אילו צמחי מרפא מקיימים אינטראקציות עם תרופות? זה מה שאתם (והרופא המטפל שלכם) צריכים לדעת

מקדמת דנא משתמשים בצמחי מרפא כדי לעזור לריפוי רקמות, לחסל פתוגנים, לשפר את המצב התזונתי ואת מצב הרוח. כמו עם כל תרופה רבת עוצמה, יש להשתמש בצמחי מרפא בדרך הנכונה ובמינון הנכון כדי שהם יעבדו בצורה יעילה, והדבר החשוב ביותר — לא יגרמו לנזק.  

באופן כללי, המונח "צמח" מתייחס כאן לכל צמח שיכול לשמש כצמח מרפא, עשב תיבול או בושם. במאמר הזה נסקור את צמחי המרפא שמחייבים זהירות בשימוש בהם, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות אחרות.

כלל אצבע טוב שאזכיר מספר פעמים במאמר זה: תמיד חייבים לעדכן את הרופא המטפל על התחלת שימוש בתוסף חדש, ותמיד חייבים להתייעץ עם המטפל שלכם העוסק ברפואת צמחים או ברפואה נטורופתית לפני הוספת צמח מרפא חדש למשטר הטיפולי שלכם.  

כפי שתגלו בהמשך, בחנויות המכולת ובחנויות המקוונות ניתן להשיג צמחי מרפא רבים שלמעשה עלולים להיות מסוכנים, אם משלבים אותם עם תרופות, או אם נוטלים אותם כאשר קיימת מחלה מסוימת. רופאים, מרפאים צמחיים ואפילו תזונאים מקבלים הכשרה מצוינת כדי לעזור לכם להשתמש בצמחי מרפא בצורה בטוחה. נצלו את הידע שלהם כדי לשמור על בריאות מיטבית!  

1. שורש שוּש ותרופות נגד מחלות לב

לשורש שוּש  יש סגולות רפואיות מצוינות רבות. יש לו השפעה נוגדת דלקת, אדפטוגנית ואפילו אנטי-בקטריאלית. הוא גם מעלה את לחץ הדם על-ידי עידוד של אגירת מלח, כך שהוא יכול להוות תוספת נהדרת לפרוטוקול הטיפול בתת-לחץ דם (לחץ דם נמוך), אבל הוא מסוכן לאנשים עם יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה).  

שורש שוּש הוא מרכיב נפוץ של חליטות צמחים, שיקויים ותוספים שניתן להשיג ללא מרשם בבתי מרקחת ובחנויות מכולת. לעתים קרובות תערובות עם שמות כמו "הצטננות ושפעת", "נגד דלקת" או "פינוי רעלים" מכילות שורש שוּש. לפעמים הוא מופיע ברשימת המרכיבים תחת שמו הלטיני, glycyrrhiza glabra, או בשם "ליקוריץ", מה שיכול להקשות על הזיהוי שלו. אם אתם סובלים מיתר לחץ דם, כדאי לעשות את המאמץ הנוסף ולוודא שהמוצרים שאתם קונים אינם מכילים שוּש. עיינו גם ברשימות המרכיבים של חליטות התה שאתם מחזיקים בבית כדי לוודא שהם לא מכילים שוּש. זאת כי שוּש עלול להשפיע על הפעילות של תרופות משתנות ותרופות אחרות נגד מחלות לב ולהפחית את יעילותן, מה שיחשוף אתכם לסיכון לאירועים קרדיווסקולריים.

אם יש לכם יתר לחץ דם, מחלת לב או כלי דם או בעיות הקשורות לאגירת נוזלים, אתם בהחלט לא צריכים לצרוך שורש שוּש ביודעין. היוצא מן הכלל היחיד הוא שורש שוּש בשם DGL (נטול גליציריזין). זהו שוּש שעבר עיבוד להסרת גליציריזין, המרכיב העיקרי של שוּש שגורם לאגירת מלח. אם אתם סובלים מיתר לחץ דם ועדיין רוצים להשתמש בשוּש, אז שוּש מסוג DGL עשוי להיות אופציה בטוחה עבורכם. כמו תמיד, התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לפני הוספת כל תכשיר מרפא צמחי למשטר הטיפולי שלכם, במיוחד אם אתם כבר נוטלים תרופות.

‌‌‌‌2. פרע ותרופות נגד דיכאון

פרע  הוא צמח נפלא עם סגולות נוגדות נגיפים ונוגדות דיכאון, אבל הוא עלול לגרום לשתי אינטראקציות חשובות שמהן צריך להיזהר. ראשית, פרע עלול ליצור סיכון להתפתחות תסמונת סרוטונין, אם נוטלים אותו לצד תרופות אחרות שמשפיעות על קולטי סרוטונין או MAO (תרופות נגד דיכאון, פרכוסים, שלשולים וכד'). תסמונת סרוטונין יכולה לגרום לתסמינים כמו פרכוסים, חום, נוקשות בשרירים, רעד, אי-נוחות במערכת העיכול ואפילו למוות, אם לא מטפלים בה כנדרש. מעבר לכך, פרע יכול להאיץ את הפירוק של גלולות למניעת הריון ובכך לפגוע ביעילותן. זה עלול לגרום לדימום וסתי מוגבר, לבעיות הורמונליות וגם לפגוע ביעילות הגלולות למניעת הריון. אם אתם מתכננים להשתמש בפרע כדי לשפר את מצב הרוח או לעזור למנוע מחלות, שקלו להתייעץ עם הרופא המטפל שלכם בשאלה האם יש לכם רמות מספקות של  ויטמין D  וגם  ברזל  וויטמין B12. קיימות עדויות לכך שהנ"ל בטוחים לנטילה במקביל לרוב התרופות, ולעתים קרובות הם יכולים לשפר את מצב הרוח ואת תפקוד מערכת החיסון בצורה יעילה, אם יש לכם מחסור בהם.

3. גינקו דו-אונתי ואספירין

גינקו דו-אונתי  נחקר בזכות השפעתו החיובית על בריאות הנפש, התפקוד הקוגניטיבי ובריאות מערכת הלב וכלי הדם. אבל הוא עלול להשפיע על הפעילות של תרופות כמו וורפרין או אספירין, ונקשר לסיכון מוגבר לדימומים אם נוטלים אותו במקביל לתרופות הללו. התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לפני נטילה של תכשירי גינקו דו-אונתי, במיוחד אם אתם נוטלים אספירין או וורפרין, או סובלים ממחלת לב וכלי דם או הפרעת קרישה/בעיית דימום. במקרים אלו כדאי לבחור בתכשירים נוֹאוֹטרופיים או תכשירים לחיזוק כלי דם אחרים, כמו  פשטה שרועה  או גרגרי יער, שלא ישפיעו על פעילות התרופות שלכם.

4. משלשלים צמחיים: סֵנַה וקסקרה

משלשלים צמחיים כמו  סֵנַה  וקסקרה סגרדה  לעתים קרובות נכללים בתערובות צמחים שנמכרות ללא מרשם עם שמות כמו "תמיכה בכבד", "תמיכה בכליות" או "תמיכה במעי הגס". ניתן להשתמש במשלשלים הצמחיים הללו בטווח הקצר כדי לתרום להאצת מעבר המזון במערכת העיכול, אבל אין להשתמש בהם במשך יותר משלושה ימים בכל פעם, ולא יותר משבועיים ברצף. זאת מפני שמשלשלים צמחיים, כמו כל המשלשלים, בין היתר מאלצים את המעי הגס להפריש יותר אלקטרוליטים מהרגיל. במהלך הזמן, זה עלול לגרום להתייבשות ולהפרעות במאזן האלקטרוליטים, מה שעלול לפגוע באיתות החשמלי בלב, במוח ובאברים אחרים. משלשלים גם עלולים להשפיע על ספיגת תרופות פומיות ולהפחית את יעילותן של תרופות לטיפול בתסמיני מערכת העיכול. אם אתם סובלים מעצירות, שאלו את הרופא המטפל שלכם האם תוספים כמו  מגנזיום  או  ויטמין C  יכולים לעזור לכם להגיע ליציאות סדירות בלי להשפיע על התרופות האחרות שאתם נוטלים, או לחשוף אתכם לסיכון של התייבשות. אם אתם מעוניינים לנקות את הכבד מרעלים בצורה יעילה, אז הגדלת כמות הסיבים והמים בתפריט שלכם היא נקודת התחלה טובה.  

5. צמחי "מינון נמוך" לוויסות מערכת העצבים

צמחים מסוג זה מוכּרים בתור צמחי "מינון נמוך", כי חייבים ליטול מינונים נמוכים מאוד שלהם כדי למנוע נזקים קשים או אפילו מוות. בזמנו, לפני שפיתחו תרופות פרמקולוגיות ולפני שהתחלנו להבין את ההרכב הכימי שלהם באופן מלא, הצמחים הללו שימשו בעיקר להקלה על כאבים. בשימוש בצמחים אלו צריך להיעזר באנשי מקצוע שקיבלו הכשרה מצוינת כדי לקבוע את המינון האידאלי שעליכם ליטול, או לשקול חלופות אחרות שהן פחות מסוכנות. הרשימה של צמחי "מינון נמוך" כוללת (בין השאר):

• Atropa belladonna  (בלדונה)
• Aconitum napellus  (אקוניטון)
• Bryonia alba  (דלעת-נחש לבנה)
• Gelsemium sempervirens  (יסמין צהוב)  

מאחר שרוב הצמחים הללו משפיעים על מערכת העצבים, הם יכולים לשבש את פעילותן של תרופות שנועדו לטפל בדיכאון, בכאבים, בפרכוסים, ועוד. אין להתחיל להשתמש בהם על דעת עצמכם, בלי להתייעץ עם גורם רפואי מקצועי.

6. צמחים שמעמיסים על הכבד

כל התרופות והתכשירים הרפואיים מתפרקים בכבד. תכשירים צמחיים מסוימים עלולים לפגוע בכבד, אם נוטלים אותם במינונים מופרזים, במשך זמן ארוך מדי, או אם הם מזוהמים על-ידי עובש, חיידקים או מתכות כבדות, בגלל תהליכי ייצור ובקרת איכות לקויים.

בין הצמחים הידועים שנקשרים לפגיעה בכבד:

• לראה משולשת  (צ'פרל)
• שורש קאווה-קאווה  (שורש בעל השפעה נוגדת חרדה שזוכה לפופולריות גוברת)
• Chelidonium majus  (כלידוניום)
• טוּיה  (במיוחד בשימוש פנימי בשמן האתרי)

ניתן להשתמש בצמחים הללו בצורה בטוחה, אבל לשם כך נדרשת הכוונה מקצועית. הקפידו להתייעץ עם הגורם הרפואי המטפל שלכם לפני כל שימוש בהם, ולשאול באיזו צורה להשתמש ואיזה מינון ליטול.  

יש צמחים רבים נוספים שלא נכנסו לרשימה הזאת. ההמלצה שלי היא להימנע מנטילת תכשירים צמחיים מספר רב של פעמים ביום, או במשך מספר שבועות ברצף ללא ליווי, כי כל צמח מרפא עלול לפגוע בכבד, אם נוטלים אותו בכמות מופרזת. למידע נוסף על נושא זה חפשו את צירוף המילים "herb-induced liver injury" (פגיעה כבדית על-ידי צמחים) ב-PubMed.

7. אזכור מיוחד: אשכוליות  

אמנם טכנית אשכוליות הן לא צמח מרפא, אבל אני מזכיר אותן כי ביותר מ-20% ממשקי הבית בארצות הברית שותים מיץ אשכוליות, ומספר משקי הבית שבהם שותים מיץ אשכוליות בכל רחבי העולם הוא עוד יותר גבוה. הוא יכול להשפיע על אנזימי כבד ומעי ולהעלות את הריכוזים של תרופות שונות בזרם הדם.  

זה עלול לגרום לרמות גבוהות או נמוכות מדי של אותן התרופות בהשוואה למה שאמו להיות, אפילו אם ממשיכים ליטול את התרופות במינונים הרגילים. יש לשתות מיץ אשכוליות במרחק של שבע שעות מנטילת תרופות כלשהן כדי לצמצם את הסיכון לתרחיש הנ"ל. כדאי גם לשאול את הרופא המטפל שלכם האם ניתן לשלב אשכוליות ו/או מיץ אשכוליות עם תרופות המרשם שלכם.

מסר לקחת הביתה

למרות האינטראקציות שהוזכרו במאמר זה, יש אלפי תכשירי מרפא צמחיים בטוחים ויעילים שבהם ניתן להשתמש כדי לשפר את בריאותכם, בתנאי שמשתמשים בהם נכון ועם הכוונה מתאימה. המסר הוא תמיד להודיע לרופא המטפל שלכם על נטילת תכשירים או תוספים צמחיים, וקבל הכוונה של גורם רפואי מקצועי לגבי בחירת הצמחים המתאימים עבורם. צמחי מרפא הם תרופות לכל דבר, וצריך להתייחס אליהם בהתאם כדי להפיק מהם את התוצאות הטובות והבטוחות ביותר.

סימוכין:  

1. “Apparent Mineralocorticoid Excess Syndromes Including Chronic Licorice Ingestion.” Uptodate.com, 2021, www.uptodate.com/contents/apparent-mineralocorticoid-excess-syndromes-including-chronic-licorice-ingestion?search=licorice%20root&source=search_result&selectedTitle=1~150&usage_type=default&display_rank=1. Accessed 5 July 2021.
2. Banasik, M., and T. Stedeford. “Plants, Poisonous (Humans).” Encyclopedia of Toxicology, 2014, pp. 970–978, www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780123864543000488, 10.1016/b978-0-12-386454-3.00048-8. Accessed 5 July 2021.
3. “BRYONIA: Overview, Uses, Side Effects, Precautions, Interactions, Dosing and Reviews.” Webmd.com, 2020, www.webmd.com/vitamins/ai/ingredientmono-46/bryonia. Accessed 5 July 2021.
4. “Clinical Use of St Johns Wort.” Uptodate.com, 2021, www.uptodate.com/contents/clinical-use-of-st-johns-wort?search=licorice%20root&topicRef=1392&source=see_link. Accessed 5 July 2021.
5. “Corydalis.” Gaia Herbs, Gaia Herbs, 12 Sept. 2018, www.gaiaherbs.com/blogs/herbs/corydalis. Accessed 5 July 2021.
6. He, Shuaibing, et al. “Herb-Induced Liver Injury: Phylogenetic Relationship, Structure-Toxicity Relationship, and Herb-Ingredient Network Analysis.” International Journal of Molecular Sciences, vol. 20, no. 15, 25 July 2019, p. 3633, www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6695972/, 10.3390/ijms20153633. Accessed 6 July 2021.
7. “Hepatotoxicity due to Herbal Medications and Dietary Supplements.” Uptodate.com, 2021, www.uptodate.com/contents/hepatotoxicity-due-to-herbal-medications-and-dietary-supplements?search=licorice%20root&topicRef=1392&source=see_link#H2569065065. “Accessed 5 July 2021.
8. “Merriam-Webster Dictionary.” Merriam-Webster.com, 2021, www.merriam-webster.com/dictionary/herb. Accessed 5 July 2021.
9. Murphy, Patricia A., et al. “Interaction of St. John’s Wort with Oral Contraceptives: Effects on the Pharmacokinetics of Norethindrone and Ethinyl Estradiol, Ovarian Activity and Breakthrough Bleeding.” Contraception, vol. 71, no. 6, June 2005, pp. 402–408, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15914127/#:~:text=Conclusion%3A%20St.,might%20interfere%20with%20contraceptive%20effectiveness., 10.1016/j.contraception.2004.11.004. Accessed 5 July 2021.
10. “Oxford Languages and Google - English | Oxford Languages.” Oup.com, 2020, languages.oup.com/google-dictionary-en/. Accessed 5 July 2021.
11. “Overview of Herbal Medicine and Dietary Supplements.” Uptodate.com, 2021, www.uptodate.com/contents/overview-of-herbal-medicine-and-dietary-supplements?search=licorice%20root&source=search_result&selectedTitle=2~150&usage_type=default&display_rank=2. Accessed 5 July 2021.
12. “USDA Plants Database.” Usda.gov, 2021, plants.usda.gov/home/classification/68852. Accessed 5 July 2021.
13. Wiart, Christophe. “Alkaloids.” Lead Compounds from Medicinal Plants for the Treatment of Neurodegenerative Diseases, 2014, pp. 1–188, www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780123983732000017, 10.1016/b978-0-12-398373-2.00001-7. Accessed 5 July 2021.