בלוטת התימוס – הבקר המרכזי של מערכת החיסון

אם מערכת החיסון מדוכאת או לא מתפקדת בצורה מיטבית, זה הופך אותנו לפגיעים יותר בפני זיהומים, ולפעמים זה עלול לגרום להשלכות קשות. לא ניתן לערוב לכך שמערכת אימון חזקה תעניק הגנה מלאה, אבל כאשר מערכת החיסון מתפקדת כנדרש, יש לה מכלול מרשים של אמצעים שיכולים להגן עלינו. חשוב לעשות כמיטב יכולתנו כדי להבטיח תפקוד מיטבי של מערכת החיסון.

לבריאות תזונתית יש תרומה משמעותית לבריאות מערכת החיסון. בפרט, צריכת יסודות קורט וגם נוגדי חמצון חשובה לתפקוד של הבלוטה המרכזית של מערכת החיסון, בלוטת התימוס. 

בלוטת התימוס והחסינות התאית

בלוטת התימוס מורכבת משתי אונות של רקמה רכה בצבע ורדרד-אפור, שנמצאות מתחת לבלוטת התריס ומעל הלב. תפקוד החסינות התאית, אחת מזרועות מערכת החיסון שלנו, תלוי במידה רבה בבריאות של בלוטת התימוס. 

החסינות התאית היא תגובה חיסונית שבה לא מעורבים נוגדנים, חלבונים המיוצרים על-ידי סוג מסוים של כדוריות דם לבנות ומטרתם לקשור פולשים ולעזור לפרק אותם. החסינות התאית פועלת בצורה שונה. היא מערבת הפעלה של כדוריות דם לבנות שידועות בשם T-לימפוציטים, אשר מיוצרים בבלוטת התימוס. החסינות התאית מערבת גם הפעלת סוגים אחרים של כדוריות דם לבנות, באמצעות חומרי איתות כימיים שונים שמווסתים את התגובה החיסונית הכללית. בלוטת התימוס היא הבקר המרכזי של החסינות התאית, באמצעות אותם חומרי האיתות הכימיים, ביניהם הורמונים כמו תימוזין, תימופואטין ופקטור סרום תימי. רמות נמוכות של ההורמונים הללו בדם נקשרות לדיכוי מערכת החיסון ולסיכון גבוה יותר לזיהומים. בדרך כלל רמות ההורמונים של בלוטת התימוס נמוכות מאוד גם בקשישים (תפקוד בלוטת התימוס נוטה להיחלש עם הזדקנות) וגם באנשים שחשופים לרמות עקה מופרזות.

תמיכה בתפקוד של בלוטת התימוס

אחד הדברים החיוניים לבריאות מערכת החיסון הוא לנקוט צעדים שיבטיחו תפקוד תקין של בלוטת התימוס. זה כולל את הדברים הבאים:

• מניעת התנוונות או הצטמקות של התימוס, על-ידי הקפדה על צריכה תזונתית מספקת של נוגדי חמצון.
• תמיכה בייצור או בפעילות של הורמוני בלוטת התימוס באמצעות תזונה נכונה.

ההתפתחות של בלוטת התימוס מגיעה לשיא מיד אחרי הלידה. בתהליך ההזדקנות בלוטת התימוס עוברת תהליך של הצטמקות, או התנוונות. הסיבה להתנוונות הזאת היא שבלוטת התימוס פגיעה ביותר לנזקי חמצון ורדיקלים חופשיים שנגרמים על-ידי עקה, קרינה, זיהומים ומחלות כרוניות.

אנשים רבים עם תפקוד חיסוני לקוי וגם חולים במחלות שנקשרות לדיכוי חיסוני (למשל, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלת ריאות חסימתית כרונית, מחלות כליות כרוניות, סרטן וכד') סובלים מעקה חמצונית.¹ משמעות הדבר היא שיש בגוף יותר גורמים שמקדמים חמצון מאשר נוגדי חמצון. העקה החמצונית המוגברת די מזיקה לתפקוד התימוס וגם מאיצה את תהליך ההזדקנות, במיוחד של מערכת החיסון.² אחת הדרכים העיקריות שבהן נוגדי חמצון תורמים לתפקוד תקין של מערכת החיסון, בפרט של החסינות התאית, היא הגנה על בלוטת התימוס מפני נזקים שונים. בין נוגדי החמצון התזונתיים החשובים ביותר להגנה על בלוטת התימוס ויטמין A (בתור בטא-קרוטן), ויטמין C, ויטמין E, אבץ, וגם סלניום. אין זה מפתיע שאותם אבות המזון, לצד ויטמינים מקבוצת B , חיוניים גם לתמיכה בייצור ההורמונים של בלוטת התימוס וגם למרכיבים אחרים של מערכת החיסון.

תוסף המכיל ויטמינים ומינרלים מרובים אשר מספק לכל הפחות את המינונים היומיים המומלצים של אותם הוויטמינים והמינרלים, יכול להוות "פוליסת ביטוח תזונתי" מצוינת לתמיכה בבלוטת התימוס, ובמיוחד להגנה מפני ירידה תלויית גיל בתפקוד מערכת החיסון. הקשישים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר למחסורים תזונתיים. מספר מחקרים כפולי סמיות בחנו את ההשפעה של תוסף המכיל ויטמינים ומינרלים מרובים על תפקוד מערכת החיסון בקשישים.³ ממצאי המחקרים הללו מצביעים על כך שנבדקים קשישים שקיבלו את התוסף התזונתי הפגינו שיפור בתפקודים רבים של מערכת החיסון, עם הרבה פחות מקרים של מחלות זיהומיות בהשוואה לקבוצות הפלצבו. 

ספירולינה היא מזון-על עבור בלוטת התימוס

ספירולינה היא תוסף מומלץ נוסף לשיפור ההזנה של בלוטת התימוס. ספירולינה היא אצת ים בצבע כחול-ירקרק שעשירה במיוחד בחלבון, בקרוטנואידים, בוויטמינים, במינרלים וגם בחומצות שומן חיוניות. ספירולינה הפכה זה מכבר למזון-על פופולרי בקרב אנשים רבים עם מודעות בריאותית, ולא בכדי. יש לה פרופיל תזונתי מצוין, והיא עשירה במרכיבים צמחיים חשובים. בתקופה הזו, שבה נוטים להתמקד יותר במזונות ובאבות מזון שעשויים לתמוך בבריאות מערכת החיסון, שימוש בספירולינה הוא בחירה חכמה. 

ספירולינה הדגימה השפעות נוגדות חמצון ומשפרות חיסון מרשימות. נוסף לפרופיל התזונתי היוצא מן הכלל שלה, ספירולינה מכילה מרכיבים צמחיים שונים שפועלים נגד חמצון ותומכים בתפקוד של מערכת החיסון. בפרט, נראה כי ספירולינה תורמת במיוחד למערכת החיסון המולדת, בצורה המרמזת על מנגנון פעולה שמערב את בלוטת התימוס. לדוגמה, היא תומכת בפעילות תקינה ובתפקוד של תאי הרג טבעיים, ויש לה השפעה תומכת על תפקוד תאי ה-T וגורמים כימיים שונים שמופרשים מבלוטת התימוס. ייתכן שחלק מההשפעות המועילות האלה קשורות למרכיבים נוגדי חמצון שהיא מכילה, בפרט פיקוציאנין –הפיגמנט הכחול של ספירולינה, אשר מגן על תאים ביעילות. הודגם כי ספירולינה משפרת גם את רמות הסמנים של עקה חמצונית בדם וגם את רמות הסמנים של תפקוד חיסוני. כך, דווח על שיפור לפחות במדד אחד, עם ירידה בסמני עקה חמצונית או עלייה ברמות של אנזימים נוגדי חמצון בנבדקים בריאים עם אתגרים ריאתיים כרוניים (במינון 1 גר' ו-2 גר' ביום, לאחר 60 יום); בנבדקים בריאים (במינון 7.5 גר' ביום, לאחר 3 שבועות); בנבדקים קשישים (במינון 8 גר' ביום, לאחר 12 ו-16 שבועות); בקרב אצנים (במינון 4 גר' ביום, לאחר שבועיים); ובנבדקים עם סוכרת סוג 2 (במינון 8 גר' ביום, לאחר 12 שבועות).⁴

יש תוספי תזונה עם ספירולינה בצורת כמוסות ובצורת אבקה. המינון המומלץ הוא בדרך כלל בין גרם אחד ל-8 גרמים ביום, אבל נעשה שימוש גם במינונים גבוהים יותר (למשל, 20 גר' ביום), והם נחשבים לבטוחים. בדרך כלל משתמשים במינונים גבוהים יותר כאשר נוטלים ספירולינה כתוסף חלבון, או כאשר נדרשת תמיכה מיטבית במערכת החיסון ובפעילות נגד חמצון; לתמיכה כללית במערכת החיסון ובפעילות נגד חמצון משתמשים במינונים נמוכים יותר.

ספירולינה, קרוטנואידים ובריאות מערכת החיסון

ספירולינה היא אחד המקורות העשירים ביותר של בטא-קרוטן , כאשר תכולת בטא-קרוטן שלה גבוהה פי עשרה מזו של גזר. ובטא-קרוטן הוא רק אחד מעשרה קרוטנואידים שספירולינה מכילה. קרוטנואידים הם הפיגמנטים הטבעיים הנפוצים ביותר. מדובר בקבוצה של תרכובות בצבעים עזים (אדום וצהוב) שמסיסות בשמן. התרכובת הידועה ביותר מהקבוצה הזאת היא בטא-קרוטן, אותו הגוף יכול להפוך אל ויטמין A. באופן היסטורי, קרוטנואידים נתפסים כשם נרדף לוויטמין A מבחינת פעילותם הביולוגית. בטא-קרוטן נחשב לקרוטנואיד הפעיל ביותר, בגלל פעילות חזקה יותר כפרו-ויטמין A. עם זאת, מחקרים שנערכו לאחרונה גורסים כי נוטים להתייחס יתר על המידה לפעילות הזאת של קרוטנואידים, שכן נמצא שיש להם השפעות פיזיולוגיות חשובות רבות אחרות. עד כה תוארו יותר מ-600 קרוטנואידים, אבל מעריכים שרק ל-30-50 מהם יש פעילות של ויטמין A. בין הקרוטנים שאינם משמשים כפרו-ויטמין A, אך יש להם סגולות בריאותיות חשובות לוטאין, ליקופן וכן אסטקסנתין.

באשר לתפקוד מערכת החיסון, לרבים מהקרוטנים הללו שאינם משמשים כפרו-ויטמין A השפעה חיובית על מערכת החיסון, וייתכן שהם גם מעניקים תמיכה עוד יותר משמעותית למניעת הצטמקות של בלוטת התימוס. קרוטנואידים חשובים לתמיכה בתפקוד כדוריות הדם הלבנות, והם גם חשובים במיוחד לחסינות התאית, בזכות הגברת השפעתם של חומרי איתות של תאי מערכת החיסון, כמו אינטרפרון.⁵ אינטרפרון הוא חומר משפר חיסון רב-עוצמה הממלא תפקיד מרכזי בהתגוננות מפני זיהומים נגיפיים.

אמנם מחקרים שנערכו לאחרונה הדגימו שיש לקרוטנואידים מספר השפעות משפרות חיסון, אבל ההשפעות הכלליות של קרוטנואידים היו מוכּרות עוד בשנת 1931, כאשר נמצא קשר הפוך בין תזונה עתירת קרוטנים, כפי שנקבע על-פי מדידת רמות קרוטנים בדם, למספר ימי החיסור של הילדים הנבדקים מבתי הספר.⁶ במלים אחרות, לילדים עם רמות גבוהות יותר של קרוטנים בדם היו פחות חיסורים מבית הספר. ההערכה המקורית הייתה שהשפעתם של קרוטנים לחיזוק מערכת החיסון נובעת מהמרתם לוויטמין A. כעת אנו יודעים שיש לקרוטנים השפעות משפרות חיסון רבות, ללא קשר לפעילות ויטמין A, בעיקר באמצעות השפעתם להגנה על בלוטת התימוס ולחיזוק החסינות התאית.

ספירולינה היא בעלת השפעה נוגדת חמצון חזקה, במידה רבה בזכות תכולת הקרוטן הגבוהה שלה, לצד תכולת הפיגמנט פיקוציאנין.⁷ מחקרים קליניים בבני אדם מצביעים על כך שהגוף מצליח לנצל את תכולת הבטא-קרוטן של ספירולינה בצורה טובה מאוד. אחד מהמחקרים האלה, שנערך בקרב 5,000 ילדים מהודו בגילאי טרום בית ספר, הדגים כי ספירולינה במינון של 1 גרם ביום עוזרת לרפא מחסור חמור בוויטמין A. לאחר חמישה חודשים שיעור הילדים עם מחסור חמור בוויטמין A ירד מ-80% ל-10%.  ויטמין A מוכן (רטינול) מתאים יותר למטרה הזו, שכן תת-תזונה פוגעת בהפיכת בטא-קרוטן לוויטמין A. עם זאת, המחקר הזה הדגים שאפילו מינונים נמוכים מאוד של ספירולינה מספיקים כדי לצמצם באופן משמעותי את הסיכון לעיוורון, לדיכוי חיסוני ולנזקים נוירולוגיים כתוצאה ממחסור בוויטמין A אצל ילדים.⁸ 

מקורות תזונתיים של קרוטנים

נוסף לספירולינה, ירקות עלה ירוקים הם בין המזונות העשירים ביותר בקרוטנים. הקרוטנואידים שמכילים צמחים ירוקים מצויים בכלורופלסטים עם כלורופיל, בדרך כלל בצורת קומפלקסים עם חלבון או שומן. בטא-קרוטן הוא הקרוטן הנפוץ ביותר ברוב העלים הירוקים. באופן כללי, ככל שהצבע הירוק הוא עז יותר, כך תכולת בטא-קרוטן גבוהה יותר. גם פירות וירקות בצבע כתום – כמו גזר, משמש, מנגו, בטטה, דלעת וכד' – הם מקור תזונתי טוב של קרוטנואידים. הפירות והירקות האדומים והסגולים – כמו עגבניות, כרוב אדום, גרגרי יער ושזיפים – מכילים כמות גדולה של קרוטנים מסוגים אחרים, ללא פעילות של פרו-ויטמין A (כמו ליקופן), לצד קבוצה נוספת של פיגמנטים בשם פלבונואידים. 

המלצות לשימוש בתוספי בטא-קרוטן 

ספירולינה היא מקור מצוין של בטא-קרוטן , וזכרו שהיא מכילה קומפלס מלא של קרוטנואידים – זה חשוב. יש בשוק מוצרים טבעיים נוספים עם בטא-קרוטן, כולל מוצרים שמופקים משמן גזר, מאצות ים מסוג Dunaliella salina ומשמן דקלים. נראה כי לתוספים הטבעיים יש יתרון על פני תוספים סינתטיים, שכן הם מכילים מגוון רחב יותר של קרוטנים, מעניקים הגנה חזקה יותר מפני חמצון ונספגים טוב יותר. נוסף על כך, המקורות הטבעיים הם ללא ספק טובים יותר לתמיכה במערכת החיסון. לדוגמה, מחקר שנערך בקרב סטודנטים בריאים הדגים שיפור טוב יותר בתפקוד מערכת החיסון בקבוצה שקיבלה בערך 15 מ"ג בטא-קרוטן ביום מגזר, בהשוואה לקבוצה שקיבלה 15 מ"ג של בטא-קרוטן סינתטי ביום.⁹ 

מינון של 15 מ"ג של תערובת קרוטנים או בטא-קרוטן טבעי (25,000 יח' בינל' או 7,500 אקוויוולנטים של פעילות רטינול) בדרך כלל נחשב כבטוח ויעיל לתמיכה במערכת החיסון. רמת הבטא-קרוטן ורמת הקרוטנואידים הכללית מצוינות על המוצרים הללו במסגרת נתוני התוסף או הערכים התזונתיים. 

סימוכין:

1. Liguori I, Russo G, Curcio F, et al. Oxidative stress, aging, and diseases. Clin Interv Aging. 2018 Apr 26;13:757-772. 
2. Barbouti A, Vasileiou PVS, Evangelou K, et al. Implications of Oxidative Stress and Cellular Senescence in Age-Related Thymus Involution. Oxid Med Cell Longev 2012;2012:670294.
3. High KP. Micronutrient supplementation and immune function in the elderly. 
4. Clin Infect Dis 1999;28:717-22.
5. Finamore A, Palmery M, Bensehaila S, Peluso I. Antioxidant, Immunomodulating, and Microbial-Modulating Activities of the Sustainable and Ecofriendly Spirulina. Oxid Med Cell Longev. 2017;2017:3247528. 
6. Milani A, Basirnejad M, Shahbazi S, Bolhassani A. Carotenoids: biochemistry,
7. pharmacology and treatment. Br J Pharmacol. 2017 Jun;174(11):1290-1324. 
8. Clausen SW. Carotenemia and resistance to infection.  Trans Am Pediatr Soc  1931; 43:27–30.
9. Park WS, Kim HJ, Li M, et al. Two Classes of Pigments, Carotenoids and C-Phycocyanin, in Spirulina Powder and Their Antioxidant Activities. Molecules. 2018 Aug 17;23(8). pii: E2065.
10. Seshadri C.V. Large scale nutritional supplementation with spirulina alga. All India Coordinated Project on Spirulina. Shri Amm Murugappa Chettiar Research Center (MCRC) Madras, India. 1993.
11. Brevard PB.  Beta-carotene affects white blood cells in human peripheral blood.  Nutr Rep Int  1989;40:139–150.