איך להרגיע כוויות שמש בעזרת מרכיבים טבעיים

הקיץ כבר כאן, ואנשים מבלים יותר ויותר זמן בחוץ! כך תוכלו לשמור על בריאות העור שלכם, להרגיע את העור לאחר חשיפה לשמש ולמנוע כוויות שמש בעזרת גישות טבעיות.

מה קורה כשמקבלים כוויית שמש?  

רוב האנשים מופתעים לגלות כי כוויית שמש היא למעשה סוג של כוויית קרינה. כן, קראתם נכון!  

אור השמש שמאיר את כוכב הלכת שלנו במהלך היום הוא רק חלק מהספקטרום האנרגטי של הקרינה שהשמש מייצרת. בין סוגי האנרגיה האחרים שהשמש פולטת קרינת רנטגן, קרינת גמא וקרינת על-סגול.  לפעמים משתמשים בראשי התיבות UVA ו-UVB לתיאור קרינת על-סגול סוג A וסוג B, בהתאמה. השם הכללי עבור שני סוגי הקרינה הנ"ל הוא UVR, ראשי התיבות באנגלית של "קרינת על-סגול".  

חלק מקרינת העל-סגול עובר דרך שכבת האוזון של האטמוספרה ויכול לחדור לשכבה העליונה של העור. זה טוב, כי קרינת העל-סגול למעשה עוזרת לבני אדם לייצר  ויטמין D—אב מזון בעל חשיבות עצומה לבריאת מערכת החיסון, מצב הרוח ובריאות העצמות. היא גם עוזרת לייצר בטא-אנדורפין, מוליך עצבי שגורם להרגשה טובה ועוזר לשפר את מצב הרוח ולהקל על כאבים.  

הבעיה בקרינת העל-סגול היא שהיא עלולה לפגוע בדנ"א וברנ"א של התאים שלנו, אם נחשפים לכמות גדולה מדי של קרינת השמש במשך זמן רב מדי. (חשבו על בילוי ממושך באור שמש ישיר בשעות אחר צהריים ללא הגנה).  

בפרט, קרינת UVA עלולה לגרום לייצור רדיקלים חופשיים, כלומר גורמים מחמצנים, בשכבות האפידרמיס והדרמיס. אלה פוגעים בקרומי התאים על-ידי חמצון. נזקי החמצון הללו פוגעים באיתות בתאים ומייצרים בגוף עקה חמצונית, שבמהלך הזמן עלולה לגרום לפגיעה באברים פנימיים כמו הלב, כלי הדם והמוח. וזה לא ממש טוב, בלשון המעטה!

האודם או הנזק מכוויית שמש למעשה זהים לאודם או לנזק שגורמת כוויית קרינה. כוויית שמש היא דרכו של הגוף להודיע לכם על פגיעה בדנ"א וברנ"א שלכם ועל כך שיש בגוף יותר מדי רדיקלים חופשיים. זה מה שהגוף יודע לעשות כדי לאותת לנו שהגיע הזמן לקחת פסק זמן מחשיפה לשמש, לאפשר לעור להתרפא ולטפל בעור שלנו בצורה טובה יותר בפעם הבאה כשנצא החוצה.

אילו מרכיבים טבעיים יכולים לעזור לעור שנכווה מהשמש?

יש לציין כי מניעה היא תמיד התרופה הטובה ביותר, והאסטרטגיה הטובה ביותר היא למנוע כוויות שמש מלכתחילה, במקום לנסות לצמצם את הפגיעה בעור לאחר כוויה.  אף פעם אי-אפשר להסיג לאחור את נזקי השמש במאת האחוזים, ולא משנה בכמה מוצרים לשימוש חיצוני או פנימי תשתמשו. לכן, אנא קראו את הפסקה הבאה שמספרת איך ניתן למנוע את נזקי השמש (ייתכן שחלק מהעצות יפתיעו אתכם!).

אלוורה

אלוורה  היא כנראה צמח המרפא המפורסם ביותר מבין הצמחים שעוזרים להרגיע כוויות שמש. מאמינים כי הוא מקל על כוויות שמש בשתי דרכים: ראשית, הוא מצנן את העור, ושנית, הוא מעניק לעור נוגדי חמצון שעוזרים לו להתרפא. במידה רבה, אלוורה עובד כמו פלסטר — הוא לא מעלים את הפצע, אלא עוזר להגן על העור הפצוע בזמן שהעור מתרפא באופן טבעי. תכשירי האלוורה הטובים ביותר למריחה על העור הם תכשירים אורגניים או עם תכולה מינימלית של חומרים מוּספים וללא בישום. הערה: מאחר שאלוורה כשלעצמו אינו מעניק כל הגנה מפני השמש, הוא לא יכול לשמש כמסנן קרינה יעיל, ואין לנסות להשתמש בו במקום מסנן קרינה. שימוש באלוורה לפני חשיפה לשמש  לאיפחית את הסיכון לכוויית שמש.

שמנים וקרמים צמחיים מרפאים

צמחים מרפאים יכולים לעזור לעור להתרפא מכוויות ופצעים בכך שהם יוצרים שכבת מגן ומספקים לרקמות את אבות המזון החיוניים הנדרשים לריפוי. לדוגמה, קרם  ציפורני חתול  הוא תכשיר צמחי מרפא פופולרי שיכול לעזור לעור להחלים מכוויות מהר יותר. בין הקרמים המרפאים הצמחיים האחרים קרם  קומפרי  וקרם  סנטלה  (צמח הידוע גם בשם גוטו קולה).  

להקלה מרעננת יותר אחסנו את הקרמים או השמנים הללו במקרר כדי שהם יהיו קרים לפני השימוש. הטמפרטורה הנמוכה תעניק הקלה וקירור כשתמרחו אותם על העור, וזה יכול להקל באופן חלקי על הכאב הנלווה לכוויות שמש.

פרע  הוא צמח מרפא נוסף, והוא קיים בצורה של שמן שניתן למרוח על העור כדי לעזור לעור להתרפא מכל סוגי הכוויות. אבל חשוב להזהיר שאין למרוח שמן פרע לפני חשיפה לשמש, אחרת תספגו כוויית שמש קשה מאוד תוך זמן קצר מאוד. אם אתם משתמשים בשמן פרע, מרחו אותו בערב על האזורים שנכוו מהשמש, ושטפו אותו במקלחת כעבור מספר שעות. הקפידו להסיר אותו מהעור לחלוטין לפני שתיחשפו שוב לשמש.

איך אפשר למנוע כוויות שמש?

מניעת כוויות שמש היא השיטה הטובה ביותר למניעת נזקי השמש לעור. להלן העצות מבוססות הראיות האהובות עליי למניעת כוויות שמש.

השתמשו במדד קרינת העל-סגול כדי להימנע מחשיפה לקרינה קשה

כמות קרינת העל-סגול שמגיעה לפני כדור הארץ למעשה משתנה במהלך היום בתבנית שהיא צפויה. ניתן לאמוד את כמות הקרינה באמצעות מדד בשם מדד קרינת העל-סגול. רוב תחזיות מזג האוויר המתפרסמות בקיץ כוללות את המדד הזה (לצד הטמפרטורה, תנאי הרוח וכד'). מדד קרינת העל-סגול מהווה מספר בסולם 0-10. 10 הוא המדד הגבוה ביותר, ומשמעות המדד 0 היא שבאותו הרגע אין קרינת על-סגול שמגיעה לפני כדור הארץ.  

בדרך כלל מדד קרינת העל-סגול הוא הגבוה ביותר באמצע היום (בין השעות 10 בבוקר עד 4 אחר הצהריים). במידת האפשר, השתדלו להימנע מפעילויות המחייבות שהייה באור שמש ישיר בשעות האלה. השתמשו ביישום מזג אוויר או באתר מזג אוויר מקומי כדי לבדוק את מדד קרינת העל-סגול באותו היום ובמידת האפשר לתכנן את היום, ואפילו את הבגדים שתלבשו, בהתאם למדד זה.  

מדד קרינת העל-סגול משתנה בהתאם לעונת השנה ולכיסוי העננים, כך שאל תנסו להניח הנחות לגביו. לדוגמה, אם אתם מתכננים לצאת להליכה או ריצה, בדקו את תחזית מזג האוויר והשתדלו לעשות את זה בשעות המוקדמות של הבוקר או בשעות המאוחרות של הערב, כאשר השמש אינה חזקה ומדד קרינת העל-סגול הוא מתחת ל-2. בכל מקרה צריך לגלות מודעות לשמש ולכל הפחות לשקול להשתמש במחסומי הגנה פיזיים כשאתם בחוץ. אבל אם תבחרו בשעות שבהן מדד קרינת העל-סגול הוא אפסי, תוכלו לא להשתמש בציוד מגן וגם להישאר בחוץ בלי הגבלת זמן. לעומת זאת, בהליכה בזמן שבו מדד קרינת העל-סגול הוא 8 תצטרכו למרוח מקדם הגנה במרווחי זמן קבועים, לחפש מחסה מהשמש מהר יותר ולהסתובב עם ציוד מגן.

לבשו בגדי מגן כדי להגדיל את הצל

צל הוא אמצעי טוב למניעת נזקי השמש. הוא מפחית את החשיפה לקרינת העל-סגול באופן טבעי, בלי צורך למרוח כימיקלים על העור. זה סוג של מסנן קרינה פיזי. כובע מצחייה, כובע פטרייה, כובע רחב שוליים, חולצות עם שרוול ארוך, מכנסיים ארוכים, שמשיות וצל מעצים, בניינים ומבנים אחרים מגינים עלינו מחשיפה לאור שמש ישיר, בכך שהם יוצרים אזורי הצללה שמגינים על הגוף שלנו. מחקרים מראים כי ניתן לצמצם (אבל לא לאפס) את כמות קרינת העל-סגול שמגיעה לעור על-ידי שהייה בצל (צמצום של 95%), מתחת לשמשיה (צמצום של כ-80% בחשיפה לקרינת העל-סגול), או על-ידי שימוש בכובע רחב שוליים (15-75%). זכרו כי אם אתם מסתובבים בשמש במשך כל היום עדיין תצטרכו להשתמש במסנן קרינה, אפילו אם תהיו מתחת למגן שמש פיזי כמו שמשייה, כי אמצעי הגנה אלה אינם חוסמים את כל קרינת העל-סגול.

צרכו נוגדי חמצון (אבל לא לשם הגנה מהשמש)

לאחרונה מדברים הרבה על שימוש בנוגדי חמצון להגנה על העור מנזקי השמש. לקוחות שואלים אותי האם הם יכולים ליטול "גלולת מסנן קרינה" במקום שימוש בתחליב הגנה פיזי או במחסומים פיזיים כמו אלה המפורטים למעלה. למרבה הצער, התשובה היא לא, והנה הסבר לכך.  

הגוף שלנו בנוי כך שהוא משגשג כשאנו צורכים תזונה שעשירה  באומגה-3  ובמזונות צמחיים עתירי נוגדי חמצון, כי המזונות הללו עוזרים לנו לשקם את קרומי התאים.   קרומי התאים נפגעים באופן קבוע על-ידי הפעולות של חיי היומיום, כולל תנועה, נשימה ועוד. זה אך טבעי לספוג נזקים קטנים, ומזונות בריאים עוזרים לנו לתקן את הנזקים הללו. אז בין שאתם נחשפים לשמש ובין שלא, עליכם לצרוך אומגה-3  ונוגדי חמצון  בכמות מספקת בכל יום ויום, רק כדי לשמור על הבריאות.  

אבל נוגדי חמצון ואומגה-3 אינם מונעים חשיפה לקרינה או נזקים אחרים של עקה חמצונית, ואינם יכולים להגן על התאים שלנו מנזקי החשיפה הזו במאת האחוזים, כי בילוי בשמש במשך שעות יוצר עומס קרינה גבוה יותר ממה שהגוף מסוגל לספוג באופן טבעי. כשם שאתם לא מצפים כי שתיית תה ירוק מדי יום תוכל למנוע כוויה מנגיעה במחבת חמה או בתנור חם, לא ניתן לצפות לכך שנוגדי החמצון שמכיל  תה ירוק  ימנעו כוויות שמש.  

נוגדי חמצון יכולים לעזור להגביר את ההשפעה של מסנני קרינה כימיים, והם עשויים לעזור לכם להישאר בשמש מספר  דקות נוספות בלי לקבל כוויה, אבל אל תצפו שתוכלו לוותר על מסנן הקרינה או להישאר בשמש במשך שעות רק מפני שהגדלתם את צריכת נוגדי החמצון. זה פשוט לא עובד כך.  

שמעתי את הטיעון כי לפני שהמציאו את מסנני הקרינה, אנשים השתמשו בתזונה בריאה כדי למנוע בכוויות שמש. אבל זה לא לגמרי נכון. ראשית, לאורך רוב ההיסטוריה האנושית שכבת האוזון של האטמוספרה הייתה מסנן הקרינה המקורי של כדור הארץ, ובמהלך שתי המאות האחרונות השכבה הזו הידלדלה בגלל הפעילות האנושית והפגיעה בסביבה. אוזון מחזיר את קרינת העל-סגול בחזרה אל האטמוספרה, והמשמעות של דלדול שכבת האוזון היא שכמות קרינת העל-סגול המזיקה שמגיעה לפני כדור הארץ גדולה מתמיד. לכן, לא ניתן לצפות לכך שמזונות טבעיים יעניקו לכם הגנה מלאה מרמת הקרינה הלא טבעית הזאת.  

נוסף על כך, בעבר אנשים בילו הרבה יותר זמן בחוץ במשך רוב השנה. זה אפשר להם להגדיל את תכולת המלנין בעור שנחשף לשמש בצורה איטית והדרגתית, מה שעזר לבנות הגנה טבעית מהשמש עד שהגיע שיא הקיץ. בימינו רוב האנשים מבלים את רוב זמנם במקומות מקורים ולא מספיקים לצבור "שיזוף בסיסי" עד שהם מגיעים לחופי הים, כך שאין לנו ההגנה הטבעית שמעניק מלנין. לכן, העור שלנו חשוף לפגיעה בדנ"א וברנ"א כתוצאה מקרינת העל-סגול, ולכן סוגים שונים של סרטן העור, כמו מלנומה, שכיחים יותר באזורים בהם כמות אור השמש בחודשי הסתיו, החורף והאביב היא נמוכה יותר.  

אז עכשיו, אחרי שלמדתם לחשוב בצורה מדעית על תזונה ועל חשיפה לשמש, הרי לכם החדשות הטובות: אנו כן מכירים סוגים ספציפיים של נוגדי חמצון שנקשרים לבריאות כללית טובה, ובפרט לבריאות העור.

השתמשו בקרמים שמכילים נוגדי חמצון

מאמינים כי קרמים עם תה ירוק  וקרמים עם  EGCg  עוזרים לשפר את בריאות העור בכך שהם מעניקים לעור נוגדי חמצון, תחילנים של קולגן ולחות. יש עדויות מסוימות לכך שקרם תה ירוק או קרם EGCg יכולים לעזור לצמצם את נזקי קרינת העל-סגול בתנאי מעבדה, כאשר מורחים אותם לפני החשיפה לשמש. כדי לשחזר את ההשפעה הזו בחיים האמיתיים, מרחו קרם תה ירוק או קרם EGCg בלילה או בבוקר, לפני מריחת קרם עם SPF. העור שלכם ישמח להגנה הנוספת, וזה ודאי לא יכול להזיק!  

באופן דומה, גם קרמים עם  ויטמין C  ועם  ויטמין E  הדגימו יכולת מתונה לעזור לשפר את יכולת ההגנה של העור מפני נזקי השמש בתנאי מעבדה. בדקתי את העניין עם אחת ממומחי האיפור של iHerb, קיילי הוקינס, ושאלתי איך להשתמש במוצרים האלה, כי לפעמים השימוש בהם קצת מסובך מבחינת התזמון ביחס לחשיפה לשמש. לדוגמה, ויטמין C עלול להגדיל את רגישות העור לאור השמש, אז אם אתם משתמשים  בסרום ויטמין C, השתמשו בו בלילה ושטפו אותו בבוקר, מספר שעות לפני חשיפה לשמש. אבל הרי החדשות הטובות: ניתן להשתמש בקרמים עם ויטמין E לפני חשיפה לשמש, וזה ישפר את יכולת ההגנה של קרם ה-SPF שלכם. ובתור בונוס נוסף, ויטמין E הוא מאוד מלחח, כלומר אם יש לכם עור יבש הוא יעניק לו לחות נוספת.

מרחו תכשיר הגנה

שימוש במוצרים עם מקדם הגנה SPF הוא דרך נהדרת לקבל הגנה יומיומית מחשיפה לשמש. סוגים רבים של מייק-אפ או קרם בסיס, פריימר וקרם לחות מכילים SPF. בחרו במוצרים עם SPF והשתמשו בהם במשך הקיץ!  

אבל תכשירי ה-SPF שאתם מורחים בבוקר יחזיקו מעמד רק למשך שעה או שתיים, כך שהיו מוכנים למרוח תכשיר עם SPF מחדש במהלך היום ולמדו להגן על שאר העור שלכם מנזקי השמש על-ידי שימוש בתחליב הגנה עם מסנן קרינה.  

תחליבי הגנה  בדרך כלל מכילים שני סוגים של מסנני קרינה: פיזיים או כימיים.  

•   מסנני קרינה  פיזיים עוזרים להחזיר את קרני השמש המזיקות. בדרך כלל הם עשירים במינרלים כמו אבץ וטיטניום. אם צריך לבחור בין שני הנ"ל, הייתי בוחרת במסנן קרינה על בסיס אבץ.  זאת מפני שאבץ הוא מינרל המשמש בעשרות תגובות כימיות בגוף האדם בכל יום, והוא אב מזון מדהים למערכת החיסון. טיטניום, מצד שני, אינו אב מזון חיוני, והכבד שלנו חייב לפנות אותו בעזרת הכליות ומערכת העיכול. שניהם יכולים להיות אופציות נהדרות, אבל אם אתם בוחרים במסנן קרינה מינרלי, הייתי בוחרת במסנן עם אבץ על פני טיטניום.  
• מצד שני, מסנני קרינה כימיים הופכים את קרינת העל-סגול לחום ומסלקים אותה מהעור. קל למרוח אותם, והם מגיעים בצורת תרסיס, תחליב או שמן. בדרך כלל הם לא מעניקים לעור גוון סגול או לבן, בניגוד למסנני קרינה מינרליים. השתדלו לבחור במוצר עם כיתוב "ידידותי לים" אם אתם ממתכננים להיכנס לים, שכן יש עדויות לכך שמסנני קרינה כימיים משפיעים על שוניות האלמוגים. במידת האפשר השתמשו במסנני קרינה כימיים כשאתם לא מתכוונים ללכת לחוף, ומרחו על רוב שטח הגוף מסנן קרינה מינרלי אם אתם מתכננים להיכנס לים.

  כפי שאתם רואים, יש מגוון אפשרויות שיכולות לעזור לגוף לרפא כוויות שמש וליהנות מאור השמש תוך הגנה על העור. תיהנו מהקיץ הקרוב בבטחה!  

סימוכין:

1. Backes, Claudine, et al. “Facial Exposure to Ultraviolet Radiation: Predicted Sun Protection Effectiveness of Various Hat Styles.” Photodermatology, Photoimmunology & Photomedicine, vol. 34, no. 5, 31 May 2018, pp. 330–337, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29682802/, 10.1111/phpp.12388. Accessed 28 May 2021.
2. Corrêa, M. P., et al. “Changes in the Total Ozone Content over the Period 2006 to 2100 and the Effects on the Erythemal and Vitamin D Effective UV Doses for South America and Antarctica.” Photochemical & Photobiological Sciences, vol. 18, no. 12, 2019, pp. 2931–2941, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31696195/, 10.1039/c9pp00276f. Accessed 28 May 2021.
3. Driscoll MS;Wagner RF. “Clinical Management of the Acute Sunburn Reaction.” Cutis, vol. 66, no. 1, 2021, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10916693/, . Accessed 28 May 2021.
4. HOLICK, MICHAEL F. “Biological Effects of Sunlight, Ultraviolet Radiation, Visible Light, Infrared Radiation and Vitamin D for Health.” Anticancer Research, vol. 36, no. 3, Mar. 2016, pp. 1345–1356, ar.iiarjournals.org/content/36/3/1345.long. Accessed 27 May 2021.
5. McCusker, Meagen M., and Jane M. Grant-Kels. “Healing Fats of the Skin: The Structural and Immunologic Roles of the ω-6 and ω-3 Fatty Acids.” Clinics in Dermatology, vol. 28, no. 4, July 2010, pp. 440–451, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20620762/, 10.1016/j.clindermatol.2010.03.020. Accessed 28 May 2021.
6. Puvabanditsin P;Vongtongsri R. “Efficacy of Aloe Vera Cream in Prevention and Treatment of Sunburn and Suntan.” Journal of the Medical Association of Thailand = Chotmaihet Thangphaet, vol. 88 Suppl 4, 2015, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16623024/, . Accessed 27 May 2021.
7. Saric, Suzana, and Raja Sivamani. “Polyphenols and Sunburn.” International Journal of Molecular Sciences, vol. 17, no. 9, 9 Sept. 2016, p. 1521, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27618035/, 10.3390/ijms17091521. Accessed 28 May 2021.
8. Saric-Bosanac SS;Clark AK;Nguyen V;Pan A;Chang FY;Li CS;Sivamani RK. “Quantification of Ultraviolet (UV) Radiation in the Shade and in Direct Sunlight.” Dermatology Online Journal, vol. 25, no. 7, 2019, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31450273/, . Accessed 28 May 2021.
9. Silva, Mariane Arnoldi, et al. “Anti-Inflammatory and Antioxidant Effects of Aloe Saponaria Haw in a Model of UVB-Induced Paw Sunburn in Rats.” Journal of Photochemistry and Photobiology B: Biology, vol. 133, Apr. 2014, pp. 47–54, pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24681774/, 10.1016/j.jphotobiol.2014.02.019. Accessed 27 May 2021.