תועלת בלתי צפויה מחיות מחמד פרוותיות

כשחושבים על היתרונות של החזקת כלב, חתול או חיית מחמד פרוותית אחרת, קרוב לוודאי שהדבר הראשון עליו יחשבו רוב האנשים היא האהבה ללא תנאים שבעלי החיים האלה מעניקים לבעליהם. לעתים קרובות חיות מחמד מסוגלות לשפר את מצב הרוח שלנו ולהפיג תחושת בדידות. יש לחיות המחמד גם מספר יתרונות בריאותיים מוכחים נוספים, כולל שיפור הכישורים החברתיים, הפחתת הסיכון להתקף לב והפחתת הסיכון להתפתחות אלרגיות.

לאורך ההיסטוריה, הדעה הרווחת ברפואה הייתה שהחזקת חיית מחמד פרוותית עלולה לגרום להתפתחות של אלרגיות, אך נתונים חדשים ממחקרים מבוססי אוכלוסייה מערערים את הרעיון הזה. למעשה, מחקרים מסוימים מצביעים על כך שחיות מחמד פרוותיות מפחיתות את הסיכון לאלרגיה. מחקר חדש מאוניברסיטת טוּרקוֹ בפינלנד מצביע על כך שאולי הגורם האחראי לכך הוא שחשיפה לבעלי חיים פרוותיים מובילה לשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי אצל האדם, וכתוצאה מכך גם לשינויים במערך למניעת תגובות אלרגיות.

נתוני רקע:

בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשיעור המחלות האלרגיות בקרב תושבי הערים בכל רחבי העולם. מאמינים כי ירידה בחשיפה לגורמים סביבתיים טבעיים עשויה להיות אחראית לכך. ייתכן שחשיפה לבעלי חיים היא אחד הגורמים הסביבתיים החשובים. מספר מחקרים הראו כי חשיפה לבעלי חיים פרוותיים, כולל מגע עם חיות משק בשלבים מוקדמים של החיים, מגינה מפני אסתמה ואלרגיות. אמנם רוב החוקרים התמקדו בתגובה החיסונית הישירה לחשיפה הזו, אבל ייתכן שיש גורם נוסף – חשיפה מוגברת למגוון חיידקים והשפעתה על המיקרוביום האנושי.

נתונים חדשים:

על מנת לחקור את הקשר בין חשיפה לחיות מחמד פרוותיות להתפתחות של מחלות אלרגיות כמו אסתמה, החוקרים מפינלנד בחנו את אוכלוסיית חיידקי המעי של ילדים שגויסו למחקר אקראי ומבוקר-פלצבו מתמשך בהשתתפות ילדים עם היסטוריה משפחתית של אסתמה, אקזמה, קדחת השחת או אלרגיה למזון.

החוקרים זיהו את הפעוטות (n = 51) ממשפחות בהן הייתה במהלך ההריון והשנה הראשונה לחיי הפעוט לפחות חיית מחמד פרוותית אחת אותה החזיקו בבית. הפעוטות (n = 64) ממשפחות ללא חיות מחמד נבחרו להיות קבוצת הביקורת, באופן רציף ולפי סדר הגיוס שלהם. בגיל 6 חודשים הפעוטות עברו תבחין שריטה (ראשי התיבות באנגלית: SPT) כדי לזהות התפתחות של אלרגיות. בין האנטיגנים שנבדקו בתבחין השריטה היו חלב פרה, חלבון ביצה, קמח חיטה ואורז, קוד, סויה, שַׁדָּר, 6 סוגי דשא, חתולים, כלבים, קרדית האבק, לטקס, תפו"א, גזר ובננה. פעוטות עם לפחות תבחין שריטה חיובי אחד אובחנו כאטופּיים. בגיל שישה חודשים, 19 פעוטות פיתחו תגובה לפחות לאחד מהאלרגנים שנבדקו.

צוות המחקר גם אסף מהתינוקות דגימות צואה מחיתול כשהם היו בגיל חודש אחד. אחת הבדיקות שבוצעו הייתה בדיקת דנ"א לזיהוי שני זנים של ביפידובקטריה המצויים באופן ספציפי במערכת העיכול של בעלי חיים פרוותיים, אך לא של בני האדם: B. thermophilum ו-B. pseudolongum. נוכחותם של חיידקים אלה נקשרה לחשיפה לכלב, לחתול או לארנב בתור חיית מחמד. דגימות הצואה של שליש מהפעוטות בקבוצה שנחשפה לחיות מחמד הכילו את זני הביפידובקטריה הספציפיים לבעלי חיים, לעומת 14% בקבוצת ההשוואה. כך, אפילו פעוטות ללא חיות מחמד בבית שיכולים להיחשף לחיידקים האלה, כך שהם יצמחו כחלק מאוכלוסיית החיידקים של אותם הפעוטות. לא קשה להיחשף לחיידקים הללו באופן שיוביל לצמיחתם במעי האנושי. לדוגמה, כאשר כלב מלקק את הפנים או כף היד של פעוט, חיידקים מהכלב יכולים לעבור לפיו של הפעוט ובסופו של דבר להגיע למעי שלו.

תוצאות הבדיקה מצביעות על כך שאצל אף אחד מבין 19 הילדים עם תבחין שריטה חיובי דגימת התוצאה לא הכילה את החיידק B. thermophilum. הקשר הזה אינו מקרי, והוא מצביע על כך שחשיפה לחיות מחמד בשלבי החיים המוקדמים יכולה להשפיע על הרכב המיקרוביום האנושי באופן שעשוי להפחית את הסיכון למחלות אלרגיות.

פרשנות:

הנה סיכום של הניתוח הנ"ל: אוכלוסיית חיידקי המעי (המיקרוביום) ממלאת תפקיד עצום בהתפתחות תקינה של מערכת החיסון ועשויה למנוע התפתחות של אלרגיות. נוסף על כך, כפי שהדגשתי במאמר קודם על ניתוח נתונים אחר מאותו הניסוי הקליני, נטילת תוסף פרוביוטי בששת החודשים הראשונים של החיים מפחיתה את הסיכוי לא רק להתפתחות של אלרגיות וזיהומים, אלא גם להפרעות קשב וריכוז ולהפרעות הקשת האוטיסטית, כולל תסמונת אספרגר. נראה כי גם חשיפה לחיות מחמד פרוותיות, נוסף לתוספים פרוביוטיים, יכולה לשפר את המיקרוביום האנושי. ייתכן שחלק מהיתרונות המיוחסים לטיפול באמצעות בעלי חיים עבור ילדים עם הפרעות הקשת האוטיסטית ועם בעיות אחרות נובעים לפחות באופן חלקי מהשפעה חיובית על המיקרוביום.

הפניות:

Nermes M, Endo A, Aarnio J, Salminen S, Isolauri E. Furry pets modulate gut microbiota composition in infants at risk for allergic disease. J Allergy Clin Immunol. 2015 Sep 3. pii: S0091-6749(15)01036-2.