העדפתכם עודכנה עבור המפגש הזה. כדי לשנות את הגדרת החשבון לצמיתות, עברו אל
להזכירכם, ניתן לעדכן את המדינה או השפה המועדפות עליכם בכל עת ב
> beauty2 heart-circle sports-fitness food-nutrition herbs-supplements pageview
לחצו להצגת הצהרת הנגישות שלנו

איכות השינה: 4 סיבות לחשיבותה ואיך להגיע לשינה איכותית

34,818 צפיות

anchor-icon תוכן העניינים dropdown-icon
anchor-icon תוכן העניינים dropdown-icon

קל לקחת את השינה כמובנת מאליה כאשר אתם ישנים טוב. אבל לא צריך יותר ממספר לילות של נדודי שינה כדי שניזכר כמה השינה יכולה להיות חיונית בחיינו. כמובן, יש לשינה השפעה על רמות האנרגיה, אבל יש בה הרבה יותר מכך.

מחקרים מצביעים על כך שבעיות שינה עלולות לתרום להתפתחות של בעיות בריאות אחרות, כולל מיגרנות, יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת, שיטיון, מחלת פרקינסון, הפרעות מצב רוח והשמנת יתר.  

4 סיבות לשפר את איכות השינה שלכם  

יש לשינה השפעה מאזנת ומשקמת על המוח והגוף. הבה נתבונן על שני סוגי השינה העיקריים: שינה עמוקה ושינה עם תנועות עיניים מהירות (REM). נראה כי שנת REM חשובה לעיבוד זיכרון ולחיזוק למידה. שינה עמוקה היא יותר משקמת. איכות השינה מורכבת מגורמים רבים, כולל מהירות ההירדמות, האיכות והמשך של שנת REM ושינה עמוקה, וגם עד כמה אתם מרגישים רעננים כשאתם קמים בבוקר.

1. מחסור בשינה, רמות הסוכר בדם והשמנת יתר

ההשפעה של מחסור בשינה עלולה להצטבר ולהביא להשלכות שליליות. במהלך שינה עמוקה הגוף נכנס למצב של הרפיה עמוקה, עם ירידה בקצב הלב, בלחץ הדם ובעומס על מערכת העצבים המרכזית. הרמות של הורמון העקה, קורטיזול, יורדות, ואילו רמות הורמון הגדילה עולות.

מחסור בשינה עמוקה עלול לגרום לשינויים מזיקים. רמות גבוהות יותר של הורמוני עקה כתוצאה משינה לקויה עלולות להשפיע על רמות הסוכר בדם. זה מגדיל את הסיכון לרמות סוכר לא מאוזנות, סוכרת והשמנת יתר. רמות קורטיזול גבוהות גם יביאו לעלייה ברמת הלחץ הכללית במהלך היום.

תוך זמן קצר מחסור בשינה גם מביא לשינויים ברמות של שני הורמונים שמשפיעים על בקרת התיאבון: גרלין ולפטין. לאחר מספר לילות בלבד של שינה לקויה רמות הלפטין פוחתות ורמות הגרלין עולות, מה שמגביר את תחושת הרעב ואת התיאבון. השינויים הללו תורמים להשמנה באופן ישיר. בעיות שינה נקשרו להתפתחות של השמנת יתר בילדים. אצל מבוגרים, החסרה של כל שעת שינה מתחת למספר שעות השינה הממוצע, 7 שעות, מגדילה את הסיכון להשמנת יתר ב-9%.

2. השינה ובריאות הנפש

שינה לקויה עלולה להביא גם להשלכות שליליות מרחיקות לכת על המוח ומערכת העצבים. שינה מאפשרת למוח לשחזר את מאגרי הגליקוגן. גליקוגן משמש כמאגר אנרגיה ובעת הצורך מעניק תמיכה לתהליכים מוחיים ברמת עצימות גבוהה יותר. כאשר רמות גליקוגן נמוכות, קיים סיכון גבוה יותר למיגרנות.

מחקרים של מחסור מתמשך בשינה הדגימו שהוא גורם לשינויים במוח. אזורי המוח שנפגעים הם ההיפוקמפוס, האמיגדלה וקליפת המוח הקדם-מצחית, האזורים שנקשרים לעקה ולזיכרון. הנבדקים פיתחו בעיות זיכרון ונהיו יותר חרדתיים ותוקפניים. בשילוב עם רמות סוכר לא מאוזנות בדם, זה עלול להחמיר את הנזקים ארוכי הטווח וככל הנראה גם לגרום לסיכון מוגבר לשיטיון ולירידה קוגניטיבית.

במהלך השינה המוח עושה "ניקיון בית". הפסולת שנוצרה כתוצאה מחילוף החומרים מסולקת ומנגנוני ההגנה  נגד חמצון  מתחזקים. שיבוש התהליכים הללו עלול לתרום לפגיעה בתאי המוח ולמותם. קרוב לוודאי שהנזקים שגורמים ליקויי שינה כרוניים תורמים לסיכון מוגבר להתפתחות של מחלת פרקינסון ולמחלות אחרות הקשורות לתפקוד המוח.

3. השינה ובריאות הלב

נראה כי ליקויי שינה ונדודי שינה כרוניים גם מגדילים את הסיכון למחלות לב. שינה לקויה גם משפיעה במידה משמעותית על בעיות עם לחץ הדם. כך, מחקר אחד העלה כי החסרת כל שעת שינה מגדילה את הסיכון ליתר לחץ דם ב-37%, בהשוואה לשנת לילה מספקת. עם זאת, לא כל המחקרים הדגימו קורלציה כל-כך מרשימה. העלייה ברמות של הורמוני העקה כתוצאה משינה לקויה עלולה להוביל לעלייה בלחץ הדם, לפחות במקרים מסוימים.

למרבה הצער, לעתים קרובות ליקויי שינה גורמים גם להשלכות שליליות אחרות על בריאות הלב. כפי שכבר הוזכר, מחסור בשינה עלול להוביל לירידה ברמות של  נוגדי חמצון  ולהגביר את נזקי הרדיקלים החופשיים. לעתים קרובות הוא גם גורם לעלייה ברמת הדלקת. ייצור מוגבר של אנדותלין, מולקולת איתות שגורמת להתכווצות של כלי דם, עלול לגרום לבעיות באנדותל, רקמת התאים המרפדת את הצד הפנימי של כלי הדם. זה עלול לתרום להצטברות של רבדים טרשתיים לאורך העורקים, מה שגורם להתפתחות של מחלות לב.

4. השינה ופעילות מערכת החיסון

ידוע זה זמן מה כי הפרעות שינה עלולות לגרום לבעיות בפעילות מערכת החיסון. מחקר שנערך לאחרונה אף קשר בין עבודה במשמרת והפרעות שינה לבין סיכון מוגבר לזיהומים נגיפיים, כולל נגיף הקורונה.

שינה לקויה מובילה לשורה של השלכות שליליות על פעילות מערכת החיסון, כולל עלייה ברמת הדלקת. העלייה הזו עלולה לתרום לבעיות בריאות כרוניות אחרות, שכן דלקת היא מרכיב בסיסי שכיח של רוב המחלות הכרוניות.

טיפולים סטנדרטיים לנדודי שינה

בין התרופות הנפוצות לטיפול בנדודי שינה נוגדי היסטמין, כמו בנדריל, או תרופות הרגעה חזקות יותר, כמו אמביאן וזנקס. למרבה הצער, נחשפו עדויות מדאיגות שקושרות שימוש בתרופות שינה לסיכון מוגבר למוות. כך, מחקר גדול אחד העלה כי כל שימוש בתרופות שינה הביא בהמשך להכפלת הסיכון למוות. שימוש בתרופות שינה מרגיעות נקשר לשכיחות מוגברת של תמותה ממחלות נשימתיות, זיהומים, הפרעות מצב רוח ותאונות.

אילו תרופות השינה היו יעילות, הן אולי היו מצדיקות את הסיכון, אך נראה שזה לא המצב. כך, מחקר אחד הראה כי אחת מתרופות השינה הפופולריות יותר הביאה בממוצע לעלייה של 11 דקות בלבד במשך שנת הלילה. יש להעדיף אפשרויות בטוחות ויעילות יותר לטיפול בנדודי שינה.

8 גורמי אורח חיים שמשפיעים על שינה

אמנם ממצאי המחקרים בנושא הזה הם די מעורבים, אבל יש מספר המלצות כלליות שככל הנראה עוזרות לשפר את השינה. בין הגישות הללו שאינן מבוססות על תרופות:

  1. הירדמות בשעה קבועה
  2. פעילות גופנית או אימונים במהלך היום
  3. החשכת חדר השינה בזמן שנת הלילה
  4. הימנעות מתנומות של יותר מ-15 דקות במהלך היום
  5. הימנעות משתיית אלכוהול או צריכת ניקוטין לפני השינה
  6. הגבלת צריכת הקפה לשעות הבוקר
  7. אכילת ארוחות קטנות יותר בערב והימנעות מאכילה בסמוך לשינה
  8. סילוק המחשבים, מכשירי הטלוויזיה והטלפונים הסלולריים מחדר השינה

מעבר לגישות הנ"ל, יש  עזרי שינה טבעיים  רבים שהתחילו להראות פוטנציאל במחקרים שהתפרסמו.

תוספים טבעיים לשיפור השינה

מלטונין

בשעות החושך הגוף שלנו מייצר את הורמון השינה  מלטונין באופן טבעי. מלטונין הוא נוגד חמצון ונוגד דלקת רב-עוצמה שלא רק משרה שינה, אלא גם עשוי לעזור למנוע בעיות בריאות רבות אחרות. נראה כי הוא גם די בטוח לשימוש ויש לו תופעות לוואי מינימליות.

לפי רוב העדויות שהתפרסמו, מלטונין יכול לתרום לשיפור באיכות השינה. בדרך כלל הוא עוזר לאנשים להירדם ומפחית את חומרת נדודי השינה. אמנם מחקרים מסוימים לא הדגימו תועלת משמעותית, אך ייתכן שבאותם המחקרים הייתה בעיה בסוג של תכשיר המלטונין שניתן לנבדקים, שכן לא תמיד נתנו את הדעת על טיב התכשירים.

מלטונין – לא רק לשינה:  למידע נוסף.

צמחים מגיעים

ולריאן,  פסיפלורה,  מליסה,  לבנדר,  קמומיל,  קליפת עץ מגנוליה וגם  פרג קליפורניה  הם צמחים שהדגימו מאפיינים מרגיעים או סדטיביים. אמנם עבור רוב הצמחים הללו אין מספיק נתונים מניסויים קליניים בבני אדם על מנת להגיע למסקנות חד-משמעתיות, אך חלק מהמחקרים בבעלי חיים והניסויים הקליניים הראשוניים גורסים כי הם עשויים לעזור לטפל בנדודי שינה על רקע עקה ולחץ.

שימוש הולם בצמחים הללו גם בטוח במידה סבירה. עם זאת, לפני תחילת שימוש בכל צמח או תוסף שהוא יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת שלכם, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות כלשהן או סובלים ממחלה כרונית כשלהי.

הצמחים הטובים ביותר שיעזרו להתמודד עם לחץ:  למידע נוסף.

טיפול בחומצות אמינו לשינה

ייתכן שגם  לחומצות אמינו  מסוימות יש פוטנציאל לעזור לטפל בנדודי שינה.  לטריפטופן,  לחומצה גמא-אמינו-בוטירית (GABA) וגם  לגצילין  יש מאפיינים מרגיעים שעשויים לעזור ליהנות משנת לילה טובה.

המדריך האולטימטיבי לחומצות האמינו:  למידע נוסף.

טריפטופן

לעתים קרובות מייחסים את תחושת הישנוניות אחרי ארוחה גדולה עם בשר הודו לתכולת הטריפטופן בהודו. מחקרים גורסים כי נראה שקיימת קורלציה בין צריכה גבוהה יותר של  טריפטופן  בתזונה לבין מצב רוח טוב יותר, רמת חרדה נמוכה יותר ושינה טובה יותר. גם ניסויים קליניים שבהם נעשה שימוש ישיר בטריפטופן הראו שיפור אצל אנשים שסובלים מנדודי שינה כאשר הם קיבלו טריפטופן לפני השינה.

נראה כי שימוש בטריפטופן במינונים סבירים, עד ארבעה גרם ביום, הוא בטוח למדי. עם זאת, טריפטופן הוא תחילן של סרוטונין, ואנשים שנוטלים תרופות המשפיעות על רמות סרוטונין, כמו תרופות נגד דיכאון, צריכים להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת שלהם לפני נטילה של חומצת אמינו זו.

GABA וגליצין

GABA  וגם  גליצין  הן חומצות אמינו המשמשות כמוליכים עצביים, בדומה לסרוטונין ודופאמין. שתי חומצות האמינו פועלות לעיכוב או להאטה של פעילות המוח. נראה כי יש להן תועלת לשינה, וזה לא מפתיע בהתחשב בתפקידן כמוליכים עצביים מעכבים. תרופות שינה מקובלות רבות הניתנות במרשם משפיעות על מערכת האיתות של GABA באופן ישיר.

מחקר אחד על שימוש ב-GABA לטיפול בנדודי שינה העלה שיפור גם באיכות השינה הסובייקטיבית וגם ביעילות השינה האובייקטיבית כתוצאה מנטילת תוסף GABA בלילה. סקירת כל המחקרים על GABA כעזר שינה שנערכה לאחרונה הראתה כי בהקשר של טיפול בנדודי שינה GABA בעיקר עוזרת לאנשים להירדם. נראה כי ההשפעה מתווכת על-ידי המאפיינים המרגיעים של חומצת האמינו עצמה. בדומה לצמחי ההרגעה שהוזכרו, GABA עשויה לעזור אם אתם לא מצליחים להירדם בגלל עקה ולחץ.

באשר לגליצין, מספר המחקרים הקיימים הוא מוגבל, אך המחקרים נראים מבטיחים. מחקרים בבעלי חיים הראו כי מתן פומי של גליצין יכול להביא לעלייה ברמות הגליצין במוח בצורה יעילה. חום הליבה של הגוף יורד תוך זמן קצר לאחר מתן גליצין. קרוב לוודאי שהירידה הזו בחום הגוף מובילה לשיפור באיכות השינה, שכן חום הליבה של הגוף בדרך כלל יורד לפני ההירדמות. ניסוי בבני אדם הדגים כי גליצין משפר גם את המדדים הסובייקטיביים וגם את המדדים האובייקטיביים של איכות השינה, מבלי לגרום לתחושת ישנוניות לאחר ההתעוררות.

מסר לקחת הביתה

השינה עדיין חיונית לבריאות היומיומית שלנו ולבריאות בטווח הארוך. לאור המספר הרב של אנשים שמתמודדים עם נדודי שינה ותופעות הלוואי האפשריות המדאיגות של תרופות השינה הרגילות הניתנות במרשם, יש צורך באפשרויות טיפול אחרות. למרבה המזל, מחקרים אחרונים גורסים כי לעזרי שינה טבעיים רבים, כולל מלטונין, תוספים צמחיים וחומצות אמינו, יש פוטנציאל לשפר את איכות השינה עם תופעות לוואי מינימליות.

6 התוספים הטבעיים הטובים ביותר לשינה:  למידע נוסף.

סימוכין:

  1. Rechtschaffen A, Bergmann BM. Sleep deprivation in the rat: an update of the 1989 paper. Sleep. 2002;25(1):18-24. doi:10.1093/sleep/25.1.18
  2. Winson J. The biology and function of rapid eye movement sleep. Curr Opin Neurobiol. 1993;3(2):243-248. doi:10.1016/0959-4388(93)90217-m
  3. Van Cauter E, Spiegel K, Tasali E, Leproult R. Metabolic consequences of sleep and sleep loss. Sleep Med. 2008;9 Suppl 1(0 1):S23-S28. doi:10.1016/S1389-9457(08)70013-3
  4. Spiegel K, Tasali E, Penev P, Van Cauter E. Brief communication: Sleep curtailment in healthy young men is associated with decreased leptin levels, elevated ghrelin levels, and increased hunger and appetite. Ann Intern Med. 2004;141(11):846-850. doi:10.7326/0003-4819-141-11-200412070-00008
  5. Miller MA, Bates S, Ji C, Cappuccio FP. Systematic review and meta-analyses of the relationship between short sleep and incidence of obesity and effectiveness of sleep interventions on weight gain in preschool children. Obes Rev. 2021;22(2):e13113. doi:10.1111/obr.13113
  6. Zhou Q, Zhang M, Hu D. Dose-response association between sleep duration and obesity risk: a systematic review and meta-analysis of prospective cohort studies. Sleep Breath. 2019;23(4):1035-1045. doi:10.1007/s11325-019-01824-4
  7. Petit JM, Eren-Koçak E, Karatas H, Magistretti P, Dalkara T. Brain glycogen metabolism: A possible link between sleep disturbances, headache and depression [published online ahead of print, 2021 Jan 29]. Sleep Med Rev. 2021;59:101449. doi:10.1016/j.smrv.2021.101449
  8. McEwen BS. Sleep deprivation as a neurobiologic and physiologic stressor: Allostasis and allostatic load. Metabolism. 2006;55(10 Suppl 2):S20-S23. doi:10.1016/j.metabol.2006.07.008
  9. Yang Z, Zhang X, Li C, Chi S, Xie A. Molecular mechanisms underlying reciprocal interactions between sleep disorders and Parkinson's Disease. Front Neurosci. 2021;14:592989. Published 2021 Feb 10. doi:10.3389/fnins.2020.592989
  10. Knutson KL, Van Cauter E, Rathouz PJ, et al. Association between sleep and blood pressure in midlife: the CARDIA sleep study. Arch Intern Med. 2009;169(11):1055-1061. doi:10.1001/archinternmed.2009.119
  11. Ramos AR, Weng J, Wallace DM, et al. Sleep patterns and hypertension using actigraphy in the Hispanic community health study/study of Latinos. Chest. 2018;153(1):87-93. doi:10.1016/j.chest.2017.09.028
  12. Yuan R, Wang J, Guo L. The effect of sleep deprivation on coronary heart disease. Chin Med Sci J. 2016;31(4):247-253. doi:10.1016/s1001-9294(17)30008
  13. Silva FRD, Guerreiro RC, Andrade HA, Stieler E, Silva A, de Mello MT. Does the compromised sleep and circadian disruption of night and shiftworkers make them highly vulnerable to 2019 coronavirus disease (COVID-19)?. Chronobiol Int. 2020;37(5):607-617. doi:10.1080/07420528.2020.1756841
  14. Sivertsen B, Madsen IE, Salo P, Tell GS, Øverland S. Use of sleep medications and mortality: The Hordaland health study. Drugs Real World Outcomes. 2015;2(2):123-128. doi:10.1007/s40801-015-0023-8
  15. Kripke DF. Hypnotic drug risks of mortality, infection, depression, and cancer: but lack of benefit. F1000Res. 2016;5:918. Published 2016 May 19. doi:10.12688/f1000research.8729.3
  16. Buscemi N, Vandermeer B, Friesen C, et al. The efficacy and safety of drug treatments for chronic insomnia in adults: a meta-analysis of RCTs. J Gen Intern Med. 2007;22(9):1335-1350. doi:10.1007/s11606-007-0251-z
  17. Moroni I, Garcia-Bennett A, Chapman J, Grunstein RR, Gordon CJ, Comas M. Pharmacokinetics of exogenous melatonin in relation to formulation, and effects on sleep: A systematic review [published online ahead of print, 2021 Jan 21]. Sleep Med Rev. 2021;57:101431. doi:10.1016/j.smrv.2021.101431
  18. Cho JH, Bhutani S, Kim CH, Irwin MR. Anti-inflammatory effects of melatonin: A systematic review and meta-analysis of clinical trials [published online ahead of print, 2021 Feb 10]. Brain Behav Immun. 2021;S0889-1591(21)00038-6. doi:10.1016/j.bbi.2021.01.034
  19. Baglioni C, Bostanova Z, Bacaro V, et al. A systematic review and network meta-analysis of randomized controlled trials evaluating the evidence base of melatonin, light exposure, exercise, and complementary and alternative medicine for patients with insomnia disorder. J Clin Med. 2020;9(6):1949. Published 2020 Jun 22. doi:10.3390/jcm9061949
  20. Bruni O, Ferini-Strambi L, Giacomoni E, Pellegrino P. Herbal remedies and their possible effect on the GABAergic system and sleep. Nutrients. 2021;13(2):530. Published 2021 Feb 6. doi:10.3390/nu13020530
  21. Shinjyo N, Waddell G, Green J. Valerian root in treating sleep problems and associated disorders-A systematic review and meta-analysis. J Evid Based Integr Med. 2020;25:2515690X20967323. doi:10.1177/2515690X20967323
  22. Wheatley D. Medicinal plants for insomnia: a review of their pharmacology, efficacy and tolerability. J Psychopharmacol. 2005;19(4):414-421. doi:10.1177/0269881105053309
  23. Friedman M. Analysis, nutrition, and health benefits of tryptophan. Int J Tryptophan Res. 2018;11:1178646918802282. Published 2018 Sep 26. doi:10.1177/1178646918802282
  24. van Dalfsen JH, Markus CR. The serotonin transporter gene-linked polymorphic region (5-HTTLPR) and the sleep-promoting effects of tryptophan: A randomized placebo-controlled crossover study. J Psychopharmacol. 2019;33(8):948-954. doi:10.1177/0269881119855978
  25. Byun JI, Shin YY, Chung SE, Shin WC. Safety and efficacy of gamma-aminobutyric acid from fermented rice germ in patients with insomnia symptoms: A randomized, double-blind trial. J Clin Neurol. 2018;14(3):291-295. doi:10.3988/jcn.2018.14.3.291
  26. Hepsomali P, Groeger JA, Nishihira J, Scholey A. Effects of oral gamma-aminobutyric acid (GABA) administration on stress and sleep in humans: A Systematic Review. Front Neurosci. 2020;14:923. Published 2020 Sep 17. doi:10.3389/fnins.2020.00923
  27. Bannai M, Kawai N. New therapeutic strategy for amino acid medicine: glycine improves the quality of sleep. J Pharmacol Sci. 2012;118(2):145-148. doi:10.1254/jphs.11r04fm

​כתב ויתור:​ מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,, ​הצג עוד