ייתכן כי חומצה אלפא-ליפואית היא נוגד החמצון המושלם של הטבע — להלן הסבר מדוע

מהי חומצה אלפא-ליפואית?

חומצה אלפא-ליפואית (ALA) היא תרכובת דמוית ויטמין ייחודית, המכונה לעתים קרובות " "נוגד החמצון המושלם של הטבע". אמנם הגוף יכול לייצר ALA באופן טבעי, אבל לפעמים רמת הייצור שלה לא עונה על הצרכים, ואז נדרשת תוספת מבחוץ.

חומצה אלפא-ליפואית משמשת בתור קו-פקטור או קו-אנזים לפחות בחמש מערכות אנזימטיות שונות. זה אומר כי האנזימים אינם יכולים לבצע את תפקידם ללא ALA. שתיים מבין אותן המערכות האנזימטיות מעורבות בייצור אנרגיה, ואילו האחרות מעורבות בניקוי רעלים ובהעברת חומצות שומן. אין זה מפתיע כי רמות ALA נמוכות בתאים נקשרות לפגיעה בתאים ושיבושים בפעילותן, בגלל מחסור ב-ATP והיעדר ההגנה מפני חמצון שמעניקה ALA.

מאחר שמולקולת ALA היא זעירה, היא נספגת ביעילות וחוצה קרומי תאים בקלות. בניגוד לוויטמין E, ויטמין מסיס שומן, וויטמין C, ויטמין מסיס מים, ALA יכולה לדכא רדיקלים חופשיים מכל הסוגים, גם מסיסי מים וגם מסיסי שומן, גם בתוך התאים וגם בחוץ. יתר על כן, חומצה אלפא-ליפואית מאריכה את אורך החיים הביוכימיים של הוויטמינים C ו-E, לצד נוגדי חמצון נוספים.²

התפקידים העיקריים של חומצה אלפא-ליפואית

• חומצה אלפא-ליפואית נדרשת לייצור אדנוזין טרי-פוספט (ATP)
• ALA משמשת כנוגד חמצון חשוב בתאים
• ALA מסייעת בהפחתת סמני דלקת¹

האם קיימות צורות שונות של חומצה אלפא-ליפואית?

חומצה אלפא-ליפואית (ALA) קיימת בשתי צורות, צורת ה-R הטבעית הידועה בשם R-ALA, וצורה נוספת שמכילה תערובת של צורות ה-R וה-S, אותה לעתים קרובות מכנים פשוט בשם "ALA". הסימון "R" ו-"S" מתייחס לסידור המולקולה. שתי הצורות הללו הן כמו תמונות ראי. צורת ה-R היא הצורה הטבעית של ALA, בה  גוף האדם משתמש. צורת ה-S היא צורה סינתטית, שאינה משמשת באף תהליך אנזימטי בגוף האדם. תוספי ALA מכילים או תערובת של צורות ה-R וה-S בשיעור 50/50%, אותה ניתן לסמן בשם R,S-ALA, או את צורת ה-R-ALA הטהורה.³

אם מצוין על תווית התוסף שהוא מכיל רק "ALA", יש להניח כי מדובר בצורה R,S-ALA.

רצוי ליטול תוספי ALA על בטן ריקה, כדי לשפר את הספיגה.⁴

מהם היתרונות של חומצה אלפא-ליפואית?

בגלל הפעילות נוגדת החמצון רבת-העוצמה והייחודית שלה, זה זמן רב משתמשים בחומצה אלפא-ליפואית  לשמירה על בריאות טובה. הודגם כי יש לה יכולת לשפר את ההגנה נגד חמצון, ניקוי הרעלים ובריאות הכבד, לתמוך באיזון רמות הסוכר בדם ובבריאות העצבים, להאיץ את חילוף החומרים, לסייע בירידה במשקל ולהגן מפני הזדקנות.⁴  

השפעה נוגדת חמצון ומעכבת הזדקנות וניקוי רעלים

ALA עשויה לתמוך בהזדקנות בריאה על-ידי העלאת הרמות של נוגדי חמצון, באמצעות השפעה על ביטוי גנים. בפרט, ALA מפעילה גורם הידוע בשם Nrf2, שבתורו מפעיל רשת ויסות מורכבת המשפיעה על חילוף החומרים, תפקוד המיטוכונדריה ורמת הדלקת.⁵

Nrf2 זכה לכינוי "מגן הבריאות ושומר הסף של אריכות ימים", כי הוא מגן על התאים מפני נזקים והזדקנות.⁶ אחת הסיבות לתועלת הזו של Nrf2 היא שגורם זה הוא משפעל רב-עוצמה של אנזים הידוע בשם NQO1. אנזים זה חיוני עבור מספר תגובות בתאים. רמות נמוכות מדי של NQO1 נקשרות לפגיעה בניקוי רעלים, לרמות אנרגיה נמוכות ולשינויים בתפקוד התאים. בין היתר, NQO1 ממיר CoQ10 מצורתו הלא פעילה (יוּביקינוׁן) לצורתו הפעילה (יוּביקינוֹל), לצד תגובות חיוניות נוספות. 

ALA גם מסייעת בתיקון חלבונים מחומצנים, מונעת דלקת תלוית גיל, תומכת בבריאות המיטוכונדריה ובייצור האנרגיה ומעלה רמות גלוטתיון. מחקרים טרום-קליניים גם הראו כי ALA מטפלת ברבים מהגורמים הבסיסיים האחרים שתורמים לאובדן זיכרון ולירידה קוגניטיבית.⁷  

ALA מגינה על הכבד מנזקי הרדיקלים החופשיים, וגם מסייעת לקדם תגובות של ניקוי רעלים. ALA מגבירה את ייצור גלוטתיון, נוגד החמצון ומנקה הרעלים העיקרי בגוף. AKA גם מסייעת בסילוק מתכות כבדות מהדם (כגון עופרת, כספית, קדמיום ועוד). מחקרים קליניים מוקדמים הדגימו תועלת של תמיכה בבריאות הכבד.⁴ 

רמת ALA, גלוטתיון ותרכובות גופרית אחרות היא היבט מרכזי של פעילות נוגדת חמצון בגוף. בצורתן הפעילה המולקולות הללו יכולות לשמש כתרכובות נוגדות חמצון ולסלק רעלים. אבל הן קיימות גם בצורה לא פעילה.  על כן, היחס בין מולקולות הגופרית הפעילות למולקולות הלא פעילות הוא מדד חשוב של פעילות נוגדת חמצון. ככל שרמת מולקולות הגופרית הפעילות גבוהה יותר, כך ההגנה נגד חמצון טובה יותר. 

עצבים ותמיכה בתפקוד המוח

הודגם כי ALA גם מגינה על המבנה והתפקוד של מחסום דם-מוח. בדרך כלל המחסום המגן הזה מונע מעבר של מולקולות גדולות ותאי דם לבנים אל המוח. פגיעה במחסום דם-מוח מובילה לדלקת משמעותית במוח. הודגם כי יש ל-ALA היכולת לעכב היווצרות של תרכובות שונות שנקשרות לקידום דלקת במוח.⁹

מחקרים קליניים בבני אדם הראו כי ALA מגינה על רקמת העצבים והמוח. חלק מאותם המחקרים בוצעו בחולי טרשת נפוצה, מחלה שבאה לידי ביטוי באובדן מעטה המיאלין המקיף את סיבי העצב.⁹ מעטה המיאלין חיוני להעברת האותות העצביים. לכן, טרשת נפוצה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד העצבים. במחקרים הקליניים על מתן ALA לחולי טרשת נפוצה השתמשו במינונים של עד 1,200 מ"ג ביום (R,S-ALA). הודגם כי מתן תוסף ALA הביא לשיפור בתפקוד העצבים ולירידה ברמות של מטריקס מטאלו-פרוטאינאז 9 (MMP-9) וציטוקינים. שני הנ"ל הם מדדים של דלקת ופגיעה בעצבים.^10,11 

יש ל-ALA היסטוריה ארוכה של שימוש לשיפור מבנה ותפקוד העצבים בחולים עם נוירופתיה סוכרתית. ניסויים קליניים רבים בבני אדם הדגימו את התועלת של נטילת תוספי ALA בנבדקים אלו.^4,12,13 כך, במחקר כפול-סמיות בהשתתפות 460 חולי סוכרת עם נוירופתיה קלה עד בינונית שנמשך 4 שנים, הנבדקים שקיבלו 600 מ"ג ALA ביום הדגימו שיפור משמעותי ונמנעה התקדמות של הנוירופתיה.¹² בדרך כלל השיפורים נצפו תוך שלושה שבועות מנטילת תוסף R,S-ALA במינון 400 עד 600 מ"ג. ייתכן כי חלק מהתועלת קשור לשיפור באיזון של רמות הסוכר בדם (ראו בהמשך).

תועלת לאיזון רמות הסוכר בדם

ALA גם עשויה לסייע באיזון רמות הסוכר בדם ובשיפור הרגישות לאינסולין. לעקה חמצונית יש תפקיד משמעותי בהתפתחות של תנגודת לאינסולין ורמות סוכר לא מאוזנות בדם, ו-ALA מטפלת בגורם הזה. ומאחר ש-ALA גם מקלה על המרת גלוקוז לאנרגיה, יש לה השפעות מועילות נוספות. מחקרים קליניים בבני אדם אישרו כי ALA משפרת את הרגישות לאינסולין ומפחיתה תנגודת לאינסולין, משפרת את איזון רמות הסוכר בדם, מפחיתה עקה חמצונית ומשפרת את בריאות כלי הדם. השיפורים ברמות הסוכר בדם וברגישות לאינסולין נצפו תוך שבוע-שבועיים לאחר תחילת נטילה של תוסף ALA.^14,15 

חילוף החומרים וירידה במשקל

מחקרים טרום-קליניים מצביעים על כך ש-ALA עשויה לסייע בהאצת חילוף החומרים, לקדם שריפת שומן לייצור אנרגיה, להפחית צריכת מזון ואולי גם לסייע בירידה במשקל. נערכו מספר ניסויים קליניים במטרה לברר את השפעתה של ALA לקידום ירידה במשקל. לדוגמה, במחקר כפול-סמיות אחד 97 נשים עם עודף משקל או השמנת יתר הושמו על דיאטה לירידה במשקל עם צריכה קלורית הנמוכה ב-30% מההוצאה הקלורית הכוללת. קבוצה אחת שימשה כקבוצת ביקורת, ואילו שאר הנשים קיבלו או ALA במינון 300 מ"ג; או שמן דגים עם 1.3 גר' של EPA; או שילוב של 300 מ"ג ALA ו-1.3 גר' EPA.¹⁶ 

המחקר נמשך עשרה שבועות. בקבוצת הביקורת הירידה הממוצעת במשקל הסתכמה ב-11.44 פאונד (כ-5.05 ק"ג); הנבדקות בקבוצת EPA השילו בממוצע 11.88 פאונד (כ-5.4 ק"ג), הנבדקות בקבוצת ALA השילו 15.4 פאונד (כ-7 ק"ג) בממוצע, ואילו בקבוצת ALA+EPA השילו 14.3 פאונד (כ-6.5 ק"ג) בממוצע. על כן, נטילת תוסף ALA לבדו או בשילוב עם EPA חיזקה את השפעת הדיאטה. במהלך עשרה שבועות נטילת ALA תרמה לירידה נוספת במשקל של כ-3 פאונד (כ-1.4 ק"ג). הירידה במשקל לוותה בשינויים חיוביים בחילוף השומנים והגלוקוז. 

יש במחקר זה מספר נקודות חשובות עליהן כדאי לתת את הדעת. הדבר החשוב ביותר הוא שכל הנבדקות הושמו על דיאטה דלת קלוריות שאפשרה ירידה במשקל אפילו בקבוצת הביקורת. ההשפעה של ALA הייתה לקדם ירידה נוספת במשקל. מחקרים בהם פשוט נתנו ALA לנבדקים שרצו לרדת במשקל לא הדגימו ירידה משמעותית במשקל, אפילו כאשר מינון ALA היה 1,200 מ"ג ביום, גם אם היו שיפורים בהיקף המותניים. עם זאת, מטא-אנליזה מפורטת של 8 מחקרים על ירידה במשקל הגיעה למסכנה כי נטילת תוסף ALA הביאה לירידה משמעותית במדד מסת הגוף ובהיקף המותניים.¹⁷

האם ALA עם שחרור מושהה באמת נחוצה?

ניתן להשיג חומצה אלפא-ליפואית (ALA) בתוספים עם שחרור מיידי וגם עם שחרור מושהה. נראה כי העדויות הקיימות אינן תומכות ביתרון של תוספים עם שחרור מושהה. נראה כי תכשירים עם שחרור מיידי מנוצלים טוב יותר. ALA נספגת במהירות ושיעור הספיגה נשאר פחות או יותר זהה, בין שהמינון הוא 50 או 600 מ"ג. הזמינות הביולוגית המוחלטת של ALA היא 93%, כלומר זה אחוז ה-ALA שנספג, בלי קשר למינון.^4,18 

אמנם ALA בשחרור מושהה נספגת לאט יותר, אבל זה לא בהכרח טוב. נראה כי מה שנדרש להפקת התועלת הקלינית המרבית מנטילה פומית של ALA הוא מינון שיגבר על יכולתו של הכבד לאגור את ה-ALA, מה שמאפשר ל-ALA להיכנס לזרם הדם ומביא לעלייה מהירה ברמת ALA בדם ולהובלתו לרקמות החיוניות האחרות. נראה כי הדרך הטובה ביותר להשיג את היעד הזה היא שימוש בתוספים עם שחרור מיידי. נראה גם כי עדיף ליטול ALA פעם אחת ביום, ולא לחלק את המינון היומי למספר מנות.^4,18 

תופעות לוואי, בטיחות ואינטראקציות עם תרופות

בדרך כלל ALA נסבלת היטב ולא גורמת לתופעות לוואי. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן גירוי קל של הקיבה או בחילה. שימוש ב-R-ALA מאפשר לצמצם עוד יותר את תופעת הלוואי הנדירה הזו.³ 

ALA גם בטוחה מאוד, שכן מינונים של עד 2,400 מ"ג ביום לא הביאו לתופעות לוואי משמעותיות. דווח על תסמינים קלים במערכת העיכול (כמו בחילות וקיבה עצבנית), כאבי ראש ותסמיני עור קלים (בעיקר תחושת גרד, סרפדת או תסמינים אלרגיים בעור).¹⁹ 

ייתכן כי נטילה של תוספי ALA תחייב שינוי במינונים של אינסולין או תרופות פומיות לטיפול בסוכרת, כמו מטפורמין, כדי לשפר את הרגישות לאינסולין ואת איזון רמות הסוכר בדם.

סימוכין:

1. Vajdi M, Mahmoudi-Nezhad M, Farhangi MA. An updated systematic review and dose-response meta-analysis of the randomized controlled trials on the effects of Alpha-Lipoic acid supplementation on inflammatory biomarkers. Int J Vitam Nutr Res. 2021;1-14.
2. Rochette L, Ghibu S, Richard C, Zeller M, Cottin Y, Vergely C. Direct and indirect antioxidant properties of α-lipoic acid and therapeutic potential. Mol Nutr Food Res. 2013;57(1):114-125.
3. Cameron M, Taylor C, Lapidus J, Ramsey K, Koop D, Spain R. Gastrointestinal Tolerability and Absorption of R- Versus R,S-Lipoic Acid in Progressive Multiple Sclerosis: A Randomized Crossover Trial. J Clin Pharmacol. 2020;60(8):1099-1106.
4. Salehi B, Berkay Yılmaz Y, Antika G, et al. Insights on the Use of α-Lipoic Acid for Therapeutic Purposes. Biomolecules. 2019;9(8):356.
5. Elangovan S, Hsieh TC. Control of cellular redox status and upregulation of quinone reductase NQO1 via Nrf2 activation by alpha-lipoic acid in human leukemia HL-60 cells. Int J Oncol. 2008;33(4):833-838.
6. Lewis KN, Mele J, Hayes JD, Buffenstein R. Nrf2, a guardian of healthspan and gatekeeper of species longevity. Integr Comp Biol. 2010;50(5):829-843. 
7. Seifer F, Khalili M, Khaledyan H, et al. α-Lipoic acid, functional fatty acid, as a novel therapeutic alternative for central nervous system diseases: A review. Nutr Neurosci. 2019;22(5):306-316.
8. Vural G, Gümüşyayla Ş, Deniz O, Neşelioğlu S, Erel Ö. Relationship between thiol-disulphide homeostasis and visual evoked potentials in patients with multiple sclerosis. Neurol Sci. 2019 Feb;40(2):385-391. 
9. Schreibelt G, Musters RJ, Reijerkerk A, et al. Lipoic acid affects cellular migration into the central nervous system and stabilizes blood-brain barrier integrity. J Immunol. 2006;177(4):2630-2637.
10. Xie H, Yang X, Cao Y, Long X, Shang H, Jia Z. Role of lipoic acid in multiple sclerosis. CNS Neurosci Ther. 2022;28(3):319-331.
11. Waslo C, Bourdette D, Gray N, Wright K, Spain R. Lipoic Acid and Other Antioxidants as Therapies for Multiple Sclerosis. Curr Treat Options Neurol. 2019;21(6):26.
12. Ziegler D, Low PA, Freeman R, Tritschler H, Vinik AI. Predictors of improvement and progression of diabetic polyneuropathy following treatment with α-lipoic acid for 4 years in the NATHAN 1 trial. J Diabetes Complications. 2016;30(2):350-356.
13. El-Nahas MR, Elkannishy G, Abdelhafez H, Elkhamisy ET, El-Sehrawy AA. Oral Alpha Lipoic Acid Treatment for Symptomatic Diabetic Peripheral Neuropathy: A Randomized Double-Blinded Placebo-Controlled Study. Endocr Metab Immune Disord Drug Targets. 2020;20(9):1531-1534.
14. Ebada MA, Fayed N, Fayed L, et al. Efficacy of Alpha-lipoic Acid in The Management of Diabetes Mellitus: A Systematic Review and Meta-analysis. Iran J Pharm Res. 2019;18(4):2144-2156.
15. Najafi N, Mehri S, Ghasemzadeh Rahbardar M, Hosseinzadeh H. Effects of alpha-lipoic acid on metabolic syndrome: A comprehensive review. Phytother Res. 2022;10.1002/ptr.7406.
16. Huerta AE, Navas-Carretero S, Prieto-Hontoria PL, Martínez JA, Moreno-Aliaga MJ. Effects of α-lipoic acid and eicosapentaenoic acid in overweight and obese women during weight loss. Obesity 2015 Feb;23(2):313-21. 
17. Vajdi M, Abbasalizad Farhangi M. Alpha-lipoic acid supplementation significantly reduces the risk of obesity in an updated systematic review and dose-response meta-analysis of randomised placebo-controlled clinical trials. Int J Clin Pract. 2020;74(6):e13493.
18. Teichert J, Kern J, Tritschler HJ, Ulrich H, Preiss R. Investigations on the pharmacokinetics of alpha-lipoic acid in healthy volunteers. Int J Clin Pharmacol Ther 1998;36(12):625-8
19. Fogacci F, Rizzo M, Kroger C, et al. Safety Evaluation of α-Lipoic Acid Supplementation: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Placebo-Controlled Clinical Studies. Antioxidants (Basel). 2020;9(10):1011.