13 טיפולים טבעיים נגד הצטננות ושפעת

הצטננות   היא סוג של זיהום בדרכי הנשימה העליונות,   וזו המחלה הזיהומית השכיחה ביותר. ומעריכים כי קיימים יותר מ-220 נגיפי הצטננות שונים שמדביקים בני אדם. בדרך כלל המחלה מתחילה כעבור יום אחד עד שלושה ימים לאחר החשיפה. משך ההצטננות הוא בדרך כלל כשבעה ימים, אך במקרים מסוימים המחלה נמשכת מספר שבועות. אותו הנגיף אף פעם לא מדביק את אותו האדם פעמיים. גם אם אי-אפשר לרפא את ההצטננות, יש דרכים למנוע את הזיהום.

שפעת נגרמת על-ידי נגיף השפעת ומסוכנת יותר מהצטננות.   בכל שנה מיליוני אנשים בכל רחבי העולם נדבקים בשפעת.   לפעמים שפעת עלולה לגרום למוות, אצל אנשים בסיכון גבוה (כמו חולי סוכרת,   אנשים עם מחלות ריאה, קשישים וחולי סרטן).   המוות בדרך כלל נגרם על-ידי זיהום חיידקי שניוני, כמו דלקת ריאות,   אשר עלול להתפתח בגלל היחלשות מערכת החיסון.

מניעת התפתחות המחלה

מניעה היא בהחלט התרופה הטובה ביותר, וזה נכון במיוחד לגבי הצטננות ושפעת.  תמיד אפשר למצוא דרכים לחזק את הגוף כך שהוא יוכל לעמוד בפני זיהומים:

תזונה – הקפידו על תזונה בריאה שעשירה בפירות וירקות במגוון צבעים. זה מעניק לגוף וגדי חמצון שמגינים עליו ומכינים את מערכת החיסון למלחמה נגד נגיפים וחיידקים.

שטיפת ידיים – שטיפת ידיים בסבון אנטי-בקטריאלי ומים חמימים עד חמים לעתים תכופות היא הדרך היעילה ביותר למנוע התפשטות של מחלה נגיפית. נוסף על כך, חשוב להימנע משפשוף האף והעיניים. כדאי גם להחזיק בהישג יד תכשיר איכותי לחיטוי ידיים.

הימנעו ממגע עם אנשים חולים – במידת האפשר התרחקו מאנשים חולים.   אם אין ברירה, אז ודאו שיש במקום אוורור ראוי עם אספקה של אוויר צח, כדי לצמצם את כמות החיידקים באוויר שאליו אתם נחשפים.

השתעלו אל מרפק מקופל – אם אתם חולים, הקפידו להשתעל אל שרוול או מרפק מקופל, במקום להשתעל או להתעטש לכף היד.   הזכירו גם לכל מי שחולה לנהוג באופן דומה.

הקפידו לישון מספיק – שינה מספקת חשובה לשמירה על מערכת חיסון חזקה.   מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי (JAMA) הראה כי שינה במשך פחות מ-6 שעות  מגבירה את הסיכון להצטננות.

טיפול קונבנציונלי

נוגדי היסטמין

נוגדי היסטמין יכולים לעזור למזער את התסמינים של הצטננות, לפחות בימים הראשונים של המחלה.   מחקר משנת 2014 שפורסם במאגר Cochrane Review הגיע למסקנה כי “יש לנוגדי היסטמין השפעה חיובית מוגבלת קצרת טווח (יום-יומיים) על חומרת התסמינים הכלליים, אך לא…בטווח הארוך” למרות זאת, לעתים קרובות רופאים ממליצים על נוגדי היסטמין כמו:

• דיפנהידראמין   (בנדריל) – נוגד היסטמין נפוץ הנמכר ללא מרשם.   לעתים קרובות הוא גורם לישנוניות
• לוראטדין (קלאריטין), פקסוֹפנאדין (אלגרה) או צטיריזין (זירטק) – נוגדי היסטמין שאינם מרדימים.

סירופים נגד שיעול

• דקסטרוֹמטוֹרפן (דלסים, רובּיטוּסין וכד')
• סירופ נגד שיעול עם פרוֹמתאזין
• לפעמים, לפי מרשם רופא, מוסיפים לסירופ קודאין, תרופה נרקוטית חלשה. הוא עלול להיות מסוכן לאנשים מסוימים, במיוחד לילדים.

משככי כאבים

רושמים אותם לטיפול בכאבים, תסמין שכיח בהצטננות קשה.

• פרצטמול (אקמול, דקסמול) – עוזר לרבים כאשר נוטלים אותו במשך תקופה קצרה, אך נטילה ממושכת שלו עלולה   להעמיס על הכבד ולגרום לירידה ברמת נוגד החמצון גלוטתיון.
• נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS) - איבּוּפּרוֹפן (אדוויל, נורופן), נפּרוֹקסן (נקסין, נפרוסין) וסלקוֹקסיב (סלברקס) יכולים לעזור, אם משתמשים בהם במשך מספר ימים. עם זאת,   לפי מנהל מזון והתרופות (FDA), הגוף המפקח על בטיחות התרופות בארה"ב, שימוש ארוך טווח בתרופות אלה מגביר את הסיכון למחלות כליות, להתקף לב ולשבץ.

תרופות נוגדות נגיפים לטיפול בשפעת

• זאנאמיביר (רלנזה) או אוֹסלטמיביר (טמיפלוּ) מקצרים את משך תסמיני השפעת ביום אחד אם נוטלים אותם תוך 48 שעות מתחילת המחלה, בהשוואה לפלצבו.   טיפול בטמיפלוּ יכול לעלות עד 150 דולר ארה"ב.

חיסון נגד שפעת

• חיסון נגד שפעת יכול להיות יעיל במיוחד אצל אנשים עם מחלות כרוניות, כמו סוכרת ומחלות ריאה. המרכזים לבקרת מחלות (CDC) בארה"ב ממליצים לכל האנשים מגיל 6 חודשים ומעלה להתחסן נגד שפעת.   שאלו את הרופא המטפל שלכם האם אתם זקוקים לחיסון נגד שפעת.

טיפולים טבעיים

יש מספר רב של ויטמינים וצמחים טבעיים שנחקרו במהלך השנים ויכולים לעזור להקל על תסמיני הצטננות ושפעת.   

לכסניות אבץ – אבץ הוא מינרל.   מחקרים רבים הדגימו את יעילותו של אבץ במניעת הצטננות. מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology הגיע למסקנה כי “ניתן להמליץ למטופלים עם הצטננות לנסות  להשתמש בלכסניות  אבץ לטיפול בהצטננות”, ואילו מחקר משנת 2017 הגיע למסקנה כי “ניתן להנחות מטופלים עם הצטננות לנסות  להשתמש בלכסניות אבץ  אצטט תוך 24 שעות מהופעת התסמינים.”

מומלץ להתחיל להשתמש בלכסניות אבץ מיד אחרי החשיפה לנגיף. כדאי להחזיק את התוסף החשוב הזה בארון התרופות הביתי, כדי שתוכלו להתחיל ליטול אותו מיד עם הופעת תסמינים. מחקר אחר משנת 2017 הדגים שגם לכסניות אבץ גלוקונט וגם לכסניות אבץ אצטט יעילות באותה המידה.   מינון מומלץ:   לכסניות אבץ של 30 מ"ג לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

ויטמין C –זה עשרות שנים ממליצים על ויטמין C, הידוע גם בשם חומצה אסקורבית, למניעת הצטננות. בני האדם פיתחו מוטציה גנטית שבגללה איננו יכולים לייצר חומצה אסקורבית, בניגוד לרוב מיני בעלי החיים. מחקר משנת 2014 הראה כי ויטמין C עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות הצטננות, וגם לקצר את משך המחלה בהשוואה לפלצבו (גלולות סוכר). מחקרים אחרים הראו כי לאנשים שנתונים תחת “לחץ פיזי” יש סיכוי גבוה יותר למנוע הצטננות בעזרת ויטמין C.    עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים בנושא זה. מינון מומלץ: 500 עד 2,000 מ"ג ביום.

ויטמין D – הודגם כי רמות נמוכות של ויטמין D,   תופעה שכיחה במיוחד בחודשי החורף, נקשרות לסיכון מוגבר לפתח הצטננות או שפעת. צריכת ויטמין D בכמויות מיטביות וחשיפה לשמש עשויות לעזור למנוע הדבקה.   מינון מומלץ: 2,000-5,000 יח' בינל' של ויטמין D ביום.

תוספים פרו-ביוטיים  – הודגם כי תוספים פרוביוטיים יעילים למניעה של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, ונראה כי הם גם מהווים טיפול חדש ומבטיח לסינוסיטיס כרונית. מחקר משנת 2015 שפורסם ב-Cochrane Review הראה כי אנשים שנוטלים תוסף פרוביוטי נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח זיהום בדרכי הנשימה העליונות, להזדקק לטיפול אנטיביוטי וגם להחמיץ ימי לימודים, בהשוואה למי שלא נוטל תוסף פרוביוטי.

יתר על כן, מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב עת פופולרי בנושא אלרגיה הגיע למסקנה כי מתן של תוספים פרו-ביוטיים דרך האף עשוי לעזור לטפל בבעיות סינוסים כרוניות. מחקרים רבים הדגימו את החשיבות של מיקרוביום בריא במעי ואת תרומתו לבריאות הכללית.   לפי מחקר משנת 2017, “מעי לא בריא מגדיל את הסיכון לבעיות ולדלקת בסינוסים”. מינון מומלץ:   5 עד 60 מיליארד יחידות של חיידקים פרוביוטיים ביום.

לקטופרין – לפי מחקרים, לקטופרין הוא חלבון עם פעילות נוגדת חיידקים ונוגדת פטריות. בדרך כלל החלבון הזה מצוי ברקמת הסינוסים, והוא עשוי לעזור למי שסובל מזיהומים תכופים בדרכי הנשימה העליונות.   מינון מומלץ: 300 מ"ג ביום.

דבש –   שיעול הוא תסמין שכיח של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. רבים מודאגים מהיעילות של סירופים נגד שיעול וחוששים לגבי בטיחותם עבור ילדים. דבש הפך לטיפול פופולרי נגד שיעול, שעליו ממליצים גם רופאי משפחה וגם רופאי ילדים.   מחקר משנת 2017 הראה כי דבש מקל על שיעול יום ושיעול לילה אצל ילדים עם הצטננות.

בשנת 2016 ד"ר גרוגן ציין בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לרפואת המשפחה   “מתן דבש לטיפול בשיעול למטופלים בגילאים משנה אחת עד 18 שנה יכול להפחית את התדירות והחומרה של השיעול, וגם לשפר את השינה עבור המטופלים וגם עבור הוריהם, בהשוואה לפלצבו או להיעדר טיפול”.

תוספים צמחיים

לתוספים צמחיים יש מקום חשוב בטיפול בתסמיני הצטננות גם ברפואה הסינית המסורתית וגם ברפואת איורוודה .   להלן רשימה של הצמחים שנמצאו יעילים לטיפול בזיהומים נגיפיים של דרכי הנשימה.

אסטרגלוס (Astragalus Membranaceus) – צמח אדפטוגני זה, בו משתמשים כבר יותר מ-2,000 שנה, ממריץ את מערכת החיסון. מאמינים כי הוא עוזר למנוע זיהומים בדרכי הנשימה העליונות.   ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בו לעתים קרובות לצד צמחים נוספים.   מחקר משנת 2013 שבו השתתפו ילדים עם מחלות כליות כרוניות הראה כי צמח זה הביא לירידה בסיכון להדבקה בהצטננות.   נדרשים מחקרים נוספים.   מינון מומלץ:   אסטרגלוס - 500 עד 1,000 מ"ג ביום.

סמבוק שחור – (Sambucus nigra  L.) שבטים ילידים רבים השתמשו בו לאורך ההיסטוריה לטיפול בזיהומים של דרכי הנשימה העליונות. מחקר משנת 2016 הגיע למסקנה כי סמבוק שחור מביא לירידה משמעותית במשך ובחומרת ההצטננות בקרב נוסעי טיסות שנטלו את הצמח.   מחקרים גם הראו כי יש לסמבוק פעילות נגד נגיף השפעת.   מינון מומלץ:   סמבוק - 600-900 מ"ג/יום.

קיפודנית – קיפודנית נמצאת בשימוש זה כמעט 2,000 שנה. מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Holistic Nurse Practitioner הדגים כי קיפודנית יכולה לעזור למנוע הצטננות.   מחקרים אחרים העלו ממצאים דומים. לעתים קרובות משתמשים בה בתור חליטת קיפודנית או בצורה של תוספים.     מינון מומלץ: קיפודנית - 400 מ"ג פעם או פעמיים ביום

שום – כולנו יודעים כי שום יכול להרחיק ערפדים, וגם בני ובנות זוג פוטנציאליים, אבל האם הוא יכול להרחיק את נגיפי ההצטננות? שמו הלטיני של שום הוא allium sativum.   במחקר משנת 2001 בהשתתפות 146 נבדקים  מחצית מהמשתתפים קיבלו תוסף שום, והמחצית השנייה קיבלו גלולת סוכר (פלצבו). לאחר 12 שבועות עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי “בעקבות זאת, המתנדבים בקבוצת הטיפול הפעיל היו בסיכון נמוך יותר להצטנן, ואלה שנדבקו התאוששו מהר יותר. המתנדבים שקיבלו פלצבו היו בסיכון הרבה יותר גבוה להצטנן יותר מפעם אחת בתקופת הטיפול.   תוסף המכיל אליצין (שום) יכול לבלום את נגיפי ההצטננות”.

סקירה חדשה יותר משנת 2014 שניתחה מחקרים רבים הגיעה למסקנה כי אין מספיק עדויות ליעילותו של שום, וכי נדרשים מחקרים נוספים בנושא.   לא דווחו תופעות לוואי שליליות.  מינון מומלץ: שום - 100 מ"ג ביום.

אנדרוגרפיס – תוסף צמחי שמקורו בהודו. באסיה משתמשים בו לעתים קרובות.   מחקר משנת 2004 הגיע למסקנה כי צמח זה “יכול לשמש כטיפול  יעיל  לתסמיני זיהום בדרכי הנשימה העליונות ”.   כמו כן, מחקר כפול-סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2010 הראה כי אנדרוגרפיס היה יעיל יותר באופן משמעותי מפלצבו למניעת זיהומים בדרכי הנשימה העליונות.   מינון מומלץ: אנדרוגרפיס - 300-400 מ"ג עד 3 פעמים ביום.

חליטות צמחים -    אין דבר מרגיע יותר מספל של תה צמחים חם כדי להקל על תסמיני זיהום נשימתי.    בין החליטות המומלצות חליטת נענע חריפה, זנגביל, קיפודנית ועוד.   למידע נוסף על חליטות של צמחי מרפא.

שמן אתרי –   לפי מחקר משנת 2011, שמנים אתריים של רוזמרין, נענע חריפה ואקליפטוס מומלצים להקלה על תסמיני הצטננות. הם גם יכולים לעזור נגד תסמיני שפעת. ניתן להשתמש בהם באמצעות מכשיר לפיזור שמנים אתריים, או למרוח אותם ישירות על החזה.

סיכום

הדבקה בנגיפים פתוגניים יכולה לגרום לשורה של מחלות, מהצטננות ועד השפעת הקטלנית.   עד היום לא נמצא מרפא למחלות הללו. אבל יש צעדים שניתן לנקוט כדי למנוע הדבקה, להקל על התסמינים ולחזק את מערכת החיסון.   חלק מהטיפולים הללו הן תרופות, ואילו אחרים הם תוספים צמחיים שבהם משתמשים זה אלפי שנים: ברפואה הסינית המסורתית, ברפואת איורוודה, ברפואה הוליסטית ובימינו גם אנשים מכל רחבי העולם. אנשים שמעוניינים בדרכי טיפול טבעיות יותר במחלות מגלים מחדש את חוכמת אבותינו. לא משנה במה תבחרו, אבל אם התסמינים הנשימתיים לא משתפרים תוך מספר ימים פנו לקבלת טיפול רפואי מקצועי כדי לוודא שאין זיהום חמור יותר. חיו חיים של צדק והיו בריאים!

סימוכין:

1. Prather AA, Leung CW. Association of Insufficient Sleep With Respiratory Infection Among Adults in the United States. JAMA internal medicine. 2016;176(6):850-852. doi:10.1001/jamainternmed.2016.0787.
2. Cochrane Database Syst Rev. 2015 Nov 29;(11):CD009345. doi: 10.1002/14651858.CD009345.pub2.
3. Hemilä, H., Petrus, E. J., Fitzgerald, J. T., and Prasad, A. (2016) Zinc acetate lozenges for treating the common cold: an individual patient data meta-analysis. Br J Clin Pharmacol, 82: 1393–1398. doi: 10.1111/bcp.13057.
4. Hemilä H, Fitzgerald JT, Petrus EJ, Prasad A. Zinc Acetate Lozenges May Improve the Recovery Rate of Common Cold Patients: An Individual Patient Data Meta-Analysis. Open Forum Infectious Diseases. 2017;4(2):ofx059. doi:10.1093/ofid/ofx059.
5. Johnston CS, Barkyoumb GM, Schumacher SS. Vitamin C Supplementation Slightly Improves Physical Activity Levels and Reduces Cold Incidence in Men with Marginal Vitamin C Status: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2014;6(7):2572-2583. doi:10.3390/nu6072572.
6. Hao Q, Dong B, Wu T. Probiotics for preventing acute upper respiratory tract infections. Cochrane Database of Systematic Reviews 2015, Issue 2. Art. No.: CD006895. DOI: 10.1002/14651858.CD006895.pub3
7. Am J Rhinol Allergy. 2016 Nov 1;30(6):202-205. doi: 10.2500/ajra.2016.30.4372
8. Vickery TW, Ramakrishnan VR. Bacterial Pathogens and the Microbiome Otolaryngol Clin North Am. 2017 Feb;50(1):29-47. doi: 10.1016/j.otc.2016.08.004.
9. Psaltis, A. J., Wormald, P.-J., Ha, K. R. and Tan, L. W. (2008), Reduced Levels of Lactoferrin in Biofilm-Associated Chronic Rhinosinusitis. The Laryngoscope, 118: 895–901. doi:10.1097/MLG.0b013e31816381d4
10. Am Fam Physician. 2016 Jul 1;94(1):20-1. Honey for Acute Cough in Children. Grogan SP, Egitto EA.
11. Z ou C, Su G, Wu Y, Lu F, Mao W, Liu X. Astragalus in the Prevention of Upper Respiratory Tract Infection in Children with Nephrotic Syndrome: Evidence-Based Clinical Practice. Evidence-based Complementary and Alternative Medicine : eCAM. 2013;2013:352130. doi:10.1155/2013/352130.
12. Krawitz C, Mraheil MA, Stein M, et al. Inhibitory activity of a standardized elderberry liquid extract against clinically-relevant human respiratory bacterial pathogens and influenza A and B viruses. BMC Complementary and Alternative Medicine. 2011;11:16. doi:10.1186/1472-6882-11-16.
13. Ross SM. Echinacea purpurea: A Proprietary Extract of Echinacea purpurea Is Shown to be Safe and Effective in the Prevention of the Common Cold. Holist Nurs Pract. 2016 Jan-Feb;30(1):54-7. doi: 10.1097/HNP.0000000000000130.
14. Lissiman E, Bhasale AL, Cohen M. Garlic for the common cold. Cochrane Database of Systematic Reviews2014, Issue 11. Art. No.: CD006206. DOI: 10.1002/14651858.CD006206.pub4.
15. Schwalfenberg G. Vitamin D for influenza. Canadian Family Physician. 2015;61(6):507.
16. Joanna Thompson Coon, Edzard Ernst Andrographis paniculata in the Treatment of Upper Respiratory Tract Infections: A Systematic Review of Safety and Efficacy Planta Med 2004; 70(4): 293-298 ]
17. Saxena RC, Singh R, Kumar P, et. Al A randomized double blind placebo controlled clinical evaluation of extract of Andrographis paniculata (KalmCold) in patients with uncomplicated upper respiratory tract infection.
18. Phytomedicine. 2010 Mar;17(3-4):178-85. doi: 10.1016/j.phymed.2009.12.001. Epub 2010 Jan 25.
19. Ben-Arye E, Dudai N, Eini A, Torem M, Schiff E, Rakover Y. Treatment of Upper Respiratory Tract Infections in Primary Care: A Randomized Study Using Aromatic Herbs. Evidence-based Complementary and Alternative Medicine : eCAM.  2011;2011:690346. doi:10.1155/2011/690346.