מלטונין – לא רק לשינה

ההורמון העצבי מלטונין ידוע בעיקר בתור תוסף שעוזר בעדינות להירדם ולישון. בניגוד לכדורי שינה רבים הניתנים במרשם, מלטונין אינו מככר ואינו גורם לתסמיני גמילה. הוא קיים בשתי צורות, קצר-טווח וארוך-טווח. מלטונין קצר-טווח עוזר לנו להירדם; מלטונין ארוך-טווח עוזר להמשיך לישון. בהתאם לתבנית נדודי השינה שלכם, ייתכן שאתם זקוקים למלטונין קצר-טווח, ארוך-טווח או לשילוב של שניהם. מלטונין הוא גם נוגד חמצון חזק (רמיס ואחרים, 2015). נוסף על כך, הוא מסייע לווסת את חילוף האנרגיה (צ'יפּוֹלה-נטו ואחרים, 2014) ואת פעילות מערכת החיסון (קאלבו ואחרים, 2013).

מלטונין מיוצר בבלוטת האצטרובל. הגרעין העל-תצלובתי בהיפותלמוס, מבנה קטן הרגיש לאור, מווסת את ייצור מלטונין. אור היום מעכב את הגרעין העל-תצלובתי ואת ייצור מלטונין. חושך מאפשר לגרעין העל-תצלובתי לאותת לבלוטת האצטרובל להגביר את שחרור מלטונין. זה מווסת את השעון הביולוגי שלנו, כולל שעת ההירדמות הסבירה בלילה ושעת היקיצה הסבירה בבוקר. בכל שנה, ככל שמספר שעות האור משתנה, גם הייצור של מלטונין על-ידי בלוטת האצטרובל משתנה. שינויים אלה מתאימים את השעון הביולוגי שלנו לחילופי העונות. אחת הסיבות האפשריות לנדודי שינה היא שאנשים מסוימים מתקשים להתאים את מחזור הערות והשינה שלהם לשינויים העונתיים במספר שעות האור. בהתאם לזאת, הם מפתחים נדודי שינה, כלומר מתקשים לישון. אצל אחרים ירידה בייצור מלטונין יכולה להתפתח, למשל, כתוצאה מהזדקנות. השעון הביולוגי שלנו עלול להשתבש בגלל חציית אזורי זמן רבים, לאחר שאנחנו נשארים ערים עד שעות הבוקר הקטנות, בגלל משמרות לילה, בגלל שינה עד שעות הבוקר המאוחרות או בגלל תנומות במהלך היום (בראון וגברג, 2009).

לפעמים מלטונין במינון 1-2 מ"ג זה כל מה שנדרש לטיפול בנדודי שינה קלים. המינון הממוצע לטיפול בנדודי שינה בחומרה בינונית עבור רוב הבוגרים הוא 3 עד 6 מ"ג. לטיפול בנדודי שינה קשים ייתכן שיידרשו מינונים של עד 9-10 מ"ג מלטונין. ניתן להשתמש במלטונין בבטחה בשילוב עם כדורי שינה (למשל סמי שינה, בנזודיאזפינים), תרופות נגד דיכאון ותרופות אנטי-פסיכוטיות. היגיינת שינה חיונית לשינה טובה יותר, בין שמשתמשים במלטונין, בצמחי מרפא או בתרופות מרשם. היגיינת שינה כוללת שעות שינה קבועות, הימנעות מפעילויות ממריצות במשך כשעה לפני השינה (תכניות טלוויזיה מלחיצות, משחקי וידאו, שימוש במקלדת), גיבוש שגרת הירדמות, יקיצה באותה השעה בכל בוקר, הימנעות מתנומות במהלך היום והימנעות מצריכת מזונות ממריצים (שוקולד) או שתיית משקאות ממריצים (קפה או תה עם קפאין) בשעות הצהריים המאוחרות ובשעות הערב.

להלן כמה יתרונות פחות מוּכּרים של מלטונין.

מלטונין עשוי להקל על יעפת

רבים מתקשים להסדיר את מחזור הערות והשינה לאחר חציית שני אזורי זמן או יותר. אצל אמריקאים, הירדמות בשעה 6 בערב מפני שהגוף מרגיש כמו בחצות הלילה או שינה עד שעות הצהריים מפני שהגוף מרגיש כמו ב-6 בבוקר עלולות להרוס את הימים הראשונים של חופשה באירופה. ואם יצאתם למסע עסקים, יעפת עלולה לפגוע בביצועים שלכם. אם יש לכם נטייה ליעפת, ייתכן שתוכלו להפיק תועלת משילוב של מלטונין במינון 3-6 מ"ג החל מהלילה הראשון לאחר ההגעה ליעד עם רודיולה רוזיאה במינון 150-300 מ"ג לאחר שעת היקיצה הרצויה בבוקר.

מלטונין ותסמונת הפרעת ההתנהגות בעת שנת REM – לילות חסרי מנוח

תסמונת הפרעת התנהגות בעת שנת REM (ראשי התיבות באנגלית: RBD) בדרך כלל מתפתחת לאחר גיל 70, אבל היא יכולה להופיע גם בגיל מוקדם יותר אצל אנשים שעברו טראומה מוחית. היא באה לידי ביטוי בחבטות, בעיטות ואפילו הנפת אגרופים בזמן שינה. לפעמים ככל שהמוח מזדקן, המעגלים העצביים שאמורים למנוע מאתנו "לבצע" פיזית את מה שמתרחש בחלומות שלנו נפגמים. כאשר עיכוב התנועה בשינה נעלם, ייתכנו תנועות בזמן שינה. מיותר לציין שזה מפריע לבן או בת הזוג שישנים אתכם וגם עלול להיות מסוכן. לדוגמה, אם גבר בן 80 מפיל מהמיטה את אשתו בת ה-78 שלא מרצונו, היא עלולה לפתח זעזוע מוח או לשבור עצם. למרבה הצער, לעתים קרובות RBD לא מאובחנת, ונגזר על הבעל שסובל מהתסמונת הזו לישון על הספה. ניתן לאשר את האבחנה על-ידי בדיקת שינה. בדרך כלל מטפלים ב-RBD על-ידי קלונזפם, תרופה מקבוצת בנזודיאזפינים, אבל קבוצת התרופות הזו היא בעייתית, במיוחד בקרב קשישים. הן עלולות להגדיל את הסיכון לנפילה, לבלבול, לחוסר התמצאות וגם לגרום להתרגלות או להתמכרות. בהשוואה לקלונזפם, למלטונין יש פחות תופעות לוואי והוא בהחלט יכול להועיל בטיפול ב-RBD (מאקגריין ואחרים, 2015). במקרים רבים מלטונין מאפשר לשלוט בתסמיני RBD ביעילות, אך ייתכן שתידרש העלאה הדרגתית של המינון, עד 10 מ"ג לפני השינה. רצוי לקחת מלטונין כשעה עד שעתיים לפני שעת ההירדמות הרצויה.

מלטונין ו"תופעת שקיעת השמש"

המונח "תופעת שקיעת השמש" מתייחס לתופעה תופעה שיכולה לקרות אצל קשישים לאחר שקיעת השמש, במיוחד כאשר הם נמצאים בסביבה לא מוּכּרת, כמו בית חולים או בית אבות. הקשישים מתקשים להתמצא באמצעות רמזים חזותיים כאשר רמת התאורה נמוכה. ככל שהם נהיים מבולבלים ומתקשים להתמצא, הם עלולים לנדוד, וללכת לאיבוד או להיפגע. כדורי שינה בהם משתמשים לעתים קרובות, כמו אמבּיאן או בנזודיאזפינים, עלולים להחמיר את הבלבול או לגרום לחוסר שיווי משקל, ישנוניות במשך היום, התרגלות או בעיות אחרות. מתן מלטונין בשעות הערב, החל ממינון נמוך כמו 1 מ"ג עם העלאה הדרגתית של המינון עד להפסקת "תופעת שקיעת השמש", אבל בלי לחרוג מהמינון של 10 מ"ג, הוא בטוח יותר ולעתים קרובות מועיל.

מלטונין עשוי לעזור במקרים של בעיות שינה כתוצאה מנטילת תרופות נגד דיכאון

לפעמים אנשים מפתחים נדודי שינה כתוצאה נטילת תרופות מסוימות, למשל תרופות נגד דיכאון מסוג מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין (SRI). מלטונין עשוי לנטרל את תופעות הלוואי של תרופות מרשם נגד דיכאון ולשקם את השינה.

מלטונין, בריאות הרשתית וראייה טובה

לפי מחקרים מוקדמים, רטינול עשוי לתרום לשיפור בבריאות הרשתית ולמנוע או לעכב ניוון רשתית (קרוּק ואחרים, 2017). בעיות רשתית, בפרט ניוון מקולרי, נהיות שכיחות עם הגיל. חשיפה מופרזת לאור השמש גורמת להתפרצות של רדיקלים חופשיים שעלולים לגרום לנזקים מצטברים בתאים העדינים של המקולה, האזור המרכזי של הרשתית ממנו יוצא עצב הראייה. הרכבת משקפי שמש שמגינים מקרינת העל-סגול בזמן שהייה בחוץ בימים שטופי שמש היא אמצעי ההגנה הטוב ביותר. למרבה הצער, רבים מאתנו מגלים על הבעיה הזו רק בגיל מבוגר, אחרי שהרשתית כבר נפגעה. נדרשים מחקרים נוספים כדי להעריך את מידת יעילותו של מלטונין במניעה, עיכוב או שיקום של ניוון מקולרי ובעיות רשתית אחרות.

מלטונין והתפקוד הקוגניטיבי

מלטונין מגן על תאי העצב, הנוירונים, מפני נזקי הרדיקלים החופשיים. מאמינים כי זה מנגנון מרכזי שבזכותו מלטונין יכול לשפר את התפקוד הקוגניטיבית ואולי אף להאט ירידה קוגניטיבית. המוח שורף אנרגיה בקצב גבוה מאוד. הרדיקלים החופשיים משתחררים כתוצר לוואי של שריפת אנרגיה על-ידי תאים. הם פוגעים ברכיבי התאים, כולל קרומי התאים, המיטוכונדריה והדנ"א. למרבה המזל, התאים שלנו מסוגלים להדוף את הרדיקלים החופשיים ולשקם את הנזקים שלהם. עם זאת, הזדקנות, מחלות כרוניות וסטרס חריג עלולים לפגוע ביכולת התאים לנטרל את נזקי הרדיקלים החופשיים. התוצאה היא נזק מצטבר שפוגע בזיכרון ובתפקוד הקוגניטיבי. חיזוק מערכי ההגנה של הגוף בעזרת נוגדי חמצון עשוי לסייע לשמירה על תפקוד מיטבי של המוח.

דיסקינזיה מאוחרת היא הפרעת תנועה חמורה שעלולה להתפתח כתופעת לוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות ואחרות (כולל מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין). דיסקינזיה מאוחרת (TD) בדרך כלל מתחילה מתנועות חריגות של הפה או הלשון. היא יכולה להתחיל גם מעיוות הלסת. נמצא כי מלטונין מצמצם ובמקרים מסוימים גם מעכב התפתחות של TD במטופלים שקיבלו תרופות אנטי-פסיכוטיות או תרופות נגד דיכאון (שמיר ואחרים, 2001). התועלת הזו מיוחסת באופן חלקי להשפעה נוגדת החמצון של מלטונין. מאמינים כי ההשפעה הזו עוזרת להגן על תאי העצב שנפגעו על-ידי התרופות ולשקם אותם. לפי הנחיות האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, לא נמצאו מספיק עדויות לגבי היתרונות של מלטונין עבור דיסקינזיה מאוחרת (בהידאיאסירי ואחרים, 2013). עם זאת, לאור הסיכון הנמוך של ניסיון טיפול במלטונין והתועלת האפשרית, כדאי לנסות מלטונין במינונים של עד 10 מ"ג ביום אצל מטופלים עם דיסקינזיה מאוחרת.

מלטונין ואוטיזם

לעתים קרובות ילדים עם הפרעות הרצף האוטיסטי סובלים מנדודי שינה כאחד מתסמיני חוסר האיזון הפיזיולוגי שלהם, הכולל הפרעות בהפרשת מלטונין (רוסיניול ופריי, 2014). מחקרים הראו כי מלטונין בטוח ויעיל לשיפור השינה אצל ילדים עם הפרעות הרצף האוטיסטי (טורג'ימן ואחרים, 2015).

אינטראקציות של מלטונין עם תרופות

אין למלטונין אינטראקציות בעלות משמעות קלינית עם תרופות נפוצות. יתר על כן, אין לו השפעה שלילית על התפקוד הקוגניטיבי, הזיכרון או היציבות בהליכה (למוּאן וזיסאפל, 2012).

האיכות של מלטונין

חשוב לקחת מלטונין באיכות הטובה ביותר כדי להגיע לתוצאות טובות. בדקו את האיכות של מותגי תוספי תזונה במקורות מהימנים. להלן מספר מקורות כאלה:

1. המכונים הלאומיים למידע רפואי על תוספי תזונה
2. ConsumerLab
3. NSF International
4. Supplementwatch

הפניות:

1. Bhidayasiri R, Fahn S, Weiner WJ, et al. Evidence-based guideline: treatment of tardive syndromes: report of the Guideline Development Subcommittee of the American Academy of Neurology. Neurology 81(5):463–469, 2013.
2. Brown RP, Gerbarg PL, Muskin PR. How to Use Herbs, Nutrients, and Yoga in Mental Health Care. W.W. Norton & Company, New York. 2009.
3. Calvo JR, González-Yanes C, Maldonado MD: The role of melatonin in the cells of the innate immunity: a review. J Pineal Res 55(2):103–120, 2013.
4. Cipolla-Neto J, Amaral FG, Afeche SC, et al. Melatonin, energy metabolism, and obesity: a review. J Pineal Res 56(4):371–381, 2014.
5. Crooke A, Heute-Toral F, Colligris B, Pintor J. The role and therapeutic potential of melatonin in age-related ocular diseases. J Pineal Res. Sep;63(2), 2017.
6. Gerbarg PL, Brown RP and Muskin PR. Editors. Complementary and Integrative Treatments in Psychiatric Practice. Washington D.C., American Psychiatric Association Publishing, 2017.
7. Lemoine P, Zisapel N: Prolonged-release formulation of melatonin (Circadin) for the treatment of insomnia. Expert Opin Pharmacother 13(6):895–905, 2012.
8. McGrane IR, Leung JG, St Louis EK, et al: Melatonin therapy for REM sleep behavior disorder: a critical review of evidence. Sleep Med 16(1):19–26, 2015.
9. Modabbernia A. Chapter 19 Melatonin and Melatonin Analogs for Psychiatric Disorders. In Patricia L Gerbarg, Richard P Brown and Phillip R Muskin PR Editors. Complementary and Integrative Treatments in Psychiatric Practice. Washington D.C., American Psychiatric Association Publishing, 2017.
10. Ramis MR, Esteban S, Miralles A, et al. Protective effects of melatonin and mitochondria-targeted antioxidants against oxidative stress: a review. Curr Med Chem 22(22):2690–2711, 2015.
11. Tordjman S, Davlantis KS, Georgieff N, et al. Autism as a disorder of biological and behavioral rhythms: toward new therapeutic perspectives. Front Pediatr 3:1, 2015.