תוכן העניינים
תוכן העניינים
בלוטת התריס היא בלוטה קטנה בצורה דמויית פרפר הממוקמת בקדמת הצוואר. היא אחראית לוויסות חילוף החומרים, ומכילה הורמונים שמשפיעים על כל תאי הגוף.
התסמינים של הפרעות בתפקוד בלוטת התריס הם שכיחים ולעתים קרובות אינם ספציפיים. לכן, חשוב לעבור בדיקת דם כדי לברר האם התסמינים שלכם נגרמו על-ידי מחלה של בלוטת התריס.
בין התלונות הנפוצים ביותר של חולים עם בעיות בבלוטת התריס:
נשים סובלות מבעיות בלוטת התריס הרבה יותר מגברים, אך הן עלולות להופיע בכל מגדר ובכל גיל. חובה לטפל בילדים שסובלים מהפרעות בתפקוד בלוטת התריס, שכן תפקוד תקין של בלוטת התריס חיוני להתפתחות וגדילה תקינות.
בעיות הקשורות לתת-תריסיות, כאשר פעילות בלוטת התריס חלשה מדי, הן שכיחות יותר מאשר תריסיות יתר, כאשר בלוטת התריס פעילה יותר מדי.
הסוג הנפוץ ביותר של תת-תריסיות הוא תירואידיטיס ע"ש האשימוטו. מחלת גרייבס היא הסוג הנפוץ ביותר של תריסיות יתר, והיא עלולה להיות מסוכנת. שתי המחלות הללו הן מחלות אוטואימוניות, ובבדיקות המעבדה שמבצעים לצורך אבחנתן מחפשים נוגדנים נגד פרוקסידז של בלוטת התריס (anti-TPO) ונגד תירוגלובולין.
ההורמונים החשובים ביותר הקשורים לבלוטת התריס הם הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH), טרי-יודו-תירונין (T3) וטטרה-יודו-תירונין (T4). TSH מגיע מהמוח ומעודד את בלוטת התריס לייצר את T4, אשר הופך ל-T3 בדם. T3 הוא הצורה הפעילה והשימושית ביותר של הורמון בלוטת התריס. הטיפול הקונבנציונלי השכיח ביותר למחלות בלוטת התריס הוא מתן תחליף של הורמון בלוטת התריס.
לאורך ההיסטוריה, מחסור ביוד גרם לעתים קרובות לנפיחות בבלוטת התריס, תופעה המכונה זפקת. זאת הסיבה לכך שלעתים קרובות מוסיפים יוד למלח. מאז הוספת יוד למלח הפכה למנהג מקובל בשנות ה-1920, השכיחות של זפקת ירדה.
עם זאת, מחקרים מסוימים גילו כי מחסור תת-קליני ביוד עדיין נפוץ באזורים רבים בעולם. מחקר משנת 2017 בהשתתפות 378 נשים בהריון מאתיופיה העלה כי שני שליש מהן סבלו ממחסור ביוד. במהלך הריון תת-תריסיות או מחסור ביוד ללא טיפול עלולים להביא להשלכות חמורות עבור התינוק, כמו פיגור שכלי ובעיות גדילה.
מחקר משנת 2018 שנערך בנפאל בדק את רמות היוד בנבדקים עם תפקוד תקין של בלוטת התריס, עם תת-תריסיות תת-קלינית ועם תת-תריסיות מובהקת. המחקר גילה קורלציה בין רמות יוד מופרזות לתת-תריסיות, כאשר לרוב המטופלים עם תפקוד תקין של בלוטת התריס הייתה צריכת יוד מספקת.
אנא פנו לרופא המטפל שלכם לבירור המינון הנדרש של יוד. יש עדויות סותרות רבות לגבי המינונים הנכונים, ומינונים גבוהים של יוד עלולים לגרום לנזק משמעותי ולמגוון רחב של תסמינים.
מחקרים רבים הדגימו כי בעיות עיכול יכולות לגרום למחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס.
רגישות לגלוטן שאינה מחלת צליאק עשויה להיות הסיבה הבסיסית לבעיות בבלוטת התריס במטופלים שנבדקו לאבחון מחלת צליאק והבדיקות יצאו שליליות. יש לבדוק אי-סבילות למזונות אחרים באופן אינדיבידואלי. פנו לתזונאי או לגורם רפואי אחר להנחיות לדיאטת אלימינציה (החרגה), כדי לחשוף רגישויות פוטנציאליות למזונות מסוימים.
אי-סבילות למזון גורמת להפרעות ביכולת לעכל ולספוג מזון כנדרש, וזה עלול להביא לרבים מהליקויים המתוארים למטה.
חומצת קיבה חשובה מאוד לפירוק תקין של מזון ולספיגת אבות המזון. היפוכלורידיה או אכלורידיה (כמות נמוכה מדי או היעדר של חומצה בקיבה) עלולה לגרום למחסור באבות מזון שגורם להחמרה במחלת בלוטת התריס.
פנו לרופא המטפל שלכם לצורך אבחון נאות וטיפול בתת-חומציות או היעדר חומציות בקיבה.
מטופלים עם מחסור באבץ נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות בתפקוד בלוטת התריס. בלוטת התריס משפיעה על הפרשה וספיגה של אבץ. מספר מחקרים הראו כי אבץ עשוי לתרום להפיכת T4 ל-T3, מה שגורם לגוף לנצל מאגרי אבץ מוגבלים מהר יותר.
סלניום הוא יסוד קורט ונוגד חמצון חשוב שעשוי לתרום להפיכת T4 ל-T3.
מחקר שנערך בגרמניה בקרב נבדקים עם מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס גילה כי נטילת 200 מק"ג של סלניום ביום הביאה לירידה משמעותית ברמות של נוגדים נגד TPO ולשיפור הדמייתי בבדיקות על-קוליות. לאחר 6 חודשים קבוצה אחת של נחקרים המשיכה ליטול סלניום והמשיכה להדגים שיפור. בקבוצה שהפסיקה ליטול סלניום המדדים הללו שוב החמירו. תוצאות דומות הודגמו במחקרים ששחזרו את המחקר המדובר.
בשנת 2003 מטופלים עם תריסיות יתר שקיבלו טיפול תרופתי קונבנציונלי נבדקו לאחר הוספת תוסף סלניום. מחקר זה העלה כי הטיפול התרופתי עשוי להיות יעיל יותר עם תוספת של נוגד החמצון סלניום.
מחקר משנת 2007 בקרב נשים בהריון עם נוגדנים נגד TPO שהתחילו לקבל תוסף סלניום בשבוע ה-12 להריון והמשיכו ליטול אותו עד 12 חודשים אחרי הלידה העלה כי תוסף הסלניום הפחית באופן משמעותי את ההיארעות של הפרעות בתפקוד בלוטת התריס לאחר הלידה ושל תת-תריסיות קבועה.
אפשר גם לקבל מינון יתר של משהו טוב. כמו עם יוד, עודף סלניום עלול לגרום לבעיות נוספות, כולל נשירת שיער, דיכאון ובעיות נוירולוגיות. התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לגבי המינון המתאים.
לפי אחד הספרים המקיפים ביותר בנושא של טיפול בתזונה, Nutritional Medicine (רפואה תזונתית) מאת ד"ר לרפואה אלן גבי, נמצא כי מחלת גרייבס נקשרת למגוון מחסורים תזונתיים.
ביניהם מחסור במגנזיום, אשלגן, L-קרניטין, ויטמינים מקבוצת B — בפרט ויטמין B12 וגם B6, כולין, ויטמין A, ויטמין D, קו-אנזים Q10, חומצות שומן חיוניות וכן ויטמין C. זאת מפני שתריסיות יתר מאיצה את חילוף החומרים, מה שגורם לגוף להגביר את ניצול אבות המזון הללו. גבי ממליץ למטופלים כאלה ליטול מולטיוויטמין, אבל אנא התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לגבי בדיקות לזיהוי מחסורים תזונתיים וטיפול בהם.
לפי מחקר אחד, 1 מכל 62 חולים עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס סובל ממחלת צליאק שאושרה בביופסיה. לעומת זאת, השכיחות העולמית של מחלת צליאק היא כ-1%, אבל היא גבוהה יותר בקרב הלבנים.
סקירה משנת 2018 העלתה שכיחות גבוהה יותר פי שלושה של תירואידיטיס אוטואימונית בקרב מטופלים עם מחלת צליאק.
מחקרים הדגימו כי דיאטה מחמירה ללא גלוטן כלל אצל אנשים שאובחנו עם מחלת צליאק מביאה במהלך הזמן להיעלמות מלאה של נוגדנים אוטואימוניים נגד בלוטת התריס. אם אובחנתם עם תירואידיטיס אוטואימונית, בקשו מהרופא המטפל הפניה לבדיקת סקר לאבחון מחלת צליאק.
טוקסופלזמוזיס, או זיהום ב-T. gondii, הוא אחד הזיהומים הזואונוטיים (מבעלי חיים) הנפוצים ביותר בעולם. אצל אנשים בריאים הזיהום יכול להיות קל מאוד ולעבור מבלי שישימו לב אליו, ואצל מדוכאי חיסון המחלה עלולה להיות חמורה מאוד. טוקסופלזמוזיס מתפתח בעיקר עקב אכילת בשר שלא בושל כהלכה. הוא מגביר את הסיכון להתפתחות תירואידיטיס אוטואימונית
מחקר משנת 2014 שנערך בצ'כיה בקרב נשים בהריון העלה קורלציה בין טוקסופלזמוזיס לטנטי (נסתר) לבין רמות נמוכות יותר של TSH, רמות גבוהות יותר של T4 וסיכון מוגבר לנוגדנים עצמיים נגד בולטת התריס.
צריך גם לתת את הדעת על זיהומי קנדידה נשנים בפות, בפה או במעיים כגורם אפשרי להפרעות בתפקוד בלוטת התריס. לפי ד"ר לרפואה אלן גבי, אנטיגנים של קנדידה אלביקנס גורמים להיווצרות נוגדנים שיכולים ליצור תגובה צולבת עם רקמת בלוטת התריס באנשים רגישים.
עבודה משנת 2016 דנה בקשר בין עקה חמצונית ודלקת להפרעות בתפקוד בלוטת התריס. השמנת יתר ומחלות לב הן מחלות נפוצות שלעתים קרובות נקשרות באופן טבעי למחלות בלוטת התריס. קיים קשר חזק בין שתיהן לבין עקה חמצונית ודלקת.
כפי שצוין למעלה, סלניום הוא נוגד חמצון שנמצא במחקרים כמועיל לאנשים עם מחלות בלוטת התריס. אחת הדרכים הטובות ביותר להילחם בזיהומים ובעקה חמצונית היא לאכול תזונה מגוונת עם כמות גדולה של מזון טרי, מלא ולא מעובד. מזון טרי הרבה יותר עשיר בנוגדי חמצון מאשר מזון מעובד וארוז, שערכו התזונתי לעתים קרובות נמוך יותר.
הפרעות בתפקוד בלוטת התריס הן תופעה מורכבת, והטיפול חייב לכלול הערכה מקיפה של ההיסטוריה הרפואית של המטופל. לעתים קרובות בעיה גוררת בעיה. כך, אי-סבילות למזון, תת-חומציות בקיבה ובעיות עיכול תורמות למחסורים תזונתיים שמחמירים את המחלות הללו. אנא פנו לגורם רפואי מקצועי ומוסמך, כמו רופא נטורופתי או רופא המתמחה ברפואה פונקציונלית, כדי לקבל תכנית טיפול אישית שתתחשב בכל הנסיבות הייחודיות שלכם.
סימוכין:
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
