תנגודת לאינסולין: הסיבות, הסימנים ו-7 תוספים שיכולים לעזור

מהי תנגודת לאינסולין?

תנגודת לאינסולין היא תופעה נפוצה למדי, ממנה סובלים מיליוני אנשים בכל רחבי העולם, אך היא מאובחנת רק לעתים רחוקות. אמנם יכולה להיות נטייה גנטית לתופעה הזו, כמו היסטוריה משפחתית של סוכרת סוג 2, אבל היא נגרמת בעיקר על-ידי אורח חיים יושבני בשילוב עם תזונה עתירת סוכר. קיימים תסמינים שלעתים קרובות נקשרים לתנגודת לאינסולין, ובמקרים מסוימים אותם התסמינים למעשה תורמים לתנגודת לאינסולין. 

סימני תנגודת לאינסולין

• לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
• עודף משקל
• השמנת יתר
• סרחי עור (במיוחד בצוואר או במפשעה)
• רמת כולסטרול גבוהה
• רמת טריגליצרידים גבוהה
• כבד שומני
• טרום-סוכרת
• סוכרת
• ערמונית מוגדלת
• מחלות לב
• תסמונת השחלות הפוליציסטיות (מחזור לא סדיר)

הגורמים לתנגודת לאינסולין

לפעמים תאי הכבד, רקמת השומן והשריר מפתחים עמידות לאינסולין המופרש על-די הלבלב. כשזה קורה, הגוף לא מצליח לאזן בין כמות הסוכר שנשאר במחזור הדם כמקור אנרגיה לבין הסוכר שמאוחסן לשימוש עתידי. אז הלבלב מתחיל לייצר יותר אינסולין, ורמת הסוכר בדם ממשיכה לעלות.

גורמי אורח חיים לטיפול בתנגודת לאינסולין

בין השינויים באורח החיים שיכולים לעזור במניעת תנגודת לאיסנולין וגם להסיג אותה לאחור ולטפל בה:

• ירידה במשקל: שמירה על המשקל המיטבי שלכם יכולה לעזור לשפר את המאזן ההורמונלי
• פעילות גופנית יומיומית: לפחות 30 דקות של פעילות בעצימות בינונית, חמישה ימים בשבוע
• תזונה שעשירה באבות מזון, עם כמות נדיבה של פירות וירקות
• בריאות מיטבית של המעי: תזונה וגם תוספים פרו-ביוטיים יכולים לעזור בכך
• דיאטות מיוחדות: אנשים רבים שוקלים דיאטת פליאו, דיאטת קטו או דיאטה ים-תיכונית כדי להגיע למשקל המיטבי

תרופות נגד תנגודת לאינסולין

לעתים קרובות משתמשים במטפורמין לטיפול בטרום-סוכרת ובסוכרת. התרופה הזו עוזרת להעלות את יעילות האינסולין המיוצר בגוף. מאחר שרוב הנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות סובלות גם מתנגודת לאינסולין, התרופה הזו עשויה לעזור לנשים להחזיר מחזור סדיר.

7 תוספי תזונה להתמודדות עם תנגודת לאינסולין

ברברין

ברברין מופק מברברית (berberis vulgaris), משפחת צמחים המכילה צמחים ירוקי-עד וגם צמחים נשירים. שיחי ברברית גדלים בכל רחבי אירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון ומייצרים פירות שעשירים בוויטמין C, לו יש שורה ארוכה של יתרונות בריאותיים. 

המרכיב הפעיל של ברברית הוא ברברין, אותו צורכים בתור מזון צמחי ובתור תוסף תזונה. מחקרים מדעיים הדגימו שיש לברברין מספר יתרונות בריאותיים. לעתים קרובות משתמשים בו ברפואה הסינית המסורתית וברפואת איורוודה. 

ברברין יכול להפחית את התנגודת לאינסולין ולהוריד את רמות הסוכר בדם. מעבר לכך, יש לו פעילות נוגדת חמצון שעשויה לתרום להפחתת רמת הדלקת וגם לעזור במניעת מחלות לב וכלי דם ובטיפול בהן. מחקר משנת 2017 הראה כי ייתכן שחלק מההשפעות של ברברין נובעות מהשפעה חיובית על מיקרוביום המעי. 

מחקר משנת 2015 שפורסם בכתב העת Journal of Ethnopharmacology הראה כי ברברין יכול לעזור להוריד את רמות הסוכר בדם ואת רמת הכולסטרול הכוללת. נוסף על כך, נראה כי הוא עוזר להעלות את רמת ה-HDL (הכולסטרול "הטוב") שנקשר להגנה מפני התקפי לב. 

מחקר משנת 2012 הראה כי ברברין עשוי לעזור לשפר את הרגישות לאינסולין, מה שבסופו של דבר עוזר להוריד גם את רמות האינסולין וגם את רמות הגלוקוז בדם. 

מחקר משנת 2010 שפורסם בכתב העת Biochemical Pharmacology הראה כי ברברין מפעיל את GLP-1, מה שמקדם הפרשת אינסולין ובסופו של דבר עוזר לשלוט ברמות הגלוקוז בדם. 

מדענים הראו כי ברברין גם יכול להשפיע לטובה על מיקרוביום המעי, על-ידי קידום של צמיחת חיידקים בריאים במעי.

כרום

כרום הוא יסוד חשוב אשר נדרש עבור תגובות אנזימטיות רבות, כולל אנזים המכונה "גורם סבילות לגלוקוז" (ראשי התיבות באנגלית: GTF). האנזים הזה עוזר למטב את פעילות האינסולין ואת איזון רמות הגלוקוז. 

מטא-אנליזה של מחקרים משנת 2017 שפורסמה בכתב העת Journal of Trace Elements in Medicine and Biology הגיעה למסקנה כי מתן תוסף עם כרום פיקולינט הביא לירידה במדד מסת הגוף (BMI), ברמות האינסולין בצום וברמת הטסטוסטרון הכוללת אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

גם מחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2015 שפורסם בכתב העת Annals of Nutrition and Metabolism הראה כי תוסף כרום הביא לירידה ברמות האינסולין אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. גם פרופיל השומנים בדם של הנשים שקיבלו תוסף כרום השתפר. גם מחקר משנת 2016 הראה כי כרום פיקולינט יכול להפחית את התנגודת לאינסולין אצל נשים, כאשר הוא גם עזר לאזן את המחזור החודשי שלהן. 

מחקר משנת 2018 הראה כי כרום עשוי להפחית את התנגודת לאינסולין אצל נשים עם סוכרת ותסמונת השחלות הפוליציסטיות. מומלץ לכל מי ששואף לשפר את הפרופיל המטבולי לשקול נטילה של יסוד הקורט החשוב הזה.

N-אצטיל-ציסטאין (NAC)

NAC הוא אב מזון חשוב שעוזר לגוף לסלק רעלנים, במיוחד בכבד. רופאים נותנים אותו למטופלים שאושפזו עקב מינון יתר של פרצטמול/אצטמינופן (אקמול). אבל נטילתו דרך הפה בתור תוסף תזונה יכולה גם לעזור לסלק רעלנים סביבתיים שמצטברים על בסיס יומיומי. 

מטה-אנליזה של מחקרים משנת 2015 שפורסמה בכתב העת Obstetrics and Gynecology International הדגימה סיכוי גבוה יותר לביוץ, להריון וללידת תינוק אצל נשים עם תנגודת לאינסולין ותסמונת השחלות הפוליציסטיות שקיבלו NAC, בהשוואה לנשים שקיבלו גלולת פלצבו. לא נצפו תופעות לוואי שליליות בקרב הנשים שקיבלו NAC. 

מחקר אחר משנת 2015 שנערך בקרב נשים עם PCOS השווה בין נטילת NAC במינון 600 מ"ג שלוש פעמים ביום לנטילת תרופת המרשם מטפורמין במינון 500 מ"ג שלוש פעמים ביום. החוקרים הגיעו למסקנה כי NAC יכול להוריד את רמות הסוכר והכולסטרול בצום טוב יותר מתרופת המרשם מטפורמין. 

לבסוף, מחקר משנת 2020 שבו השתמשו במודלים של בעלי חיים גם הראה כי תוסף NAC יכול לעזור לשפר את התנגודת לאינסולין. 

L-קרניטין

L-קרניטין היא חומצת אמינו חשובה. השרירים והמוח מכילים ריכוזים גבוהים של L-קרניטין. לצד תפקיד חשוב בייצור האנרגיה ובחילוף החומרים, ייתכן שיש לו גם השפעה חיובית על ויסות הפרשת אינסולין. 

בשנת 2015 נערך מחקר אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו בהשתתפות 60 נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ותנגודת לאינסולין. לכולן היה עודף משקל. מחצית מהנשים קיבלו 250 מ"ג של L-קרניטין, ואילו 30 הנשים האחרות קיבלו גלולת פלצבו. נערך מעקב אחר שתי קבוצות הנשים במשך 12 שבועות. בסוף התקופה הזו נצפו ירידה במשקל ובהיקף המותניים וגם רמות סוכר נמוכות יותר בקרב הנשים שקיבלו L-קרניטין. משמעות הדבר היא שחל שיפור בתנגודת לאינסולין.

מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת European Journal of Obstetrics and Gynecology and Reproductive Biolog הדגים כי הוספת L-קרניטין במינון 3,000 מ"ג למשטר הטיפולי של נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ועמידות לקלומיפן (תרופת מרשם שיכולה לעזור לנשים להיכנס להריון) הביאה לעלייה בסיכוי להיכנס להריון. זו דוגמה מצוינת לשילוב של תוספי תזונה עם תרופות מרשם על מנת להגיע ליעד הבריאותי של הפחתת התנגודת לאינסולין. אמנם במחקר ספציפי זה השתתפו נשים, אבל קרוב לוודאי שהתוסף הזה יועיל גם עבור גברים עם תנגודת לאינסולין.

מחקר משנת 2017 הדגים ממצאים דומים. החוקרים הגיעו למסקנה כי מתן תוסף של L-קרניטין יכול לעזור להפחית את התנגודת לאינסולין בקרב הנבדקים. גם מחקר משנת 2019 הדגים השפעה חיובית דומה. 

קו-אנזים Q10

CoQ10 הוא תוסף תזונה פופולרי, לו תפקיד חשוב בחילוף אנרגיה. לעתים קרובות נוטלים אותו אנשים שמקבלים תרופות מרשם להפחתת כולסטרול, אבל מחקרים מראים שהוא עשוי להועיל גם לחולים עם תנגודת לאינסולין, טרום-סוכרת וסוכרת. 

מחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2017 שפורסם בכתב העת Clinical Endocrinology העריך שימוש בקו-אנזים Q10 במינון 10 מ"ג לעומת פלצבו בקרב נשים עם תנגודת לאינסולין. נלקחו מהנבדקות בדיקות מעבדה, הן קיבלו תוסף או פלצבו במשך 12 שבועות, ולאחר מכן נלקחו בדיקות מעבדה חוזרות. התוצאות הראו ירידה ברמות הסוכר והאינסולין בדם בקרב הנשים שקיבלו את קו-אנזים Q10. בדרך כלל רמות הסוכר והאינסולין אצל נשים עם תנגודת לאינסולין ותסמונת השחלות הפוליציסטיות הן גבוהות. 

גם מחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2018 שנערך בקוריאה הדגים תועלת של CoQ10. במחקר זה השתתפו 80 מטופלים עם טרום-סוכרת שחולקו לשתי קבוצות. מחציתם קיבלו פלצבו, ואילו המחצית השנייה קיבלו קו-אנזים Q10. נרשם שיפור בתנגודת לאינסולין בקרב הנבדקים שקיבלו את התוסף. לכן, החוקרים הגיעו למסקנה כי קו-אנזים Q10 עשוי להאט התקדמות של סוכרת.

חומצות שומן אומגה-3

חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה-3 מכילות בעיקר חומצה איקוֹסאפנטאנוֹאית (EPA) וכן חומצה דוקוסהֶקְסנואית (DHA). אבות המזון החשובים הללו קיימים במגוון רחב של מקורות תזונתיים, בהם דגים (מקרל, בקלה וסלמון הם בין המקורות העשירים ביותר באומגה-3), אגוזי מלך, זרעי צ'יה, זרעי פשתן, זרעי קנביס, אבוקדו ונאטו.

מחקר משנת 2009 הראה כי צריכת חומצות שומן אומגה-3 על-ידי נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ותנגודת לאינסולין יכולה להביא לירידה ברמות הטסטוסטרון. החוקרים גם הבחינו בשיפור בלחצי הדם וברמות הטריגליצרידים. 

גם מחקר משנת 2011 הראה כי הגדלת הצריכה של חומצות שומן אומגה-3 יכולה לעזור להוריד את רמת הטסטוסטרון הזמין ביולוגית אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ותנגודת לאינסולין. גם מחקר משנת 2018 הראה כי זרעי פשתן יכולים לתרום להורדת רמות האינסולין בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות וגם להפחית את התנגודת לאינסולין. 

‌‌‌‌סלניום

סלניום הוא יסוד קורט, כלומר בני האדם זקוקים לו בכמויות קטנות. אנו חייבים לקבל אותו בתזונה, או על-ידי נטילת תוספי ויטמינים ומינרלים. סלניום הוא נוגד חמצון רב-עוצמה שחשוב לא רק לבריאות המוח, אלא גם לבריאות בלוטת התריס. הוא גם עוזר לשמור על פעילות מיטבית של מערכת החיסון. באשר למקורות תזונתיים, אגוזי ברזיל הם בין המקורות הטובים ביותר של סלניום שיש.

מחקר שנערך בתורכיה בשנת 2013 הדגים רמות נמוכות יותר של סלניום בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ותנגודת לאינסולין, בהשוואה לנשים ללא הבעיות הללו. מאמינים כי יש למחסור במינרל זה תפקיד בהתפתחות של תסמונת השחלות הפוליציסטיות ובוויסות רמות ההורמונים והאינסולין. 

מחקר אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2014 הראה כי סלניום יכול לעזור לנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. בפרט, סלניום יכול להוריד את רמות האינסולין ולתרום לשיפור בפרופיל השומנים בדם, למשל להוריד את רמות הטריגליצרידים וה-LDL (הכולסטרול "הרע").

מחקר אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2018 העריך מתן תוסף סלניום לחולים עם אי-ספיקת לב ותנגודת לאינסולין. החוקרים הגיעו למסקנה כי מתן תוסף סלניום במשך 12 שבועות הביא לשיפור בחילוף האינסולין. 

לפי המחקרים, לא מומלץ ליטול יותר מ-200 מק"ג סלניום ביום.

סימוכין:

1. Brown AE, Walker M. Genetics of Insulin Resistance and the Metabolic Syndrome. Curr Cardiol Rep. 2016 Aug;18(8):75.
2. Drug Metab Rev. 2017 May;49(2):139-157.
3. Li C, He JZ, Zhou XD, Xu X. [Berberine regulates type 2 diabetes mellitus related with insulin resistance]. Zhongguo Zhong Yao Za Zhi. 2017 Jun;42(12):2254-2260. Chinese.
4. J Ethnopharmacol. 2015 Feb 23;161:69-81.
5. Berberine improves insulin sensitivity by inhibiting fat store and adjusting adipokines profile in human preadipocytes and metabolic syndrome patients. Yang J, Yin J, Gao H, Xu L, Wang Y, Xu L, Li M Evid Based Complement Alternat Med. 2012; 2012():363845
6. Modulation of glucagon-like peptide-1 release by berberine: in vivo and in vitro studies. Yu Y, Liu L, Wang X, Liu X, Liu X, Xie L, Wang G Biochem Pharmacol. 2010 Apr 1; 79(7):1000-6.
7. Modulating gut microbiota as an anti-diabetic mechanism of berberine. Han J, Lin H, Huang W Med Sci Monit. 2011 Jul; 17(7):RA164-7.
8. Siavash Fazelian, Mohamad H. Rouhani, Sahar Saraf Bank, Reza Amani, Chromium supplementation and polycystic ovary syndrome: A systematic review and meta-analysis, Journal of Trace Elements in Medicine and Biology, Volume 42, 2017, Pages 92-96, ISSN 0946-672X, https://doi.org/10.1016/j.jtemb.2017.04.008.
9. Jamilian M, Asemi Z, Chromium Supplementation and the Effects on Metabolic Status in Women with Polycystic Ovary Syndrome: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial. Ann Nutr Metab 2015;67:42-48
10. Ashoush S, Abou-Gamrah A, Bayoumy H, Othman N. Chromium picolinate reduces insulin resistance in polycystic ovary syndrome: Randomized controlled trial. J Obstet Gynaecol Res. 2016 Mar;42(3):279-85.
11. Heshmati J, Omani-Samani R, Vesali S, Maroufizadeh S, Rezaeinejad M, Razavi M, Sepidarkish M. The Effects of Supplementation with Chromium on Insulin Resistance Indices in Women with Polycystic Ovarian Syndrome: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. Horm Metab Res. 2018 Mar;50(3):193-200. f
12. Divyesh Thakker, Amit Raval, Isha Patel, and Rama Walia, “N-Acetylcysteine for Polycystic Ovary Syndrome: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Clinical Trials,” Obstetrics and Gynecology International, vol. 2015, Article ID 817849, 13 pages, 2015. https://doi.org/10.1155/2015/817849.
13. Forough Javanmanesh, Maryam Kashanian, Maryam Rahimi & Narges Sheikhansari (2016) A comparison between the effects of metformin and N-acetyl cysteine (NAC) on some metabolic and endocrine characteristics of women with polycystic ovary syndrome, Gynecological Endocrinology, 32:4, 285-289, 
14. Zalewska A, Zięba S, Kostecka-Sochoń P, Kossakowska A, Żendzian-Piotrowska M, Matczuk J, Maciejczyk M. NAC Supplementation of Hyperglycemic Rats Prevents the Development of Insulin Resistance and Improves Antioxidant Status but Only Alleviates General and Salivary Gland Oxidative Stress. Oxid Med Cell Longev. 2020 Nov 14;2020:8831855.
15. Samimi, M. , Jamilian, M. , Ebrahimi, F. A., Rahimi, M. , Tajbakhsh, B. and Asemi, Z. (2016), Oral carnitine supplementation reduces body weight and insulin resistance in women with polycystic ovary syndrome: a randomized, double‐blind, placebo‐controlled trial. Clin Endocrinol, 84: 851-857.
16. Alaa M. Ismail, Ali Hassan Hamed, Srdjan Saso, Hossam H. Thabet, Adding l-carnitine to clomiphene resistant PCOS women improves the quality of ovulation and the pregnancy rate. A randomized clinical trial, European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology, Volume 180, 2014, Pages 148-152,
17. Xu Y, Jiang W, Chen G, Zhu W, Ding W, Ge Z, Tan Y, Ma T, Cui G. L-carnitine treatment of insulin resistance: A systematic review and meta-analysis. Adv Clin Exp Med. 2017 Mar-Apr;26(2):333-338.
18. Fathizadeh H, Milajerdi A, Reiner Ž, Kolahdooz F, Asemi Z. The effects of L-carnitine supplementation on glycemic control: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. EXCLI J. 2019 Aug 19;18:631-643.
19. Samimi, M. , Zarezade Mehrizi, M. , Foroozanfard, F. (2017), The effects of coenzyme Q10 supplementation on glucose metabolism and lipid profiles in women with polycystic ovary syndrome: a randomized, double‐blind, placebo‐controlled trial. Clin Endocrinol, 86: 560-566.
20. Yoo JY, Yum KS. Effect of Coenzyme Q 10 on Insulin Resistance in Korean Patients with Prediabetes: A Pilot Single-Center, Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study. Biomed Res Int. 2018 Jul 29;2018:1613247.
21. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 94, Issue 10, 1 October 2009, Pages 3842–3848, 
22. Niamh Phelan, Annalouise O’Connor. Hormonal and metabolic effects of polyunsaturated fatty acids in young women with polycystic ovary syndrome: results from a cross-sectional analysis and a randomized, placebo-controlled, crossover trial – , The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 93, Issue 3, 1 March 2011, Pages 652 662
23. Exp Clin Endocrinol Diabetes 2018; 126(04): 222-228
24. Jamilian, M. , Razavi, M. , Fakhrie Kashan, Z. , Ghandi, Y. , Bagherian, T. and Asemi, Z. (2015), Metabolic response to selenium supplementation in women with polycystic ovary syndrome: a randomized, double‐blind, placebo‐controlled trial. Clin Endocrinol, 82: 885-891.
25. Raygan F, Behnejad M, Ostadmohammadi V, Bahmani F, Mansournia MA, Karamali F, Asemi Z. Selenium supplementation lowers insulin resistance and markers of cardio-metabolic risk in patients with congestive heart failure: a randomised, double-blind, placebo-controlled trial. Br J Nutr. 2018 Jul;120(1):33-40.
26. Behar A, Dennouni-Medjati N, Harek Y, Dali-Sahi M, Belhadj M, Meziane FZ. Selenium overexposure induces insulin resistance: In silico study. Diabetes Metab Syndr. 2020 Nov-Dec;14(6):1651-1657.