כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
בשנים האחרונות הרעיון של "פריצת" הפיזיולוגיה האנושית, כמו ניסיון של מומחה למחשבים לפרוץ לתוכנת מחשב, תופס תאוצה. המטרה של פריצת המגבלות הביולוגיות היא ליצור שינוי חיובי, להגביר את עוצמת המוח ובתוך כך לשפר את איכות החיים. אבל האם באמת ניתן לפרוץ את מגבלות הגוף והמוח האנושי — והאם אנחנו יכולים לשפר את הביולוגיה והפיזיולוגיה שלנו פשוט על-ידי שינויים בתזונה ובאורח החיים?
דייב אספרי, יזם המכנה את עצמו "האקר ביולוגי", מגדיר את הרעיון של פריצת המגבלות הביולוגיות בתור "האמנות והמדע של שינוי הסביבה סביבכם ובתוככם, כך שתהיה לכם שליטה מלאה בתהליכים הביולוגיים שלכם." פריצת המגבלות הביולוגיות היא סוג של ניסוי מדעי בשיטת "עשו זאת בעצמכם", וכל מי שמעוניין בכך יכול לבצע אותו.
פריצת מגבלות הגוף והמוח מתחילה משימוש באסטרטגיה מסוימת, או בשילוב אסטרטגיות.
מקדמת דנא אבותינו הקדמונים נהגו לצום, כלומר להימנע מאכילה ולפעמים גם משתיית משקאות מסוימים, במשך תקופות ארוכות. היפוקרטס ואפלטון אפילו דנו בסוגיה של צום בכתבי עת יווניים עתיקים. ניתן לטעון כי היפוקרטס היה "ההאקר הביולוגי" הרשמי הראשון. כעבור מאות שנים, בשנות ה-1500 המוקדמות, הרופא, האלכימאי, האסטרולוג וההאקר הביולוגי השווייצרי פאראצלסוס טען כי "צום הוא התרופה הטובה ביותר — הרופא שבתוכנו."
רוב האנשים שצמים עושים זאת בכוונה תחילה, אבל לא תמיד. לדוגמה, כאשר אנחנו חולים, הגוף עשוי "לכפות" עלינו צום. חשבו על הפעם האחרונה שבה הייתם חולים. האם אכלתם? רוב הסיכויים שכמעט ולא היה לכם תיאבון אז. אובדן התיאבון בזמן מחלה או פציעה הוא ניסיון של הגוף להחזיר את האיזון במטרה לחזור לקו הבריאות. התהליך הזה "מרעיב" את הפתוגנים שגרמו למצב הנוכחי עד למוות, במלוא מובן המילה, בזמן שמנגנוני הריפוי של הגוף פועלים במלוא העוצמה. הגוף פשוט פורץ את המגבלות שלו בניסיון לשפר את העמידות.
לפעמים אבותינו הקדמונים בחרו לצום בגלל סיבות רוחניות, אולי בניסיון "לטהר את הנפש", או להגיע לרמת מודעות עצמית גבוהה יותר. אולם, בגלל תנאי הסביבה בני האדם היו או בסעודות או במצב של רעב. כאשר היה מזון בשפע חגגנו וסעדנו, וכאשר היה מחסור במזון אז צמנו. אבל היום אנשים רבים בכל רחבי העולם נמצאים כל הזמן בסעודה שלא נגמרת.
המין האנושי לא היה שורד לו צום היה מסוכן ומסכן חיים. לאחרונה המדע הראה כי למעשה יש לצום תועלת לנפש וגם לגוף. כולנו חווינו את ההשפעה "המקהה" של אכילת יתר על החשיבה.
יתר על כן, מחקרים בבעלי חיים שנערכו במהלך העשורים האחרונים הראו כי הגבלת הצריכה הקלורית, מה שקורה בתקופות של צום, יכולה לעזור לרדת במשקל ולהאריך את תוחלת החיים. לפי מחקרים, זה קורה בזכות הפעלת הגנים SIRT1 ו-SIRT2, אשר מייצרים חלבונים שמביאים להאטת תהליך ההזדקנות. במלים אחרות, אימוץ של צום כהרגל יכול למעשה לעזור לכם לחיות יותר ולשפר את המצב הבריאותי שלכם.
הודגם כי צום:
פעילות גופנית מתונה במשך 150 דקות בשבוע לפחות תורמת לא רק לבריאות הלב וכלי הדם, אלא גם לבריאות המוח, לזיכרון ולמניעת מחלות מוח. פעילות גופנית היא אחד הפתרונות הטובים והזולים ביותר לשיפור בריאות המוח שאפשר ליישם.
לפי מדעני ספורט, יש למעשה ארבעה סוגים שונים של פעילות גופנית. אלה הם:
מחקרים הראו כי פעילות גופנית מעלה את הרמה של חלבון חשוב במוח בשם גורם נוירוטרופי מוחי (BNDF), או אבּרינוירין. החלבון הזה בוּדד לראשונה ממוח של חזיר בשנת 1982. BDNF עוזר לבנות זיכרונות חדשים וחשוב לשמירה על זיכרון ארוך טווח.
מחקר משנת 2010 הגיע למסקנה כי "אימונים עם פעילות אירובית נקשרים לשיפור מתון בקשב ובמהירות עיבוד הנתונים, בתפקוד עצמאי ובזיכרון..." לחלבון ה-BNDF יש תפקיד בכך.
מחקר שנערך מאוחר יותר, בשנת 2016, גם הראה כי פעילות גופנית לא רק תורמת לתפקוד הקוגניטיבי, אלא גם יכולה לעזור למנוע מחלות נוירולוגיות כמו מחלת אלצהיימר או מחלת פרקינסון. ידוע גם כי פעילות גופנית עוזרת לאנשים שסובלים מתסמיני דיכאון. מומלץ מאוד להתחיל מפעילות פשוטה כמו הליכה יומיומית. לאנשים בריאים כדאי לשקול גם פעילות גופנית מסוגים אחרים. אנשים עם מחלות לב צריכים להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת שלהם לפני התחלה של שגרת פעילות גופנית חדשה.
תזונה דלת פחמימות, כמו דיאטה קטוגנית או דיאטת פליאו, גם עשויה לעזור למטב את בריאות המוח. ביו-האקרים משתמשים באסטרטגיה הזאת לעתים קרובות. חשבו על הפעם האחרונה שבה אכלת ארוחה עתירת פחמימות כמו אורז לבן, פסטה או לחם. קרוב לוודאי שהרגשתם נהדר במהלך הארוחה ואולי במשך זמן קצר אחריה. אבל כעבור חצי שעה עד מספר שעות ייתכן שהרגשתם עייפות, או אפילו מעין "ערפול מחשבתי". הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבפירוק פחמימות מסוג זה, שידועות גם בשם פחמימות פשוטות, מתקבל סוכר. ואז הגוף נדרש לייצר אינסולין כדי לעזור להתמודד עם עומס הסוכר (הגלוקוז) שאליו הוא נחשף. אם הסוכר לא נשרף, הגוף בסופו של דבר יאחסן אותו בצורה של שומן.
צריכת תזונה דלת פחמימות ודלת סוכר מאפשרת לייצר קטונים ביתר קלות. קטונים הם מקור אנרגיה חלופי המיוצר בגוף משומן, והמוח משתמש בהם כאשר סוכר אינו זמין.
לדוגמה, מחקר משנת 2004 הראה כי אנשים עם ירידה בזיכרון קיבלו ציונים טובים יותר במבחנים כאשר המוח שלהם השתמש בקטונים ובשמן MCT כמקור אנרגיה. יתר על כן, יכולת ההיזכרות שלהם הייתה הרבה יותר טובה בהשוואה לאנשים שקיבלו פלצבו.
מחקר משנת 2019 הראה כי "נראה שיש לתזונה קטוגנית ודלת פחמימות השפעה חיובית על הזיכרון המילולי ומהירות עיבוד הנתונים אצל חולי אלצהיימר."
אני תמיד ממליץ למטופלים שלי על דיאטות דלות פחמימות. בהתאם למצב המטופל, אני יכול להמליץ על דיאטת פליאו או דיאטה קטוגנית. במהלך השנים ראיתי שהדיאטות האלה יכולות להביא תוצאות מצוינות. מעבר לירידה במשקל, ראיתי מטופלים שהצליחו להיפטר מיתר לחץ דם, מטרום סוכרת, מסוכרת ומרמות כולסטרול גבוהות. בסופו של דבר המטופלים הללו הרגישו טוב יותר וגם שיפרו את הבריאות הנפשית ואת רמות האנרגיה הכלליות שלהם.
דלקת כרונית היא האויב של מוח וגוף בריאים. בעשור האחרון חוקרים גילו את החשיבות של דלקת כרונית ואת יכולתה לתרום להתקפי לב, לאירועים מוחיים, לדלקת מפרקים ואפילו לשיטיון ולסוגים אחרים של ירידה בזיכרון. דלקת כרונית המתרחשת לאחר פציעה עוזרת לגוף להשתקם. אבל כאשר דלקת נשארת לאורך זמן, היא גורמת לנזקים.
אם הבעיה היא בדלקת, אז חשוב למצוא דרכים למנוע או להפחית את הדלקת כדי לשפר את בריאותכם. לתזונה יכול להיות תפקיד משמעותי בהתפתחות של דלקת — בין המזונות שתורמים להתפתחות דלקת בגוף מזונות עתירי סוכר, מזונות מעובדים, אוכל מטוגן, פחמימות מזוקקות ושומני טרנס.
למרבה המזל, יש גם מגוון מזונות נוגדי דלקת שיכולים לקדם בריאות טובה:
הומוציסטאין היא חומצת אמינו. יש סיבות שונות שיכולות להביא לעלייה ברמת הומוציסטאין בדם. בין הסיבות הללו מוטציה גנטית בגן בשם MTHFR, וגם מחסור בוויטמין B6, בוויטמין B12 או בחומצה פולית/פולט. נראה כי גם עישון טבק וצריכת אלכוהול קבועה מעלים את הסיכון לרמות הומוציסטאין מוגברות, כמו גם מחלות כליות כרוניות. יש עדויות מדעיות די חזקות לכך שרמות מוגברות של הומוציסטאין בדם מעלות את הסיכון לשבץ, להתקף לב ולירידה קוגניטיבית. לפי מחקר משנת 2018, קרוב לוודאי שזה קורה כתוצאה מעלייה בייצור ציטוקינים מעודדי דלקת, בהם IL-1β, IL-6 ו-TNF-α.
השגת רמות הומוציסטאין אופטימליות בדם יכולה להיות דרך מצוינת לעזור למנוע מחלות כרוניות מלכתחילה. במחקר משנת 2010 נבדקו 168 מטופלים, כאשר 85 מהם קיבלו ויטמינים B6 ו-B12 וחומצה פולית, ואילו 83 מהם קיבלו פלצבו. המדענים הבחינו בכך שהיקף הירידה בתפקוד המוח בקרב המטופלים שקיבלו את הוויטמינים היה נמוך יותר ב-53% לעומת אלה שקיבלו פלצבו.
גם מחקר משנת 2018 הראה כי אנשים עם צריכה נמוכה של פולט, ויטמין B6 וויטמין B12 סבלו יותר מניוון מוחי, מפגיעה בתפקוד כלי הדם ומירידה בזיכרון. ניתן למצוא ויטמינים מקבוצת B בתוספים משולבים של קומפלקס B, או ליטול תוספי ויטמין B6, B12 וחומצה פולית בנפרד.
בתרבות ההודית מרפאי איורוודה ממליצים על כורכום זה דורות רבים. גם ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בכורכום, או ז'אנג הוּאנג בשמו הסיני, כי מיוחסת לו השפעה של העברת "צ'י", האנרגיה החיונית של הגוף. נוסף על כך, מאמינים כי כורכום משפר את זרימת הדם ומקל על כאבי בטן. המרכיב הפעיל של כורכום הוא כורכומין, לו סגולות נוגדות דלקת.
באשר לפריצת המגבלות הביולוגיות, ד"ר דייל ברדרסן, מחבר הספר "The End of Alzheimer’s" ("הקץ למחלת אלצהיימר") שפורסם בשנת 2017, מאמין כי יש לכורכום תרומה חשובה לשיפור תסמיני שיטיון ומחלת אלצהיימר. אבל אין צורך לחכות להופעה של תסמיני שיטיון.
מחקר אחד הראה כי ייתכן שכורכום תורם לירידה בהצטברות של רבדי עמילואיד במוח, אשר מתחילה כ-15-20 שנה לפני הופעת התסמינים של ירידה בזיכרון. מאמינים כי הצטברות של החומר הזה במוח היא הסיבה הבסיסית להתפתחות מחלת אלצהיימר.
גם מחקר משנת 2017 בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease הגיע למסקנה כי ייתכן שיש לכורכום תפקיד חשוב במניעת ירידה בזיכרון. יש התלהבות רבה סביב תפקידו האפשרי של כורכום במניעת ירידה תפקודית קלה. יש לשקול אותו כתוסף חיוני עבור "ביו-האקרים" המעוניינים למטב את הזיכרון שלהם ולמנוע ירידה עתידית בזיכרון. אזהרה: כורכום עלול לגרום לסיכון מוגבר לדימום אצל אנשים שנוטלים מדללי דם. יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת לפני תחילת נטילתו.
אנשים רבים צורכים כורכום בצורה של חליטה, משתמשים באבקת כורכום לטיפול בבעיות עור מסוימות וגם נוטלים כמוסות עם כורכום. בדרך כלל מקובל ליטול תוספי כורכומין/כורכום במינונים של 500 מ"ג פעם אחת עד שלושה פעמים ביום.
בעשור האחרון הצמח פשטה שרועה, בו משתמשים באופן מסורתי ברפואת איורוודה בזכות סגולותיו לשיפור הזיכרון, צובר פופולריות גם מחוץ להודו. זאת בזכות מחקרים שמצביעים על יעילותו. פשטה שרועה נחשבת גם לחומר נוֹאוׁטרוֹפּי אשר מעכב שחרור של ציטוקינים מעודדי דלקת במוח, בפרט של IL-6 ו-TNF-α. במלים אחרות, פשטה שרועה יכולה לעזור להפחית את רמת הדלקת במוח ועשויה לתרום לשיפור בצלילות מחשבתית.
ניסוי כפול סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2001 הראה כי פשטה שרועה הביאה לשיפור בעיבוד של מידע חזותי וגם בקצב הלמידה ובזיכרון בהשוואה לפלצבו. התועלת המרבית נצפתה כעבור 12 שבועות, כך שיש להתאזר בסבלנות.
כמו כן, מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine הגיע למסקנה כי: "פשטה שרועה עשויה לשפר את יכולת הקשב, העיבוד הקוגניטיבי וזיכרון העבודה..."
לבסוף, מטא-אנליזה של מחקרים משנת 2014 (מחקר שמנתח מכלול של מחקרים שונים) הגיעה למסקנה כי "יש לפשטה שרועה פוטנציאל לשפר את החשיבה, ובפרט את מהירות הקשב." במלים אחרות, מדובר בשיפור בזיכרון ובמהירות המוח.
מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.
פורסקולין הוא חומר צמחי המשמש ברפואת איורוודה מדובר בתמצית של צמח בשם Coleus forskohlii ממשפחת נענע, אותו מגדלים באופן מסורתי בתאילנד, בנפאל ובהודו. פורסקולין מגביר את רמות ה-AMP המחזורי (cAMP) בגוף. זהו חומר כימי חשוב שעוזר לתקשורת בין תאים, כולל תאי המוח.
מחקר משנת 2013 הראה כי פורסקולין מגביר את הרמות של חלבונים מסוימים במוח שעוזרים להאיץ את התחדשות תאי המוח, מה שתורם לשיפור הזיכרון.
מחקר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת Neural Regeneration Research הדגים כי פורסקולין עשוי לעזור להגן על המוח מפני ניוון של תאי עצב ונזקים של רעלנים סביבתיים. לבסוף, מחקר אחר משנת 2017 שנערך בעכברים הראה כי פורסקולין עשוי לעזור למנוע ירידה בזיכרון.
מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית
חומצות שומן אומגה-3 ידועות גם בשם חומצות שומן רב-בלתי רוויות (ראשי התיבות באנגלית: PUFA). התרכובות הללו חשובות לבריאות האדם, ויש להן מגוון יתרונות, כולל שיפור בריאות הלב, המוח, המעיים, ועוד. לפי מחקרים רזולבינים — תוצרי מטבוליזם של חומצות שומן אומגה-3 — עוזרים להפחית את רמות הדלקת.
דוגמאות לחומצות שומן אומגה-3:
מחקר משנת 2016 הדגים השפעה חיובית של חומצות שומן אומגה-3 על הזיכרון אצל קשישים. מחקר שנערך מאוחר יותר, בשנת 2020, ובו ניתנו חומצות שומן אומגה-6 לצד אומגה-3, גם הראה שיפור בזיכרון.
אתם כנראה לא מכירים את המילה הזאת, אבל רוב הסיכויים שאתם צורכים קסנתינים על בסיס יומיומי, או לפחות צרכתם אותם בעבר. דוגמה אחת לקסנתינים הוא קפאין, אותו אנחנו בדרך כלל מקבלים עם קפה, תה, משקאות קלים ושוקולד מריר. מדענים מגדירים קפאין כמסייע לקולטני אדנוזין. הפעלתם של קולטנים אלה משפרת את הריכוז, את רמות האנרגיה במוח ואת והערנות.
מחקר משנת 2010 שפורסם בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease הראה כי קפאין עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, ואילו מחקר משנת 2012 שפורסם באותו כתב העת הדגים ירידה בסיכון לשיטיון. קפה ותה הם משקאות פופולריים אצל אנשים שמעוניינים לשפר את רמת הערנות, ומוצרי חובה למי שרוצה לפרוץ את המגבלות הביולוגיות. למידע נוסף על המקורות של קפה והיתרונות הבריאותיים האחרים שלו.
סימוכין:
מאת ד"ר אריק מדריד
