שבעה סודות להקלה על תסמיני תסמונת קדם-וסתית

תסמונת קדם-וסתית היא מחלה נשנית של נשים המתאפיינת בתסמינים מטרידים שמופיעים כשבוע עד שבועיים לפני הווסת. בין התסמינים האופייניים ירידה ברמת האנרגיה, מתח, עצבנות, דיכאון, כאבי ראש, שינויים בחשק המיני, כאב בשדיים, כאבי גב, בטן תפוחה ובצקת באצבעות ובקרסוליים. תסמונת קדם-וסתית קשה עם דיכאון, עצבנות ותנודות קיצוניות במצב הרוח מכונה בשם הפרעה דיספורית קדם וסתית.

במשך שנים רבות האמינו שהעלייה ברמות האסטרטגן והירידה ברמות הפרוגסטרון המתרחשת בין חמישה עד עשרה ימים לפני הווסת הוא הגורם לתסמונת קדם-וסתית. עם זאת, בימינו ההערכה הזאת כבר פחות פופולרית. הדעה הרווחת כיום היא שתסמונת קדם-וסתית היא תוצאה של שינויים בהרכב הכימי של המוח שמשפיעים על גורמים רבים, כולל רגישות המוח להורמונים, ולא שינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון בדם. ירידה ברמות המוליך העצבי סרוטונין מוזכרת לעתים קרובות כגורם העיקרי המהווה את הסיבה הבסיסית לתסמונת קדם-וסתית. אין זה מפתיע כי מחקרים הראו שתכשירים טבעיים רבים נגד דיכאון עשויים להועיל גם נגד תסמונת קדם-וסתית.

 הקלה טבעית בעזרת תזונה ותוספי תזונה

1. לצמצם את צריכת המזונות מן החי בתזונה או לסלק אותם מהתפריט ולהגדיל את הצריכה של מזונות צמחיים עתירי סיבים, כולל פירות, ירקות, דגנים וקטניות. הודגם כי נשים צמחוניות מפרישות פי שניים עד פי שלושה יותר אסטרוגן בצואה ורמת האסטרוגן החופשי בדם שלהן נמוכה יותר ב-50%, בהשוואה לנשים אוכלות-כל. מעריכים שההבדלים הללו הן תוצאה של צריכת השומן הנמוכה יותר וצריכת הסיבים הגבוהה יותר בתזונה צמחונית.

2. לצמצם את צריכת הקפאין או להימנע מצריכתו. קיימות עדויות משמעותיות לקשר חזק בין צריכת קפאין להתפתחות של תסמונת קדם-וסתית ולחומרתה. על כן, נשים שסובלות מתסמונת קדם-וסתית חייבות להימנע מצריכת קפאין. השפעות הקפאין בולטות במיוחד בכל הקשור לתסמינים הנפשיים של תסמונת קדם-וסתית, כגון חרדה, עצבנות, נדודי שינה ודיכאון. יש לקפאין גם השפעה שלילית על גירוי רקמת השד על-ידי אסטרוגן. זה עשוי לתרום לרגישות השדיים ולהתפתחות של מחלת שד פיברוציסטית. 

3. לאכול יותר סויה. לפי עדויות מסוימות, ייתכן שיש לפיטו-אסטרוגנים השפעה מאזנת על רמות אסטרוגן גבוהות, תופעה נפוצה בתסמונת קדם-וסתית. אכילת מאכלי סויה היא הדרך החסכונית ואולי המועילה ביותר להגדיל את הצריכה של פיטו-אסטרוגנים. ויטמין B6 גם משפיע על חילוף האסטרוגן. בין המזונות שמכילים ויטמין B6 בטטה, ירקות עלים ירוקים וקטניות. 

4. לצמצם את צריכת המלח. צריכה מופרזת של מלח (נתרן כלורי), לצד צריכה נמוכה של אשלגן בתזונה, מקשה מאוד על הכליות לשמור על מאזן נוזלים תקין. כתוצאה מכך, יש אנשים שהם "רגישים למלח", כלומר צריכת מלח גבוהה גורמת אצלם ליתר לחץ דם או, במקרים אחרים, לאגירת מים. באופן כללי, אם את סובלת מתסמונת קדם-וסתית כדאי להימנע מצריכת מלח. אם את מבחינה בעלייה באגירת המים בשלבים מאוחרים של מחזור הווסת, אז את פשוט חייבת לצמצם את צריכת המלח.

5. להשלים את התזונה בחומרים מזינים חשובים. כפי שכבר צוין, ויטמין B6 חיוני לשמירה על המאזן ההורמונלי. הודגם שאצל נשים רבות נטילה של תוסף ויטמין B6 מביאה להשפעה חיובית על כל תסמיני התסמונת הקדם-וסתית, ובפרט על דיכאון. השיפור מושג בזכות השילוב של ירידה ברמת האסטרוגן באמצע השלב הלוטאלי ועלייה ברמת הפרוגסטרון באמצע השלב הלוטאלי. מאז שנת 1975 נערכו לפחות כתריסר ניסויים קליניים כפולי-סמיות בנושא הזה. ברוב המצבים, המינון הטיפולי של 50 עד 100 מ"ג ביום נחשב בדרך כלל כבטוח, אפילו לשימוש ארוך-טווח. 

קיימות עדויות חזקות לקשר סיבתי בין מחסור במגנזיום לתסמונת קדם-וסתית. הודגם שרמות המגנזיום בתאי הדם האדומים אצל נשים עם תסמונת קדם-וסתית הרבה יותר נמוכות בהשוואה לנבדקות ללא תסמונת קדם-וסתית. יש למגנזיום תפקיד מרכזי בתפקוד התקין של התאים. לכן, מחסור במגנזיום עשוי להסביר את הקשת הרחבה של התסמינים המיוחסים לתסמונת קדם-וסתית. אמנם הודגם שתוספי מגנזיום יכולים להיות יעילים כשלעצמם, אבל ניתן להגיע לתוצאות עוד יותר טובות על-ידי שילובם עם ויטמין B6 וחומרים מזינים נוספים. מספר מחקרים הדגימו כי מתן תוסף עם ויטמינים ומינרלים מרובים שמכיל מינונים גבוהים של מגנזיום ופירידוקסין (ויטמין B6) למטופלות עם תסמונת קדם-וסתית מביא לירידה עצומה בתסמיני התסמונת הקדם-וסתית. טווח המינונים המומלץ עבור מגנזיום הוא 300 עד 450 מ"ג ביום.

במחקרים כפולי-סמיות תוספי סידן הביאו לשיפור משמעותי בתסמיני התסמונת הקדם-וסתית. לפי התאוריה המבוססת בעיקר על מחקרים בבעלי חיים, סידן משפר את השינויים בדפוסים ההורמונליים, ברמות המוליכים העצביים ובתגובתיות השריר החלק שנוצרים בתסמונת קדם-וסתית. הגילוי שהצפיפות המינרלית של העצם אצל נשים עם תסמונת קדם-וסתית נמוכה יותר גם תומך בחשיבות של מתן תוספי סידן להקלה על תסמיני התסמונת הקדם-וסתית. המינון המומלץ של סידן עבור תסמונת קדם-וסתית הוא 1,000 עד 1,500 מ"ג ביום. 

הודגם שרמות האבץ אצל נשים עם תסמונת קדם-וסתית נמוכות יותר. אבץ נדרש לתפקוד תקין של הורמונים רבים בגוף, כולל הורמוני המין, וגם לבקרה של הפרשת ההורמונים. המינון המומלץ עבור תוספי אבץ הוא 15 עד 20 מ"ג.

6. נסי ליטול תוסף שמכיל פרי שיח-אברהם מצוי. נראה כי תמצית של פרי שיח-אברהם מצוי (Vitex agnus-castus) יעילה למדי להקלה על תסמיני התסמונת הקדם-וסתית. בשני סקרים שנערכו במרפאות גינקולוגיות בגרמניה, הרופאים דירגו את התמצית של פרי שיח-אברהם מצוי כיעילה או יעילה מאוד לטיפול בתסמונת קדם-וסתית. יותר מ-1,500 נשים השתתפו במחקרים של פרי שיח-אברהם מצוי. אצל כשליש מהנשים התסמינים חלפו לחלוטין, ואילו 57% מהנשים דיווחו על שיפור משמעותי, כאשר 90% דיווחו על שיפור או על היעלמות התסמינים. נראה כי תמצית של פרי שיח-אברהם מצוי יעילה במיוחד במקרים של אי ספיקת הגופיף הצהוב או עודף פרולקטין. המינון המומלץ של תמצית פרי שיח-אברהם מצוי (לעתים קרובות התמצית מתוקננת לתכולת אגנוּזיד של 0.5%) בצורת טבליות או כמוסות הוא 175 עד 225 מ"ג ביום. אם את משתמשת בתמצית נוזלית, המינון המקובל הוא 2 מ"ל ביום.

7. נסי תמצית של גינקו דו-אונתי. תמצית של גינקו דו-אונתי אמנם ידועה בזכות השפעתה לשיפור זרימת הדם למוח, אבל מספר ניסויים קליניים הדגימו שיש לה גם תועלת משמעותית עבור תסמונת קדם-וסתית. היא לא רק משפרת את התסמינים הנפשיים של תסמונת קדם-וסתית, אלא גם תורמת לשיפור בכמה מהבעיות הגופניות. לדוגמה, מחקר כפול-סמיות בהשתתפות 165 נשים עם תסמונת קדם וסתית שנטלו תמצית של גינקו דו-אונתי במינון 80 מ"ג פעמיים ביום, מיום 16 עד יום חמש של מחזור הווסת, הדגים שיש לה תועלת משמעותית. יומני התסמינים שניהלו המטופלות והערכת התסמינים על-ידי רופאים הדגימו כי תמצית גינקו דו-אונתי הייתה יעילה במיוחד בהקלה על הכאבים והרגישות בשדיים מהם סובלות חלק מהנשים עם תסמונת קדם-וסתית.

מה עם סרוטונין?

אולי שאלת את עצמך: "אם אחד המאפיינים העיקריים של התסמונת הקדם-וסתית אצל רוב הנשים היא ירידה ברמות הסרוטונין, איך אוכל להעלות את רמת הסרוטונין?" הרופאים נוטים יותר ויותר לרשום מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין כמו פרוזק, זולופט, פקסיל ותרופות גנריות דומות, במטרה להעלות את רמות הסרוטונין. עם זאת, קיימות מספר תרכובות טבעיות להן יש מסוימים. בנטילת התרופות הנ"ל קיים חשש משמעותי מפני תופעות לוואי, כולל עלייה במשקל. הודגם שיש מספר חלופות טבעיות עם יעילות דומה, אך עם פרופיל תופעות לוואי טוב יותר. הבחירה שלי היא לנסות את שבע ההמלצות הנ"ל במשך כחודשיים לפני תחילת שימוש בתכשירים טבעיים נגד דיכאון, אלא אם מדובר בתסמונת קדם-וסתית קשה. במקרה כזה אני ממליץ להתחיל אותם מיד. אמנם לתמצית פרע במינון של 900 עד 1,800 מ"ג ביום יש התמיכה המחקרית החזקה ביותר ממחקרים קליניים על תסמונת קדם-וסתית (וגם דיכאון), אבל אני באמת מאמין שההשפעות של 5-HTP מתאימות יותר לפרופיל הטיפוסי של מטופלת עם תסמונת קדם-וסתית (במיוחד כאשר חשק למתוק מהווה בעיה משמעותית). 5-HTP היא תרכובת ביניים בתהליך של המרת חומצת האמינו טריפטופן לסרוטונין. יש לה יתרון משמעותי על פני טריפטופן בתור אסטרטגיה להעלאת רמות הסרוטונין. אמנם יש מחקרים לפיהם תוספי טריפטופן מועילים בתסמונת קדם-וסתית, אבל התחושה שלי היא שאילו היו עורכים מחקר השוואתי בין טריפטופן ל-5-HTP, אז 5-HTP היה גובר על טריפטופן ובגדול. ההמלצה שלי לסובלות מתסמונת קדם-וסתית היא לקחת 50 עד 100 מ"ג של 5-HTP, כ-20 דקות לפני אוכל, מיום 17 של המחזור ועד יום 3 של הווסת. לנשים שסובלות ממצב רוח ירוד או מחשק למתוק במשך כל המחזור אני ממליץ ליטול 5-HTP גם במהלך החודש כולו.