העדפתכם עודכנה עבור המפגש הזה. כדי לשנות את הגדרת החשבון לצמיתות, עברו אל
להזכירכם, ניתן לעדכן את המדינה או השפה המועדפות עליכם בכל עת ב
> beauty2 heart-circle sports-fitness food-nutrition herbs-supplements pageview
לחצו להצגת הצהרת הנגישות שלנו

יוד והריון: חומר מזין חיוני לבריאות האם והעובר

anchor-icon תוכן העניינים dropdown-icon
anchor-icon תוכן העניינים dropdown-icon

למה אנו זקוקים ליוד?

יוד חיוני לתפקוד תקין של בלוטת התריס, שכן הוא מהווה מרכיב מרכזי של הורמוני בלוטת התריס, טרי-יודו-תירונין (T3) ותירוקסין (T4). ההורמונים הללו חיוניים עבור תהליכים ביולוגיים שונים בכל הגוף, שכן כמעט כל האיברים והרקמות מכילים תאים שרגישים להורמוני בלוטת התריס.

תירוקסין וטרי-יודו-תירונין משפיעים על חילוף החומרים, על רגישות הרקמות להורמונים אחרים, על ויסות חום הגוף, על ייצור החלבונים, על הגדילה וההתפתחות, על לחץ הדם, על קצב הלב, על ניצול החמצן ועל חילוף הוויטמינים והגלוקוז. אי-אפשר להפריז בהערכת חשיבותו של יוד. צריכת יוד בלתי מספקת פוגעת בייצור ההורמונים הללו.

מקורות של יוד

יוד מצוי במי שתייה ובמזונות שונים, אך לפעמים קשה להעריך את תכולת היוד במקורות היוד השונים בצורה מדויקת. רמות היוד במים תלויות בגורמים כמו הרכב הקרקע, קרבה למים מליחים, גובה וחומציות. לדוגמה, תכולת היוד במי גשמים שירדו באזור חוף הים גבוהה יותר באופן משמעותי בהשוואה למי גשמים שירדו בפנים הארץ.

קיים מתאם בין תכולת היוד בצמחים ובבעלי חיים לתכולת היוד בקרקע שבה הם גדלו או רעו. בין המזונות שעשירים ביוד מאכלי ים, אצות ים ומוצרי חלב מסוימים. מחסור ביוד נדיר בקרב אנשים שחיים באזור חוף הים ואוכלים מאכלי ים באופן קבוע. עם זאת, בערך שני מיליארד אנשים בכל רחבי העולם גרים באזורים שבהם קיים מחסור ביוד, בגלל צריכה תזונתית בלתי מספקת שלו.

בין האמצעים למניעת מחסור ביוד שימוש בתוספים שמכילים יוד, מלח מועשר ביוד ומזונות מועשרים אחרים.

מהי צריכת היוד הנדרשת?

לפי הרשות האירופית לבטיחות מזון והאקדמיה הלאומית לרפואה בארה"ב, צריכת היוד היומית המיטבית לבוגרים היא 150 מק"ג. הצריכה המומלצת לילדים תלויה בגיל:

  • תינוקות (0-12 חודשים): 110-130 מק"ג/יום
  • ילדים בגיל 8-1 שנים: 90 מק"ג/יום
  • ילדים בגיל 13-8 שנים: 130 מק"ג/יום
  • מתבגרים בגיל 18-13 שנה: 150 מק"ג/יום

העלייה בצריכת היוד הנדרשת בהריון

הדרישה ליוד עולה במידה ניכרת במהלך הריון והנקה. נשים בהריון זקוקות ל-220 מק"ג יוד ביום, ואילו אמהות מניקות זקוקות ל-290 מק"ג. העלייה הזו נובעת מהאתגרים הפיזיולוגיים שנוצרים במהלך ההריון ומהצורך לתמוך בפעילות בלוטת התריס גם של האם וגם של העובר.

בשליש ההריון הראשון, כאשר התפתחות בלוטת התריס של העובר עדיין לא הושלמה, צריכת יוד הולמת חיונית להתפתחות תקינה של מערכת העצבים והמוח אצל העובר.

השלכות של מחסור ביוד בהריון

מחסור ביוד בהריון עלול להוביל לבעיות בריאות חמורות, כולל:

  • עלייה בסיכון להפלה טבעית וללידה בטרם עת
  • תמותת תינוקות
  • הפרעות גדילה והתפתחות אצל התינוק
  • ליקויים שכליים בלתי הפיכים ומנת משכל נמוכה יותר

אמנם ניתן למנוע מחסור ביוד בקלות, אך בכל רחבי העולם מחסור ביוד עדיין נותר הסיבה הנפוצה ביותר לליקויים שכליים שניתן למנוע.

גורמי סיכון למחסור ביוד

ישנם מספר גורמי אורח חיים שיכולים להגדיל את הסיכון למחסור ביוד בהריון, כולל:

  • עישון
  • אימוץ תזונה טבעונית
  • שימוש במלח שאינו מועשר ביוד
  • צריכה תזונתית נמוכה של מוצרי חלב ומאכלי ים

נשים בהריון עם גורמי הסיכון הללו צריכות לשים לב במיוחד לצריכת היוד שלהן, בפרט בשלבי תכנון ההריון.

מניעת מחסור ביוד

רוב אנשי מקצועות הבריאות ממליצים לנשים בהריון ולנשים מניקות ליטול מדי מולטי-ויטמין או תוסף ויטמינים להריון שמכיל 150 מק"ג של יוד. מומלץ להתחיל את נטילת התוסף שלושה חודשים לפני ההתעברות.

עבור נשים שאינן הרות, הערכת התזונה, השימוש במלח מועשר ביוד ותכולת היוד במי השתייה יכולה לעזור לקבוע האם יש צורך בנטילת תוסף יוד. עם זאת, ההשלכות של מחסור ביוד בהריון הן חמורות, כך שמומלץ ליטול תוספת של 150 מק"ג יוד ביום.

שיקולים חשובים:

לא כל תוספי הוויטמינים להריון מכילים יוד, וגם תוספים שמכילים יוד עלולים להכיל כמות בלתי מספקת שלו. תמיד עיינו בתוויות התוספים והתייעצו עם גורם רפואי מקצועי.

מתכננת הריון? את כבר בהריון? מניקה? הקפידי ליטול 150 מק"ג של יוד מדי יום!

הערה: 1 מק"ג היא כמות של גרם חלקי מיליון. 150 מק"ג ביום היא כמות נמוכה, אך יש לה תפקיד חיוני במניעת בעיות בריאות משמעותיות.

הפניות: 

  1. O'Keeffe M, De Regil LM, Bennett A, et al. Iodine supplementation for women during pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2016;2016(2)
    . doi:10.1002/14651858.CD011761.pub2
  2. World Health Organization. Iodine in pregnancy: A systematic review of the evidence. Available at: https://www.who.int/tools/elena/bbc/iodine-pregnancy. Accessed October 10, 2024.
  3. Venn-Watson S, McKinney M, Smith K, et al. Iodine supplementation during pregnancy: Are we doing enough? Nutr Rev. 2016;74(4):267-277. doi:10.1093/nutrit/nuw005
  4. Centers for Disease Control and Prevention. Iodine: Diet and micronutrients during breastfeeding. Available at: https://www.cdc.gov/breastfeeding/breastfeeding-special-circumstances/diet-and-micronutrients/iodine.html
  5. O'Keeffe M, De Regil LM, Bennett A, et al. Iodine supplementation for women during pregnancy: An update. Cochrane Database Syst Rev. 2018;2018(3)
    . doi:10.1002/14651858.CD011761.pub2
  6. Cakmak B, Hecimovic M, Ilekovic D, et al. Iodine status and iodine intake in pregnant women: A cross-sectional study in the northern area of Croatia. Public Health Nutr. 2015;18(6):1058-1067. doi:10.1017/S1368980014001518

​כתב ויתור:​ מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,, ​הצג עוד