10 גישות טבעיות לתמיכה בבריאות העיניים

מהו קטרקט (ירוד)

קטרקט (ירוד) היא מחלה מתקדמת שמתפתחת במהלך הזמן ונגרמת על-ידי עכירות של עדשת העין. ברפואה מקובל לסווג קטרקט לשלושה סוגים — גרעיני, קליפתי (קורטיקלי) ותת-קופסיתי (סאב-קפסולרי) אחורי. קטרקט עלול לגרום לפגיעה קשה בראייה, ולפעמים אף לעיוורן מלא, אם לא מטפלים בו.  

ניתוח קטרקט הוא הליך שבו מסירים את העדשה העכורה ומחליפים אותה בעדשה חדשה, אך לא תמיד ניתן לבצע ניתוח כזה. במדינות עם נגישות גבוהה לשירותי בריאות, ניתוח קטרקט הוא ניתוח די שכיח בקרב בני 60 ומעלה. עם זאת, יש בעולם מקומות רבים אחרים שבהם ניתוח איננו אפשרות מעשית. לא משנה איפה אתם גרים, בכל מקרה כדאי לאמץ אסטרטגיה למניעת התפתחות קטרקט מגיל צעיר.  

גורמי סיכון לקטרקט

רופאים מאמינים כי הסיבה העיקרית להתפתחות קטרקט היא חמצון העדשה. בין גורמי הסיכון חשיפה מופרזת לקרינת על-סגול, עישון טבק, סוכרת, יתר לחץ דם ותרופות מסוימות, כגון שימוש ממושך בקורטיקוסטרואידים פומיים (כמו פרדניזון). גם צריכת אלכוהול מופרזת יוצרת נטייה להתפתחות קטרקט.  

תזונה וקטרקט

נוגדי חמצון  יכולים לעזור להגן מפני התפתחות של קטרקט. תזונה שעשירה בפירות וירקות צבעוניים מכילה מגוון נוגדי חמצון מועילים. מחקר משנת 2010  הגיע למסקנה כי תזונה שעשירה בוויטמינים ומינרלים עשויה לעזור לעכב התפתחות של קטרקט. יתר על כן, מחקר אחר משנת 2013  הדגים כי תזונת עתירת פירות, ירקות וגם  ויטמין C  עשויה לעזור למנוע התפתחות של קטרקט מלכתחילה.  

יש מזונות ותוספי תזונה רבים עם מרכיבים צמחיים, ויטמינים ומינרלים בעלי סגולות נוגדות חמצון, אשר עשויים לעזור להגן על העיניים.

לוטאין, זיאקסנתין ובריאות הראייה

שני הקרוטנואידים הנפוצים האלה נקשרים לשמירה על ראייה מיטבית. מחקר שפורסם בכתב העת Molecules  בשנת 2017 הראה כי  לוטאין וגם  זיאקסנתין  פועלים נגד חמצון ותורמים לסינון אור כחול, מה שעשוי לעזור לשפר את הראייה. נמצא כי נוגדי החמצון הללו מונעים התפתחות של קטרקט על-ידי מניעת נזקי חמצון לעדשת העין. כתב העת דיווח כי בקרב אנשים שנטלו לוטאין במינון 6 עד 10 מ"ג ביום הסיכון לכך שהם יזדקקו לניתוח קטרקט ירד ב-20% עד 50%.  

עם זאת, רוב המחקרים  גורסים כי ניתן להפיק תועלת מרבית על-ידי שילוב של  לוטאין יחד עם זיאקסנתין. ירקות עלים ירוקים ופירות הם מקורות טובים של שני החומרים הנ"ל. אם אין בתזונה כמות מספקת של ירקות ופירות, יש לקחת תוסף איכותי. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

תמצית של קליפת עץ האורן היא נוגד חמצון רב-עוצמה

מקורו של השימוש  בתמצית של קליפת עץ האורן,  נוגד חמצון רב-עוצמה, הוא בקרב השבטים הילידים בצפון אמריקה ובאסיה. אלה השתמשו בקליפת עץ האורן בתור צמח מרפא. מספרים כי מגלה הארצות הצרפתי ז'ק קרטייה, מי שתבע את קנדה עבור צרפת, השתמש בתמצית של קליפת עץ האורן במהלך מסעו בשנת 1535 כדי לטפל בצפדינה, מחלה הנגרמת על-ידי מחסור  בוויטמין C.  

כיום, מרפאים העוסקים ברפואה אינטגרטיבית גם מבינים את התועלת הרבה של תמצית קליפת עץ האורן לבריאות ולמניעת הזדקנות. בארה"ב התחילו להשתמש בתמצית זו כתוסף תזונה בשנת 1987. יש בשוק מספר תכשירים עם קליפת עץ האורן. ניתן לקחת אותה בכמוסות, להשתמש בשמן אתרי שמופק ממנה, או לערבב אותה עם תחליב למריחה מקומית.  

נוגדי חמצון הם חומרים שמגינים על רקמות ואברים מפני רדיקלים חופשיים מזיקים. מחקר שפורסם בכתב העת Ophthalmic Research  הראה כי פיקנוגנול הדגים פעילות גבוהה יותר נגד חמצון מאשר  ויטמין C,  ויטמין E,  חומצה אלפא-ליפואית וגם  קו-אנזים Q10.  

מחקר בבעלי חיים משנת 2017 שערך  ד"ר ג'. קים הראה כי תמצית של קליפת עץ האורן עשויה למנוע התפתחות של קטרקט. גם מחקר משנת 2013  תמך בממצאים הללו. מינון מומלץ: 50 עד 250 מ"ג ביום, פעם או פעמיים ביום.  

קוורצטין ותועלתו נגד חמצון

הפוליפנול  קוורצטין  הוא נוגד חמצון רב-עוצמה. נמצא שיש לו סגולות נוגדות דלקת והוא גם מועיל לראייה. מחקרים מסוימים  גם הדגימו שיש לקוורצטין השפעה חיובית מסוימת על המיקרוביום של המעי. משמעות הדבר היא שהוא תורם לשגשוג החיידקים הבריאים במעיים.  

בין המקורות התזונתיים שלו חמוציות, ענבים שחורים, פטל, ירקות עלים ירוקים, ברוקולי, בצל אדום טרי,  תה שחור וגם  תה ירוק.

מחקר משנת 2010  דן במנגנונים האפשריים שבאמצעותם קוורצטין עשוי לעזור למנוע התפתחות של קטרקט. גם מחקר משנת 2019  בחן את תפקידו של קוורצטין במניעת קטרקט אצל חולי סוכרת. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.  

ההשפעה המגינה של רסברטרול

נמצא כי יש לרסברטרול מגוון השפעות שונות. רסברטרול הוא מרכיב צמחי המצוי באופן טבעי ביין אדום, בענבים, בגרגרי יער וגם  באגוזים. הסגולות שלו נגד חמצון מגינות על התא ועל מרכיביו מפני נזקי חמצון, אשר לעתים קרובות גורמים לכך שהתא מאבד את יכולתו לשמור על איזון. הם גם עלולים לגרום לסיכון מוגבר לקטרקט.  

מחקר משנת 2006  הגיע למסקנה כי צריכת מזונות שעשירים ברסברטרול עשויה לעזור לצמצם את הסיכון להתפתחות קטרקט אצל קשישים. כמו כן, מחקר משנת 2016  גם הדגים שיש לרסברטרול השפעה מגינה. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

סלניום עשוי לעזור להילחם בנזקי חמצון

סלניום  נחשב ליסוד קורט בעל תפקיד חשוב בגוף האדם. הוא נדרש ביותר מ-24 תגובות ביוכימיות. בפרט, נוכחותו נדרשת לרביית תאים, לייצור DNA ולהגנה מפני נזקי חמצון. קיים סלניום אורגני ואי-אורגני.  

בין המקורות התזונתיים של סלניום  אגוזי ברזיל, בשר של אברים פנימיים ומאכלי ים. כמו כן, ניתן למצוא אותו בבשר עוף, בביצים, בדגנים ובמוצרי חלב.  

נראה כי הוא עוזר למנוע התפתחות של קטרקט, בזכות תרומתו להפחתת נזקי חמצון. מחקר משנת 2012  שנערך בחולדות הדגים כי ההשפעה המגינה של סלניום עוזרת למנוע קטרקט. מעבר לכך, מחקר משנת 2018  הגיע למסקנה כי "לאור הקשר המוכח בין רמות סלניום בנסיוב הדם לבין קטרקט תלוי גיל, ייתכן כי רמות סלניום נמוכות בנסיוב הדם מהוות גורם סיכון פוטנציאלי להתפתחות של קטרקט תלוי גיל." מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.  

סגולות נוגדות דלקת ונוגדות חמצון של ספירולינה

רבים רואים בספירולינה  מזון-על. מדובר בתוסף תזונה קל לעיכול ממשפחת אצות ים כחוליות. ניתן לקחת ספירולינה בגלולות או בצורת אבקה. ספירולינה היא למעשה מצבור של חיידקי arthrospira platensis ממשפחת הכחוליות (Cyanobacteria, או חיידקים כחולים).  

באופן מסורתי, ספירולינה גדלה באגמים חמים עם מים בסיסיים באפריקה, בהוואי, במקסיקו ובאזורים אחרים. האצטקים השתמשו בספירולינה כבר לפני אלפי שנים, כך עולה מיומני הקונקיסטאדורים הספרדים. ספירולינה גדלה באגם טקסוקוקו שבמקסיקו, כאשר האצטקים המקומיים קראו לה בשם טֵקוּאילאטי. מגלי ארצות אירופאיים הבחינו בכך שהשבטים המקומיים באזור ימת צ'אד באפריקה השתמשו בספירולינה כמזון. בעידן המודרני ספירולינה זוכה לתשומת לבם של מדעניNASA,  שמשתמשים בה כתוסף תזונה בריא עבור אסטרונאוטים הנמצאים בחלל.  

ספירולינה מכילה מכלול שלם של חלבונים, ויטמינים, מינרלים ואבות מזון צמחיים. נוסף על כך, יש לספירולינה סגולות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת, אשר יכולות להסביר את העובדה שהיא עשויה לעזור למנוע קטרקט.  

מחקרים משנת 2013  ומשנת 2014 הראו כי צריכת ספירולינה עשויה לעזור לבלום התפתחות של  קטרקט.  מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

הסגולות של ויטמין C נגד חמצון שנחקרו  

ויטמין C, הידוע גם בשמות חומצה אסקורבית או אקסורבט, הוא אחד הוויטמינים הנחקרים ביותר ב-100 השנים האחרונות. חיפוש בספרות מדעית מגלה כי מאז שנות ה-1920 נערכו יותר מ-65,000 מחקרים על ויטמין C. ממצאים רבים מצביעים על כך שהוא יכול לעזור לחזק את מערכת החיסון וגם את מערכת הלב וכלי הדם, המוח והעיניים, לצד יתרונות רבים נוספים.  

מדענים רבים מאמינים כי בזמנו הייתה לבני האדם היכולת לייצר ויטמין C בגוף, אך הם איבדו את היכולת הזאת במרוצת השנים. למעשה, כל מיני בעלי החיים, כולל רוב מיני היונקים, מסוגלים לייצר ויטמין C. היוצאים מן הכלל הם בני האדם, הקופים והשרקנים. הריכוז הגבוה ביותר של ויטמין C מצוי במוח וביותרות הכליה, פי 15-50 יותר מריכוזו בדם. ויטמין C, לו סגולות נוגדות חמצון, גם משמש בתור "קו-פקטור" של אנזימים המעורבים לפחות בשמונה תגובות ביוכימיות חשובות.  

לפי מחקר משנת 2009 שפורסם בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition, בדיקות דם למדידה של רמת ויטמין C בדם העלו מחסור בוויטמין זה אצל יותר משבעה אחוז מהאנשים מגיל שש ומעלה. יותר ממחצית מהנבדקים לא צרכו מזונות עתירי ויטמין C בכמות מספקת. בין המזונות הללו פירות הדר, תותים, מנגו, פלפלים ועוד.  

מחקר משנת 2011 שנערך בהודו גילה כי אנשים עם הרמות הנמוכות ביותר של ויטמין C בדם נמצאים בסיכון גבוה יותר ב-39% לפתח קטרקט, בהשוואה לאנשים עם רמות גבוהות יותר של ויטמין C.  

יתר על כן, מחקר משנת 2014  שפורסם בכתב העת Ophthalmology גם הדגים סיכון נמוך יותר לקטרקט בקרב אנשים עם רמות גבוהות של ויטמין C בדם. מחקרים אחרים  הדגימו ממצאים דומים. מינון מומלץ: 500 עד 2,000 מ"ג ביום.  

מולטיוויטמינים לבריאות כללית  

אי אפשר לצפות לכך  שמולטיוויטמין  יחליף תזונה בריאה ומאוזנת. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי כשני מיליארד בני אדם בכל רחבי העולם אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמינים ומינרלים. מחקרים מראים כי גם תושבי אפריקה רבים אינם מקבלים מספר ויטמינים ומינרלים חיוניים בכמות מספקת. לפי הנחיות התזונה העדכניות לתושבי ארה"ב, המתייחסות לשנים 2015-2020,  קיים באוכלוסיה מחסור בוויטמינים המסיסים בשמן  A,  D,  E  , וגם בוויטמינים המסיסים במים  C  וכולין.  

מחקר משנת 2014  שפורסם בכתב העת Nutrients הראה כי אנשים שנטלו מולטיוויטמין היו בסיכון נמוך יותר ב-34% לפתח קטרקט. מולטיוויטמין איכותי יכול לעזור לקבל הגנה נוספת.

בשנת 2014 פורסם בכתב העת Ophthalmology  מאמר עם תוצאות של מחקר אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו. המחקר עקב במשך 11 שנים אחר 14,641 גברים אמריקאים, רופאים במקצועם, שגילם 50 ומעלה. מחציתם נטלו מולטיוויטמין מדי יום, ואילו המחצית השנייה קיבלו פלצבו. בסוף המחקר, מספר מקרי הקטרקט בקרב האנשים שנטלו מולטיוויטמין היה נמוך ב-9%. חשוב לציין כי רוב המולטיוויטמינים מכילים רק כ-60 מ"ג של ויטמין C, וזהו מינון מינימלי. לעתים קרובות אנשים שנוטלים מולטיוויטמין מוסיפים אליו ויטמינים ספציפיים, לפי הצורך. מינון מומלץ של מולטיוויטמין: לפי ההנחיות המופיעות על התווית

סימוכין:

1. Mares JA, Voland R, Adler R, et al. Healthy diets and the subsequent prevalence of nuclear cataract in women. Arch Ophthalmol. 2010;128(6):738‐749. doi:10.1001/archophthalmol.2010.84
2. Pastor-Valero M. Fruit and vegetable intake and vitamins C and E are associated with a reduced prevalence of cataract in a Spanish Mediterranean population. BMC Ophthalmology. 2013;13:52. doi:10.1186/1471-2415-13-52.
3. 3 Jia, Yu-Ping et al. The Pharmacological Effects of Lutein and Zeaxanthin on Visual Disorders and Cognition Diseases. Molecules. 2017
4. Hayashi R, Hayashi S, Arai K, Sakai M, Okamoto H, Chikuda M. The gender-differentiated antioxidant effects of a lutein-containing supplement in the aqueous humor of patients with senile cataracts. Exp Eye Res. 2014;129:5‐12. doi:10.1016/j.exer.2014.10.009
5. Iravani S, Zolfaghari B. Pharmaceutical and nutraceutical effects of Pinus pinaster bark extract. Res Pharm Sci. 2011;6(1):1‐11.
6. Kim J, Choung S-Y. Pinus densiflora bark extract prevents selenite-induced cataract formation in the lens of Sprague Dawley rat pups. Molecular Vision. 2017;23:638-648.
7. Trevithick JR, Bantseev V, Hirst M, Dzialoszynski TM, Sanford ES. Is pycnogenol a double-edged sword? Cataractogenic in vitro, but reduces cataract risk in diabetic rats. Curr Eye Res. 2013;38(7):751‐760. doi:10.3109/02713683.2013.770038
8. Food Chem Toxicol. 2018 Oct 15. pii: S0278-6915(18)30775-0. doi: 10.1016/j.fct.2018.10.042.
9. Stefek M, Karasu C. Eye lens in aging and diabetes: effect of quercetin. Rejuvenation Res. 2011;14(5):525‐534. doi:10.1089/rej.2011.1170
10. Patil KK, Meshram RJ, Barage SH, Gacche RN. Dietary flavonoids inhibit the glycation of lens proteins: implications in the management of diabetic cataract. 3 Biotech. 2019;9(2):47. doi:10.1007/s13205-019-1581-3
11. Doganay S, Borazan M, Iraz M, Cigremis Y. The effect of resveratrol in experimental cataract model formed by sodium selenite. Curr Eye Res. 2006;31(2):147‐153. doi:10.1080/02713680500514685
12. Biomed Pharmacother. 2017 Feb;86:232-241. doi: 10.1016/j.biopha.2016.11.141. Epub 2016 Dec 19.
13. Zhu X, Lu Y. Selenium supplementation can slow the development of naphthalene cataract. Curr Eye Res. 2012;37(3):163‐169. doi:10.3109/02713683.2011.639123
14. Post M, Lubiński W, Lubiński J, et al. Serum selenium levels are associated with age-related cataract. Ann Agric Environ Med. 2018;25(3):443‐448. doi:10.26444/aaem/90886
15. Karkos PD, Leong SC, Karkos CD, Sivaji N, Assimakopoulos DA. Spirulina in Clinical Practice: Evidence-Based Human Applications. Evidence-based Complementary and Alternative Medicine : eCAM. 2011;2011:531053. doi:10.1093/ecam/nen058.
16. Spirulina, The Whole Food Revolution by Larry Switzer
17. https://ntrs.nasa.gov/archive/nasa/casi.ntrs.nasa.gov/19890016190.pdf
18. Biol Trace Elem Res. 2013 Jan;151(1):59-67. doi: 10.1007/s12011-012-9526-2. Epub 2012 Oct 20.
19. Gaby, Alan. Nutritional Medicine , Second Edition April 2017 Harrison FE, May JM. Vitamin C function in the brain: vital role of the ascorbate transporter SVCT2. Free Radic Biol Med. 2009;46(6):719–30. doi: 10.1016/j.freeradbiomed.2008.12.018.
20. American Journal of Clinical Nutrition. 2009 Nov;90(5):1252-63. doi: 10.3945/ajcn.2008.27016. Epub 2009 Aug 12.
21. Ravindran RD, Vashist P, Gupta SK, et al. Inverse Association of Vitamin C with Cataract in Older People in India. Ophthalmology. 2011;118(10):1958-1965.e2. doi:10.1016/j.ophtha.2011.03.016.
22. Heruye SH, Maffofou Nkenyi LN, Singh NU, et al. Current Trends in the Pharmacotherapy of Cataracts. Pharmaceuticals (Basel). 2020;13(1):15. Published 2020 Jan 16. doi:10.3390/ph13010015
23. Allen L., de Benoist B., Dary O., Hurrell R. Guidelines on Food Fortification with Micronutrients. World Health Organization; Geneva, Switzerland: 2006
24. U.S. Department of Health and Human Services. U.S. Department of Agriculture . 2015–2020 Dietary Guidelines for Americans. 8th ed. USDA; Washington, DC, USA: 2015. [(accessed on 17 January 2017)]. Available online: http://health.gov/dietaryguidelines/2015/guidelines/
25. Zhao L-Q, Li L-M, Zhu H, The Epidemiological Evidence-Based Eye Disease Study Research Group. The Effect of Multivitamin/Mineral Supplements on Age-Related Cataracts: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2014;6(3):931-949. doi:10.3390/nu6030931.
26. Christen WG, Glynn RJ, Manson JE, et al. Effects of multivitamin supplement on cataract and age-related macular degeneration in a randomized trial of male physicians. Ophthalmology. 2014;121(2):525‐534. doi:10.1016/j.ophtha.2013.09.038