האם יש קשר בין בריאות המעי לאריכות ימים?

בתקופה האחרונה מספר המחקרים שחוקרים את הקשר בין בריאות המעי להיבטי בריאות שונים גדל בקצב מהיר. חלק מנתוני המחקרים החדשים גורסים כי יש למיקרוביום המעי שלנו, החיידקים והאורגניזמים האחרים שחיים במערכת העיכול, השפעה ניכרת על הבריאות הכללית. נחשפים קשרים בין אוכלוסיית חיידקי המעי לבריאות הנפש, למחלות אוטו-אימוניות, לסרטן, למחלות לב, לסוכרת ולמחלות נוספות.

לפי הכמות והחוזק של המחקרים, מתבקשת השאלה: האם קיים קשר בין בריאות המעי לאריכות ימים?

הגדרת תהליך ההזדקנות

בדרך כלל הזדקנות מוגדרת כאובדן תפקוד מתקדם שבסופו של דבר מוביל למוות. ככל שאנשים מזדקנים, הם בדרך כלל נהיים פגיעים יותר בפני בעיות בריאות, כולל מחלות לב, סרטן, סוכרת ושיטיון.

אם ננסח זאת במלים פשוטות, ניתן לראות הזדקנות כהצטברות איטית של נזקים בתאים. קיימות תיאוריות שלפיהן אותם הנזקים יכולים להיות תוצאה של פעילות רדיקלים חופשיים, אשר יכולים לפגוע בדנ"א, במיטוכונדריה ובמבנים תאיים אחרים באופן ישיר.

אמנם באופן כללי לא הודגם כי נטילת ויטמינים נוגדי חמצון תורמת לעלייה בתוחלת החיים באופן ישיר, אבל ידוע כי התזונה הים-תיכונית שעשירה בנוגדי חמצון מפחיתה תחלואה ותמותה ותורמת לחיים ארוכים ובריאים יותר. למעשה, סקירה שפורסמה לאחרונה אף גורסת כי העדויות החזקות ביותר לתרומה להארכת תוחלת החיים קיימות עבור דברים ששומרים על רמות סוכר נמוכות בדם, כולל נוגדי חמצון, לצד הגבלת הצריכה הקלורית. כמובן, קיימים קשרי גומלין ישירים בין הגבלת צריכה קלורית, רמות סוכר בדם ונוגדי חמצון לבין תזונה ועיכול.

חיידקי המעי ואריכות ימים

גם מחקרים שהתמקדו באופן ישיר יותר בקשר בין חיידקי המעי להזדקנות הראו שיש קשר ביניהם. ככל שאנחנו מזדקנים, אנו נוטים לאבד חיידקים בריאים לכל אורך מערכת העיכול. השינויים הללו יכולים להיות תוצאה של התזונה, תרופות (אנטיביוטיות), מחסור בפעילות גופנית, שינה לקויה, בעיות נפשיות וגורמים אחרים.

תסמונת המעי הדולף

ככל שאנחנו מזדקנים ומאבדים חיידקים בריאים, לאט-לאט החיידקים הברייאם מתחלפים בחיידקים אחרים ופחות בריאים. החיידקים הפתוגניים הללו עלולים לפגוע ברירתי של מערכת העיכול. הנזקים האלו יכולים להוביל לפגיעה בשלמות הצמתים ההדוקים בין תאי המעי, תופעה המכונה לעתים קרובות בשם "תסמונת המעי הדולף". התהליך הזה גורם להגברת התגובה החיסונית, מה שמוביל לדלקת מופרזת. בהמשך, הדלקת גורמת לנזקים מפושטים יותר בכל הגוף, שמצטברים לאט-לאט ככל שאנחנו מזדקנים.

אובדן מסת שריר ותשישות גופנית

נראה כי יש לשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי תפקיד גם בהתפתחות של ניוון השרירים הנקשר לחולשה ולתשישות גופנית בגיל מתקדם. מחקרים הראו הבדלים באוכלוסיית החיידקים בין אנשים תשושים פיזית לקבוצות ביקורת של אנשים שאינם תשושים. ויש דבר עוד יותר מעניין: מחקרים בעכברים גילו כי תוספים פרוביוטיים יכולים להסיג לאחור היבטים מסוימים של אובדן מסת שריר ודלדול שרירים בגיל מתקדם.

סוכר בדם

קיים גם קשר הדוק בין חיידקי המעי לאיזון רמות הסוכר בדם, כאשר אובדן של חיידקים בריאים עלול להוביל לבעיות עם איזון רמות הסוכר ולסוכרת. כפי שכבר נאמר, איזון של רמות הסוכר בדם הוא כנראה גורם חשוב להארכת תוחלת החיים. במחקרים מסוימים אף ניסו להעביר חיידקי מעי בריאים מתורמים למטופלים עם השמנת יתר והתסמונת המטבולית (שכוללת רמות סוכר לא מאוזנות).

במחקרים מסוימים נטילה פומית של חיידקי מעי מתורמים הביאה לשיפור בתנגודת לאינסולין. עם זאת, לא כל המחקרים הדגימו יעילות של השיטה הזאת. על כן, קרוב לוודאי שקיימות השפעות הדדיות מורכבות בין אוכלוסיית חיידקי המעי הנוכחית של המטופל לאוכלוסיית החיידקים של התורם שיכולות להשפיע על התוצאות.

דלקת ומחלות אוטו-אימוניות

ידוע כי דלקת כרונית גורמת לבעיות בריאות רבות, או מחמירה אותן. ומאחר שכ-70% ממערכת החיסון נמצאים במערכת העיכול, אין זה מפתיע כי אוכלוסיית חיידקי המעי משפיעה על רמת הדלקת בגוף.

קיימות עדויות לכך שיש קשר בין חיידקי המעי למחלות אוטו-אימוניות דלקתיות רבות, כולל דלקת מפרקים שגרונית, מחלות מעי דלקתיות, דלקת חוליות מקשחת, ועוד. קרוב לוודאי כי דלקת כרונית היא אחת הדרכים שבהן אוכלוסיית חיידקי המעי תורמת להזדקנות. הודגם כי ניסיון לשקם את בריאות חיידקי המעי באמצעות חיידקים פרוביוטיים יכול להועיל במחלות אוטו-אימוניות רבות.

שיטיון ומחלות עצביות ניווניות

יתר על כן, קיימים חששות משמעותיים לגבי הקשר בין חיידקי המעי למחלות עצביות ניווניות, כמו מחלות אלצהיימר ופרקינסון. חיידקי מעי פתוגניים יכולים לתרום לתהליכים דלקתיים בכל הגוף, כולל המוח.

נוסף על כך, אוכלוסיית חיידקי המעי יכולה להשפיע על רמות של גורם נוירוטרופי מוחי, גורם גדילה עבור תאי המוח. הודגם כי רמתו של גורם זה יורדת אצל חולי אלצהיימר. מעניין כי ניסויים עם שימוש ישיר בתוספים פרוביוטיים שונים וקפיר, מוצר חלב מותסס, הדגימו שיפור בביצועים הקוגניטיביים של נבדקים קשישים עם ירידה קוגניטיבית ושיטיון.

גורמים תזונתיים, בריאות המעי ואריכות ימים

נראה כי יש גם מספר גורמים תזונתיים שיכולים לתרום להזדקנות בריאה ולהעלאת תוחלת החיים. ייתכן כי לפחות חלק מההשפעות של אותם הגורמים התזונתיים קשורות לאינטראקציות שלהם עם מערכת העיכול ולהשפעתם על בריאות המעי. נראה כי לחומצות שומן חיוניות אומגה-3, קרוטנואידים, מגנזיום, אבץ וסיבים תזונתיים יש תפקיד משמעותי בכך.

אומגה-3

באופן כללי, מעריכים כי חומצות שומן אומגה-3 מועילות בזכות הפעלת מסלולים נוגדי דלקת. אבל הודגם כי חומצות שומן אומגה-3 גם תורמות לשיפור באוכלוסיית חיידקי המעי. תוספי אומגה-3 גורמים לעלייה בכמות החיידקים שמייצרים בוטירט, להם תפקיד מרכזי בהפחתת רמת הדלקת במערכת העיכול.

נראה כי מכלול ההשפעות של חומצות השומן אומגה-3 תורם לשיפור הבריאות ולהפחתת הסיכון לתמותה. כך, לפי ניתוח מחקרים על אומגה-3 שנערך לאחרונה, כל עלייה של 300 מ"ג (0.3 גר') בצריכת חומצות אומגה-3 ביום מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל הסיבות ב-6%.

קרוטנואידים

קרוטנואידים הן תרכובות המצויות בירקות, להן השפעה נוגדת חמצון רבת-עוצמה. בין הקרוטנואידים הנפוצים ביותר שניתן לקבל בתזונה אלפא- ובטא-קרוטן, לוּטאין, זיאקסנתין, ליקופן ובטא-קריפּטוֹקסנתין.

קיימים רק מחקרים מעטים לגבי השפעת קרוטנואידים על אוכלוסיית החיידקים, אבל מחקרים בבעלי חיים גורסים כי יש לתוספי קרוטנואידים השפעה מועילה. מעניין כי רמות גבוהות יותר של קרוטנואידים בדם נקשרות גם לירידה בסיכון לתמותה מכל הסיבות. מחקר שנערך בארצות הברית הראה כי הסיכון לתמותה מכל הסיבות אצל אנשים עם הרמות הגבוהות ביותר של קרוטנואידים בדם נמוך יותר ב-38%. עם זאת, יש לגלות זהירות, כי הודגם שנטילת תוספים עם בטא-קרוטן סינתטי על-ידי מעשנים למעשה מגדילה את הסיכון לסרטן הריאה.

מגנזיום

מגנזיום הוא מינרל נוסף שעשוי להיות חיוני לאריכות ימים. יש לו תפקיד גם בשמירה על בריאות המעי. המינרל הזה נדרש ביותר מ-300 תגובות אנזימטיות, ויש לו פעילות נוגדת דלקת. נראה כי מגנזיום גם משפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי. מחקרים הראו כי מחסור במגנזיום עלול לגרום לשינויים פתולוגיים באוכלוסיית חיידקי המעי.

קרוב לוודאי שזו לפחות אחת הסיבות לכך שמספר מחקרים חדשים הראו כי מגנזיום מפחית את הסיכון לתמותה. נראה כי כל תוספת של 100 מ"ג מגנזיום מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל הסיבות ב-10%.

אבץ

אבץ הוא אב מזון חיוני נוסף שממלא תפקיד בפעילות מערכת החיסון, תורם לבריאות המעי ולאריכות ימים. הודגם כי תוספי אבץ תורמים לשיפור בבריאות של רירית המעי או לשמירה על בריאותה. לאנשים שסובלים מתסמונת המעי הדולף חשוב במיוחד להבטיח צריכת אבץ מספקת.

הודגם כי גם היחס בין נחושת לאבץ, שיורד בעיקר בגלל רמות אבץ נמוכות יותר ככל שאנחנו מזדקנים, מהווה גורם חיזוי לתמותה. אמנם חשוב לא להיחשף לכמויות מופרזות של נחושת, אבל הודגם כי גם הקפדה על צריכת אבץ מספקת חיונית להארכת תוחלת החיים.

סיבים תזונתיים

לבסוף, גם סיבים תזונתיים ממלאים תפקיד מרכזי בבריאות מערכת העיכול, וכנראה משפיעים עליה בצורה הישירה ביותר. גם להם יש השפעה על תוחלת החיים. ידוע כי סיבים תזונתיים תומכים בגיוון של אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול, כי הם משמשים כמקור תזונה עבור החיידקים הבריאים.

מגוון של חיידקים בריאים חיוני לבריאות המעי. סיבים תזונתיים הם גם טיפול מקובל לתסמונת המעי הרגיז. באשר לתוחלת החיים, סקירה אחת של מחקרים העלתה כי כל תוספת של 10 גר' סיבים ביום מפחיתה את התמותה מכל הסיבות ב-10%.

מסקנה

יש עדויות נכבדות לכך שקיימים מספר גורמים בסיסיים הנקשרים לבריאות ולאריכות ימים. ביניהם תזונה, פעילות גופנית, אינטראקציות חברתיות, גנים ורמות סטרס. מחקרים אחרונים מדגישים גם את ההשפעה המשמעותית של בריאות המעי.

ייתכן כי יש לאבות מזון ספציפיים ולחיידקים פרוביוטיים תפקיד בשיפור של בריאות המעי והשפעה על תוחלת החיים. אם רוצים להגיע לחיים ארוכים ובריאים, כדאי לקחת בחשבון את כל הגורמים הללו.

סימוכין:

1. Ames BN. Prolonging healthy aging: Longevity vitamins and proteins. Proc Natl Acad Sci U S A. 2018;115(43):10836-10844. doi:10.1073/pnas.1809045115
2. Campanella A, Misciagna G, Mirizzi A, et al. The effect of the Mediterranean Diet on lifespan: a treatment-effect survival analysis of a population-based prospective cohort study in Southern Italy. Int J Epidemiol. 2021;50(1):245-255. doi:10.1093/ije/dyaa222
3. Chen GC, Yang J, Eggersdorfer M, Zhang W, Qin LQ. N-3 long-chain polyunsaturated fatty acids and risk of all-cause mortality among general populations: a meta-analysis. Sci Rep. 2016;6:28165. Published 2016 Jun 16. doi:10.1038/srep28165
4. Choi J, Hur TY, Hong Y. Influence of Altered Gut Microbiota Composition on Aging and Aging-Related Diseases. J Lifestyle Med. 2018;8(1):1-7. doi:10.15280/jlm.2018.8.1.1
5. Conway J, A Duggal N. Ageing of the gut microbiome: Potential influences on immune senescence and inflammageing. Ageing Res Rev. 2021;68:101323. doi:10.1016/j.arr.2021.101323
6. Costantini L, Molinari R, Farinon B, Merendino N. Impact of Omega-3 Fatty Acids on the Gut Microbiota. Int J Mol Sci. 2017;18(12):2645. Published 2017 Dec 7. doi:10.3390/ijms18122645
7. Deelen J, Evans DS, Arking DE, et al. A meta-analysis of genome-wide association studies identifies multiple longevity genes [published correction appears in Nat Commun. 2021 Apr 23;12(1):2463]. Nat Commun. 2019;10(1):3669. Published 2019 Aug 14. doi:10.1038/s41467-019-11558-2
8. Epel ES, Lithgow GJ. Stress biology and aging mechanisms: toward understanding the deep connection between adaptation to stress and longevity. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2014;69 Suppl 1(Suppl 1):S10-S16. doi:10.1093/gerona/glu055
9. Eyvazi S, Vostakolaei MA, Dilmaghani A, et al. The oncogenic roles of bacterial infections in development of cancer. Microb Pathog. 2020;141:104019. doi:10.1016/j.micpath.2020.104019
10. Fang X, Wang K, Han D, et al. Dietary magnesium intake and the risk of cardiovascular disease, type 2 diabetes, and all-cause mortality: a dose-response meta-analysis of prospective cohort studies. BMC Med. 2016;14(1):210. Published 2016 Dec 8. doi:10.1186/s12916-016-0742-z
11. Fontana L, Partridge L. Promoting health and longevity through diet: from model organisms to humans. Cell. 2015;161(1):106-118. doi:10.1016/j.cell.2015.02.020
12. Gill T, Asquith M, Rosenbaum JT, Colbert RA. The intestinal microbiome in spondyloarthritis. Curr Opin Rheumatol. 2015;27(4):319-325. doi:10.1097/BOR.0000000000000187
13. Huffman DM. Exercise as a calorie restriction mimetic: implications for improving healthy aging and longevity. Interdiscip Top Gerontol. 2010;37:157-174. doi:10.1159/000320000
14. Jamshidi P, Hasanzadeh S, Tahvildari A, et al. Is there any association between gut microbiota and type 1 diabetes? A systematic review. Gut Pathog. 2019;11:49. Published 2019 Oct 14. doi:10.1186/s13099-019-0332-7
15. Kobayashi Y, Kinoshita T, Matsumoto A, Yoshino K, Saito I, Xiao JZ. Bifidobacterium Breve A1 Supplementation Improved Cognitive Decline in Older Adults with Mild Cognitive Impairment: An Open-Label, Single-Arm Study. J Prev Alzheimers Dis. 2019;6(1):70-75. doi:10.14283/jpad.2018.32
16. Lee K, Kim J, Park SD, Shim JJ, Lee JL. Lactobacillus plantarum HY7715 Ameliorates Sarcopenia by Improving Skeletal Muscle Mass and Function in Aged Balb/c Mice. Int J Mol Sci. 2021;22(18):10023. Published 2021 Sep 16. doi:10.3390/ijms221810023
17. Li W, Huang A, Zhu H, et al. Gut microbiota-derived trimethylamine N-oxide is associated with poor prognosis in patients with heart failure. Med J Aust. 2020;213(8):374-379. doi:10.5694/mja2.50781
18. Maier JA, Castiglioni S, Locatelli L, Zocchi M, Mazur A. Magnesium and inflammation: Advances and perspectives. Semin Cell Dev Biol. 2021;115:37-44. doi:10.1016/j.semcdb.2020.11.002
19. Makki K, Deehan EC, Walter J, Bäckhed F. The Impact of Dietary Fiber on Gut Microbiota in Host Health and Disease. Cell Host Microbe. 2018;23(6):705-715. doi:10.1016/j.chom.2018.05.012
20. Malavolta M, Giacconi R, Piacenza F, et al. Plasma copper/zinc ratio: an inflammatory/nutritional biomarker as predictor of all-cause mortality in elderly population. Biogerontology. 2010;11(3):309-319. doi:10.1007/s10522-009-9251-1
21. Middha P, Weinstein SJ, Männistö S, Albanes D, Mondul AM. β-Carotene Supplementation and Lung Cancer Incidence in the Alpha-Tocopherol, Beta-Carotene Cancer Prevention Study: The Role of Tar and Nicotine. Nicotine Tob Res. 2019;21(8):1045-1050. doi:10.1093/ntr/nty115
22. Mocanu V, Zhang Z, Deehan EC, et al. Fecal microbial transplantation and fiber supplementation in patients with severe obesity and metabolic syndrome: a randomized double-blind, placebo-controlled phase 2 trial. Nat Med. 2021;27(7):1272-1279. doi:10.1038/s41591-021-01399-2
23. Shardell MD, Alley DE, Hicks GE, et al. Low-serum carotenoid concentrations and carotenoid interactions predict mortality in US adults: the Third National Health and Nutrition Examination Survey. Nutr Res. 2011;31(3):178-189. doi:10.1016/j.nutres.2011.03.003
24. Simpson CA, Diaz-Arteche C, Eliby D, Schwartz OS, Simmons JG, Cowan CSM. The gut microbiota in anxiety and depression - a systematic review. Clin Psychol Rev. 2021;83:101943.
25. Skrovanek S, DiGuilio K, Bailey R, et al. Zinc and gastrointestinal disease. World J Gastrointest Pathophysiol. 2014;5(4):496-513. doi:10.4291/wjgp.v5.i4.496
26. Tolnai E, Fauszt P, Fidler G, et al. Nutraceuticals Induced Changes in the Broiler Gastrointestinal Tract Microbiota. mSystems. 2021;6(2):e01124-20. Published 2021 Mar 2. doi:10.1128/mSystems.01124-20
27. Ton AMM, Campagnaro BP, Alves GA, et al. Oxidative Stress and Dementia in Alzheimer's Patients: Effects of Synbiotic Supplementation. Oxid Med Cell Longev. 2020;2020:2638703. Published 2020 Jan 13. doi:10.1155/2020/2638703
28. Vieira JRP, Rezende ATO, Fernandes MR, da Silva NA. Intestinal microbiota and active systemic lupus erythematosus: a systematic review. Adv Rheumatol. 2021;61(1):42. Published 2021 Jul 2. doi:10.1186/s42358-021-00201-8
29. Winther G, Pyndt Jørgensen BM, Elfving B, et al. Dietary magnesium deficiency alters gut microbiota and leads to depressive-like behaviour. Acta Neuropsychiatr. 2015;27(3):168-176. doi:10.1017/neu.2015.7
30. Xiao J, Katsumata N, Bernier F, et al. Probiotic Bifidobacterium breve in Improving Cognitive Functions of Older Adults with Suspected Mild Cognitive Impairment: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial. J Alzheimers Dis. 2020;77(1):139-147. doi:10.3233/JAD-200488
31. Xu B, Fu J, Qiao Y, et al. Higher intake of microbiota-accessible carbohydrates and improved cardiometabolic risk factors: a meta-analysis and umbrella review of dietary management in patients with type 2 diabetes. Am J Clin Nutr. 2021;113(6):1515-1530. doi:10.1093/ajcn/nqaa435
32. Xu Y, Wang Y, Li H, et al. Altered Fecal Microbiota Composition in Older Adults With Frailty. Front Cell Infect Microbiol. 2021;11:696186. Published 2021 Aug 17. doi:10.3389/fcimb.2021.696186
33. Yang Y, Zhao LG, Wu QJ, Ma X, Xiang YB. Association between dietary fiber and lower risk of all-cause mortality: a meta-analysis of cohort studies. Am J Epidemiol. 2015;181(2):83-91. doi:10.1093/aje/kwu257
34. Yang YC, Boen C, Gerken K, Li T, Schorpp K, Harris KM. Social relationships and physiological determinants of longevity across the human life span. Proc Natl Acad Sci U S A. 2016;113(3):578-583. doi:10.1073/pnas.1511085112