כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מאת ד"ר לי סיירגביץ', ד"ר לנטורופתיה
אבץ הוא אב מזון חיוני המשמש כנוגד דלקת ונוגד חמצון ומעורב בתהליכים ביולוגיים רבים בגוף האדם. ידוע די טוב כי אבץ תומך במערכת החיסון, אבל ייתכן שהוא גם חשוב מאוד לבריאות של מערכת הרבייה, לגדילה והתפתחות תקינות של ילדים, לבריאות העצמות, לראייה, לשמיעה, לבריאות מערכת העיכול והעור ולצמיחת שיער.
מחסור באבץ עלול לגרום לשורה ארוכה של תסמינים בלתי ספציפיים, כולל עיכוב גדילה אצל ילדים, תיאבון ירוד, נשירת שיער, ירידה במשקל, שלשולים, ערפול מחשבתי, דיכאון, עקרות (גם אצל גברים וגם אצל נשים), חוסר איזון ההורמונלי, רעד, ריפוי פצעים איטי, תפקוד לקוי של מערכת החיסון ואובדן של חוש הטעם.
בין גורמי הסיכון למחסור באבץ צריכה קלורית נמוכה, מחלות עיכול מסוימות, היסטוריה של ניתוחי מערכת העיכול, מחלות כבד או כליות, מחלות דם מסוימות, אלכוהוליזם ותזונה צמחונית. גם זקנים לעתים קרובות מתקשים לספוג אבץ כראוי.
אבץ לא מאוחסן בגוף האדם, כך שמחסור באבץ יכול להתפתח תוך זמן קצר אם צריכתו אינה מספקת. מחסור חמור באבץ הוא נדיר, אבל מחסור קל עד בינוני נפוץ יחסית. קיים קשר ביוכימי בין נחושת לאבץ, ונטילת כמויות גדולות מדי של אבץ במשך זמן רב מדי עלולה להביא למחסור בנחושת. לכן, לפעמים ממליצים ליטול אבץ יחד עם תוסף נחושת, במיוחד כאשר נוטלים מינונים גבוהים מאוד של אבץ.
אנו חייבים לקבל אבץ מהמזון, כאשר צדפות הן המקור התזונתי הטוב ביותר של אבץ, ובגדול. בשר אדום ובשר עוף הם מקור האבץ העיקרי עבור רוב האנשים. אבץ מצוי גם בדגנים, אגוזים, זרעים וגם בשעועית, אבל הזמינות הביולוגית של אבץ במזונות אלה נמוכה יותר, והוא נספג פחות טוב בגלל הנוכחות של פתלאטים אשר קושרים את האבץ ומקשים על ספיגתו. צמחונים יכולים להגדיל את הזמינות הביולוגית של אבץ מדגנים או שעועית על-ידי השראתם במים למשך מספר שעות, כדי להפחית את קשירת האבץ על-ידי הפתלאטים. מבוגרים צריכים לקבל 8-11 מ"ג אבץ ביום, ונשים בהריון או נשים מניקות זקוקות ל-12 מ"ג אבץ ביום.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים שנערכה בשנת 2012 בחנה מחקרים על מתן תוספי אבץ בהקשר של מניעת הצטננות. ב-17 ניסויים בהשתתפות 2,121 נבדקים החוקרים הגיעו למסקנה כי מתן תוסף אבץ מצמצם את משך ההצטננות אצל מבוגרים, אבל לא אצל ילדים. איכות הסקירה הזו נחשבת לבינונית, והחוקרים המליצו על מחקרים נוספים בנושא הזה.
ייתכן שמחסור באבץ קשור לבעיות רבות שנקשרות לנשירת שיער, או לפחות מחמיר אותן. יש מאמר סקירה המצטט מחקרים רבים שהדגימו קשר בין מחסור במזונות קורט לבין מחלות השיער הבאות: התקרחות אנדרוגנית, התקרחות מסוג אלופציה אריאטה, וטלוגן אפלוביום.
יש חשיבות לקבלת מינון מתאים, ומחקר אחד שבו השתמשו במינונים גבוהים מאוד של אבץ לא הדגים תוצאות חיוביות. מחלות בלוטת התריס גורמות לעתים קרובות לנשירת שיער, ולפעמים תוסף אבץ יכול לתרום לשיפור במחלות הללו.
הודגם כי אבץ מעכב את צמיחת החיידק Propionibacterium acnes שנקשר לאקנה. זה מקטין את רמת סמני הדלקת שבהם החיידקים משתמשים כדי לגרום למחלות עור. מחקרים רבים הראו כי אבץ מביא לשיפור באקנה אצל אנשים שסובלים ממחסור באבץ.
כמו כן, מחקר משנת 2019 הראה כי אצל חולי פסוריאזיס קיימת סיכוי גבוה יותר לרמות אבץ נמוכות ורמות נחושת גבוהות בדם, כאשר תיקון של חוסר האיזון הזה עשוי לעזור לשפר את התסמינים של מחלת העור. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה משנת 2019 של מחקרים שבחנו קשר בין דרמטיטיס אטופית (אקזמה) לרמות אבץ, העלתה ממצאים סותרים. חלק מהמחקרים מצאו שיש יתרון לאבץ, ואחרים לא.
חשוב לציין שיש צורות שונות של תוספי אבץ, עם רמות יעילות שונות עבור הצרכים השונים הקשורים לבריאות העור.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים העלתה כי רמות האבץ בנוזל הזרע של גברים עקרים נמוכות יותר באופן משמעותי. נמצא כי שימוש בתוסף אבץ שיפור באופן משמעותי את המורפולוגיה והתנועתיות של הזרעונים ואת נפח הזרע. אצל גברים, רמות אבץ תקינות עשויות להוות גורם חשוב בהתעברות.
אבץ חשוב מאוד להתפתחות העובר, בגלל התפקיד שלו ב-DNA, בייצור חלבונים ובחלוקת תאים. רמות אבץ נמוכות אצל נשים בהריון נקשרות להפלות ספונטניות, לגדילת עובר לקויה וללידה מוקדמת. סקירה שיטתית של מחקרים ציינה מחקר שהדגים כי מתן תוסף אבץ הביא להפחתה משמעותית של הסיכון ללידה מוקדמת. עם זאת, ייתכן שזה קשור להפחתת הסיכון להתפתחות זיהומים אצל האם, מה שעלול לגרום ללידה מוקדמת.
תפקוד תקין של הקיבה והמעיים חשוב לספיגה של אבץ מהתזונה, ומחסור באבץ יכול להיות שכיח אצל אנשים עם מחלות כרוניות של מערכת העיכול, כמו מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, צליאק, כיבים במערכת העיכול ושלשול. לפעמים קשה לקבוע האם המחסור באבץ גרם למחלה, או המחלה גרמה למחסור, כיוון שמחסור באבץ יכול לתרום לסיכון מוגבר לפתח זיהומים במערכת העיכול.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ לתת תוסף אבץ לילדים הנמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים. הודגם כי תוספי אבץ מפחיתים את החומרה, התדירות והמשך של אירועי שלשול אצל ילדים.
חולים עם סוכרת סוג 1 וגם סוג 2 סובלים לעתים קרובות ממחסור באבץ, וייתכן שמתן תוסף אבץ עשוי לשפר את מצב המחלה שלהם. ידוע כי נוגדי חמצון משפרים את השליטה ברמות הסוכר בדם. מאמר משנת 2015 ציין ירידה משמעותית בסמנים של עקה חמצונית אצל חולי סוכרת לאחר מתן 30 מ"ג של אבץ ביום במשך 3-6 חודשים.
ייתכן שמחסור באבץ יכול להגביר את הסיכון להפרעות בתפקוד בלוטת התריס. בלוטת התריס מעורבת בניצול תקין של אבץ. מספר מחקרים העלו כי אבץ עוזר לבצע את התפקיד החשוב של המרת הורמון בלוטת התריס לצורתו הפעילה והשימושית בגוף, מה שגורם לניצול מהיר יותר של מאגרי אבץ מוגבלים. רמות אבץ מיטביות חשובות לשמירה על פעילות תקינה של בלוטת התריס.
מחקר משנת 2013 שנערך בקרב משתתפים עם דיכאון מג'ורי השווה בין אנשים שנטלו תרופה נגד דיכאון לצד פלצבו לאלה שנטלו תרופה נגד דיכאון לצד אבץ במינון 25 מ"ג. בקרב המשתתפים שנטלו תוספי אבץ נצפה שיפור משמעותי יותר לעומת קבוצת הפלצבו, גם לאחר שישה שבועות וגם לאחר 12 שבועות.
מחקר משנת 2011 העלה כי אבץ עשוי לעזור במקרים של אובדן שמיעה פתאומי ובלתי מוסבר. השתתפו במחקר 66 נבדקים שחולקו לשתי קבוצות של 33 אנשים. קבוצה אחת קיבלה טיפול בקורטיקוסטרואיד בלבד, ואילו הקבוצה השנייה קיבלה קורטיקוסטרואיד לצד תוסף אבץ. רמות האבץ בדם המשתתפים נבדקו לפני ואחרי הטיפול. נרשמה קורלציה חזקה בין רמות אבץ גבוהות יותר לאחוז גבוה יותר של התאוששות ושיפור בשמיעה.
אבץ קיים בעיניים, ויש לו תפקיד חשוב בשמירה על תפקוד מיטבי של העיניים. עם זאת, מתן תוספי אבץ לצורך שמירה על בריאות העיניים הביא לתוצאות סותרות. במחקרים של אבץ לטיפול במחלות עיניים לעתים קרובות נותנים גם אבות מוזן נוספים, כך שקשה להבין האם רק אחד מבין החומרים הרבים שניתנו הביא להשפעה מסוימת.
מחקר שנערך בקרב חולים עם תלסמיה מייג'ור, מחלת דם, העלה כי מתן של 25 מ"ג של אבץ ביום הביא לשיפור משמעותי בתכולת המינרלים בעצמות לאחר 18 חודשים. המחקר מעודד מתן תוספי אבץ גם לאוכלוסיות אחרות, כדי ליהנות מהשפעה דומה.
הבדיקות של רמת אבץ בדם הן לא תמיד אמינות, לכן מומלץ לפנות לרופא המטפל שלכם כדי לבדוק האם אתם עשויים ליהנות מנטילת תוסף אבץ. בין הסיבות האפשריות לכך שהרופא שלכם עשוי להחליט כי יש מקום לרשום לכם תוספת אבץ: אבחנה של בעיית ספיגה, דיכוי חיסוני, נוכחות של מחלות אחרות שנקשרות למחסור באבץ, או שימוש בתרופות מרשם שעלולות לגרום למחסור באבץ. נקודות לבנות בציפורניים יכולות להיות סימן למחסור באבץ.
יש חשיבות למינון מתאים — מינון גבוה מדי עלול לגרום לתופעות לוואי, ומינון נמוך מדי לא יהיה יעיל. תמיד מומלץ לקחת תוספי אבץ עם אוכל, כי נטילתם ללא אוכל עלולה לגרום להפרעות עיכול. הקפדה על תזונה בריאה המורכבת ממזונות טריים ומלאים, כולל מגוון רחב של בשרים, ירקות, פירות ודגנים, היא תמיד הדרך הטובה ביותר להבטיח הזנה נאותה.
סימוכין:
