המרכיבים של תכשירים מסנני קרינה שמהם כדאי להיזהר

אם אתם משתמשים  במסנן קרינה, הרי שאתם דואגים לעור שלכם! אבל מרכיבים מסוימים שמסנני קרינה יכולים להכיל עלולים לפגוע בעור ובבריאות שלכם, וגם בכדור הארץ שלנו. להלן פירוט קצר של המרכיבים המובילים שמהם כדאי להיזהר במסנני קרינה, לצד מרכיבים שבהם כדאי לבחור.  

בחרו במסנני קרינה שבטוחים לאוקיינוס

כאשר אתם מורחים מסנן קרינה ונכנסים לים, חלק מהתכשיר נשטף מהעור וצף במים, ובעלי חיים וצמחים שחיים בים, כולל אלמוגים, אצות ים, צדפות, קיפודי ים, דולפינים, דגים ואחרים, עלולים לספוג אותו. מחקרים גילו כי 10 מבין המרכיבים הכימיים הנפוצים של מסנני קרינה עלולים לפגוע בבעלי חיים ימיים, על-ידי עיכוב גדילתם, פגיעה בהתפתחות העוברים שלהם או פגיעה במערכת החיסון שלהם. לפי מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי של ארה"ב, המרכיבים הללו הם אוֹקסיבנזוֹן, בנזוֹפנוֹן-1, בנזוֹפנוֹן-8, OD-PABA, 3-בנזילידן קמפור, 4-מתיל-בנזילידן קמפור, ננו-טיטניום דו-חמצני, ננו-תחמוצת אבץ, אוֹקטינוֹקסט ואוֹקטוֹקרילן.

אמנם נדרשים מחקרים נוספים על הכימיקלים שברשימה הנ"ל, אבל קיימת הסכמה כללית על כך ששניים מבין אותם המרכיבים בהחלט אינם בטוחים עבור בעלי החיים הימיים: אוֹקסיבנזוֹן ואוֹקטינוֹקסט. לפעמים קשה לזהות את הכימיקלים הללו, כי הם יכולים להיות רשומים תחת שמות אחרים. לדוגמה, אוֹקסיבנזוֹן יכול להיות רשום בתור BP-3 או בנזוֹפנוֹן-3. ואוֹקטינוֹקסט יכול להיות רשום בתור OMC או אוֹקסיל-מתוֹקסי-סינמאט. קשה לזכור את כל השמות האלה! למרבה המזל, רוב מסנני הקרינה עם סימון "בטוח לשוניות האלמוגים" או "בטוח לאוקיינוס" אינם מכילים את שני המרכיבים הללו. חשוב תמיד לקרוא את התווית בעיון רב כדי להיות בטוחים, שכן אין אסדרה מחמירה לגבי השימוש במונחים מסוג זה, וחברות מסוימות יכולות להשתמש בהם בצורה מטעה.  

העצה שלי ללקוחות שרוצים לדלג על קריאת התווית, או רוצים לזכור שם של מרכיב אחד בלבד, היא לבחור במסנני קרינה שבטוחים עבור שוניות אלמוגים/האוקיינוס ומבוססים על תחמוצת האבץ. זאת מפני שמסנני קרינה מבוססי מינרלים בדרך כלל אינם מכילים את החומרים הכימיים המוּספים המוזכרים למעלה, וגם בטוחים לבריאות האדם. מומחים רבים לאיכות הסביבה ממליצים להימנע ככל האפשר משימוש בחלקיקי ננו, שכן עדיין לא ברור האם חלקיקי המינרלים הזעירים הללו עלולים להשפיע על בעלי החיים הימיים. אני נוטה להסכים אתם. בחירה בתכשירים שמכילים תרכובות אבץ רגילות, ללא חלקיקי ננו, היא פתרון חכם, אם הדבר אפשרי.

מסנני קרינה שבטוחים לבריאות האדם

רוב הלקוחות שלי מופתעים כשהם מגלים כי מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר רק שני מרכיבים של מסנני קרינה כמרכיבים בטוחים: תחמוצת האבץ וטיטניום דו-חמצני.  

אם אתם כבר מזהים את שני המרכיבים המינרליים האלה לאחר הדיון הנ"ל על חומרים שבטוחים לאוקיינוס, הרי שאין סיבה לחשוב שאתם רואים כפול! מרכיבים שהם בטוחים לבעלי החיים הימיים בדרך כלל בטוחים גם עבור בני האדם, כי קיים דמיון בפיזיולוגיה ובביוכימיה הבסיסית שלהם ושלנו. לדוגמה, כימיקלים שפוגעים במערכת האנדוקרינית של יונקים ימיים עלולים להשפיע על ההורמונים גם אצל בני האדם, וגם לגרום לבעיות כמו סרטן או שינויים באיתות אסטרוגן. לפי דעתי יש בכך יתרון, כי אם תדאגו לעצמכם, תדאגו בכך גם לייצורים החיים האחרים בתבל.  

מנהל המזון והתרופות פרסם רשימה ארוכה של מרכיבי מסנני קרינה שהשפעתם על בריאות האדם עדיין נחקרת. ביניהם סינוֹקסאט, דיוֹקסיבנזוֹן, אנסוּליזוֹל, הוֹמוֹסלאט, מראדימאט, אוֹקטינוֹקסט, אוֹקטיסלאט, אוֹקטוֹקרילן, פדימאט O, סוּליסוֹבנזוֹן, אוֹקסיבנזוֹן ואבוֹבנזוֹן. משמעות ההגדרה "השפעתם נחקרת" היא שמנהל המזון והתרופות מחכה לכך שחוקרים מכל רחבי העולם יערכו מחקרים, יסיקו מסקנות ויפרסמו אותן בפומבי, כדי להחליט האם המרכיבים הללו בטוחים או לא. התהליך הזה עשוי להימשך עשרות שנים, וההמלצה הכללית שלי היא להשתמש במוצרים שלגביהם אנו יודעים בוודאות שהם בטוחים, במקום להשתמש היום במוצר שבעתיד מנהל המזון והתרופות יכול להחליט שיש לו השפעות מזיקות.

מעבר לכך, מנהל המזון והתרופות קבע כי קיימים שני מרכיבים של מסנני קרינה שאינם בטוחים בלי קשר לכמות שלהם: חומצה אמינו-בנזוֹאית (PABA) וגם טרוֹלאמין סליצילט. קראו את התוויות של מסנני הקרינה שלכם בעיון רב כדי לבדוק האם הם מכילים את המרכיבים הללו. אם אתם עדיין מחזיקים מסנני קרינה עם אותם המרכיבים, כדאי להיפטר מהם.

מנהל המזון והתרופות אישר מסנני קרינה על בסיס אבץ וטיטניום, הידועים גם בשם מסנני קרינה מינרליים. שני הנ"ל מחזירים את קרני העל-סגול ובכך מגינים על העור מקרינת העל-סגול. מאחר שאבץ הוא מינרל המשמש כאב מזון ויש לו תפקידים רבים בגוף האדם, אני ממליצה לבחור במסנני קרינה עם אבץ על פני טיטניום, אם אתם יכולים לבחור. ככל הידוע, טיטניום אינו משמש כאב מזון בגוף האדם.  

אולי כדאי לשקול להשתמש במסנני קרינה שונים לפנים ולגוף.  מסנני קרינה לפנים  הם בדרך כלל עדינים וקלילים יותר מאשר  מסנני קרינה לגוף, ולרוב אינם מכילים מרכיבים שיכולים לשוות לעור גוון שונה, ובכך לשנות את צבע האיפור, אם יש לכם איפור. אם יש לכם נטייה לאקנה, ניתן להשיג מסנני קרינה מיוחדים עם סיכון נמוך יותר לסתימת נקבוביות. יש אפילו  מייק-אפ נוזלי,   פריימרים   ותכשירי לחות עם גוון  שמכילים גם מקדם הגנה SPF, כך שתוכלו לשלב טיפוח ואיפור במוצר אחד.

אם אתם מתכוונים לרכוש מסנן קרינה לילדים, הרי  שמסנני קרינה לתינוקות  ולילדים לעתים קרובות מכילים מרכיבים עדינים ובטוחים יותר מאשר מסנני קרינה לפעילות ספורטיבית או תחליבים למבוגרים. אפשר להשתמש בתכשירי התינוקות הללו גם עבור ילדים גדולים ומבוגרים אשר נוטים לפתח תגובה למוצרים עם בישום או צבעים. היתרון ברכישת מסנן קרינה לתינוקות הוא שאפשר לקחת תכשיר מסנן קרינה אחד לחוף הים ולהשתמש בו עבור כל המשפחה.

מסנני קרינה ללא אכזריות לבעלי חיים

בעלי החיים הימיים הם לא הייצורים החיים היחידים שעלולים להיפגע משימוש של בני אדם במסנני קרינה! חברות מסוימות בודקות את המוצרים שלהם על בעלי חיים לפני שיווקם, ואילו חברות אחרות משתמשות בשיטות מחקר חלופיות כדי לבדוק את בטיחות המוצרים. אם אתם יכולים לבחור, חפשו מוצרים עם תו כמו "הארנב המקפץ", או תו של הארגון Cruelty-Free International.  

אין אסדרה של מנהל המזון והתרופות לגבי השימוש במונחים "ללא אכזריות לבעלי חיים" או "לא נוסה בבעלי חיים", כך שכל חברה יכולה לפרסם הצהרה כזו על תווית של מוצר, גם אם היא לא בהכרח נכונה. אבל שימוש בתו "הארנב המקפץ" או בתו הארגון Cruelty-Free International נעשה מבחירה חופשית, ומחייב את החברה לעמוד בקריטריונים מסוימים, כולל החרגת ניסויים בבעלי חיים לכל אורך שרשרת הייצור. אם חשוב לכם לצמצם את היקף הניסויים בבעלי חיים, חפשו את התווים הללו על התווית של מסנני הקרינה שלכם.  

הערה לגבי מוצרים נטולי בישום

לפעמים משתמשים במונח "בישום" כדי להסתיר כימיקלים מגרים ואפילו רעילים. חברות קוסמטיקה משתמשות בהם כדי להעניק למוצרים ריחות מסוימים. אני ממליצה ללקוחות שלי לרכוש מוצרים ללא בישום, ולבחור במוצרים שמכילים שמות של פרחים או חומרים אחרים עם ריח טוב שהם מכירים. בין השמות הנפוצים של מרכיבים ריחניים: לבנדר, לימונית, נענע חריפה, רוזמרין, בבונג, ועוד. אם יש לכם עור רגיש, השתדלו להימנע לחלוטין משימוש במוצרים עם בישום, ובחרו במסנן קרינה לעור רגיש או מסנן קרינה ללא בישום.

נקודות חשובות לגבי מסנני קרינה שכדאי לזכור

כל מסנן קרינה עדיף על כוויה קשה

אף דיון על מסנן קרינה לא יהיה שלם בלי התייחסות לסכנות של כוויות שמש. כוויות שמש הן גורם סיכון משמעותי להתפתחות מלנומה, סוג של סרטן vעור שעלול להיות קטלני. ככל שתחוו יותר כוויות שמש קשות במהלך החיים, כך הסיכון לפתח סרטן מסוג זה יעלה. אם מסנן קרינה כלשהו יכול להגן עליכם מפני כוויות שמש קשות, אז כדאי להשתמש בו, גם אם הוא לא בהכרח מכיל את המרכיבים האידאליים.  

תחליבים מסנני קרינה צריכים להיות רק חלק משגרת הגנה מפני השמש

בגדים שמגינים מפני השמש, מודעות לחשיפה לקרינת על-סגול ושינויים באורח החיים הם תמיד יעילים ובטוחים יותר, וגם טובים יותר לאיכות הסביבה מאשר שימוש בתחליב מסנן קרינה בלבד.

כולי תקווה שבקיץ הקרוב תוכלו לבחור מסנני קרינה בביטחון, ותצליחו למצוא תחליב מסנן קרינה חדש שיהיה טוב גם בשבילכם וגם בשביל כדור הארץ. הימנעות מחומרי בישום, כימיקלים ותהליכים שידועים כמזיקים תאפשר לכם לשפר את בריאותכם וגם ליהנות מהשמש.  

סימוכין:

1. Backes, Claudine, et al. “Facial Exposure to Ultraviolet Radiation: Predicted Sun Protection Effectiveness of Various Hat Styles.” Photodermatology, Photoimmunology & Photomedicine, vol. 34, no. 5, 31 May 2018, pp. 330–337, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29682802/, 10.1111/phpp.12388. Accessed 28 May 2021.
2. Center for Drug Evaluation and Research. “Shedding More Light on Sunscreen Absorption.” U.S. Food and Drug Administration, 2020, www.fda.gov/news-events/fda-voices/shedding-more-light-sunscreen-absorption. Accessed 12 July 2021.
3. “Sunscreen: How to Help Protect Your Skin from the Sun.” U.S. Food and Drug Administration, 2019, www.fda.gov/drugs/understanding-over-counter-medicines/sunscreen-how-help-protect-your-skin-sun. Accessed 12 July 2021.
4. Center for Food Safety and Applied Nutrition. “‘Cruelty Free’/‘Not Tested on Animals’ Labeling on Cosmetics.” U.S. Food and Drug Administration, 2020, www.fda.gov/cosmetics/cosmetics-labeling-claims/cruelty-freenot-tested-animals. Accessed 13 July 2021.
5. Corrêa, M. P., et al. “Changes in the Total Ozone Content over the Period 2006 to 2100 and the Effects on the Erythemal and Vitamin D Effective UV Doses for South America and Antarctica.” Photochemical & Photobiological Sciences, vol. 18, no. 12, 2019, pp. 2931–2941, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31696195/, 10.1039/c9pp00276f. Accessed 28 May 2021.
6. de Troya-Martín, Magdalena, et al. “Prevalence and Predictors of Sunburn among Beachgoers.” Photodermatology, Photoimmunology & Photomedicine, vol. 34, no. 2, 17 Oct. 2017, pp. 122–129, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28976044/, 10.1111/phpp.12354. Accessed 12 July 2021.
7. Driscoll MS;Wagner RF. “Clinical Management of the Acute Sunburn Reaction.” Cutis, vol. 66, no. 1, 2021, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10916693/, . Accessed 28 May 2021.
8. “EWG Skin Deep® | What Is OCTINOXATE.” EWG, 2014, www.ewg.org/skindeep/ingredients/704203-octinoxate/. Accessed 13 July 2021.
9. “EWG Skin Deep® | What Is PABA.” EWG, 2014, www.ewg.org/skindeep/ingredients/704390-PABA_(PARA-AMINOBENZOIC_ACID)-PABA-PABA-PABA/. Accessed 13 July 2021.
10. HOLICK, MICHAEL F. “Biological Effects of Sunlight, Ultraviolet Radiation, Visible Light, Infrared Radiation and Vitamin D for Health.” Anticancer Research, vol. 36, no. 3, Mar. 2016, pp. 1345–1356, ar.iiarjournals.org/content/36/3/1345.long. Accessed 27 May 2021.
11. McCusker, Meagen M., and Jane M. Grant-Kels. “Healing Fats of the Skin: The Structural and Immunologic Roles of the ω-6 and ω-3 Fatty Acids.” Clinics in Dermatology, vol. 28, no. 4, July 2010, pp. 440–451, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20620762/, 10.1016/j.clindermatol.2010.03.020. Accessed 28 May 2021.
12. Puvabanditsin P;Vongtongsri R. “Efficacy of Aloe Vera Cream in Prevention and Treatment of Sunburn and Suntan.” Journal of the Medical Association of Thailand = Chotmaihet Thangphaet, vol. 88 Suppl 4, 2015, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16623024/, . Accessed 27 May 2021.
13. Rosner, William, et al. “Utility, Limitations, and Pitfalls in Measuring Testosterone: An Endocrine Society Position Statement.” The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, vol. 92, no. 2, 7 Nov. 2006, pp. 405–413, academic.oup.com/jcem/article/92/2/405/2566757, 10.1210/jc.2006-1864. Accessed 1 June 2021.
14. Saric, Suzana, and Raja Sivamani. “Polyphenols and Sunburn.” International Journal of Molecular Sciences, vol. 17, no. 9, 9 Sept. 2016, p. 1521, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27618035/, 10.3390/ijms17091521. Accessed 28 May 2021.
15. Saric-Bosanac SS;Clark AK;Nguyen V;Pan A;Chang FY;Li CS;Sivamani RK. “Quantification of Ultraviolet (UV) Radiation in the Shade and in Direct Sunlight.” Dermatology Online Journal, vol. 25, no. 7, 2019, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31450273/, . Accessed 28 May 2021.
16. Seidle, Troy. “Humane Society International’s Global Campaign to End Animal Testing.” Alternatives to Laboratory Animals, vol. 41, no. 6, Dec. 2013, pp. 453–459, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24512229/, 10.1177/026119291304100608. Accessed 13 July 2021.
17. Silva, Mariane Arnoldi, et al. “Anti-Inflammatory and Antioxidant Effects of Aloe Saponaria Haw in a Model of UVB-Induced Paw Sunburn in Rats.” Journal of Photochemistry and Photobiology B: Biology, vol. 133, Apr. 2014, pp. 47–54, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24681774/, 10.1016/j.jphotobiol.2014.02.019. Accessed 27 May 2021.
18. US Department of Commerce, National Oceanic and Atmospheric Administration. “Sunscreen Chemicals and Coral Reefs.” Noaa.gov, 2021, oceanservice.noaa.gov/news/sunscreen-corals.html. Accessed 12 July 2021.
19. Nationalacademies.org, 2021, www.nationalacademies.org/event/06-15-2021/sunscreen-study-potential-effects-of-uv-filters-in-aquatic-environments. Accessed 13 July 2021.