אם תשאלו כל רופא עור מהם מוצרי החובה המומלצים עבור כל שגרת טיפוח עור, התשובה שלו ודאי תכלול את המילה "רטינואידים". לצד מסנני הקרינה, תכשירי רטינואידים הם כנראה היחידים שעליהם כל רופאי העור ממליצים בהתלהבות. אז מהם רטינואידים? מה ההבדל בין המוצרים שמכילים רטינואידים, ואיך צריך להשתמש בהם כדי להפיק מהם תועלת מקסימלית? היום נדבר על קודש הקודשים הזה של עיכוב הזדקנות.

מהו רטינול?

רטינואידים הם קבוצה של תרכובות שהן נגזרות של בטא-קרוטן, הידוע גם בשם ויטמין A. ויטמין A הוא תרכובת חיונית שהגוף זקוק לה כדי לשמור על הבריאות ולתפקד. יש לו תפקיד חשוב לא רק בעור, אלא גם בהתפתחות של מערכות גוף אחרות, כמו העיניים וכלי הדם. חומצה רטינואית היא הצורה הפעילה של הרטינואידים. התרכובת הזו נוצרת על-ידי הגוף או העור שלנו בתהליך של חילוף חומרים. ברמה המולקולרית, הרטינואידים מבצעים את תפקידם על-ידי הפעלה או השבתה של גנים מסוימים באמצעות קולטנים לחומצה רטינואית שנמצאים בתוך התאים.

צורות הרטינול השונות

ישנן צורות שונות של מטבוליטים של חומצה רטינואית: רטינול, רטינאלדהיד, אסטרים של רטיניל ולבסוף חומצה רטינואית, שהיא הצורה הפעילה מבחינה ביולוגית. הצורות הללו קיימות בגוף שלנו בשלבים שונים של חילוף ויטמין A וגם במוצרים שונים.

רטינואידים פומיים

ישנן מספר צורות של רטינואידים פומיים (לנטילה דרך הפה), בעיקר תרופות לטיפול במחלות שונות. התכשיר הנפוץ ביותר הוא איזוטרטינואין. רופאי עור רושמים אותו לעיתים קרובות לטיפול באקנה נודולוציסטי קשה (עם קשריות וכיסתות). תרופת המרשם הזו פועלת על-ידי הקטנת בלוטות החֵלֶב (השומן) והשפעה נוגדת דלקת להפחתת עומס החיידקים שמעורבים באקנה באופן עקיף.

אמנם מספר המחקרים על התועלת של רטינואידים פומיים לעיכוב הזדקנות הוא עדיין מוגבל, אך ישנם נתונים מוקדמים שמצביעים על תועלת אפשרית שלהם. קיימים בשוק אפילו תכשירי רטינואידים לשתייה.

עם זאת, ישנם סיכונים בנטילת רטינואידים דרך הפה. אנשים שנוטלים איזוטרטינואין עוברים בדיקות מעבדה שגרתיות להערכת חריגות בתפקוד הכבד וברמות השומנים. אני לא ממליצה ליטול מינונים גבוהים של ויטמין A או תכשירי רטינואידים לשתייה בשביל תועלת לעור.

רטינואידים לשימוש חיצוני

רטינואידים לשימוש חיצוני הם בין הרכיבים הנחקרים ביותר לעיכוב הזדקנות הם באמת קודש הקודשים, שכן מחקרים רבים והדירים הדגימו את התועלת של מריחה ישירה שלהם על העור בכל הקשור לשיפור אקנה, לנזקי שמש, לקמטוטים וקמטים ולמראה העור אופן כללי. נוסף על כך, ניתן לשלב רטינואידים עם רכיבים אחרים, כמו חומרי הבהרה, כדי לשפר את המראה של היפר-פיגמנטציה. ניתן למצוא תכשירים לשימוש אישי עם צורות שונות של רטינואידים, כולל תכשירי מרשם, תכשירים שנמכרים ללא מרשם ותכשירים באיכות רפואית.

איך לבחור תכשיר רטינואיד לשימוש חיצוני

אז באיזה תכשיר רטינואיד לשימוש חיצוני כדאי להשתמש? זה תלוי בצרכים ובסוג העור שלכם.

תכשירים עם רטינואידים לשימוש חיצוני שנמכרים במרשם חזקים יותר, אך גם יעילים יותר לטיפול באקנה ולעיכוב הזדקנות. תכשיר הרטינואיד הנמכר ביותר הוא קרם טרטינואין עם ריכוזים שונים. טרטינואין הוא הרטינואיד הנחקר ביותר מבחינת השפעתו לעיכוב הזדקנות. הוא מועיל גם באקנה, על-ידי פתיחת נקבוביות סתומות, הפחתת דלקת והפחתת יצור חֵלֶב. בין הרטינואידים האחרים שנמכרים במרשם אדאפּלן וטזארוטן. אמנם הם נחקרו יותר בגלל השפעתם על אקנה, אבל מספר מחקרים מצביעים על כך שאדאפּלן עשוי להועיל נגד הזדקנות כתוצאה מחשיפה לאור. טזארוטן הוא רטינואיד הרבה יותר חזק. הוא נרשם לעיתים קרובות יותר לטיפול במחלות עור, אך ניתן להשתמש בו כמו בטרטינואין לטיפול באקנה. הוא צפוי לעזור גם נגד הזדקנות כתוצאה מחשיפה לאור. 

תכשירי רטינואידים שנמכרים ללא מרשם מכילים בעיקר רטינול, אסטרים של רטיניל או רטינאלדהידים. תכשירים מסוג זה יעילים יותר נגד הזדקנות. הם פחות יעילים נגד אקנה. מאחר שהמטבוליטים הללו מחייבים המרה לצורתם הפעילה, נראה שהם פחות מגרים מאשר רטינואידים שנמכרים במרשם.

תופעות הלוואי של רטינואידים

יובש ואודם בעור, התקלפות ותחושת צריבה הם תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של רטינואידים לשימוש חיצוני.

אין להשתמש ברטינואידים יחד עם חומצות אלפא-הידרוקסיות או בטא-הידרוקסיות, כמו חומצה גליקולית או חומצה סליצילית. זה יגרום לגירוי חזק מדי. אני גם ממליצה לגלות זהירות בקילוף העור כשמשתמשים ברטינואידים. כדאי להגביל קילוף לפעם או פעמיים בשבוע לכל היותר, או אפילו מספר פעמים בחודש, בהתאם למידת הרגישות של העור שלכם. בנזואיל פרוקסיד הוא רכיב נוסף שבו משתמשים לעיתים קרובות לטיפול באקנה. הוא עלול לגרום ליובש ולצריבה בעור. יתכן שלבעלי עור רגיש כדאי להימנע לחלוטין משימוש בשני הרכיבים הללו.

עצות למתחילים

מאחר שתופעות הלוואי הנפוצות ביותר הן יובש וגירוי, אני ממליצה להתחיל שימוש ברטינואידים לאט ובשעות הערב. כדאי לשקול שימוש בתכשיר רטינול שנמכר ללא מרשם, כמו קרם או סרום. מרחו כמות בגודל של גרגר אפונה על כל הפנים. אם אתם משתמשים בסרום, כדאי למרוח אחריו קרם לחות טוב. אם העור שלכם רגיש או יבש, אני ממליצה להתחיל אפילו מפעם אחת או פעמיים בשבוע ולהעלות את תדירות השימוש באיטיות, עד שתגיעו לשימוש בכל ערב, לפי הסבילות. אם אתם מתקשים למרוח כמות בגודל של גרגר אפונה על כל עור הפנים, אפשר אפילו לערבב אותה עם קרם הלחות שלכם, למריחה קלה יותר. אפשר למרוח קרם לחות לפני ואחרי מריחת תכשיר עם רטינואידים, כדי לתרום למניעת יובש — זה לא יפגע ביעילות הרטינואידים.

רטינואידים הם תרכובות עם מולקולות מאוד לא יציבות. הם מתפרקים בקלות בעקבות חשיפה לאור על-סגול ומתחמצנים בקלות. לכן, ממליצים להשתמש בהם רק בשעות הערב. ישנם רטינואידים ורטינולים מדור חדש שעמידים יותר בפני אור, אבל אני עדיין ממליצה להשתמש במוצרים האלה בערב. אולי תרצו לנצל את שגרת הבוקר כדי למרוח נוגדי חמצון או רכיבים פעילים אחרים, להם עשויות להיות אינטראקציות עם רטינואידים, או ששימוש בהם יחד עם רטינואידים יגרום לגירוי חזק מדי.

אין למרוח רטינואידים על העפעפיים, כי זה כנראה יגרום לדלקת עור נוראית בעפעפיים. במקום זאת, אפשר לחפש קרמים לעיניים שמכילים רטינולים, שכן התכשירים האלה פותחו במיוחד לעור העפעפיים, והם פחות מגרים. 

כפי שאתם רואים, רטינואידים הם מצרך חיוני לשמירה על עור שנראה צעיר ובריא. זכרו שאף פעם לא מאוחר מדי להתחיל להשתמש בהם. כמו תמיד, אם יש לכם שאלות או חששות בהקשר של טיפוח העור, תמיד התייעצו עם רופא עור מומחה.