחיידקים חיים ולא פתוגניים, כולל חיידקי חומצה לקטית כמו זני החיידקים לקטובצילוס וביפידובקטריום שחיים במעי האנושי באופן טבעי (חיידקים קומנסליים או סימביוטיים).

המונח "פרוביוטיקה" יכול להתייחס גם לזנים לא קומנסליים כמו Bacillis subtilis ואפילו שמרי Saccharomyces boulardii, אותם ניתן להפיק ממזונות מותססים, מאדמה, מפירות וירקות טריים ומתוספי תזונה שיוצרו כנדרש. צריכת חיידקים פרוביוטיים בכמות מספקת מעניקה למארח מגוון רחב של יתרונות בריאותיים. זה מביא לאכלוס המעי בחיידקים בריאים ומסייע לשמור על מאזן חיידקי ולקדם סביבה בריאה במעי.

למה כל הממעט הרי זה משובח כשמדובר בחיידקים פרוביוטיים

ככל שגוברת ההתעניינות בפרוביוטיקה, כך עולה גם מספר התוספים הפרוביוטיים הזמינים. כל יצרן טוען שהתוסף שלו מכיל את מספר הזנים הגבוה ביותר ומביא לתוצאות הטובות ביותר, וזה מבלבל את הצרכנים. 

למוצרים שמשלבים מספר רב של זנים קומנסליים במינונים גבוהים מאוד יש יתרונות קצרי-טווח בלבד ולפעמים אין להם יתרונות כלל, בגלל שלוש סיבות חשובות: 

1. היעדר סינרגיה או אפילו תחרות בין הזנים מובילים לפוטנטיות נמוכה: אמנם במעי הגס האנושי חיים זני חיידקים רבים, ובאופן תאורטי הם עשויים להיות סינרגטיים, אבל אין ביניהם סינרגיה כשהם נמצאים בכמוסה, כי זו סביבה שונה מאוד מהמעי האנושי. היצרנים מנסים לנטרל את חוסר הוודאות הזה על-ידי הוספת מינונים גבוהים (מינוני יתר) מתוך צפי לתמותה של חיידקים, בתקווה שחלק מהחיידקים בכל זאת יגיע אל המעי הגס. 
2. חוסר יכולת לאכלס את המעי הגס כראוי: זני החיידקים שמכיל תוסף פרוביוטי כלשהו לא בהכרח מסוגלים לשרוד את סביבה הקשה והמשתנה שקיימת לאורך מערכת העיכול האנושית, מהחומציות הגבוהה בקיבה דרך הסביבה האלקלינית במעי הדק ועד המעי הגס, שם החיידקים הללו משתרשים וחיים. אמנם מזונות מותססים עם השפעה פרוביוטית הם יעילים, אבל עבור תוספים פרוביוטיים רבים לא קיימים הנתונים הקליניים הנדרשים כדי להסיק שהם בהכרח מביאים לאכלוס הולם של המעי. 
3. סבילות נמוכה בגלל תופעות לוואי: תוספים פרוביוטיים רבים מכילים פרה-ביוטיקה המשמשת כמקור אנרגיה. זה עלול לגרום להצטברות גזים, לבטן נפוחה ולתגובות לא נעימות. אפילו תכשירים שאינם מכילים סיבים פרה-ביוטיים עלולים להפוך לפתרון קצר-טווח כמו פלסטר, בכך שהם שומרים על הגיוון החיידקי רק בזמן שנוטלים אותם ולא מעניקים יתרונות ארוכי-טווח אחרי הפסקת נטילתם. 

עיקרון הסינרגיה בתוספים פרוביוטיים

המונח "סינרגיה" מתייחס לשיתוף פעולה בין גורים שונים שעובדים ביחד ומביאים לתוצאה משמעותית יותר בסכום ההשפעות של כל אחד מהם בנפרד. 

בהקשר של תוספים פרוביוטיים, הזנים הנבחרים משלימים זה את זה, מה שמגביר את היעילות הכללית של התוסף.

דוגמה מצוינת לסינרגיה בין זנים פרוביוטיים היא שילוב של E. faecium T-110, C. butyricum TO-A ו-B. subtilis TO-A. ניתן לנצל את עוצמת הסינרגיה באמצעות שילוב של מספר קטן יותר של זנים שנבחרו בקפידה.

היתרונות של מספר זנים מצומצם יותר עם סינרגיה

1. יציבות משופרת: מספר קטן יותר של זנים בתכשיר פרוביוטי יכול לשפר את היציבות והחיוניות של המוצר. כל זן זקוק לתנאים סביבתיים ספציפיים כדי לשרוד ולשגשג. עם מספר זנים קטן יותר קל יותר להבטיח עמידה באותם התנאים, והתוצאה היא מוצר פרוביוטי חזק ומהימן יותר.
2. פחות תחרות כשזה חשוב: בתכשירים פרוביוטיים עם זנים רבים שמתחרים ביניהם זנים מסוימים עלולים לגבור על הזנים האחרים, מה שיוביל לכך שאוכלוסיית חיידקי המעי תהיה פחות מגוונת ויעילה. לעומת זאת, זנים שנבחרו בקפידה אמורים להדגים צמיחה באותה הסביבה, במקום שאחד מהזנים או יותר יתפרקו. השמעות היא שכל הזנים עובדים ביחד בצורה הרמונית, מה שמצמצם את התחרות בתוך הכמוסה. זה, בתורו, מוביל לסביבה מאוזנת ומגוונת יותר במעי שגוברת על חיידקי המעי המזיקים. לדוגמה, החיידק E. faecium T-110 חי במעי האנושי באופן טבעי. הוא מייצר חומצה לקטית שמפחיתה את ה-pH ובכך מונעת צמיחה של חיידקים מזיקים. בתוך כך, יש לזן הזה סינרגיה עם זני ביפידובקטריום.
3. יתרונות ממוקדים: ניתן לטפל בבעיות בריאות ספציפיות בצורה יעילה על-ידי בחירת זנים ספציפיים שמשלימים זה את זה. לדוגמה, זנים מסוימים יכולים להתמקד בשיפור העיכול, ואילו זנים אחרים עשויים לחזק את מערכת החיסון. הסינרגיה בין הזנים מגבירה את ההשפעה הכללית על בריאות המעי. לדוגמה, הזן C. butyricum TO-A גם נמצא במעי האנושי באופן טבעי. הוא מפרק סיבים תזונתיים למספר חומרים מזינים מועילים, אחד מהם חומצה בוטירית המשמשת כמזון לתאי מערכת העיכול.
4. אכלוס טוב יותר: יכולתם של הזנים הפרוביוטיים לאכלס את המעי חיונית ליעילות שלהם. זנים שנבחרו בקפידה אמורים לשרוד את הסביבה הקשה של מערכת העיכול האנושית בצורה טובה יותר. ייתכן שלחיידקים שעמידים בפני חומציות, מייצרים נבגים או מנוטרלים יש סיכוי טוב יותר להיות הראשונים שיגיעו למעי הגס, להתבסס ובסופו של דבר להישאר שם.
5. תופעות לוואי מינימליות: חלק מהאנשים עלולים לסבול מאי-נוחות במערכת העיכול לאחר נטילת תוספים פרוביוטיים עם זנים מתחרים רבים. זו התוצאה של רמת פעילות מטבולית גבוהה, מה שמביא להיווצרות של תוצרי תסיסה ולגירוי המעי או לייצור גזים מוגבר. זנים מסוימים יכולים להשתמש בתוצרי הלוואי של חילוף החומרים של זני חיידקים אחרים ולשגשג, כמו תגובת שרשרת של צמיחה. הזן B. subtilis TO-A הוא אחת הדוגמאות לסינרגיה כזאת. הזן הזה מקדם צמיחה של הזנים E. faecium ו-C. butyricum וגם של מספר זני ביפידובקטריום מועילים.

הרלוונטיות הקלינית

כפי שהוזכר, שילובים פרוביוטיים רבים מתבססים על תאוריה, ולא על תיקוף קליני שתומך בהרכב שלהם. מדובר בשימוש בגישת "הכול מהכול" והוספת זנים רבים, כאשר אין מספיק נתונים שיכולים לתמוך בשילוב שלהם בכמוסה, מתוך תקווה שהחיידקים ישרדו ויאכלסו את המעי האנושי. כדי לקבל תוסף פרוביוטי אותו תוכלו ליטול בביטחון, צריך לבדוק בקפידה את האינטראקציות בין זני החיידקים שהוא מכיל למעי.

הפניות:

1. Yoshimatsu Y, Yamada A, Furukawa R, Sono K, Osamura A, Nakamura K, Aoki H, Tsuda Y, Hosoe N, Takada N, Suzuki Y. (2015). Effectiveness of probiotic therapy for the prevention of relapse in patients with inactive ulcerative colitis. World J Gastroenterol. May 21;21(19):5985-94. doi: 10.3748/wjg.v21.i19.5985. 
2. Chen CC, Kong MS, Lai MW, Chao HC, Chang KW, Chen SY, Huang YC, Chiu CH, Li WC, Lin PY, Chen CJ, Li TY. (2010). Probiotics have clinical, microbiologic, and immunologic efficacy in acute infectious diarrhea. Pediatr Infect Dis J.Feb;29(2):135-8. doi: 10.1097/inf.0b013e3181b530bf.
3. Hua, M. C., Lin, T. Y., Lai, M. W., Kong, M. S., Chang, H. J., & Chen, C. C. (2010). Probiotic Bio-Three induces Th1 and anti-inflammatory effects in PBMC and dendritic cells. World journal of gastroenterology, 16(28), 3529–3540. https://doi.org/10.3748/wjg.v16.i28.3529
4. Ariyoshi, T., Hagihara, M., Takahashi, M., & Mikamo, H. (2022). Effect of Clostridium butyricum on Gastrointestinal Infections. Biomedicines, 10(2), 483. http://dx.doi.org/10.3390/biomedicines10020483
5. Fagnant, H.S., Isidean, S.D., Wilson, L., Bukhari, A.S., Allen, J.T., Agans, R.T., Lee, D.M., Hatch-McChesney, A., Whitney, C.C., Sullo, E., Porter, C.K., Karl, J.P.. (2023). Orally Ingested Probiotic, Prebiotic, and Synbiotic Interventions as Countermeasures for Gastrointestinal Tract Infections in Nonelderly Adults: A Systematic Review and Meta-Analysis. Advances in Nutrition. https://doi.org/10.1016/j.advnut.2023.02.002.
6. Kanai, T., Mikami, Y. & Hayashi, A. (2015). A breakthrough in probiotics: Clostridium butyricum regulates gut homeostasis and anti-inflammatory response in inflammatory bowel disease. J Gastroenterol 50, 928–939. https://doi.org/10.1007/s00535-015-1084-x