מינרלים הם תרכובות כימיות או מולקולות המצויות בטבע. על אף שלעתים קרובות מוזכרים לצדם, מינרלים שונים מ- ויטמינים. אלה הן תרכובות אנאורגנית שלא רק ממלאות תפקיד חשוב במערכת האקולוגית של כדור הארץ, אלא גם חשובות לבריאות הכללית של כל הייצורים החיים, כולל צמחים, בעלי חיים ובני אדם.
מינרלים מסווגים כעיקריים אם יש בהם יותר מ-5 גרם בגוף האדם. אם כמות המינרל בגוף נמוכה מ-5 גרמים, הוא נחשב יסוד קורט. עם זאת, כל המינרלים חשובים לתפקוד מיטבי של אנזימים, חלבונים ותאים, ולא משנה מה הכמות שלהם בגוף.
ברזל מהווה חמישה אחוזים מקרום כדור הארץ, אך מחסור בברזל הוא המחסור הנפוץ ביותר במינרל ברחבי העולם. מעריכים כי עד אחד מכל שלושה אנשים בעולם סובל ממחסור במינרל חיוני זה. נשים בגיל הפוריות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר. כמות הברזל הכוללת בגוף של גבר היא בדרך כלל כ-4 גרמים, ואילו בגוף של אישה - כ-3 גרמים.
ברזל ידוע בעיקר בזכות תפקידו בשמירה על רמות תקינות של תאי דם אדומים, או המוגלובין. מחסור בברזל גורם לכך שהאדם לא יכול לייצר כדוריות אדומות בכמות מספקת, מה שגורם למחלה הידועה בשם אנמיה. בעוד שישנן גם סיבות אחרות לאנמיה, כגון מחסור בוויטמין B12 ובחומצה פולית, רמת ברזל נמוכה היא הסיבה העיקרית לכך שאדם יהיה אנמי.
ברזל קיים בשתי צורות: ברזל הם, המגיע בעיקר ממזונות מן החי, וברזל שאינו הם, המגיע ממזונות צמחיים. באכילת בשר הגוף סופג כ-30% מהברזל שהבשר מכיל, כשמדובר בברזל מסוג הם. כאשר ברזל נצרך מצמחים, אגוזים וזרעים, כ-10 אחוזים מהברזל שאינו הם ייספגו.
צריך לקחת תוספי ברזל רק אם קיימת אבחנה של מחסור בברזל, ולא ניתן לקבל כמות מספקת של ברזל מהמזון. יש אנשים הסובלים ממחלה בשם המוכרומטוזיס, שבה מצטבר בגוף עודף ברזל. במקרים רבים אנשים שאובחנו עם מחסור בברזל ונוטלים תוספת ברזל נוטלים גם ויטמין C, שעוזר להגדיל את ספיגת הברזל.
מגנזיום, המשמש כ"קופקטור" חיוני לאנזימים ביותר מ-350 תגובות כימיות בגוף האדם, הינו מינרל קריטי. גוף האדם הממוצע מכיל כ-25 גרם מגנזיום. אחוז אחד מהכמות הזאת נמצא בנסיוב ובכדוריות הדם האדומות, ו-90% מכמות המגנזיום נמצאים בעצמות ובשרירים. רמת מגנזיום נמוכה בדם מצביעה על מחסור במגנזיום. עם זאת, גם כאשר אין בגוף כמות מספקת של מגנזיום, התוצאה של בדיקת רמת מגנזיום בדם יכולה להיות תקינה. בסך הכל, ההערכה היא כי עד 75 אחוז מאוכלוסיית העולם צורכת כמויות לא מספקות של מגנזיום הנדרש לבריאות תקינה.
חשוב להקפיד על צריכה מספקת של מזונות עתירי מגנזיום, בהם ירקות עלים ירוקים. לעתים קרובות התזונה אינה מספיקה, ואז יש צורך בתוסף מגנזיום.
תרופות מסוימות מגבירות את הסיכון למחסור במגנזיום. בין התרופות הללו תרופות להפחתת חומציות קיבה (כמו אומפרזול, פנטופרזול, רניטידין) וכדורים משתנים (כמו פורוסמיד, טריאמטרן, הידרו-כלורו-תיאזיד).
הדרך הטובה ביותר לקבל מגנזיום היא מהתזונה. עם זאת, לעתים קרובות התזונה אינה מספיקה, אפילו כשמדובר בתזונה בריאה ומאוזנת. מגנזיום קיים בצורת אבקה, טבליות או כמוסות. נוסחה המכילה תצבית מגנזיום (כמו מגנזיום ציטרט, מגנזיום גליצינט, מגנזיום מלאט או מגנזיום תריאונט) מבטיחה ספיגה ויעילות אופטימליות. ניתן להשתמש גם בתכשיר עם תחמוצת מגנזיום, אבל לפעמים התרכובת הזו גורמת לתופעות לוואי במערכת העיכול, כמו יציאות רכות. יש ליטול את התוסף לפי ההוראות שמופיעות על התווית. במקרה של מחלת כליות מתקדמת יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת נטילת התוסף.
סידן הוא אחד המינרלים הנפוצים ביותר בגוף ובכדור הארץ. למעשה, סידן מהווה עד שני אחוזים מהרכב הגוף שלנו. ההערכה היא ש-99 אחוז מהסידן בגופנו נמצא בעצמות, בעוד שאחוז אחד נמצא בדם וקיים בתאים.
סידן אחראי לבריאות העצמות והשרירים, כולל התכווצות שריר הלב. כאשר התזונה לא מכילה כמות מספקת של סידן, הדבר עלול לגרום לפגיעה בבריאות. כאשר הם נצרכים עם אוכל, סידן ומגנזיום בדרך כלל מאוזנים. כשנוטלים תוסף סידן, צריך לקחת גם תוסף מגנזיום. בנוסף, רמות נאותות של ויטמין D נדרשות לספיגת סידן.
כאשר התזונה לא מכילה כמות מספקת של סידן, ייתכן שיש צורך להוסיף תוסף סידן על בסיס יומיומי. רוב האנשים שנוטלים תוספים לוקחים 500 עד 1,000 מ"ג ביום. לספיגה של סידן פחמתי נדרשת כמות חומצה מספקת בקיבה, לכן עדיף ליטול אותו בזמן ארוחה. אלו הנוטלים תרופות להפחתת חומציות מומלץ ליטול פורמולה של סידן ציטרט. ניתן להשתמש גם בצורות סידן אחרות, כמו סידן אלמוגים, סידן גלוקונט או סידן לקטט. לפעמים משתמשים גם בתוספים עם שילוב של סידן-מגנזיום או סידן-מגנזיום-אבץ.
ההערכה היא שברחבי העולם, אחד מכל שלושה אנשים אינו צרוך מספיק יוד. יוד נדרש לייצור של הורמון בלוטת התריס ולחילוף החומרים. אם אתם סובלים מהתסמינים המפורטים למטה או ממחלה של בלוטת התריס, עליכם להתייעץ עם הרופא המטפל כדי לשקול בדיקה של רמת היוד בשתן. רמות שתן תקינות הן >100 מק"ג/ליטר ומעלה.
מחסור ביוד יכול לגרום לזפקת (בלוטת תריס מוגדלת), או לקשריות בבלוטת התריס. רמות יוד נמוכות נקשרות גם לעייפות, לחום גוף נמוך ולפגיעה ברמת המשכל (של עד 13.5 נקודות), כפי שהיא נמדדת במבחן IQ מתוקנן. מחסור חמור אצל העובר ובילדות המוקדמת עלול לגרום לפיגור שכלי.
מחסור ביוד נפוץ באפריקה ובדרום אסיה, וגם באירופה 50% מהאנשים סובלים ממחסור קל ביוד, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Endocrine Reviews.
מחקר בהשתתפות נשים בהריון שנערך בשנת 2018 בנורווגיה ופורסם בכתב העת Nutrients הראה כי אצל 55% מהנשים צריכת היוד בתזונה הייתה תת-מיטבית. לפי אגודת בלוטת התריס האוסטרלית, "הוכח כי יותר מ-50% מהילדים, הנשים בהריון והנשים המניקות באוסטרליה סובלים ממחסור ביוד".
יתר על כן, מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Journal Thyroid הדגים כי כמעט 10% מהאנשים בארצות הברית סובלים ממחסור בינוני עד חמור ביוד. מעריכים כי 5-10% נוספים סובלים ממחסור קל ביוד. במלים אחרות, ייתכן שאחד מכל חמישה אמריקאים עלול לסבול ממחסור ביוד.
תושבי יפן נוטים לצרוך יותר יוד בהשוואה לרוב המדינות האחרות עקב צריכה שגרתית של וואקמה (אונדריה), נורי (פורפירה) וקומבו (למינריה), סוגים של אצות.
כאשר התזונה אינה מספקת, יש ליטול מולטי ויטמין איכותי, כל עוד הוא מכיל 150 מק"ג יוד. יש גם אנשים שנוטלים תוספים עם אצות ים חומות כדי לוודא שהם מקבלים כמות יוד מספקת. האיחוד האירופי ממליץ על מינון יוד מקסימלי של 600 מק"ג בנטילת תוספים.
על פי ארגון הבריאות העולמי, ההערכה היא שעד 20 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלת ממחסור ב- אבץ. אצל ילדים קטנים מחסור באבץ עלול לגרום לפגיעה בגדילה וגם במערכת החיסון, מה שיקשה עליהם להילחם בחיידקים ובנגיפים מסוכנים. ילדים באסיה הדרומית, באפריקה ובמערב האוקיינוס השקט נמצאים בסיכון גבוה יותר בהשוואה לילדים מאזורים אחרים בעולם. בצפון אמריקה ובאירופה, קשישים נמצאים בסיכון גבוה יותר למחסור בהשוואה לילדים.
המינון היומי המומלץ של אבץ הוא 2 עד 13 מ"ג ביום, בהתאם לגיל — כאשר נשים מניקות זקוקות למינון הגבוה ביותר, וילדים למינון הנמוך ביותר. רוב המולטי-ויטמינים האיכותיים מכילים אבץ. ישנם גם תוספי תזונה משולבים של סידן-מגנזיום-אבץ אשר מועילים לבריאות העצם. עם זאת, אנשים מסוימים עשויים להזדקק לכמות גדולה יותר של אבץ וליטול תוסף אבץ. סוכריות אבץ נלקחות לעתים קרובות במהלך עונת ההצטננות והשפעת כדי לסייע במניעת זיהומים בדרכי הנשימה העליונות.
מקורות:
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. התוכן המופיע במרכז הבריאות הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון רפואי או אפשרויות טיפול בריאותיות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים במסגרת פרסומים במרכז הבריאות אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
תוכן העניינים
