כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מעריכים כי בגוף האדם הממוצע יש כ-10 טריליון של "תאי אדם", אבל נוסף לכך חיים בתוכנו כמעט 100 טריליון חיידקים. משמעות הדבר היא שמספר תאי החיידקים והשמרים בתוך גוף האדם ועל פני הגוף עולה פי 10 על מספר תאי הגוף. טריליונים של החיידקים המועילים האלה מצויים במערכת הנשימה, במערכת הרבייה ואפילו על פני העור שלנו, שם יש להם תפקיד חשוב בהגנה על הריריות. אבל רובם מצויים במעיים שלנו. צריך לדאוג לכך שהחיידקים האלה ימשיכו לעזור לנו, כדי לשמור על בריאות מעיים טובה. כמו כן, יש לכך חשיבות חיונית לבריאות ולרווחה הכללית של האישה.
יש כמה וכמה דברים פשוטים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את בריאות המעיים שלנו. לדוגמה, תזונה נכונה (הכוללת מזונות מותססים ופרה-ביוטיים) ופעילות גופנית סדירה עוזרות לגוף לשמור על בריאות המיקרוביום של המעיים. דברים שעוזרים למזער את ההשפעות השליליות של לחצי היומיום מועילים גם למעיים שלנו, שכן רמות מוגברות של הורמוני עקה יחסלו את חיידקי המעיים הבריאים. כמו כן, מחקרים הדגימו כי צום הנמשך החל מ-16 שעות בלבד ועד 48 שעות או יותר מעניק למערכת העיכול פסק זמן ועוזר לשמור על בריאות המעיים.
מזונות פרה-ביוטיים עשירים בסוג מסוים של פחמימות המכונה אוליגוסכרידים (מהמילים "אוליגו", שמשמעותה "מעט", ו"סכריד", שמשמעותה "סוכר"). חיידקי המעיים הבריאים צורכים את הסוכרים המיוחדים האלה, וזה עוזר לשמור על גיוון של אוכלוסיית חיידקי המעיים. למעשה, אוליגוסכרידים הם "מזון" המאפשר לגוף לייצר פרוביוטיקה , או חיידקים בריאים, משלו. תוספים פרה-ביוטיים גם עשויים לתרום לשיפור בריאות המעיים.
לפני יותר מאלפיים שנה היפוקרטס טען שכל המחלות מתחילות במעיים. היום אנחנו מתחילים להבין שהמרפא הזה מהעת העתיקה צדק. בין בעיות העיכול השכיחות בקרב נשים רפלוקס חומצי, גזים, עצירות, שלשול ולפעמים אפילו קוליטיס, דלקת של כל המעי. אנשים הסובלים מבעיות עיכול לעתים קרובות נמצאים בסיכון מוגבר לחרדה, דיכאון, זיהומים חוזרים ואפילו מחלות אוטו-אימוניות.
דיספפסיה היא תחושה לא נעימה בבטן. נשים רבות סובלות מהתופעה הזו מדי יום. היא יכולה להיות מלווה בקשיי עיכול, צרבת, רפלוקס חומצי המכונה גם GERD (רפלוקס קיבתי-ושטי), תופעה היוצרת תחושת צריבה "חומצית" בבטן, ובמקרים מסוימים גם בגרון. גם גסטריטיס, דלקת של הקיבה, יכולה לגרום לדיספפסיה. פרוביוטיקה עשויה לעזור לטפל בבעיה הזו.
תסמיני דיספפסיה:
מחקר כפול סמיות, אקראי ומבוקר פלצבו שנערך בשנת 2018 הראה כי החיידק הפרוביוטי ביפידובקטריום יכול לעזור להקל על התסמינים הקשורים לקיבה. מחקר אחר שנערך בשנת 2015 העלה ממצאים דומים. מחקר שנערך בשנת 2007 העלה כי משקה חלב מותסס הידוע בשם קפיר עשוי לעזור להקל על התסמינים של רפלוקס חומצי באנשים עם החיידק הליקובקטר פילורי, הגורם לכיבים פפטיים.
תסמונת המעי הרגיז נפוצה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. התסמינים השכיחים של תסמונת המעי הרגיז הם כאבים והתכווצויות בבטן וגזים. לעתים קרובות תסמונת המעי הרגיז גורמת גם לתסמינים כמו עצירות, שלשול או שילוב של השניים.
במקרים רבים חולים עם תסמונת המעי הרגיז סובלים גם מתסמונת המעי הדולף ומרגישות למגוון מוצרי מזון. בדרך כלל מצבם של חולי תסמונת המעי הרגיז משתפר כשהם נמנעים מאכילת המזונות שגורמים להתפרצויות המחלה. בין המזונות הנפוצים שנקשרים לתסמונת המעי הרגיז מוצרי חלב, מוצרים המכילים חיטה או גלוטן, סויה, תירס ולפעמים ממתיקים מלאוכתיים. אם הימנעות מאכילת המזונות הגורמים להתפרצויות המחלה לא עוזרת, תוספים פרוביוטיים עשויים לעזור.
יותר מ-100 מיליון נשים בכל רחבי העולם סובלות מחרדה כללית. במקרים רבים תסמיני החרדה עלולים להיות מתישים. בין התסמינים הנפוצים קשיי ריכוז, בעיות זיכרון, דאגה מתמדת והפרעות שינה. גם תסמיני דיכאון אינם נדירים בקרב הסובלים מחרדה. התסמינים של התקף חרדה חריף עלולים להיות קשים ומלחיצים ביותר, ונשים רבות מגיעות בגללם למיון.
התסמינים של התקף חרדה:
לפי מחקר שנערך בשנת 2017 בניו-זילנד, זן מסוים של החיידק לקטובצילוס עשוי לעזור להקל על התסמינים של חרדה לאחר לידה, תופעה שכיחה בקרב יולדות טריות.
מחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו שנערך בשנת 2019 בדק את ההשפעה של פרוביוטיקה בשילוב עם תרופות נגד חרדה, לעומת ההשפעה של תרופות נגד חרדה בלבד. התוצאות מצביעות על כך שהאנשים שנטלו פרוביוטיקה ותרופה נגד חרדה סבלו פחות מתסמיני חרדה מאלה שלא נטלו פרוביוטיקה.
דיכאון היא הפרעה נפשית שתסמיניה הם תחושת עצב ואובדן ההנאה והעניין בחיים. ההפרעה הזו עלולה להיות מעיקה מאוד, עד כדי כך שהיא יכולה לגרום להתבודדות, לשימוש בסמים ואפילו להתאבדות. מיליוני נשים בכל רחבי העולם סובלות מדיכאון — הוא עלול להתפתח בכל גיל ובכל מגזר חברתי/כלכלי. לעתים קרובות דיכאון נובע מטראומות ילדות או מחוויות שליליות בגיל הבגרות, הגורמות לבעיות בלתי פתורות שאיתן קשה להתמודד. עם זאת, לפעמים דיכאון יכול להתפתח ללא סיבה ברורה. לא משנה מה הסיבה, במקרה כזה מומלץ לפנות לגורם רפואי מקצועי.
גם לתזונה נכונה, לבריאות המעיים ולריפוי תסמונת המעי הדולף יכול להיות תפקיד חיוני בהתמודדות עם בעיות רגשיות אצל נשים. מחקר משנת 2015 שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition ("המגזין האמריקאי לתזונה קלינית"), הדגים כי נשים לאחר חידלון וסת עם תזונה עתירת סוכר נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון. אנו יודעים שעודף סוכר עלול לדכא את חיידקי המעיים הבריאים ולתרום להתפתחות החיידקים המזיקים. מחקר משנת 2002 גם מצביע על כך שקיים קשר בין צריכת סוכר גבוהה להתפתחות של דיכאון. לבסוף, מחקר מנשת 2016 קבע כי צריכת משקאות מתוקים, כולל משקאות מוגזים מסוג "דיאט", מגבירה את הסיכון לדיכאון, ואילו שתיית קפה מפחיתה את הסיכון לדיכאון.
מחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2016 שפורסם בכתב העת Nutrition ("תזונה"), העלה כי תוספים פרוביוטיים עשויים לעזור להקל על תסמיני הדיכאון, בהשוואה לגלולת פלצבו. גם מטא-אנליזה של מחקרים שונים שפורסמה בשנת 2016 בכתב העת Nutrients ("אבות מזון"), מצביעה על כך שתוספים פרוביוטיים עשויים לעזור להקל על תסמיני הדיכאון. מחקר שנערך בשנת 2017 בניו-זילנד הדגים כי זן החיידק לקטובצילוס עשוי לעזור להקל על התסמינים של דיכאון לאחר לידה.
נשים עלולים לסבות ממחלות שונות שמשפיעות על בריאות הנרתיק. ביניהן זיהומים פטרייתיים ולעתים קרובות גם וגינוזיס חיידקית, מחלה הנגרמת על-ידי חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים בנרתיק. המחלות האלה יכולות להתפתח אצל נשים החל מגיל ההתבגרות.
זיהומים פטרייתיים נפוצים אצל נשים שאצלן קיים חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים הבריאים. התוצאה היא צמיחת יתר של הפטרייה מסוג קנדידה אלביקנס. בין תסמיני המחלה הזו גירוד, אדמומיות, גירוי והפרשה לבנה מהנרתיק. שלוש מתוך ארבע נשים יסבלו מפטרת בנרתיק לפחות פעם אחת בחיים. המחלה הזו נפוצה במיוחד לאחר נטילת אנטיביוטיקה או אצל נשים עם תזונה עתירת סוכר.
וגינוזיס חיידקית נגרמת על-ידי צמיחת יתר של חיידק מסוים, Gardnerella vaginalis, בתעלת הנרתיק. מחקרים הדגימו כי צריכה פומית של המזונות הפרוביוטיים Saccharomyces cerevisiae וכן Saccharomyces boulardi עשויה להשפיע לטובה גם על בריאות הנרתיק, ולעזור למנוע וגינוזיס חיידקית. לפי מחקר משנת 2014, גם זנים מסוימים של החיידק הפרוביוטי לקטובצילוסיכולים לעזור. מחקר אחר משנת 2014 תומך ביתרונות של תוספים פרוביוטיים לבריאות האישה, כאשר מסקנת המחקר היא ששימוש בפרוביוטיקה אינו מזיק.
סימוכין:
מאת ד"ר אריק מדריד
