יש לתוספי תוספים תזונתיים בעיה תדמיתית מסוימת. רוב האנשים כנראה חושבים שהם מיועדים רק לטיפול בעצירות, ותו לא. אבל סיבים יכולים להשפיע במידה משמעותית על הבריאות הכללית. יש אפילו עדויות לכך שהם עשויים להפחית את הסיכון לתמותה מכל הסיבות.

מחקר אחד שעקב אחר 1,300 גברים בשלבים המאוחרים של חייהם גילה כי כל תוספת חדשה של 10 גר' סיבים הביאה לירידה של 17% בתמותה ממחלות לב, ולירידה של 9% בתמותה מכל הסיבות. הקשר הזה נחלש עם גיל, אבל עדיין נראה כי יש לסיבים השפעה מגינה משמעותית מפני מוות במשך כל החיים.

מחקר אחר הדגים תוצאות דומות גם בקרב גברים וגם בקרב נשים. אצל האנשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של סיבים, בהשוואה לאלה עם הצריכה הנמוכה ביותר, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה נמוך יותר ב-37%. לפי התוצאות הללו, ההשערה שצריכת סיבים ככל הנראה שומרת על הבריאות הכללית היא השערה סבירה.

מהם סיבים תזונתיים?

בואו נדון בפירוט בשאלה מהם סיבים תזונתיים וכיצד הם תורמים לבריאות. באופן כללי, אנשים רואים בסיבים "משהו גס". רוב הסיבים מכילים פחמימות שאינן מתעכלות (ליגנין הוא היוצא הבולט מן הכלל), שעוברים במעי הדק ויוצאים ממנו ללא שינוי.

נהוג לחלק את הסיבים התזונתיים לשני סוגים, סיבים מסיסים וסיבים שאינם מסיסים. סיבים שאינם מסיסים בעיקר יוצרים נפח ויש להם השפעה משלשלת, ואילו סיבים מסיסים משמשים כמזון לחיידקי המעי הגס. מעבר לכך, קיים הבדל בין הסיבים המסיסים מבחינת יכולתם ליצור מרקם ג'ל, או כושר ההסמכה שלהם. גם פעולת ההסמכה יכולה לתרום לתועלת שמעניקים סיבים מסיסים.

בין הדוגמאות לסיבים שאינם מסיסים ליגנין (המצוי בזרעי פשתן ובדגנים מלאים), תאית (צלולוז) וסוגים מסוימים של המיצלולוז. בין הדוגמאות לסיבים מסיסים פקטיןגומי טבעיאינוליןבטא-גלוקנים ועמילן עמיד.

מהי צריכת סיבים מספקת?

ההמלצה הכללית לצריכת סיבים עבור בוגרים עד גיל 50 היא 25 גר' ביום לנשים ו-38 גר' ביום לגברים. לאנשים מעל גיל 50 ממליצים לצרוך פחות סיבים, 30 גר' לגברים ו-21 גר' לנשים. ההמלצות הללו מבוססות על יעדים שהתקבלו ממחקרים שהדגימו ירידה בסיכון למחלות לב.

במדינות רבות מכל רחבי העולם התושבים אינם עומדים ביעדי הצריכה הללו. מחקרים שנערכו בארצות הברית, בצרפת ובברזיל הראו כי רוב האנשים לא צורכים מספיק סיבים, כך שהגדלת צריכת הסיבים יכולה להועיל להם.

היתרונות הבריאותיים של סיבים

1. יתרונות הסיבים למערכת העיכול

כשמדברים על סיבים, רוב האנשים חושבים על התועלת שלהם למערכת העיכול. ואכן, מחקרים חדשים מראים כי סיבים תומכים בבריאות מערכת העיכול. מחקרים הדגימו שכיחות נמוכה יותר של כיבים פפטיים, מחלות כיס מרה, טחורים, עצירות ודלקת סעיפים אצל אנשים עם צריכת סיבים גבוהה יותר.

גם אם אנשים מאמינים שסיבים מיועדים לטיפול בעצירות, ממצאי המחקרים בנושא הזה די מעורבים. קרוב לוודאי שחלק מהבעיה הוא מגוון הסיבים שבהם השתמשו במחקרים, שכן לסוגי סיבים שונים יש השפעות שונות. כך, לסיבים שאינם מסיסים יש השפעה משלשלת עקבית יותר, שכן הם מגדילים את נפח הצואה.

בין המקורות הטובים של סיבים שאינם מסיסים פירות, ירקות, קטניותאגוזים ודגנים מלאים. אמנם גם סיבים מסיסים יכולים לעזור נגד עצירות, אבל צריך לבחור בסוג הסיבים המתאים. סיבים מסיסים שיוצרים מרקם ג'ל ויכולים לספוח כמות גדולה של מים יעילים לריכוך צואה. קליפות פסיליום שלמות (ולא אבקה) הן דוגמה טובה. סיבים מסיסים שמתמוססים במים באופן מלא כנראה לא יעזרו נגד עצירות.

תסמונת המעי הרגיז היא מחלת מערכת עיכול שכיחה שטיבה אינו לגמרי ברור. הטיפולים היעילים הפשוטים בדרך כלל כוללים שימוש בסיבים מסיסים. סקירה של כל מחקרי מטא-אנליזה על שימוש בסיבים לטיפול בתסמונת המעי הרגיז שנערכה לאחרונה הגיעה למסקנה כי סיבים מסיסים יעילים להקלה על תסמיני המחלה הזו.

בין הסיבים המסיסים שבהם משתמשים לעתים קרובות לטיפול בתסמונת המעי הרגיז פסיליום וגם זרעי פשתן. אמנם הסיבים הללו יכולים לעזור, אבל קיימת תת-קבוצה של חולי תסמונת המעי הרגיז עם צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק, שאצלם סוגים מסוימים של סיבים מסיסים עלולים לגרום להחמרת התסמינים. מודעות לתגובה לכל טיפול חדש, לבי קשר לממצאי המחקרים, תמיד חשובה לשמירה על בריאותכם.

2. הסיבים ומחלות לב

אולי תופתעו לשמוע שיש לסיבים השפעה מגינה על הלב. אבל קרוב לוודאי שראיתם תוויות של מוצרי מזון שמהללות את תועלת הסיבים ללב. הנתונים הרלוונטיים הם כל-כך חזקים, שמנהל המזון והתרופות האמריקאי מאפשר לפרסם הצהרות בדבר תועלת בריאותית של מזונות שמכילים בטא-גלוקנים (המצויים בשיבולת שועל) או סיבי פסיליום. מחקרים הראו כי יש לסיבים מספר השפעות שככל הנראה מועילות לבריאות הלב, כולל:

  • תמיכה ברמות כולסטרול בריאות
  • איזון לחץ הדם
  • תרומה אפשרית להפחתת רמת הדלקת

סיבים יכולים לעזור להגביל ספיגת כולסטרול על-ידי קשירתו וסילוקו מהגוף. לא לגמרי ברור כיצד סיבים עוזרים לאזן את לחץ הדם. לפי הנתונים החזקים ביותר, סוג הסיבים היעיל ביותר להורדת לחץ דם הם סיבי פסיליום. יש לציין כי התוצאות שהתקבלו הן צנועות למדי: תוספת של סיבי פסיליום הביאה לירידה של 2.4 נקודות בלחץ הדם הסיסטולי.

סיבים מסיסים גם עוזרים להגדיל את כמות החיידקים המועילים לכל אורך מערכת העיכול. הם משמשים כמזון עבור החיידקים הטובים. החיידקים הללו מייצרים מהסיבים חומצות שומן קצרות שרשרת עם השפעה נוגדת דלקת, ונראה כי זה תורם להפחתת רמת הדלקת. סיבים גם עוזרים לאזן את רמות הסוכר בדם. בזכות איזון של רמות סוכר גבוהות בדם, אשר נקשרות לעלייה ברמת הדלקת, סיבים עוזרים להפחית את הסיכון לתחלואה באופן כללי.

3. הסיבים וסוכרת סוג 2

חלק מהמנגנונים שמועילים ללב יעילים גם נגד סוכרת. זה לא צריך להיות מפתיע, שכן סוכרת מהווה גורם סיכון למחלות לב, ויש לשתי קבוצות המחלות הללו גורמי סיכון משותפים.

סיבים מעכבים ספיגה של פחמימות, ובכך עוזרים לשמור על רמות יציבות יותר של סוכר בדם. במהלך הזמן זה יכול להיות מתורגם לשליטה טובה יותר ברמות האינסולין אצל חולי סוכרת. רמות נמוכות יותר של סוכר ואינסולין בדם יכולות לעזור בהאטת התקדמות סוכרת, ובכך לצמצם חלק מההשלכות ארוכות הטווח ההרסניות של המחלה הזו. בניסוי קטן אחד בהשתתפות חולי סוכרת הנבדקים קיבלו תזונה עתירת סיבים, עם 25 גר' סיבים מסיסים ו-25 גר' סיבים שאינם מסיסים ביום. בקבוצה עם צריכה גבוהה יותר של סיבים הושג איזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם, והודגמו גם שיפורים ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים.

והתועלת הזו היא מעבר לטיפול בסוכרת בלבד. הודגם כי צריכת סיבים גבוהה יותר עוזרת גם למנוע את המחלה. כך, המחקר הדגים ירידה של 6% בסיכון לסוכרת עבור כל שני גרמים נוספים של סיבים מדגנים. לפי המחקרים שהתפרסמו, הסיבים המועילים ביותר עבור סוכרת הם סיבים שאינם מסיסים וסיבי פירות. מעניין כי נמצא שסיבי ירקות וסיבים מסיסים אינם יעילים להפחתת הסיכון לסוכרת. עם זאת, הממצאים הללו עלולים להיות מטעים, שכן עדיין נצפה קשר בין צריכת סיבים גבוהה יותר ליתרון מניעתי.

4. הסיבים וירידה במשקל

למרבה הצער, יש הצהרות מפוקפקות רבות ומוצרים מפוקפקים רבים לירידה במשקל. אבל נראה שיש לפחות תועלת צנועה לסוגי סיבים מסוימים. מחקר מטא-אנליזה חדש בנושא של השפעת סיבים על ירידה במשקל גילה כי תוספת ממוצעת של 16 גר' סיבים מסיסים ביום במשך כעשרה שבועות הביאה לירידה במשקל של כ-2.5 ק"ג. עם זאת, עורכי המחקר ממליצים להתייחס לממצאים בזהירות, שכן נצפתה שונות גבוהה בין המחקרים שהתפרסמו.

גלוקומנאן הוא סיב מסיס שמקורו בשורשי קונג'אק. במערכת העיכול הוא מתנפח ותורם לתחושת שובע, מה שעשוי לעזור בהפחתת צריכת מזון. באופן כללי, ממצאי המחקרים על שימוש בגלוקומנאן לירידה במשקל הם די מעורבים. עם זאת, ייתכן שיש למינונים גבוהים של תוסף גלוקומנאן ספציפי, PGX, תועלת עקבית יותר לירידה במשקל.

נדרשים מחקרים נוספים כדי להעריך את השפעתו של גלוקומנאן כראוי. יש לתוסף הנ"ל גם תופעות לוואי פוטנציאליות במערכת העיכול. זכרו כי למען בטיחות צריך ליטול גלוקומנאן, כמו כל תוספי הסיבים, עם הרבה מים.

מסר לקחת הביתה

סיבים הם יותר מטיפול נגד עצירות. יש לסיבים פוטנציאל משמעותי למניעת שורה של מחלות, כולל מחלות לב, סוכרת ומחלות מערכת העיכול. הנתונים הקיימים מצביעים על כך שסיבים מגינים מפני "תמותה מכל הסיבות", כלומר מפחיתים את הסיכון למות מכל סיבה שהיא.

אם אתם יודעים שהתזונה שלכם לא מכילה סיבים בכמות מספקת, אז הוספת תוסף סיבים תזונתיים יכולה לעזור לכם לנצל את כל היתרונות של צריכת סיבים מספקת.

סימוכין:

  1. Streppel MT, Ocké MC, Boshuizen HC, Kok FJ, Kromhout D. Dietary fiber intake in relation to coronary heart disease and all-cause mortality over 40 y: the Zutphen Study. Am J Clin Nutr. 2008;88(4):1119-1125. doi:10.1093/ajcn/88.4.1119
  2. Buil-Cosiales P, Zazpe I, Toledo E, et al. Fiber intake and all-cause mortality in the Prevención con Dieta Mediterránea (PREDIMED) study. Am J Clin Nutr. 2014;100(6):1498-1507. doi:10.3945/ajcn.114.093757
  3. Otles S, Ozgoz S. Health effects of dietary fiber. Acta Sci Pol Technol Aliment. 2014;13(2):191-202.
  4. Anderson JW, Baird P, Davis RH Jr, et al. Health benefits of dietary fiber. Nutr Rev. 2009;67(4):188-205. doi:10.1111/j.1753-4887.2009.00189.x
  5. McRorie JW Jr, McKeown NM. Understanding the Physics of Functional Fibers in the Gastrointestinal Tract: An Evidence-Based Approach to Resolving Enduring Misconceptions about Insoluble and Soluble Fiber. J Acad Nutr Diet. 2017;117(2):251-264. doi:10.1016/j.jand.2016.09.021
  6. Nagarajan N, Morden A, Bischof D, et al. The role of fiber supplementation in the treatment of irritable bowel syndrome: a systematic review and meta-analysis. Eur J Gastroenterol Hepatol. 2015;27(9):1002-1010. doi:10.1097/MEG.0000000000000425
  7. Institute of Medicine 2005. Dietary Reference Intakes for Energy, Carbohydrate, Fiber, Fat, Fatty Acids, Cholesterol, Protein, and Amino Acids. Washington, DC: The National Academies Press. https://doi.org/10.17226/10490.
  8. Bagheri SM, Debry G. Estimation de la consommation moyenne de fibres alimentaires en France [Estimation of the daily dietary fiber intake in France]. Ann Nutr Metab. 1990;34(2):69-75. doi:10.1159/000177571
  9. King DE, Mainous AG 3rd, Lambourne CA. Trends in dietary fiber intake in the United States, 1999-2008. J Acad Nutr Diet. 2012;112(5):642-648. doi:10.1016/j.jand.2012.01.019
  10. Mattos LL, Martins IS. Consumo de fibras alimentares em população adulta [Dietary fiber consumption in an adult population]. Rev Saude Publica. 2000;34(1):50-55. doi:10.1590/s0034-89102000000100010
  11. Center for Food Safety and Applied Nutrition. Authorized Health Claims That Meet Significant Scientific Agreement. U.S. Food and Drug Administration. Published 2018. Accessed February 3, 2021. https://www.fda.gov/food/food-labeling-nutrition/authorized-health-claims-meet-significant-scientific-agreement-ssa-standard
  12. Ning H, Van Horn L, Shay CM, Lloyd-Jones DM. Associations of dietary fiber intake with long-term predicted cardiovascular disease risk and C-reactive protein levels (from the National Health and Nutrition Examination Survey Data [2005-2010]). Am J Cardiol. 2014;113(2):287-291. doi:10.1016/j.amjcard.2013.09.020
  13. Aleixandre A, Miguel M. Dietary fiber and blood pressure control. Food Funct. 2016;7(4):1864-1871. doi:10.1039/c5fo00950b
  14. Khan K, Jovanovski E, Ho HVT, et al. The effect of viscous soluble fiber on blood pressure: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2018;28(1):3-13. doi:10.1016/j.numecd.2017.09.007
  15. Chandalia M, Garg A, Lutjohann D, von Bergmann K, Grundy SM, Brinkley LJ. Beneficial effects of high dietary fiber intake in patients with type 2 diabetes mellitus. N Engl J Med. 2000;342(19):1392-1398. doi:10.1056/NEJM200005113421903
  16. Yao B, Fang H, Xu W, et al. Dietary fiber intake and risk of type 2 diabetes: a dose-response analysis of prospective studies. Eur J Epidemiol. 2014;29(2):79-88. doi:10.1007/s10654-013-9876-x
  17. Common Cancer Types. National Cancer Institute. Published 2015. Accessed February 3, 2021. https://www.cancer.gov/types/common-cancers
  18. Chen S, Chen Y, Ma S, et al. Dietary fibre intake and risk of breast cancer: A systematic review and meta-analysis of epidemiological studies. Oncotarget. 2016;7(49):80980-80989. doi:10.18632/oncotarget.13140
  19. ‌Gianfredi V, Salvatori T, Villarini M, Moretti M, Nucci D, Realdon S. Is dietary fibre truly protective against colon cancer? A systematic review and meta-analysis. Int J Food Sci Nutr. 2018;69(8):904-915. doi:10.1080/09637486.2018.1446917
  20. Sheng T, Shen RL, Shao H, Ma TH. No association between fiber intake and prostate cancer risk: a meta-analysis of epidemiological studies. World J Surg Oncol. 2015;13:264. Published 2015 Aug 28. doi:10.1186/s12957-015-0681-8
  21. Manoj G, Thampi BS, Leelamma S, Menon PV. Effect of dietary fiber on the activity of intestinal and fecal beta-glucuronidase activity during 1,2-dimethylhydrazine induced colon carcinogenesis. Plant Foods Hum Nutr. 2001;56(1):13-21. doi:10.1023/a:1008188009174
  22. Calado A, Neves PM, Santos T, Ravasco P. The Effect of Flaxseed in Breast Cancer: A Literature Review. Front Nutr. 2018;5:4. Published 2018 Feb 7. doi:10.3389/fnut.2018.00004
  23. Bultman SJ. Molecular pathways: gene-environment interactions regulating dietary fiber induction of proliferation and apoptosis via butyrate for cancer prevention. Clin Cancer Res. 2014;20(4):799-803. doi:10.1158/1078-0432.CCR-13-2483
  24. McRae MP. Effectiveness of Fiber Supplementation for Constipation, Weight Loss, and Supporting Gastrointestinal Function: A Narrative Review of Meta-Analyses. J Chiropr Med. 2020;19(1):58-64. doi:10.1016/j.jcm.2019.10.008
  25. Wharton S, Bonder R, Jeffery A, Christensen RAG. The safety and effectiveness of commonly-marketed natural supplements for weight loss in populations with obesity: A critical review of the literature from 2006 to 2016. Crit Rev Food Sci Nutr. 2020;60(10):1614-1630. doi:10.1080/10408398.2019.1584873