פנילאלנין: היתרונות הבריאותיים, ההשפעה על מצב הרוח, תופעות הלוואי

מהו פנילאלנין?

L-פנילאלנין היא הצורה הטבעית של חומצת אמינו חיונית שקיימת במוח האנושי. 

חומצות אמינו הן מולקולות שבנויות משרשראות של פפטידים וחלבונים המחוברים ביניהם שקיימות בגוף. פפטידים הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו המכילות בין שתיים לחמישים חומצות אמינו. שרשרת שמכילה יותר מ-50 חומצות אמינו מכונה חלבון או פולי-פפטיד. לחלבונים יש תפקידים שונים במבנה הרקמות ובתפקוד הגוף.

מספר חומצות האמינו והרצף הספציפי שלהן קובע את הצורה והתפקוד של החלבון. אם כן, חומצות האמינו דומות לאותיות האלף-בית, מהן ניתן להרכיב מלים.

גוף האדם משתמש בעשרים חומצות האמינו השונות כדי לתפקד כנדרש. תשע מאותן חומצות האמינו מכונות חומצות אמינו חיוניות, ואנו חייבים לקבל אותן מהתזונה. הגוף יכול לייצר את אחת עשר חומצות האמינו האחרות, והן מכונות חומצות אמינו שאינן חיוניות.

L-פנילאלנין היא חומצת אמינו חיונית לה תפקיד מרכזי בגוף, שכן היא משמשת לייצור חלבוני הגוף וחשובה גם לתפקוד תקין של המוח, העצבים ומערכת הלב וכלי הדם.

מהו D,L-פנילאלנין?

D,L-פנילאלנין (או DLPA) מכיל תערובת של L-פנילאלנין ותמונת הראי שלו, D-פנילאלנין, בחלקים שווים. ניתן להשיג גם L-פנילאלנין וגם D-פנילאלנין בתור תוספי תזונה.

מקורות תזונתיים

רוב המזונות מכילים פנילאלנין, כאשר מזונות עתירי חלבון כמו ביצים, בשר ומוצרי חלב וכן אגוזים, זרעים וקטניות מכילים כמויות גדולות יותר שלו.

היתרונות התזונתיים של L-פנילאלנין

L-פנילאלנין מהווה חלק מחלבוני הגוף, אך תפקידו בייצור המוליכים העצביים הוא שמושך את רוב תשומת הלב.

מוליכים עצביים הם כימיקלים שמעבירים אותות עצביים במערכת העצבים. בייצור של מוליכים עצביים, L-פנילאלנין מומר לחומצת האמינו L‎-טירוזין, ממנה ניתן לייצר את המוליכים העצביים דופמין, נוראפינפרין ואפינפרין. המוליכים העצביים הללו משפיעים על ההרגשה והחשיבה שלנו וגם מווסתים מדדים חיוניים כמו קצב הלב ולחץ הדם.  

ניתן להפוך את L-פנילאלנין ואת תמונת הראי שלו, D-פנילאלנין, גם למוליך העצבי פניל-אתיל-אמין (PEA). לחומצת האמינו המעניינת הזו יש סגולות ממריצות ופעילות לשיפור מצב הרוח.^[1]

PEA ‎משוחררת על-ידי תאי המוח ברגעים של אופוריה רגשית, כולל תחושת אהבה. אם נחשוב על מזון שנקשר לאהבה, זה ודאי יהיה שוקולד. שוקולד יחסית עשיר ב-PEA, וייתכן שזו אחת הסיבות הביוכימיות לכך שהמזון הזה נקשר לרומנטיקה ולאהבה. בין המזונות האחרים עם תכולת PEA גבוהה נקניק סלמי, הרינג כבוש וגבינת צ'דר.

יש עדויות לכך שרמות נמוכות יותר של PEA בגוף נקשרות למצב רוח מלנכולי יותר. מחקרים רפואיים בבני אדם הדגימו כי נטילת תוסף עם PEA (במינון 10-60 מ"ג ביום) משפרת את מצב הרוח.^[1,2] ייתכן שיש לתוספי L-פנילאלנין השפעה דומה. עם זאת, זכרו שפעילות גופנית יכולה להעלות את רמת ה-PEA בעד 77%.^[3]

מחקרים רפואיים הדגימו שגם נטילת תוספים של L-פנילאלנין וכן של DLPA משפרת את מצב הרוח. עבור L-פנילאלנין, השתמשו במינונים יחסית גבוהים (1 עד 10 גרמים ביום) בהשוואה ל-DLPA (150-200‎ מ"ג ביום).^[4-6] 

היתרונות הבריאותיים של DLPA

כפי שצוין למעלה, DLPA היא תערובת של L-פנילאלנין ותמונת הראי שלו, D-פנילאלנין, בחלקים שווים. בערך שליש אחד של D-פנילאלנין שמכיל DLPA מומר ל-L-פנילאלנין. השארית של D-פנילאלנין נותרת ללא שינוי ועשויה לגרום להשפעות שונות מההשפעות של L-פנילאלנין.

לדוגמה, במודלים ניסיוניים של מערכת שיכוך הכאב של הגוף המבוססת על אנדורפינים, D-פנילאלנין (DPA) הדגים השפעות שמצביעות על תועלת עבור כאב כרוני, דלקת ושימוש מופרז בחומרים ממכרים.

עם זאת, התוצאות של מחקרים רפואיים של תוספי DPA בבני אדם הן מעורבות. אמנם יש דיווחים חיוביים, אבל מחקר כפול-סמיות בבני אדם שנערך באוניברסיטת טקסס מצא כי נטילת 1,000 מ"ג של DPA ביום במשך ארבעה שבועות לא הייתה יעילה יותר מפלצבו עבור 30 אנשים עם כאבים כרוניים. מספר מחקרים הראו כי DPA עשוי להגביר את ההשפעה של אקופונקטורה או של אופיואידים על כאב. המינון המקובל המומלץ עבור DLPA הוא 1,500-2,500 מ"ג ביום.^[7-10]

סיכונים

רבים שמעו על L-פנילאלנין בהקשר של ההפרעה הגנטית פנילקטונוריה (PKU). במדינות רבות בעולם תינוקות נבדקים לאבחון PKU. המחלה הגנטית הזו מונעת ניצול תקין של L-פנילאלנין. כתוצאה מכך, פנילאלנין מצטבר ברקמות והופך לפניל-פירובט, מה שמוביל לפרכוסים, פגיעה מוחית ופיגור שכלי. הטיפול ב-PKU הוא הגבלת הצריכה התזונתית שלו על-ידי הימנעות ממזונות שעשירים בפנילאלנין.

תופעות לוואי

אנשים עם פנילקטונוריה (PKU), מחלה גנטית נדירה, צריכים להימנע מצריכת כל הצורות של פנילאלנין. עבור אנשים ללא PKU, בניסויים הרפואיים בבני אדם עם L- ו-D-פנילאלנין ו-DLPA שנערכו לא דווח על תופעות לוואי משמעותיות או חששות הקשורים לבטיחות ברמות המינון בהן מקובל להשתמש.

הפניות:

1. Sabelli HC, Javaid JI. Phenylethylamine modulation of affect: therapeutic and diagnostic implications. J Neuropsychiatry Clin Neurosci. 1995 Winter;7(1):6-14.
2. Davis BA, O'Reilly RL, Placatka CL, Paterson IA, Yu PH, Durden DA. Effect of dietary phenylalanine on the plasma concentrations of phenylalanine, phenylethylamine and phenylacetic acid in healthy volunteers. Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry. 1991;15(5):611-23. 
3. Szabo A, Billett E, Turner J. Phenylethylamine, a possible link to the antidepressant effects of exercise? Br J Sports Med. 2001 Oct;35(5):342-
4. Fischer E, Heller B, Nachon M, Spatz H. Therapy of depression by phenylalanine. Preliminary note. Arzneimittelforschung. 1975 Jan;25(1):132. 
5. Beckmann H, Strauss MA, Ludolph E. Dl-phenylalanine in depressed patients: an open study. J Neural Transm. 1977;41(2-3):123-34.
6. Beckmann H, Athen D, Olteanu M, Zimmer R. DL-phenylalanine versus imipramine: a double-blind controlled study. Arch Psychiatr Nervenkr (1970). 1979 Jul 4;227(1):49-58. 
7. Christianson DW, Mangani S, Shoham G, Lipscomb WN. Binding of D-phenylalanine and D-tyrosine to carboxypeptidase A. J Biol Chem. 1989 Aug 5;264(22):12849-53.
8. Halpern LM, Dong WK. D-phenylalanine: a putative enkaphalinase inhibitor studied in a primate acute pain model. Pain 1986; 24: 223–237.
9. Walsh NE, Ramamurthy S, Schoenfeld L, Hoffman J. Analgesic effectiveness of D-phenylalanine in chronic pain patients. Arch Phys Med Rehabil 1986; 67: 436–439.
10. Russell AL, McCarty MF. DL-phenylalanine markedly potentiates opiate analgesia - an example of nutrient/pharmaceutical up-regulation of the endogenous analgesia system. Med Hypotheses. 2000 Oct;55(4):283-8.