15 דרכים טבעיות לתמיכה בבריאות דרכי השתן

זיהומים בדרכי השתן שכיחים יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. בארצות הברית כ-500,000 אנשים בשנה מתאשפזים עקב סיבוכים של זיהומים בדרכי השתן. הסיבוך השכיח ביותר הוא צמיחת חיידקים בדם. כ-11% מהנשים בארצות הברית סבלו מזיהום בדרכי השתן ב-12 החודשים האחרונים. מעבר לכך, מעריכים כי אחת מכל שתי נשים תפתח לפחות זיהום אחד בדרכי השתן במהלך החיים. עשרות מיליוני נשים בכל רחבי העולם מפתחות זיהום בדרכי השתן בכל שנה.

כמעט בכל יום אני מקבל לפחות מטופל אחד או שניים שהגיעו בגלל תסמינים הקשורים לזיהום בדרכי השתן. בין התסמינים הללו צריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן, כאבי גב ולפעמים אפילו בריחת שתן. אצל אנשים מעל גיל 65 זיהום בדרכי השתן יכול לגרום לבלבול ולפעמים אף להזיות, במיוחד אם החיידקים נכנסו לזרם הדם.

מי נמצא בסיכון לזיהום בדרכי השתן?

יש גורמי סיכון רבים לפתח זיהום בדרכי השתן:

• הנשים נמצאות בסיכון גבוה יותר מהגברים
• נשים בגיל 50 ומעלה (לאחרחידלון וסת)
• טרום-סוכרת   
• סוכרת – חיידקים ניזונים מסוכר. ככל שאוכלים ומפרישים יותר סוכר, כך יש לחיידקים יותר מזון שמאפשר להם לצמוח
• דיכוי מערכת החיסון – מערכת חיסון חזקה עוזרת להדוף זיהומים
• אבנים בכליות       
• יחסי מין – אצל נשים עם שכיחות גבוהה של זיהומים בדרכי השתן התרוקנות שלפוחית השתן לפני יחסי מין יכולה לעזור למנוע זיהומים
• אמצעי מניעת הריון מסוימים – בפרט, התקן החציץ (דיאפרגמה) יכול לתרום להתפתחות זיהומים בדרכי השתן
• שימוש בצנתר שתן
• הליך או ניתוח אורולוגי

האם תוספי סידן מגבירים את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן?

קיימות עדויות ממחקרים אורולוגיים שלפיהן צריכת סידן גבוהה עלולה להגביר את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן. ד"ר אלן גבי ממליץ במהדורה השנייה של ספרו Nutritional Medicine ("רפואה תזונתית") לכל מי שנוטל יותר מ-1,500 מ"ג סידן ביום לפצל את המינון הזה לשתיים-שלוש מנות. ד"ר גבי גם מציין כי נטילת מגנזיום לצד הסידן עשויה לעזור. מינון מומלץ: 500 מ"ג סידן פעם או פעמיים ביום

חיידקים שגורמים לזיהומים בדרכי השתן

החיידק Escherichia  coli אחראי ל-80-90% מהזיהומים בדרכי השתן. רוב חיידקי E. coli אינם מזיקים כאשר הם נמצאים במעי.   אבל אם החיידקים הללו מגיעים לשופכה, הם עלולים לגרום לזיהום בדרכי השתן.

בין החיידקים האחרים שיכולים לגרום לזיהום בדרכי השתן הזנים קלבסיאלה, אנטרובקטר, אנטרוקוק, פרוטיאוס, פסאודומונס, סטפילוקוק, סטרפטוקוק, סרטיה וגם זן השמרים קנדידה.

תרופות נפוצות לטיפול בזיהומים בדרכי השתן

• צפלוספורינים – צפלקסין (צפורל) ותרופות אחרות
• טרימתופרים-סולפומתוקסזול – (רספרים, בקטרים)
• ניטרופורנטואין (מקרודנטין)
• קווינולונים (ציפרופלוקסצין, לבופלוקסצין)

שש דרכים למנוע זיהומים

1. לבשו תחתוני כותנה
2. שתו הרבה מים בכל יום
3. שתיית מיץ חמוציות מדי יום עשויה לעזור להפחית את השכיחות של זיהומים בדרכי השתן
4. אל תחזיקו שתן בשלפוחית במשך זמן רב מדי
5. נגבו לכיוון פי הטבעת, כדי למנוע חדירת חיידקים מאזור פי הטבעת לשופכה
6. לנשים מומלץ להטיל שתן לפני יחסי מין כדי להפחית את הסיכון

תרופות מרשם לזיהומים בדרכי השתן

• מתנאמין היפּוּראט – מחקר משנת 1996 הראה כי מתנאמין עשוי לעזור למנוע זיהומים. מחקר משנת 2014 הדגים ממצאים דומים.
• נשים מסוימות שנמצאות בסיכון לזיהומים בדרכי השתן נוטלות מנה חד-פעמית של אנטיביוטיקה לאחר יחסי מין. נראה כי גישה זו יעילה באותה המידה כמו שימוש יומיומי באנטיביוטיקה למניעת זיהומים חריפים בדרכי השתן.
• תחליפי הורמונים – תחליף אסטרוגן פומי או וגינלי יכול לעזור לנשים לאחר חידלון וסת. מומלץ לדון על הסיכונים מול התועלת עם הרופא המטפל.

תוספים עיקריים

התוספים הנפוצים ביותר שבהם משתמשים כדי לעזור למנוע זיהומים בדרכי השתן הם חמוציות,   D-מאנוז וויטמין C.   אם אלה אינם מספיקים, ניתן להוסיף כמה מהתוספים המשניים שמפורטים בהמשך.

חמוציות

גם תוספי חמוציות עשויים לעזור למנוע זיהומים בדרכי השתן. לפי מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Clinical Infectious Disease, הם מהווים פתרון משתלם.   מחקר משנת 2013 שפורסם בכתב העת Nutrition Research אישר את יעילותם של תוספי חמוציות למניעת זיהומים נשנים בדרכי השתן באוכלוסיה בסיכון. מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society הראה ירידה של 26% בסיכון לזיהומים בדרכי השתן לאחר נטילת תוסף חמוציות אצל קשישים בסיכון גבוה ממוסדות גריאטריים, כמו בתי אבות. גרגרי החמוציות מכילים מולקולות שעוזרות למנוע היצמדות של חיידקי E. coli לדפנות השלפוחית.מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

D-מאנוז

מחקר משנת 2014 שבו השתמשו בשילוב של D-מאנוז, חמוציות וגם החיידק הפרו-ביוטי לקטובצילוס הדגים תועלת למניעת זיהומים בדרכי השתן. מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת In Vivo הראה כי שילוב של NAC, D-מאנוז והצמח נוני (NDM) עזר למנוע זיהומים בדרכי השתן. מחקר אחר משנת 2014 שפורסם בכתב העת The World Journal of Urology הגיע למסקנה כי D-מאנוז הביא לירידה משמעותית בסיכון לזיהומים נשנים בדרכי השתן. מינון מומלץ: 1,500 מ"ג פעם אחת עד שלוש פעמים ביום.

ויטמין C

מחקר משנת 1997 שפורסם בכתב העת Urology הראה כי ויטמין C פומי יכול לעזור לחסל חיידקים בשתן. מחקר משנת 2007 הדגים ירידה של 56% בסיכון לזיהום בדרכי השתן אצל נשים בהריון שנטלו לפחות 100 מ"ג של ויטמין C בהשוואה לאלה שלא נטלו ויטמין C.   מינון מומלץ: 500-1,000 מ"ג פעם-פעמיים ביום.

תוספים משניים

מלטונין

מלטונין הוא הורמון המופרש על-ידי בלוטת האצטרובל במוח אחרי שקיעת החמה ומשרה ישנוניות. יש אנשים שנוטלים תוספי מלטונין כדי להפיק את ההשפעה הזו. מלטונין עוזר לרבים ליהנות משנת לילה טובה, אבל ייתכן שהוא גם עוזר למנוע זיהומים בדרכי השתן, כך עולה ממחקר משנת 2015.     מינון מומלץ: 3-10 מ"ג בכל לילה.

ויטמין D

מחקרים הראו כי יש לוויטמין D פעילות נוגדת חיידקים. כאשר רמת ויטמין D בגוף היא מספקת, הגוף מייצר חלבון בשם AMP (פפטיד נוגד חיידקים). AMP מונע זיהומים חיידקיים, וייתכן שהוא יעיל נגד זיהומים בדרכי השתן, כך עולה ממחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Frontiers in Microbiology.   מינון מומלץ: 2,000-5,000 יח' בינל' ביום.

L-ארגינין

L-ארגינין היא חומצת אמינו חשובה המשמשת כתחילן של חנקן חד-חמצני (NO).   הודגם כי יש ל-NO פעילות נוגדת חיידקים, ובהתאם לזאת הוא עשוי לעזור למנוע זיהומים בדרכי השתן.   מינון מומלץ: 500-1,000 מ"ג פעם-פעמיים ביום.

תוספים פרו-ביוטיים

מחקרים מסוימים הראו כי נטילה פומית של תוספים פרו-ביוטיים באופן קבוע עשויה להפחית את הסיכון לזיהומים נשנים בדרכי השתן. מחקר משנת 2011 שנערך בקרב נשים שהשתמשו בתוספים פרו-ביוטיים וגינליים הדגים תועלת למניעת זיהומים בדרכי השתן. מחקר משנת 2013 העלה כי חיידקי הזן לקטובצילוס עשויים לעזור למנוע זיהומים בדרכי השתן. עם זאת, מחקרים אחרים לא תמכו בממצאים הנ"ל. מחקר משנת 2015 קבע כי אין מספיק עדויות לתועלת של תוספים פרו-ביוטיים.   מינון מומלץ: 5-100 מיליארד יחידות עד פעמיים ביום.

עם זאת, אני ממליץ לכל מי שנוטל אנטיביוטיקה מניעתית מדי יום או מקבל טיפול אנטיביוטי למחלה זיהומית חריפה ליטול תוסף פרו-ביוטי. לכל הפחות, זה יעזור למנוע שלשול כתוצאה מטיפול אנטיביוטי וזיהומים פטרייתיים וישפר את בריאות המעי.

צמחים

זה אלפי שנים משתמשים בצמחים לטיפול במחלות שונות.   בכל יום מדענים מגלים יתרונות חדשים שלהם.

נוני (Morinda Citrifolia)

ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בצמח מרפא זה כבר אלפי שנים. מעריכים כי הצמח הזה מכיל יותר מ-100 מרכיבים פעילים.   מחקר משנת 2017 הראה כי שילוב של D-מאנוז, NAC ונוני יעיל למניעה ולטיפול בזיהומים בדרכי השתן אצל נשים.

ברברין

לפי מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Microbiological Research, ברברין יכול לחסל ביעילות חיידק נפוץ בשם אנטרוקוק שגורם לזיהומים בדרכי השתן. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

שום

שום הוא ירק עם פעילות אנטי-בקטריאלית. לעתים קרובות אנשים שסובלים מזיהומים נשנים בדרכי השתן שוקלים לצרוך שום באופן קבוע. לפי מחקר משנת 1988, המרכיב הפעיל של שום שאחראי לפעילותו האנטי-בקטריאלית הוא אליצין.   מינון מומלץ:   לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

ענבי דוב

הצמח ענבי דוב אושר על-ידי המכון הגרמני הפדרלי לתרופות והתקנים רפואיים לטיפול בדלקות בדרכי השתן. בגרמניה הוא נמכר בתור תרופת מרשם. גם מחקרים אחרים הדגימו את יעילותו.   מינון מומלץ:   לפי ההנחיות המופיעות על התווית

בין הצמחים האחרים שלגביהם קיימת עדות מדעית לכך שהם עוזרים למנוע זיהומים בדרכי השתן ולטפל בהם: חותם הזהב, אוכמניות כחולות, תה ירוק, כורכומין, רודיולה וגם אנדרוגרפיס.  

צמצמו את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן

זיהומים בדרכי השתן הם בין הזיהומים השכיחים ביותר בקרב נשים. רוב הזיהומים נגרמים על-ידי חיידקי E. coli. יש מספר דברים שניתן לעשות כדי למנוע את הזיהומים, כאשר לעתים קרובות משתמשים בתרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהום חריף. רבים משתמשים באסטרטגיות המתוארות למעלה כדי למנוע התפתחות של זיהומים.   חשוב לשתות הרבה מים, לאכול בריא ולהיות אופטימיים כדי לשמור על מערכת חיסון חזקה.   אכלו בריא, חשבו בריא והיו בריאים.

סימוכין:

1. Ann Epidemiol. 2000 Nov;10(8):509-15
2. Urol Res. 1991;19(3):177-80.
3. Tidsskr Nor Laegeforen. 1996 Mar 10;116(7):841-3.
4. Tze Shien Lo, Kimberly DP Hammer, Milagros Zegarra & William CS Cho Expert Review of Anti-infective Therapy Vol. 12 , Iss. 5,2014 Methenamine: a forgotten drug for preventing recurrent urinary tract infection in a multidrug resistance era
5. Cochrane Database Syst Rev. 2004;(3):CD001209.
6. Eells S. J., Bharadwa K., McKinnell J. A., Miller L. G. Recurrent urinary tract infections among women: comparative effectiveness of 5 prevention and management strategies using a markov chain monte carlo model. Clinical Infectious Diseases. 2014;58(2):147–160. doi: 10.1093/cid/cit646
7. Vasileiou I, Katsargyris A, Theocharis S, Giaginis C. Current clinical status on the preventive effects of cranberry consumption against urinary tract infections. Nutr Res 2013;33:595–607.
8. Caljouw MA, van den Hout WB, Putter H, Achterberg WP, Cools HJ, Gussekloo J. Effectiveness of cranberry capsules to prevent urinary tract infections in vulnerable older persons: a double-blind randomized placebo-controlled trial in long-term care facilities. J Am Geriatr Soc 2014;62:103–10
9. Tao Y, Pinzón-Arango PA, Howell AB, Camesano TA. Oral Consumption of Cranberry Juice Cocktail Inhibits Molecular-Scale Adhesion of Clinical Uropathogenic Escherichia coli. Journal of Medicinal Food. 2011;14(7-8):739- 745. doi:10.1089/jmf.2010.0154.
10. J Clin Gastroenterol. 2014 Nov-Dec;48 Suppl 1:S96-101. doi: 10.1097/MCG.0000000000000224.
11. MARCHIORI D, PAOLO ZANELLO P. Efficacy of N-acetylcysteine, D-mannose and Morinda citrifolia to Treat Recurrent Cystitis in Breast Cancer Survivals. In Vivo. 2017;31(5):931-936. doi:10.21873/invivo.11149.
12. Kranjčec B, Papeš D, Altarac S. D-mannose powder for prophylaxis of recurrent urinary tract infections in women: a randomized clinical trial. World J Urol 2014;32:79. 10.1007/s00345-013- 1091-6 Urology. 1997 Aug;50(2):189-91.
13. OCHOA-BRUST, G. J., FERNÁNDEZ, A. R., VILLANUEVA-RUIZ, G. J., VELASCO, R., TRUJILLO-HERNÁNDEZ, B. and VÁSQUEZ, C. (2007), Daily intake of 100 mg ascorbic acid as urinary tract infection prophylactic agent during pregnancy. Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica, 86: 783–787. doi:10.1080/00016340701273189
14. Fathollahi A, Daneshgari F, Hanna-Mitchell AT. Melatonin and Its Role in Lower Urinary Tract Function: An Article Review. Current Urology. 2015;8(3):113-118. doi:10.1159/000365701.
15. Terlizzi ME, Gribaudo G, Maffei ME. UroPathogenic Escherichia coli (UPEC) Infections: Virulence Factors, Bladder Responses, Antibiotic, and Non-antibiotic Antimicrobial Strategies. Frontiers in Microbiology. 2017;8:1566. doi:10.3389/fmicb.2017.01566.
16. Foxman B, Buxton M. Alternative Approaches to Conventional Treatment of Acute Uncomplicated Urinary Tract Infection in Women. Current infectious disease reports. 2013;15(2):124-129. doi:10.1007/s11908-013- 0317-5.
17. Evid Based Med. 2013 Aug;18(4):141-2. doi: 10.1136/eb-2012- 100961. Epub 2012 Nov 2.
18. Cochrane Database Syst Rev. 2015 Dec 23;(12):CD008772. doi: 10.1002/14651858.CD008772.pub2.
19. MARCHIORI D, PAOLO ZANELLO P. Efficacy of N-acetylcysteine, D-mannose and Morinda citrifolia to Treat Recurrent Cystitis in Breast Cancer Survivals. In Vivo. 2017;31(5):931-936. doi:10.21873/invivo.11149.
20. Microbiol Res. 2016 May-Jun;186- 187:44-51. doi: 10.1016/j.micres.2016.03.003. Epub 2016 Mar 9.
21. Feldberg RS, Chang SC, Kotik AN, et al. In vitro mechanism of inhibition of bacterial cell growth by allicin. Antimicrobial Agents and Chemotherapy. 1988;32(12):1763-1768.
22. Altern Med Rev. 2008 Sep;13(3):227-44. (Discusses other studies which show the benefit of Uva-Ursi for urine infections)