5 דרכים טבעיות לתמיכה בבריאות הלב, לפי רופא נטורופת

כולסטרול גבוה הוא בעיה נפוצה. וזאת גם סוגיה מורכבת ובמידה מסוימת שנויה במחלוקת. שני הסוגים העיקריים של כולסטרול הם LDL ו-HDL. באופן כללי, ה-LDL מכונה הכולסטרול "הרע", ואילו ה-HDL מכונה הכולסטרול "הטוב". אבל לפני שנתחיל לדון בגישות טבעיות לטיפול בכולסטרול גבוה, עלינו להתייחס לכמה מהסוגיות השנויות במלוקת לגבי המחקרים שהתפרסמו על כולסטרול ועל מחלות לב באופן כללי.

כולסטרול והסוגיות השנויות במחלוקת בנושא טיפול בכולסטרול גבוה

ייצור סטטינים, תרופות להורדת כולסטרול, הוא מגזר עסקי גדול. סטטין בשם ליפיטור הוא התרופה הנמכרת ביותר בכל הזמנים. שווי המכירות של ליפיטור לאורך כל ההיסטוריה מסתכם ביותר מ-150 מיליארד דולר. זה יוצר תמריץ כלכלי משמעותי וברור לעודד רישום מתמשך של תרופות להורדת כולסטרול בהיקפים ויותר גדולים.

בהתאם לזאת, נדרשים מחקרים גלויים ובלתי משוחדים כדי להעריך את יעילותם. למרבה הצער, המערך הקיים והמבוסס של פרסום מחקרים על תרופות לטיפול בכולסטרול גבוה מעלה מספר שאלות וסוגיות חשובות.

כמעט כל המחקרים על כולסטרול שממומנים על-ידי תעשיית התרופות עוברים דרך ארגון אחד. לקבוצת החוקרים הזאת יש קשרים כלכליים לתעשיית התרופות. זהו הגוף היחיד לו יש גישה לנתונים הגולמיים שבהם משתמשים ברוב המחקרים על טיפול בכולסטרול. החשאיות הזאת לגבי הנתונים מעלה חששות רציניים, שכן מחקרים הראו כי במקרים רבים ניתוח מחדש של נתוני ניסויים קליניים על-ידי גוף עצמאי העלה תוצאות שונות. אמנם לאחרונה קבוצת המחקר המדוברת הורחבה ונוסף אליה פנל פיקוח עצמאי, אבל השאלות עומדות בעינן.

שימוש בתרופות להורדת כולסטרול למניעה ראשונית של מחלות לב הביא לעלייה משמעותית בשימוש בתרופות הללו. מניעה ראשונית היא שימוש בתרופות להורסת כולסטרול במטופלים עם סיכון נמוך וכולסטרול גבוה, במטרה למנוע מחלות לב. מאמר מערכת שפורסם בשנת 2016 בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי (Journal of the American Medical Association) מכיל הצהרה חשובה לגבי איכות העדויות על שימוש בסטטינים למניעה ראשונית. עורכי המחקר קבעו כי איכות העדויות לא מגיעה אפילו לדרגה B או C. במלים אחרות, איכות העדויות המחקריות שתומכות בהמלצה להורדת כולסטרול גבוה במטופלים בסיכון נמוך היא גרועה מאוד.

חלק מהבעיה קשור למתודולוגיה הלקויה במחקרים שנערכו לפני 2006. ניתן לחשוד ברוב המחקרים המוקדמים על סטטינים. מעניין כי באופן כללי ניסויים קליניים באיכות טובה יותר שפורסמו לאחר 2006 לא הצליחו להדגים כי סטטינים מפחיתים תמותה. אם מחלות לב הן גורם התמותה המוביל וכולסטרול אשם בכך, הרי שניתן לצפות כי הורדת רמת הכולסטרול תעניק תועלת חד-משמעית בצורה של הפחתת הסיכון למוות.

אבל באופן כללי, המחקרים האחרונים לא הדגימו זאת. בגלל כל הבעיות, בשנת 2016 חוקרים מסוימים הרחיקו לכת והצהירו כי היעילות הבטיחות של הסטטינים "אינה מבוססת מחקרית". לאור כל הבעייתיות במאמרים שהתפרסמו על טיפולים להורדת כולסטרול, על מה בהחלט ניתן להמליץ?

האם כולסטרול גבוה זה רע?

אנחנו יודעים זה שנים כי רמת LDL גבוהה מאוד יכולה להיות תוצאה של בעיות גנטיות. חולים עם יתר כולסטרול משפחתי לעתים קרובות מפתחים מחלות לב בגיל צעיר. המחלה הזו נחשבת ל"מחלת המודל" שמדגימה את הקשר בין כולסטרול למחלות לב. היא אכן מראה בצורה ברורה כי כולסטרול גבוה באמת מגדיל את הסיכון למחלות לב ולמוות. אבל כמו רוב הדברים ברפואה, נראה כי הרעיון שלפיו כולסטרול גבוה זה תמיד נראה הוא פשטני מדי.

אמנם הסוגיה הזאת מאוד שנויה במחלוקת, אבל מחקרים רבים הראו כי כולסטרול גבוה בגילאים מבוגרים מעניק השפעה מגינה או מפחית נזקים. הנתונים הקיימים גורסים כי רמות גבוהות יותר של כולסטרול כללי, LDL ו-HDL אחרי גיל 65 עשויות להעניק השפעה מגינה, לשפר את הבריאות הכללית ולהפחית תמותה. יש לכולסטרול תפקיד בתגובה החיסונית, כך שהוא מגן מפני זיהומים, וייתכן שזה נהיה חשוב יותר ככל שאנו מזדקנים.

מצד שני, נתונים אחרים גורסים כי יש תועלת בהורדת כולסטרול לאחר אירוע לבבי משמעותי, כמו התקף לב. במלים אחרות, הורדת כולסטרול אצל מטופלים עם מחלת לב קשה ומסכנת חיים היא גישה סבירה להפחתת הסיכון לבעיות לב בעתיד.

אז מה כל זה אומר לנו?

אם יש לכם כולסטרול גבוה מאוד וגילכם מתחת ל-65, בדרך כלל צריך להוריד את רמת הכולסטרול. קרוב לוודאי שהורדת כולסטרול גבוה תעזור למנוע אירועים לבביים עתידיים גם במטופלים שעברו התקף לב או נמצאים בסיכון גבוה למחות לב. לאור הבעייתיות במחקרים שהתפרסמו, קשה לדעת מה הדרך הטובה ביותר במצבים אחרים. כולנו זקוקים נואשות לניסויים קליניים בלתי משוחדים חדשים. ככל הנראה עלינו גם להפסיק להתייחס לחלק מהמחקרים הישנים יותר על טיפולים להורדת כולסטרול ולהסתמך עליהם.

סטטינים הם קו הטיפול המקובל הראשון להורדת כולסטרול. למרבה הצער, לחלק מהמטופלים יש אי-סבילות לתרופות הללו. סטטינים גם מגדילים את הסיכון לסוכרת. אם קיימת התוויה לכך, טיפולים טבעיים להורדת כולסטרול עשויים להוות חלופה סבירה עבור חלק מהאנשים שמתקשים להוריד את רמת הכולסטרול.

גישות טבעיות לטיפול בכולסטרול גבוה

למרבה המזל, קיימות מספר גישות טבעיות שיכולות לעזור להוריד את רמת הכולסטרול ביעילות.

1. תזונה

תזונה יכולה לתרום להורדת כולסטרול, וסוגי השומנים שאנו אוכלים יכולים להעלות או להפחית את הסיכונים. חומצות שומן טרנס, או שומני טרנס, הם שומנים מעשה ידי אדם עם יציבות גבוהה יותר ומשך חיי מדף ארוך יותר. למרבה הצער, יש להם השפעה שלילית חד-משמעית על בריאות הלב.

צריכת שומני טרנס מביאה לעלייה ברמות ה-LDL ומגדילה את הסיכון להתקף לב, לשבץ ולמוות. קיימות עדויות די ברורות לכך שאין מקום לשומני טרנס בתזונה בריאה. כשאתם מעיינים ברשימת המרכיבים, שימו לב לשומנים "מוקשים". כל השומנים הללו הם שומני טרנס, ורצוי לא לצרוך אותם.

נראה כי יש לתזונה עתירת חומצות שומן חד-בלתי רוויות השפעה חיובית ברורה על רמות הכולסטרול ועל מחלות לב. שמן זית עשיר בחומצות שומן חד-בלתי רוויות. קיימות עדויות משמעותיות לכך שצריכת שומנים חד-בלתי רוויים בכמות של 20% מהצריכה הקלורית הכוללת מפחיתה את הסיכון לאירועים לבביים, כולל ירידה של 20% בסיכון להתקף לב.

ידוע כי גם אגוזים בריאים ללב. מחקרים רבים הראו כי צריכת אגוזים מביאה לירידה בכולסטרול הכללי ובכולסטרול ה-LDL. באופן כללי, 45 גר' של אגוזים ביום היא כמות סבירה. לאגוזי מלך וגם לשקדים יש העדויות המחקריות החזקות ביותר; אבל מחקרים על אגוזי לוז, אגוזי פקאן, פיסטוקים, אגוזי קשיו, אגוזי מקדמיה, וגם בוטנים מצביעים על כך שגם לכל סוגי האגוזים הללו יש השפעה מועילה.

2. סיבים מסיסים

סיבים חשובים לבריאות. לפי מספר מחקרים חדשים, כל תוספת של שבע גרמים של סיבים מפחיתה את הסיכון למחלות לב ב-9%. נראה כי יש לסיבים מסיסים, שמצויים בשיבולת שועל, בפסיליום וגם בזרעי פשתן תועלת מתונה להורדת הכולסטרול הכללי וה-LDL. קרוב לוודאי שהם פועלים על-ידי קשירת כולסטרול במערכת העיכול וסילוקו מהגוף.

3. תמצית ברגמוט

ברגמוט הוא פרי הדר שגודלו דומה לגודל התפוז, אך קליפתו בצבע צהוב-ירקרק. זה זמן רב משתמשים בו בייצור תה מסוג ארל גריי. ניסויים קליניים על תמצית ברגמוט שנערכו לאחרונה תיארו השפעה להורדת כולסטרול. כך, סקירה של כל המחקרים על שימוש בברגמוט לטיפול בכולסטרול גילתה כי רוב המחקרים הדגימו תועלת משמעותית, עם ירידה של עד 31% בכולסטרול הכללי ועד 40% ב-LDL. עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי נראה שברגמוט הוא חלופה מבטיחה לאיזון כולסטרול.

4. פיטוסטרולים

פיטוסטרולים הם סטרואידים צמחיים. דווח כי ייתכן שיש להם השפעה נוגדת דלקת וגם נוגדת חמצון. בין הסגולות שלהם שתוארו במחקרים השפעה לאיזון רמות הסוכר בדם ולהורדת כולסטרול. מחקרים גילו כי צריכת פיטוסטרולים בכמות של כ-2 גרמים ביום יכולה להביא לירידה של בין 8% ל-10% ברמת ה-LDL.

פיטוסטרולים, אשר מצויים באגוזים, בזרעים, בשמנים, בשעועית וגם בדגנים מלאים, ככל הנראה תורמים להשפעתן המועילה של המזונות הללו על בריאות הלב. פיטוסטרולים מסיסים בשומן, ולכן נראה כי יעילותם מרבית כאשר צורכים אותם עם מזון ועם שומן. כאשר משתמשים בתוספי פיטוסטרולים, אופן המיצוי והעיבוד שלהם יכול להיות חיוני להשגת תועלת טיפולית.

5. שום

אמנם ממצאי המחקרים על התועלת של שום להורדת כולסטרול שפורסמו לאורך השנים הם מעורבים, אבל מטא-אנליזה גדולה שפורסמה לאחרונה מצביעה על השפעה משמעותית שלו. באופן כללי, תוספי שום הביאו בממוצע לירידה של 17 מ"ג/ד"ל ברמת הכולסטרול הכללי, וירידה של 9 ג"ר/ד"ל ברמת ה-LDL. עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי ההשפעה המועילה הזו אמורה להוריד את הסיכון לאירועים לבביים בעד 38% באדם ממוצע בגיל 50.

מסקנה

כולסטרול גבוה הוא סוגיה מורכבת, ונדרשים מחקרים בלתי משוחדים נוספים כדי להבין באופן מלא מהן הגישות הטיפוליות הטובות ביותר. אצל אנשים מתחת לגיל 65 עם כולסטרול גבוה מאוד, או מטופלים שעברו התקף לב או נתונים בסיכון גבוה מאוד לאירועים לבביים, הורדת כולסטרול אמורה לתרום להפחתת הסיכון להחמרה במחלת הלב.

אמנם הטיפולים הקונבנציונליים יכולים להביא לירידה בכולסטרול, אבל לטיפולים הטבעיים יש פחות תופעות לוואי. לפי המחקרים שפורסמו, נראה כי תזונה ומספר תוספים, בהם ברגמוט, פיטוסטרולים ושום, יכולים לעזור בכך.

סימוכין:

1. Brumley J. The 15 all-time best-selling prescription drugs. Kiplinger.com. https://www.kiplinger.com/slideshow/investing/t027-s001-the-15-all-time-best-selling-prescription-drugs/index.html. Published 2017. Accessed March 18, 2021.
2. Jaklevic M. The secret reasons why statins may not be as useful as we think. HealthNewsReview.org. https://www.healthnewsreview.org/2016/11/why-statin-guidelines-might-be-biased/. Published 2016. Accessed March 18, 2021.
3. Krumholz HM, Peterson ED. Open access to clinical trials data. JAMA. 2014;312(10):1002-1003. doi:10.1001/jama.2014.9647
4. Brown C. Statin-use debate creates furor at The BMJ. CMAJ. 2014;186(11):E405-E406. doi:10.1503/cmaj.109-4825
5. DuBroff R, de Lorgeril M. Cholesterol confusion and statin controversy. World J Cardiol. 2015;7(7):404-409. doi:10.4330/wjc.v7.i7.404
6. Lorgeril M, Ravaeus M. Beyond confusion and controversy, can we evaluate the real efficacy and safety of cholesterol-lowering with statins? J Cont Bio Res. 2016;1(1):67. doi: 10.15586/jcbmr.2015.11
7. Roy G, Boucher A, Couture P, Drouin-Chartier JP. Impact of diet on plasma lipids in individuals with heterozygous familial hypercholesterolemia: A systematic review of randomized controlled nutritional studies. Nutrients. 2021;13(1):235. Published 2021 Jan 15. doi:10.3390/nu13010235
8. Bathum L, Depont Christensen R, Engers Pedersen L, Lyngsie Pedersen P, Larsen J, Nexøe J. Association of lipoprotein levels with mortality in subjects aged 50 + without previous diabetes or cardiovascular disease: a population-based register study. Scand J Prim Health Care. 2013;31(3):172-180. doi:10.3109/02813432.2013.824157
9. Tuikkala P, Hartikainen S, Korhonen MJ, et al. Serum total cholesterol levels and all-cause mortality in a home-dwelling elderly population: a six-year follow-up. Scand J Prim Health Care. 2010;28(2):121-127. doi:10.3109/02813432.2010.487371
10. Petursson H, Sigurdsson JA, Bengtsson C, Nilsen TI, Getz L. Is the use of cholesterol in mortality risk algorithms in clinical guidelines valid? Ten years prospective data from the Norwegian HUNT 2 study. J Eval Clin Pract. 2012;18(1):159-168. doi:10.1111/j.1365-2753.2011.01767.x
11. Newson RS, Felix JF, Heeringa J, Hofman A, Witteman JC, Tiemeier H. Association between serum cholesterol and noncardiovascular mortality in older age. J Am Geriatr Soc. 2011;59(10):1779-1785. doi:10.1111/j.1532-5415.2011.03593.x
12. Sanchez A, Mejia A, Sanchez J, Runte E, Brown-Fraser S, Bivens RL. Diets with customary levels of fat from plant origin may reverse coronary artery disease. Med Hypotheses. 2019;122:103-105. doi:10.1016/j.mehy.2018.10.027
13. Shah B, Thadani U. Trans fatty acids linked to myocardial infarction and stroke: What is the evidence?. Trends Cardiovasc Med. 2019;29(5):306-310. doi:10.1016/j.tcm.2018.09.011
14. Altamimi M, Zidan S, Badrasawi M. Effect of tree nuts consumption on serum lipid profile in hyperlipidemic individuals: A systematic review. Nutr Metab Insights. 2020;13:1178638820926521. Published 2020 Jun 15. doi:10.1177/1178638820926521
15. Hammad S, Pu S, Jones PJ. Current evidence supporting the link between dietary fatty acids and cardiovascular disease. Lipids. 2016;51(5):507-517. doi:10.1007/s11745-015-4113-x
16. Threapleton DE, Greenwood DC, Evans CE, et al. Dietary fibre intake and risk of cardiovascular disease: systematic review and meta-analysis. BMJ. 2013;347:f6879. Published 2013 Dec 19. doi:10.1136/bmj.f6879
17. Trautwein EA, McKay S. The role of specific components of a plant-based diet in management of dyslipidemia and the impact on cardiovascular risk. Nutrients. 2020;12(9):2671. Published 2020 Sep 1. doi:10.3390/nu12092671
18. Lamiquiz-Moneo I, Giné-González J, Alisente S, et al. Effect of bergamot on lipid profile in humans: A systematic review. Crit Rev Food Sci Nutr. 2020;60(18):3133-3143. doi:10.1080/10408398.2019.1677554
19. Salehi B, Quispe C, Sharifi-Rad J, et al. Phytosterols: From preclinical evidence to potential clinical applications. Front Pharmacol. 2021;11:599959. Published 2021 Jan 14. doi:10.3389/fphar.2020.599959
20. Gylling H, Plat J, Turley S, et al. Plant sterols and plant stanols in the management of dyslipidaemia and prevention of cardiovascular disease. Atherosclerosis. 2014;232(2):346-360. doi:10.1016/j.atherosclerosis.2013.11.043
21. Ried K, Toben C, Fakler P. Effect of garlic on serum lipids: an updated meta-analysis. Nutr Rev. 2013;71(5):282-299. doi:10.1111/nure.12012