העדפתכם עודכנה עבור המפגש הזה. כדי לשנות את הגדרת החשבון לצמיתות, עברו אל
להזכירכם, ניתן לעדכן את המדינה או השפה המועדפות עליכם בכל עת ב
> beauty2 heart-circle sports-fitness food-nutrition herbs-supplements pageview
לחצו להצגת הצהרת הנגישות שלנו

מהו המיקרוביום ואיך הוא משפיע על מערכת החיסון?

19,835 צפיות

anchor-icon תוכן העניינים dropdown-icon
anchor-icon תוכן העניינים dropdown-icon

מהו המיקרוביום?

המיקרוביום הוא אוכלוסיית המיקרואורגניזמים שמכילה מערכת העיכול, והוא כולל מגוון אורגניזמים כמו חיידקים, פטריות ונגיפים. מדובר במערכת אקולוגית מורכבת ומשולבת המכילה לפחות 1,000 סוגי אורגניזמים שונים מיותר מ-2,000 מינים.1

יש במיקרוביום מגוון עצום אשר נוצר על-ידי גורמים רבים, בהם:

  • גורמים גנטיים
  • מגדר
  • גיל
  • מערכת החיסון
  • מחלות שונות
  • מיקום גאוגרפי
  • גורמים כלכליים-חברתיים (גישה למים, היגיינה)
  • תרופות
  • תזונה

מה התפקיד של מערכת העיכול?  

יש למערכת העיכול תפקידים  רבים.  היא אחראית לפירוק המזון שאנו אוכלים (עיכול) וגם להבטחת ספיגה תקינה של המזון, כדי שהסטייק שאכלתם בארוחת הערב יוכל לתרום לצמיחת שרירי הירכיים שלכם. היא גם מסלקת את הפסולת לה הגוף אינו זקוק. הצבע החום של הצואה, הפסולת שאנו מוציאים מהגוף, מגיע מתאי דם אדומים שאינם מתפקדים יותר.

  מערכת העיכול גם מגינה עלינו, שכן לפעמים צריכת מזונות מסוימים או מגע של הידיים בפה יכולים לחשוף אותנו לחיידקים רבים, וגם לדברים בלתי רצויים אחרים. מערכת העיכול דואגת שהחיידקים הללו לא יפגעו בנו (או לא יגרמו להרעלת מזון).  

מעבר לכך שיש לה תפקידים רבים, יש במערכת העיכול גם חלקים רבים. המערכת הזו מתחילה מהפה ומסתיימת בפי הטבעת. הקיבה והמעי הדק אחראים לעיכול ולספיגה, ואילו תפקידו של המעי הגס הוא לספוג מים ולדחוס את הפסולת. המעי העקול (הסיגמואידי) והחלחולת (הרקטום) מאחסנים את הפסולת לפני הפרשתה מהגוף.2

מאין מגיע המיקרוביום שלנו??  

מחקרים שנערכו לאחרונה גילו כי אכלוס מערכת העיכול על-ידי חיידקים למעשה מתחיל עוד לפני הלידה, שכן השליה מכילה חיידקים טובים. גם המקוניום, הצואה הראשונה של התינוק, איננו עקר, כלומר מערכת העיכול של העובר שעדיין לא נולד מתחילה לפתח את המיקרוביום שלה עוד ברחם האם.3

אחרי הלידה, אם מדובר בלידה רגילה, המיקרוביוטה של התינוק תכיל מיני מיקרואורגניזמים שהגיעו מהמיקרוביום של נרתיק האם. מצד שני, אם התינוק נולד בלידה קיסרית, המיקרוביום שלו יהיה דומה יותר לזה של העור של האם.  

גם להנקה יש תפקיד בהתגבשות המיקרוביום של מערכת העיכול ובהתפתחות מערכת החיסיון. חלב האם מגן על התינוק. לדוגמה, נוגדנים, כמו IgA, ומרכיבים אנטי-בקטריאליים כמו לקטופרין מגינים על התינוק מפני זיהומים במערכת העיכול ובדרכי הנשימה.

מדוע המיקרוביום הוא חשוב?  

כל החיידקים שמהם מורכב המיקרוביום של המעיים שלנו עושים בשבילנו הרבה דברים טובים. המיקרוביום מעורב בייצור אנרגיה ובאחסונה. אחת הדרכים לכך היא התססה של סיבים, כמו  בוטירט,  ליצירת חומצות שומן בעלות שרשרת קצרה (SCFA).  

התרכובות האלה תורמות לבריאות מערכת העיכול, בכך שהן מסייעות לשיקום המעיים. הן גם משמשות כמקור האנרגיה העיקרי עבור תאי המעי הגס, קולונוציטים. רבים מהחיידקים של מערכת העיכול חיוניים לייצור של ויטמינים, כמו B1, B2, B5,  B6,  B12,  K,  חומצה פולית וגם  ביוטין.4

המיקרוביום גם ממריץ את מערכת החיסון, מיד אחרי הלידה.

איך המיקרוביום משפיע על מערכת החיסון?

יש למערכת העיכול שכבת הגנה משלה המכונה מערכת החיסון של הרירית, לבקרה ולהגנה מפני חומרים זרים שאנו עלולים לבלוע. המערכת הזו נפרדת ממערכת החיסון הגדולה יותר של כל הגוף. לאכלוס מערכת העיכול על-ידי חיידקים יש השפעה דרמטית על מערכת החיסון של כלל הגוף.

אחד השלבים החשובים ביותר בהתבגרות של מערכת החיסון הוא "ללמד" את ההבדל בין מי שצריך לתקוף לבין מי שצירך לעזוב בשקט. אינטראקציות של תאים מתמחים במערכת העיכול עם החיידקים (הטובים) שלנו ועם חיידקים פתוגניים (החיידקים הרעים) מאפשרות למערכת החיסון שלנו ללמוד מה ראוי לסבול ומה חייבים להשמיד כדי למנוע זיהום או נזק לגוף.

מעבר לכך שהוא "מלמד" את מערכת החיסון מה לתקוף ומה להשאיר בשקט, המיקרוביום גם עוזר לתאי מערכת החיסון להבשיל ומכוון אותם לאזורי הגוף שבהם הם נדרשים. לדוגמה, המיקרוביום תורם להתמיינות של תאי T ספציפיים במערכת החיסון לצורך ביצוע תפקידים מסוימים. למשל, תאי T יכולים להתמיין לתאים מסוג Th1, Th2 או Th17.  

תאים מסוג Th1 ו-Th2 משחררים במהלך חייהם תרכובות כימיות מיוחדות המכונות ציטוקינים. התרכובות הללו "מזמינות" תאים אחרים של מערכת החיסון כדי לטפל בבעיות שונות בגוף. הפעילות של תאי Th17 הרבה יותר מגוונת: הם יכולים לשנות את סוג התרכובות שהם מפרישים, מה שמאפשר להם להתאים את עצמם למגוון מצבים שונים בגוף. במילים אחרות, תאי Th17 הם השחקנים החשובים ביותר של מערכת החיסון, ויכולים לשחק במגוון תפקידים.

חלק גדול ממערכת החיסון שלנו נמצא במעיים.  יש במעי אזורים מיוחדים בשם לוחיות על שם פייר, שעשירים מאוד ברקמת לימפה. רבים מתאי מערכת החיסון שמגינים עלינו נמצאים באזורים הללו. חשבו על כל הדברים במזון שלנו שעלולים לגרום לנו נזק. החלק הזה של מערכת החיסון נמצא במעיים כי זו הדרך המושלמת להגן על הגוף מפני נזקים שונים.

תזונה לקויה, שימוש בתרופות מסוימות או הזדקנות טבעית עלולים לגרום לכך שהחיידקים הרעים במעיים יתחילו לגבור על החיידקים הטובים. המצב הזה נקרא דיסביוזיס, או חוסר איזון בין החיידקים הטובים לחיידקים הרעים. כאשר כמות החיידקים הטובים במעיים פוחתת, מערכת החיסון לא מקבלת את התמיכה לה היא זקוקה. יש תיאוריות שלפיהן דיסביוזיס במעיים עלול לתרום לפעילות יתר של מערכת החיסון, ופעילות יתר כזו עלולה לגרום למחלות אוטואימוניות.

תוספים לתמיכה בבריאות המיקרוביום

חיידקים פרוביוטיים - החיידקים "הטובים"  

לפי ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות של האו"ם, חיידקים פרוביוטיים הם מיקרואורגניזמים שמועילים לבריאות.5  המדען איליה מצ'ניקוב השיק את הרעיון של חיידקים פרוביוטיים בעקבות מחקריו על החיידקים הטובים האלה בחלב.  

המחקרים שלו הראו שצריכת החיידקים הטובים הללו עשויה לתרום לשיפור  בריאות האדם. מאז החיידקים הפרוביוטיים משווקים ונצרכים בקנה מידה רחב, בעיקר  בתור תוספי תזונה או מזונות פונקציונליים. בין היתרונות של חיידקים פרוביוטיים הגדלת כמות "החיידקים הטובים" באוכלוסיית חיידקי המעיים, מה שתומך בדיכוי החיידקים הרעים, תומך במערכת החיסון ותורם לבריאות של רירית המעיים.

צרכנים רבים מדווחים על יתרונות רבים של צריכת חיידקים פרוביוטיים. לדוגמה, רבים עלולים לפתח שלשול תחת טיפול אנטיביוטי. חיידקים פרוביוטיים עשויים לעזור למנוע את תופעת הלוואי הלא רצויה הזאת. מחקרים מסוימים הראו כי תוספים פרוביוטיים שעשירים בזני החיידק  לקטובצילוס  עשויים לתרום לשיפור מצב הרוח. זנים אחרים של חיידקים פרוביוטיים נקשרו לתמיכה בבריאות הלב. חיידקים פרוביוטיים גם עשויים לעזור להפחית את התסמינים של אלרגיה. הודגם כי זני חיידקים מסוימים תורמים לשיפור בריאות העור במחלות עור. שימוש בזני חיידקים מסוימים נקשר לשליטה טובה יותר במשקל ובתסמינים של הפרעות עיכול.  

ניתן להשיג חיידקים פרוביוטיים בתוספים בצורות שונות, כולל כמוסות, טבליות ו/או נוזל. התוספים הללו עשויים לעזור לתמוך בבריאות המיקרוביום, זוהי דרך קלה לקבל את החיידקים הנדרשים לתמיכה בבריאות המעי ומערכת החיסון.

בוטירט - מרכיב נוגד דלקת

בוטירט  היא חומצת שומן בעלת שרשרת קצרה המופקת על-ידי פירוק סיבים שאינם ניתנים לעיכול במערכת העיכול. התרכובת הזו ידועה בזכות סגולות נוגדות דלקת, וגם בזכות יכולתה להעניק אנרגיה לתאי המעי הגס.6  במצב של דיסביוזיס הגוף עלול להתקשות לייצר את מקור האנרגיה החשוב הזה. ניתן להשיג תוספים עם בוטירט, ולעתים קרובות נוטלים אותו בשילוב עם תוספים פרוביוטיים.

המיקרוביום הוא מערכת אקולוגית מגוונת שחיה במערכת העיכול שלנו. שילוב המיקרואורגניזמים שיוצר את המיקרוביום תומך במערכת החיסון בדרכים שונות. למרבה המזל, ניתן בקלות לשלב בשגרת היומיום שלנו תוספים כמו תוספים פרוביוטיים ובוטירט כדי לתמוך בבריאות מיטבית של מערכת העיכול ומערכת החיסון.

סימוכין:

  1. Lazar, V., Ditu, L. M., Pircalabioru, G. G., Gheorghe, I., Curutiu, C., Holban, A. M., Picu, A., Petcu, L., & Chifiriuc, M. C. (2018). Aspects of Gut Microbiota and Immune System Interactions in Infectious Diseases, Immunopathology, and Cancer. Frontiers in immunology, 9, 1830.
  2. Cheng, L. K., O'Grady, G., Du, P., Egbuji, J. U., Windsor, J. A., and Pullan, A. J. (2010). Gastrointestinal system. Wiley interdisciplinary reviews. Systems biology and medicine, 2(1), 65-79.
  3. Abba13. Dominguez-Bello MG, Costello EK, Contreras M, Magris M, Hidalgo G, Fierer N, et al. Delivery mode shapes the acquisition and structure of the initial microbiota across multiple body habitats in newborns. Proc Natl Acad Sci U S A (2010) 107:11971-5.10.
  4. Wong JM, de Souza R, Kendall CW, Emam A, Jenkins DJ. Colonic health: fermentation and short chain fatty acids. J Clin Gastroenterol. 2006;40(3):235-243.
  5. Hemarajata, P., and Versalovic, J. (2013). Effects of probiotics on gut microbiota: mechanisms of intestinal immunomodulation and neuromodulation. Therapeutic advances in gastroenterology, 6(1), 39-51.
  6. Canani, R. B., Costanzo, M. D., Leone, L., Pedata, M., Meli, R., & Calignano, A. (2011). Potential beneficial effects of butyrate in intestinal and extraintestinal diseases. World journal of gastroenterology, 17(12), 1519-1528.

​כתב ויתור:​ מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,, ​הצג עוד