מה הקשר בין שמן דגים, אומגה-3 ומערכת החיסון?

אתם ודאי יודעים על הקשר בין  שמן דגים  לבריאות הלב, אבל זה רק קצה הקרחון כשמדובר בשומנים הבריאים האלה. חומצות השומן אומגה-3 חיוניות לפעילות מערכת החיסון. במאמר זה נתבונן על הקשר בין חומצות שומן אומגה-3 למערכת החיסון מנקודת מבט התפתחותית ותאית.

אומגה-3, הריון והתפתחות  

החשיבות של  חומצות שומן אומגה-3  בתקופת ההריון ובהתפתחות בשנות הילדות המוקדמות קשורה לתרומת  חומצה דוקוסהֶקְסנואית (DHA)  לבריאות המוח, אבל חשוב לציין כי חומצת שומן זו חיונית גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון.  

התפקיד החיוני הזה הודגם במחקר משנת 2011. המחקר הראה כי מספר מקרי ההצטננות בקרב תינוקות של נשים שקיבלו תוסף עם 400 מ"ג של DHA במהלך ההריון היה נמוך יותר. השכיחות של תסמיני ההצטננות אצל תינוקות בגיל חודש אחד של אימהות שקיבלו DHA הייתה נמוכה יותר ב-24%. בגיל 3 חודשים, מספר ימי המחלה בקרב התינוקות מקבוצת DHA היה נמוך יותר ב-14%. בגיל 6 חודשים, משך התסמינים כמו חום, נזלת, קוצר נשימה, פריחה וגם "מחלות אחרות" בקרב התינוקות בקבוצה שקיבלה DHA היה נמוך יותר. המשך של קוצר נשימה ירד ב-54%.¹  

התוצאות האלה אינן מפתיעות. הן מתווספות לעדויות המצטברות שמדגישות את התפקיד החיוני של חומצות שומן ארוכות שרשרת מסוג אומגה-3, EPA ו-DHA, בבריאות האדם ובהתפתחות תקינה של ילדים.

החשיבות של המחקר הזה משנת 2011 היא בכך שהוא מצביע על התפקיד הפוטנציאלי של חומצות שומן אומגה-3 בהתפתחות מערכת החיסון של דרכי הנשימה. שינויים בפעילות מערכת החיסון בדרכי הנשימה יכולים לגרום לא רק לסיכון מוגבר לזיהומים בדרכי הנשימה, אלא גם לאסתמה (קצרת). כאשר השכיחות של אסתמה בקרב הילדים עולה בקצב מסחרר, מספר מחקרים בחנו את הקשר בין הרמות של חומצות שומן אומגה-3 במהלך ההריון לבין הסיכון להתפתחות אסתמה אצל הילדים.  

כך, במחקר שנערך בשנת 2016 בדנמרק החוקרים העריכו את ההשפעה של מתן תוספים עם שמן דגים על נשים בהריון, מבחינת הסיכון להתפתחות צפצופים נשימתיים כרוניים ואסתמה אצל הילדים שלהן. 736 נשים בשליש השלישי של ההריון קיבלו 2.4 גר' של חומצות שומן אומגה-3 משמן דגים (עם 55% EPA ו-37% DHA) או פלצבו (שמן זית) מדי יום. החוקרים עקבו במשך חמש שנים אחר 695 ילדים שנולדו לנשים הללו. בקבוצה שקיבלה שמן דגים הסיכון להתפתחות צפצופים נשימתיים כרוניים או אסתמה אחר חמש שנים היה נמוך יותר ב-31%, לעומת הקבוצה שקיבלה שמן זית כפלצבו. כמו כן, מתן  תוסף שמן דגים  נקשר לסיכון נמוך יותר ב-25% לזיהומים בדרכי הנשימה.

ניתוח מעקב של נתוני אותם הילדים שנערך בשנת 2020 העלה כמה תוצאות מעניינות. החוקרים ציפו לראות שינויים בהרכב המיקרוביום אצל האימהות שקיבלו תוסף עם שמן דגים והתינוקות שלהן. המיקרוביום הוא מכלול הדנ"א החיידקי מהדגימות שנלקחו, כאשר ידוע שיש למיקרוביום השפעה משמעותית על מערכת החיסון. החוקרים לא גילו שינויים במיקרוביום של המעי בין שתי הקבוצות, אבל הם כן גילו שינויים בגיוון הכולל של מיקרוביום דרכי הנשימה. ייתכן שזה עוזר למערכת החיסון להתגונן מפני אסתמה וזיהומים.³  

אומגה-3 וקרומי התאים

ייתכן שהתרומה החשובה ביותר של  חומצות השומן אומגה-3  לשיפור התפקוד של מערכת החיסון קשורה להשפעתן על קרומי התאים, כולל תאי הדם הלבנים.  

כל תא בגוף צריך להיות בהומיאוסטזיס — עם סביבה פנימית יציבה. ולבריאות של קרום התא, החוצץ בין תוכן התא לכל מה שבחוץ, יש תפקיד חיוני. בלי הקרום התאים היו מאבדים את יכולתם לשמר מים וחומרים מזינים חיוניים, וגם את היכולת לתקשר ביניהם.

קרומי התאים מורכבים בעיקר מחומצות שומן שמקורן בתזונה. כתוצאה מכך, שינויים בתזונה יכולים להשפיע על ההרכב של קרומי התאים — ובהתאם לזאת גם על המבנה, התפקוד והשלמות שלהם. תזונה המורכבת בעיקר משומנים רוויים, כולסטרול וחומצות של שומני טרנס גורמת לקרומי התאים להיות הרבה פחות נוזליים, לעומת קרומי התאים אצל אנשים שמקבלים רמות מיטביות של חומצות שומן חד-בלתי רווית וחומצות EPA ו-DHA  משמן דגים.

אומגה-3 ותאי הדם הלבנים

נוסף לתפקידם החיוני בשמירה על בריאות קרומי התאים, הודגם כי  חומצות השומן אומגה-3  משפיעות על תפקוד מערכת החיסון גם בדרכים הבאות:

• ויסות של ביטוי הגנים בתאי הדם הלבנים, מה שעוזר לווסת את תפקוד מערכת החיסון כראוי.
• הפחתת הייצור של תרכובות מקדמות דלקת שעלולות לפגוע במערכת החיסון.
• שיפור התקשורת בין תאי מערכת החיסון, מה שמוביל לשיפור בתפקוד הכללי של מערכת החיסון.

אומגה-3 וייצור פרוסטגלנדינים

הגוף גם הופך את חומצות השומן EPA ו-DHA שמקורן  בחומצות השומן אומגה-3  לתרכובות בשם פרוסטגלנדינים. אלה משמשים כמתווכים חשובים בתהליכים רבים בגוף האדם, כולל ויסות תהליכים דלקתיים.⁴  אותם הפרוסטגלנדינים גם עוזרים לאזן את לחץ הדם ואת פעילות הלב, מערכת העיכול והכליות.

בגלל ההשפעות הללו של פרוסטגלנדינים ותרכובות קשורות אחרות,  חומצות השומן אומגה-3  יכולות להשפיע על תהליכים פיזיולוגיים רבים, כך שהן יכולות לקדם בריאות בכל רקמות הגוף.  

באשר לתפקוד מערכת החיסון, יש לחומצות השומן אומגה-3 חשיבות רבה בבקרת מערכת החיסון ומניעת פעילות יתר שלה, מה שקורה בתופעה בשם "סערת ציטוקינים". EPA ו-DHA הם חלק מארגז הכלים שבו הגוף משתמש כדי לטפל תוך זמן קצר ברמת דלקת מופרזת ובנזקים לרקמות. במוקדי דלקת EPA ו-DHA עוברות תהליך של המרה אנזימטית לתרכובות מתמחות שתורמות לשיכוך דלקות (SPM). התרכובות הללו ידועות בשמות רזולבינים ופרוטקטינים.⁵  

המולקולות האלה משככות דלקות ומגינות על התאים מפני נזקים. במספר ניסויים בבני אדם השתמשו בתוספים תזונתיים עם  נוגדי חמצון  ו-EPA ו-DHA לשיפור תפקוד הריאות בחולים מאושפזים עם מצוקה נשימתית קשה. סקירת כל הניסויים הללו שהתפרסמה במאגר Cochrane בשנת 2019 מצביעה על כך שהתוספים התזונתיים האלה יכולים להביא לשיפור קליני משמעותי בתפקוד הריאות ובחמצון הדם.⁶  

התוצאות האלה משקפות את התפקיד החשוב של חומצות השומן אומגה-3 בהגנה מפני דלקות ומפני פגיעה בריאות, בזכות המרתן לרזולבינים.

המלצות לשימוש בתוספי שמן דגים

אחת ההתקדמויות החשובות ברפואה התזונתית הוא הפיתוח של  תוספי שמן דגים  המכילים ריכוזים גבוהים של אומגה-3 ואינם מכילים פרוקסידים של ליפידים, מתכות כבדות ומזהמים סביבתיים אחרים. התוספים הללו "באיכות תרופתית" מחוללים מהפראה ברפואה התזונתית.

המינון המומלץ לשמירה על בריאות כללית ולהריון הוא 1,000 מ"ג של EPA ו-DHA ביום. יש לקרוא בעיון רב את תוכן התווית: אתם רוצים לקבל 1,000 מ"ג של EPA ו-DHA, ולא של 1,000 מ"ג של שמן דגים. כאשר הגוף מתמודד עם דלקת או עם יתר שומנים בדם, המינון המומלץ הוא בדרך כלל 3,000 מ"ג של EPA ו-DHA ביום

למידע נוסף אודות  חומצות שומן אומגה-3.

סימוכין:

1. Imhoff-Kunsch B, Stein AD, Martorell R, et al. Prenatal docosahexaenoic acid supplementation and infant morbidity: randomized controlled trial. Pediatrics. 2011;128(3):e505-e512. 
2. Bisgaard H, Stokholm J, Chawes BL, et al. Fish Oil-Derived Fatty Acids in Pregnancy and Wheeze and Asthma in Offspring. N Engl J Med. 2016 Dec 29;375(26):2530-9. 
3. Hjelmsø MH, Shah SA, Thorsen J, et al. Prenatal dietary supplements influence the infant airway microbiota in a randomized factorial clinical trial. Nat Commun. 2020 Jan 22;11(1):426.
4. Innes JK, Calder PC. Omega-6 fatty acids and inflammation. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 2018 May;132:41-48. 
5. Chiang N, Serhan CN. Specialized pro-resolving mediator network: an update on production and actions. Essays Biochem. 2020 Sep 23;64(3):443-462. 
6. Dushianthan A, Cusack R, Burgess VA, Grocott MP, Calder PC. Immunonutrition for acute respiratory distress syndrome (ARDS) in adults. Cochrane Database Syst Rev. 2019;1(1):CD012041.