תוכן העניינים
תוכן העניינים
פורסם במקור באוגוסט 2018 / עודכן בספטמבר 2023
המיקרוביום האנושי (אוכלוסיית החיידקים), המורכב מטריליוני מיקרו-אורגניזמים, חיוני לשמירה על הבריאות והרווחה הכללית. מאמר זה בוחן את הפוטנציאל של פרוביוטיקה, מונח המתייחס לחיידקים מועילים אותם ניתן לקבל מתוספים או ממזונות מסוימים, לשקם את האיזון של המיקרוביום ולשמור עליו. זה מקדם בריאות מעי מיטבית וגם תורם לבריאות ולחיוניות באופן כללי.
המיקרוביום הוא אחד הנושאים הלוהטים במחקר הרפואי ובקרב המתעניינים בבריאות. המיקרוביום האנושי הוא החומר הגנטי המצוי בתוך המיקרו-אורגניזמים החיים בגופנו. מספר תאי המיקרוביוטה החיים בגוף האדם – החיידקים, הנגיפים והפטריות – הוא עצום. חיים בתוכנו כ-100 טריליון תאי מיקרוביוטה מ-1,000 זנים שונים של מיקרו-אורגניזמים. זו מערכת יחסים שהיא סימביוזה אמיתית. אם כן, המיקרוביום האנושי ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על הבריאות הכללית שלנו.
דיסביוזיס הוא מצב בו קיים חוסר איזון בין המיקרו-אורגניזמים המרכיבים את המיקרוביום. המצב הזה עלול להוביל להפרעות בתפקוד מערכת העיכול כמו הצטברות גזים, בטן נפוחה, קלקול קיבה, מעי דולף וחוסר איזון מערכתי, כולל חרדה, דיכאון, הפרעות במערכת החיסון, בתפקוד הכבד ובפינוי רעלים, באיזון רמות הסוכר בדם ובמאזן ההורמונלי.
רבים משתמשים בתוספים פרוביוטיים כדי לשפר את מצב המיקרוביום ולטפל בדיסביוזיס. המילה "פרוביוטיקה" נלקחה מיוונית, ומשמעותה היא "למען החיים".
חיידקים פרוביוטיים הם החיידקים המועילים החיים במערכת העיכול האנושית. תוספי תזונה פרוביוטיים מכילים חיידקים או שמרים שיובשו בהקפאה. התוספים האלה מביאים מיקרו-אורגניזמים חיים אל מערכת העיכול.
יש גיבוי מחקרי משמעותי לשימוש בתוספים פרוביוטיים, עם יותר מ-1,000 מחקרים כפולי-סמיות ומבוקרי-פלצבו בבני אדם. רבים מהמחקרים התמקדו בשימוש בפרוביוטיקה לקידום של בריאות מערכת העיכול ולתמיכה בפעילות מערכת החיסון. עם זאת, המחקרים הקליניים תומכים גם בשימוש בפרוביוטיקה למגוון מטרות אחרות הקשורות לבריאות.
הודגם כי חיידקים פרוביוטיים תורמים לשיפור הסביבה של מערכת העיכול באמצעות מנגנונים רבים. זה הופך את מערכת העיכול לסביבה פחות מסבירת פנים עבור חיידקים לא רצויים. לדוגמה, אורגניזמים לא רצויים רבים חייבים להיצמד לרירית מערכת העיכול כדי לאכלס אותה בצורה יעילה. זנים מסוימים של חיידקים פרוביוטיים יכולים להיצמד לאפיתל ולשמש בתור "מחסום בפני אכלוס על-ידי חיידקים", בכך שהם מונעים מחיידקים (ושמרים) לא רצויים להיצמד לרירית מערכת העיכול.
חיידקים פרוביוטיים גם מקדמים ייצור של תרכובות אנטי-בקטריאליות הידועות בשם בקטריוצינים. שחרור התרכובות הללו על-ידי אורגניזמים פרוביוטיים מביא לשינוי חיובי במיקרוביום. הודגם כי חלק מהפעילות האנטי-בקטריאלית של חיידקים נובע גם מייצור של מימן על-חמצני וחומצות אורגניות, כמו חומצה לקטית וחומצה בוטירית.
ייצור החומצות האורגניות הללו עם מולקולות קטנות גם עוזר לשמור על רמת pH מיטבית במעי ולהזין אורגניזמים בריאים אחרים. חומצה בוטירית גם משמשת כמקור אנרגיה חיוני עבור תאי הרירית של המעי הגס.
חיידקים פרוביוטיים גם מתחרים על החומרים המזינים אותם עלולים לנצל מיקרו-אורגניזמים לא רצויים. נוכחות של אורגניזמים פרוביוטיים בכמות מספקת יכולה להביא לניצול של רוב החומרים המזינים הפרה-ביוטיים הזמינים, מה שמעכב צמיחת חיידקים לא רצויים.
לבסוף, חיידקים פרוביוטיים גם ממריצים את התגובה החיסונית. לדוגמה, חיידקים פרוביוטיים יכולים להגביר את הפרשת אימונוגלובולין A (או IgA) – סוג של נוגדנים שקיים ברירית מערכת העיכול ומשמש כקו הגנה ראשון מפני זיהומים. נוגדני IgA הם נוגדנים בלתי ספציפיים שיכולים לקשור ולנטרל מיקרו-אורגניזמים לא רצויים. הודגם שחיידקים פרוביוטיים מסוימים גם מסוגלים להפעיל תאים חשובים של מערכת החיסון (תאי הרג טבעי, מקרופאגים ו-T-לימפוציטים).
התגלו יתרונות רבים נוספים של חיידקים פרוביוטיים, מעבר להשפעתם במערכת העיכול. עם זאת, המחקרים הקליניים התמקדו בעיקר בשימוש בפרוביוטיקה לתמיכה בבריאות מערכת העיכול. נערכו יותר מ-500 מחקרים כפולי-סמיות שהתמקדו בהשפעת פרוביוטיקה על דיסביוזיס במערכת העיכול, כאשר סוגי הדיסביוזיס הנחקרים ביותר הם דיסביוזיס כתוצאה מטיפול אנטיביוטי, טיולים במדינות העולם השלישי וחוסר איזון המוביל להצטברות גזים, בטן נפוחה ויציאות לא סדירות.
אחד השימושים המתועדים היטב בתוספים פרוביוטיים הוא למניעת דיסביוזיס על רקע טיפול אנטיביוטי (AAD) שמתפתח אצל אנשים שנוטלים או נטלו לאחרונה תרופות אנטיביוטיות.
רוב התרופות האנטיביוטיות מחסלות גם את החיידקים הגורמים מחלה (הפתוגנים) וגם חיידקים מועילים. הפעילות הזו מובילה לשיבוש משמעותי של המיקרוביום ולהתפתחות של שלשול אצל כ-35% מהאנשים שנטלו אנטיביוטיקה.
תוספים פרוביוטיים עשויים לסייע בהגנה מפני דיסביוזיס על רקע טיפול אנטיביוטי וגם מפני המחלה הקשה יותר בה קיימת צמיחת יתר של החיידק Clostridium difficile, חיידק שעלול להיות פתוגני. תוספים פרוביוטיים מונעים דיסביוזיס על רקע טיפול אנטיביוטי וצמיחת יתר שלnbsp;C. difficile באמצעות כל המנגנונים המתוארים למעלה. ניתן להגיע לתוצאות הטובות ביותר כאשר נוטלים את התוסף הפרוביוטי ביומיים הראשונים לאחר נטילת המנה הראשונה של האנטיביוטיקה. באופן כללי, מומלץ להשתמש בתוספים פרוביוטיים שמכילים זנים מרובים ומספר גבוה של יחידות יוצרות מושבה (למשל, 30 עד 100 מיליארד) למניעת דיסביוזיס על רקע טיפול אנטיביוטי.
תרחיש נוסף בו תוספים פרוביוטייםזוכים לפופולריות משמעותית הוא הגנה מפני דיסביוזיס בזמן טיולים. הדיסביוזיס מתרחש כתוצאה מכניסת חיידקים שאינם מוּכּרים לגוף עם מים, מזון או משקאות.
ניסויים קליניים על שימוש בפרוביוטיקה לטיפול בדיסביוזיס של מטיילים העלו תוצאות לא עקביות, והם מדגישים כי חיידקים פרוביוטיים שונים מניבים תוצאות שונות. ניתוח אחד של הניסויים הקליניים שפורסמו שאף לקבוע אילו זנים פרוביוטיים עשויים להיות היעילים והבטוחים ביותר למניעת דיסביוזיס של מטיילים. התוצאות הראו כי Saccharomyces boulardii, זן של שמרים בריאים, הוא האורגניזם הפרוביוטי היחיד שמביא לירידה משמעותית בדיסביוזיס של מטיילים.
גם תוצאות המחקרים הקליניים על שימוש בפרוביוטיקה לטיפול בהפרעות הנפוצות הנ"ל במערכת העיכול הן מעורבות. כך, נערך ניתוח של הניסויים הקליניים שפורסמו שנועד לקבל את הדירוג היחסי של הזנים הפרוביוטיים מבחינת יעילותם לטיפול בגזים, בטן נפוחה ויציאות לא סדירות.
התוצאות הראו כי נטילת תוסף עם הזן הפרוביוטי Bacillus coagulans במשך שמונה שבועות נותן את הסיכוי הגבוה ביותר להשיג שיפור. נערכו לפחות שמונה ניסויים כפולי-סמיות ומבוקרי-פלצבו עם B. coagulans , וכולם הדגימו תוצאות חיוביות משמעותיות מבחינת הקלה על תסמינים קלים במערכת העיכול. במחקר אחד השתתפו 40 נבדקים (בני 18-65 שנה) שחולקו באקראי לקבלת פלצבו או 6 מיליארד יחידות יוצרות מושבה של B. coagulans ביום במשך 80 יום. נטילת התוסף עם B. coagulans הביאה לשיפורים משמעותיים מבחינת הצטברות גזים, בטן נפוחה, יציאות לא סדירות ובעיות עיכול נוספות. מעט יותר מ-60% מהנבדקים שנטלו את התוסף עם B. coagulans הצליחו להיפטר לחלוטין מהתסמינים.
האיכות של תוספים פרוביוטיים תלויה בשני גורמים מרכזיים: (1) מאפייני זני החיידקים שהתוסף מכיל, וגם (2) חיוניות הולמת של החיידקים, כך שבזמן נטילת התוסף הוא יכיל כמות מספקת של חיידקים בני-חיות. הכמות של חיידקים בני-חיות בזמן נטילת התוסף תלויה בגורמים כמו תנאי ייצור נאותים וגם ב"שרידות" זן החיידק, לצד תנאי האריזה והאחסון של המוצר, כמו רמת הלחות והטמפרטורה המתאימות.
בבחירת תוספים פרוביוטיים, כמו גם תוספים אחרים, היו צרכנים נבונים ובחרו מוצרים שיעניקו לכם את היתרונות שאתם מחפשים. למעלה ניתן למצוא הנחיות לגבי הזנים הפרוביוטיים הטובים ביותר והמינונים המומלצים למניעת דיסביוזיס על רקע טיפול אנטיביוטי או דיסביוזיס של מטיילים, הצטברות גזים, בטן נפוחה ויציאות לא סדירות.
המינון של תוספים פרוביוטיים לרוב מתבסס על מספר האורגניזמים החיים בתוסף, הנמדד ביחידות יוצרות מושבה (CFU). לכן, חשוב מאוד להשתמש במוצרים עליהם רשום מספר האורגניזמים החיים בזמן תאריך התפוגה, ולא בזמן הייצור (הנתון הזה הוא חסר משמעות). לשמירה על הבריאות הכללית, בדרך כלל ניתן להגיע לתוצאות הטובות ביותר עם מינונים בין 5 עד 30 מיליארד CFU ביום.
הפניות:
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
