שום ותפקוד מערכת החיסון

לאורך ההיסטוריה כמעט בכל רחבי העולם השתמשו בשום בתור תרופה. השימוש בו התחיל עוד לפני ההיסטוריה הכתובה של האנושות. כך, בסנסקריט קיים תיעוד של שימוש בתרופות על בסיס שום לפני כ-5,000 שנה, ואילו הסינים משתמשים בו זה לפחות 3,000 שנה. פירוס אברס, פפירוס מצרי קדום העוסק ברפואה שמיוחס לשנת 1,550 לפנה"ס לערך, מזכיר את שום כתרופה יעילה נגד שורה של מחלות, בהן לחץ דם גבוה, כאבי ראש, הכשות, תולעים וגידולים. היפוקרטס, אריסטו ופליניוס הזקן כתבו על שימושים tרפואיים רבים בשום. קיימים גם סיפורים, שירים ואגדות עממיות (כמו היכולת להרחיק ערפדים שמייחסים לשום) עם תיעוד סגולות הריפוי של שום. סר ג'ון הרינגטון סיכם את המעלות והמגרעות של שום בספרו "The Englishman’s Doctor" ("הרופא של האנגלים") משנת 1609:

אם כן, יש לשום היכולת להציל ממוות
אבל דע כי הוא גורם לריח תפל מהפה,
ואל לך לגעור בשום, כמו אותם האנשים החושבים כי
שום רק גורם לגברים לקרוץ ולשתות ולהדיף ריח רע.

אמרה פופולרית אחרת על שום אומרת "אם תאכלו שום תזכו בבריאות, אבל תאבדו את החברים." למרבה המזל, בימינו קיימים תכשירים מסחריים שמעניקים את כל הסגולות של שום בלי ההשלכות החברתיות של אכילתו.

אילו השפעות של שום אושרו במחקרים מדעיים?

יש לשום מגוון רחב של השפעות שתועדו היטב, כולל סיוע להילחם בזיהומים וחיזוק מערכת החיסון; מניעת סרטן ותועלת ללב ולכלי הדם, כמו הורדת כולסטרול ולחץ דם. כל ההשפעות המועילות הללו של שום מיוחסות לתרכובות הגופרית שהוא מכיל: אליצין, דיאליל דיסולפיד, דיאליל טרי-סולפיד ועוד. אליצין הוא האחראי העיקרי לריחו החריף של שום. הוא נוצר על-ידי פעילות האנזים אלינאז על התרכובת אליאין. האנזים הזה משופעל על-ידי חום, חמצן או מים. זאת הסיבה לכך ששום מבושל, לצד "תכשירי שום מיושן" ומוצרים עם שמן שום, לא מפיצים ריח חזק כמו שום טרי, אבל גם אין להם אותן הסגולות הרפואיות.

האם תכשירי שום "עם בקרת ריח" או "ללא ריח" מכילים אליצין?

חלקם כן, וחלקם לא. מאחר שאליצין הוא התרכובת האחראית לריח האופייני של שום, חלק מהיצרנים פיתחו שיטות מתוחכמות למדי במאמץ לספק את כל הסגולות של שום – הם מספקים תוספי שום "ללא ריח" עם ריכוז גבוה של אליאין, שכן אליאין הוא יחסית "נטול ריח", עד שהוא מומר לאליצין בגוף. מוצרים עם ריכוז גבוה של אליאין ותרכובות גופרית אחרות, בתנאי שהם יוצרו כראוי, מעניקים את כל היתרונות של שום טרי, אבל בלי "ההשלכות החברתיות". מאחר שעיבוד ראוי של שום מאפשר לקבל אליאין ואלינאז שהם יציבים מאוד, ניתן למנוע ייצור של אליצין בתכשירי שום עד אחרי שהם יבואו במגע עם נוזלי מערכת העיכול. השיטה הזו מכונה "ציפוי אנטרי". בשיטה זו מצפים את תכשירי השום בציפוי המונע פירוק של הטבליות עד אחרי צאתן מהקיבה. אם משתמשים בתכשירי שום ללא ציפוי אנטרי, חומצת הקיבה תפרק את רוב האליצין שייווצר מהם. לכן, תכשירים אלו צפויים להביא לתוצאות פחות טובות מאשר תכשירי שום באיכות גבוהה עם ציפוי אנטרי. זה נכון גם לגבי מוצרי שום מיושן ושמן שום, שכן הצורות הללו של שום אינן מכילות כלל אליצין או תוצרי פירוק אליצין.

ד"ר לוֹסוֹן גילה כי קיימות כאן שתי בעיות גדולות. ראשית, לרבים מתוספי השום יש רמת פעילות אלינאז נמוכה מאוד. הם מכילים כמות גדולה של אליאין, אבל בגלל רמת הפעילות הנמוכה של אלינאז גם כמות האליצין שמתקבל מהם היא קטנה. בהמשך ד"ר לוֹסוֹן גילה כי רבות מהטבליות עם שום מכילות חומרים מוּספים (למשל חומרים קושרים וחומרי מילוי) שלמעשה מעכבים את פעילות אלינאז. ב-63% מהמותגים של תוספי שום פעילות אלינאז הייתה פחות מ-10% מהמצופה. חוסר היכולת לשחרר אליצין במינון יעיל מסביר את העובדה שרבים מהמחקרים על תוספי שום לא הצליחו להדגים תועלת בהורדת כולסטרול או לחץ דם.

לדוגמה, המחקרים שנעשו עם תוסף שום ספציפי אחד עד שנת 1993 היו בעיקר חיוביים. למעשה, התוצאות של אותם המחקרים החיוביים היו הסיבה העיקרית לכך שבגרמניה ובארה"ב אישרו לציין כי יש לתוספי שום פעילות להורדת כולסטרול. עם זאת, המחקרים שפורסמו מאז שנת 1995 לא הצליחו להדגים השפעה עקבית להורדת כולסטרול.

אמנם עורכי המחקרים בהם התקבלו תוצאות שליליות הרגישו שהסיבה הבסיסית לתוצאות הייתה קשורה לתכנון המחקר, אבל ההסבר הסביר יותר הוא שהם השתמשו בטבליות באיכות גרועה יותר. בפרט, המחקר שערך ד"ר לוֹסוֹן הראה כי הטבליות שיוצרו עד שנת 1993 היו עמידות יותר פי שניים בפני פירוק בחומצה מאשר הטבליות המיוצרות מאז שנת 1993, והטבליות הישנות שחררו פי שלושה יותר אליצין מהטבליות המיוצרות בתקופה האחרונה.

עיון בתוויות התוספים מצביע על מספר הבדלים בחומרים המוּספים שמכילות טבליות שום לפני ואחרי שנת 1993. שוב, מעריכים כי אותם החומרים המוּספים מעכבים את פעילות אלינאז.

האם שום יכול לסייע בהורדת לחץ הדם ורמות הכולסטרול?

כן, אבל יש כמה הסתייגויות חשובות שהוזכרו למעלה. במחקרים שהדגימו השפעה חיובית של שום ותכשירי שום השתמשו בתכשירים עם מינון מספק של אליצין. במחקרים עם תוצאות שליליות תכשירי השום לא הכילו אליצין בכמות מספקת. כך, במחקרים כפולי-סמיות עם תוצאות חיוביות מתן תכשירי שום עם מינון כולל של לפחות 10 מ"ג ביום (או "פוטנציאל אליצין כולל" של 4,000 מק"ג) למטופלים עם רמות כולסטרול של יותר מ-200 מ"ג/ד"ל הביא לירידה של 10% עד 12% ברמות הכולסטרול הכולל, ירידה של כ-15% ברמת הכולסטרול מסוג LDL, עלייה של כ-10% ב-HDL וירידה של כ-15% ברמות הטריגליצרידים.4-9 גם נתוני לחץ הדם ירדו, עם ירידה ממוצעת של 11 ממ"כ בלחץ הסיסטולי ו-5.0 ממ"כ בלחץ הדיאסטולי בתקופה של חודש עד שלושה חודשים.

מה עם שום מיושן?

מאחר ששום מיושן לא מכיל אליצין, אין לו השפעה חיובית משמעותית על לחץ הדם או על רמות הכולסטרול. ייתכן שיש לו השפעות חיוביות אחרות על מערכת הלב וכלי הדם, אך משמעותן של אותן ההשפעות עדיין לא נבדקה כראוי.

על איזה מותג אתה ממליץ?

בהסתמך על המחקר החדש של ד"ר לוֹסוֹן, לצד המחקר שערכה חברת Natural Factors, כעת אני ממליץ על המותג Garlic Factors. לפי התחושה שלי, הוא נותן סיכוי מרבי ליהנות מכל היתרונות של שום טרי ללא הריח שלו.

איזו כמות של שום מומלץ לצרוך?

לפי התוצאות של הניסויים הקליניים החיוביים, תכשיר שום מסחרי צריך לספק לפחות 10 מ"ג אליצין ביום, או "פוטנציאל אליצין כולל" של 4,000 מק"ג. המינון הזה שווה ערך לאחת עד ארבע שיני שום. כל טבלית Garlic Factors מכילה 6,150 מק"ג של אליצין. זו פוטנטיות גבוהה מאוד. אבל היתרון האמיתי של Garlic Factors נעוץ בעובדה שהוא מיוצר על-ידי חברת Natural Factors — המומחים לייצור מוצרים טבעיים יעילים. זה מבטיח לכם כי התוסף Garlic Factors פותח במטרה לספק תוצאות עקביות.

האם שום בטוח לשימוש?

נטילה פומית של תכשירי שום יכולה לגרום להופעת ריח של שום מהפה ומהעור, אפילו אם מדובר בתוספים "ללא ריח". תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן גירוי מערכת העיכול ובחילה. היזהרו מהתעמולה על הסכנות של אליצין. אינני מתווכח עם העובדה שמתן כמויות גדולות של שום טרי לעכברושים בטווח הקצר והארוך גורם לאנמיה, לירידה במשקל, לעיכובים בגדילה ואף למוות. עם זאת, הכמויות של שום טרי בהן השתמשו באותם המחקרים כדי להגיע לאותן ההשפעות הרעילות היו גבוהות מאוד, למשל 500 מ"ג של שום טרי ל-100 גר' משקל גוף.

מה עם פעילות אנטי-בקטריאלית וחיזוק מערכת החיסון?

יש לשום פעילות נוגדת חיידקים, נגיפים ופטריות. אבל הוא עשוי לפעול גם נגד טפילי מעי מסוימים. הפעילות האנטיביוטית של שום מגיעה רק לכ-1% מהעוצמה של פניצילין, כך שהוא בהחלט לא יכול לשמש כתחליף לאנטיביוטיקה. הוא יעיל במיוחד נגד צמיחת יתר של הפטרייה קנדידה אלביקנס. נראה כי יש לשום השפעות חיוביות רבות על מערכת החיסון. מחקרי אוכלוסייה בקרב בני אדם הראו כי אכילה קבועה של שום מפחיתה את הסיכון לסוגי סרטן רבים. זה נובע בין היתר מיכולתו של שום לצמצם היווצרות של תרכובות מסרטנות, לצד השפעתו החיובית על מערכת החיסון.

האם קיימות אינטראקציות בין שום לתרופות כלשהן?

באופן תאורטי, תכשירי שום עשויים להגביר את הפעילות של התרופה לדילול הדם Coumadin® (וורפרין), וגם של תרופות מעכבות טסיות כמו אספירין או Ticlid® (טיקלופידין). אם אתם נוטלים אחת מהתרופות הללו, אנא התייעצו עם רופא לפני נטילת כל תוסף שום.

שום עשוי להגביר את היעילות של תרופות להורדת רמות הסוכר בדם המיועדות לטיפול בסוכרת ללא תלות באינסולין (סוכרת סוג 2), כמו גליבּוּריד (Diabeta, Micronase). לפני נטילת תוספי שום התייעצו עם רופא כדי לדון על ניטור רמות הסוכר בדם.

סימוכין:

1. Koch H and Lawson L (eds.): Garlic: The Science and Therapeutic Application of Allium Sativum L and Related Species, 2nd Edition.Williams & Wilkins, Baltimore, MD, 1996. 
2. Lawson LD and Wang ZJ.Tablet quality: A major problem in clinical trials with garlic supplements. Forsch Kmplmentaermed 7:45, 2000.
3. Lawson LD,Wang ZJ and Papdimitrou D. Allicin release under simulated gastrointestinal conditions from garlic powder tablets employed in clinical trials on serum cholesterol. Planta Medica 2001;67:13-18.
4. Stevinson C, Pittler MH and Erst E. Garlic for treating hypercholesterolemia: A meta-analysis of randomized clinical trials. Ann Intern Med 133:420-9, 2000.
5. Kleijnen J, et al.: Garlic, onions and cardiovascular risk factors: A review of the evidence from human experiments with emphasis on commercially available preparations. Br J Clin Pharmacol 28:535-44, 1989.
6. Warshafsky S, Kamer RS and Sivak SL: Effect of garlic on total serum cholesterol. Ann Intern Med 119:599-605, 1993.
7. Jain AK, et al.: Can garlic reduce levels of serum lipids? A controlled clinical study. Am J Med 94:632-5, 1993.
8. Rotzch W, et al.: Postprandial lipaemia under treatment with Allium sativum. Controlled double-blind study in healthy volunteers with reduced HDL2-cholesterol levels. Arzneim Forsch 42:1223-7, 1992.
9. Mader FH:Treatment of hyperlipidemia with garlic-powder tablets. Arzneim Forsch 40:1111-6, 1990.
10. Silagy CA and Neil HA: A meta-analysis of the effect of garlic on blood pressure. J Hypertens 12:463-8, 1994.
11. Reuter HD: Allium sativum and Allium ursinum: Part 2. Pharmacology and medicinal application. Phytomed 2:73-91, 1995.
12. Steiner M, et al.: A double-blind crossover study in moderately hypercholesterolemic men that compared the effect of aged garlic extract and placebo administration on blood lipids. Am J Clin Nutr 64:866-70, 1996.
13. Nakagawa S, et al.: Effect of raw and extracted-aged garlic juice on growth of young rats and their organs after perioral administration. J Toxicol Sci 5:91-112, 1980.
14. Joseph PK, Rao KR and Sundaresh CS.Toxic effects of garlic extract and garlic oil in rats. Indian J Exp Biol 27:977-9, 1989.