לפעמים מחלת החיתולית הכפית יכולה להיות מעיקה מאוד ולגרום לכאב נוראי, במיוחד כאשר לא מקדישים לה את תשומת הלב הנדרשת כדי לרפא אותה. אם סבלתם אי-פעם ממחלת החיתולית הכפית, אז אתם מכירים בדיוק את התחושה הכואבת שגורמת הבעיה האורתופדית המתסכלת הזאת בזמן הליכה, עבודה וביצוע מטלות יומיומיות.


אחד הדברים הקשים ביותר בהתמודדות על מחלת החיתולית הכפית היא שלפעמים הזמן הנדרש כדי שהמחלה תחלוף הוא בלתי צפוי. לדוגמה, אין פתרון רדיקלי למיגור הבעיה הזו, במיוחד כאשר מדובר במחלה קשה שלא נגמרת. עם זאת, יש מגוון דרכים להגביל את החומרה של מחלת החיתולית הכפית, ואולי גם לצמצם את משך תסמיני המחלה.


במאמר הזה נתאר את מחלת החיתולית הכפית וגם נלמיץ על כמה תרגילים, ציוד תומך ותוספים שעשויים לעזור להתמודד עם הבעיה ההזו.


מהי מחלת החיתולית הכפית?

לפני שנדבר על טיפול במחלת החיתולית הכפית, קודם הבה נתאר אותה ונסביר מה גורם למחלה הזו.


המונח "כפית" מתייחס לכף הרגל, והמונח "חיתולית" מתייחס לרקמת החיבור הדקה שקיימת בכל הגוף. לעתים קרובות מתארים את מחלת החיתולית הכפית כתחושת כאב באזור העקב והקשת של כף הרגל, שבדרך כלל מגיעה לשיאה בשעות הבוקר. מיקום וגם עוצמת הכאבים משתנים מאדם לאדם.


עוצמת הכאב המורגשת שגורמת מחלת החיתולית הכפית יכולה להשתנות בטווח רחב, ולכן קשה להעריך את חומרת המחלה באופן מדויק בכל אדם ואדם. הכאב נגרם על-ידי גירוי ודלקת של החיתולית העבה של כף הרגל, שמכסה את החלק התחתון של כף הרגל, מהעקב עד האצבעות. באופן כללי, מחלת החיתולית הכפית היא תוצאה של שימוש לא נכון או שימוש מופרז בגוף, והיא יכולה למעשה לנבוע משימוש לא נכון בחלקי גוף אחרים, ולאו דווקא בכף הרגל.


החיתולית הכפית נועדה לתמוך בכף הרגל, והיא בעלת אופי תגובתי, לכן כאשר מופעל עליה לחץ, היא עלולה לגרום לבעיות כמו גירוי וכאב.


בעבר חוקרים האמינו שהחיתולית הכפית היא בעלת מבנה פשוט, ללא נוירונים וללא פונקציות ביולוגיות פרופריוצפטיביות אחרות. אבל ההבנה שלנו את החיתולית הכפית ממשיכה להתפתח. במחקר משנת 2012 החוקרים בחנו מחקרים מרובים לניתוח ולסיווג של החיתולית, והם הגיעו למסקנה שיש לרקמת החיבור הדקה הזו יותר תפקידים ממה שרבים חושבים.


שניים מהתפקידים החשובים ביותר של החיתולית, שהם גם רלוונטיים למחלת החיתולית הכפית, הם שמירה על יציבות ופעילות פרופריוצפטיבית. פרופריוצפציה היא יכולת הגוף לנווט במרחב ובזמן, בזכות מודעות ושליטה במיקום הגוף במרחב. אם מתחשבים בתפקידי החיתולית בכל הגוף, קל יותר להבין את התסמינים של מחלת החיתולית הכפית. השכבה העבה של החיתולית הכפית נועדה לתמוך בקשת כף הרגל. לכן, אם לא תומכים בתפקוד התקין שלה ולא דואגים לטפח אותה, אז החיתולית הכפית עלולה לפתח תגובה ולגרום לכאב.


נוסף על כך שהחיתולית הכפית לא זוכה לתשומת הלב לה היא ראויה, בזכות היותה רקמת חיבור מורכבת, לעתים קרובות לא מבינים את מחלת החיתולית הכפית כנדרש. במקרים רבים מתייחסים למחלת החיתולים הכפית כדלקת חריפה תקופתית בלבד. עם זאת, מצטברות עדויות מחקריות על כך שיכולות להיות רמות שונות של ניוון הרקמה סביב החיתולית הכפית.


זה לא בהכרח משנה את אופן הטיפול במחלת החיתולית הכפית, אבל זה כן נותן חומר למחשבה בכל הקשור למניעת התקפי כאב עתידיים ולהתייחסות לבעיה האורתופדית הזאת.


לדוגמה, יש מגוון גורמים שיכולים לגרום לניוון של רקמת החיבור, ושימוש לא נכון בחיתולית הכפית חושף את סיבי רקמת חיבור הזו לבעיות שונות, מעבר להתלקחויות חריפות של כאבים. לכן, בטיפול במחלה הזו חשוב להתמקד במניעת בעיות לטווח הארוך.


איך לטפל במחלת החיתולית הכפית

אחד המשתנים הטובים, אך גם המתסכלים של מחלת החיתולית הכפית, הוא שיש דרכים רבות לטיפול בבעיה הזו, אבל כולן דורשות התמדה. נטילה של תרופה נוגדת דלקת אולי תעזור להיפטר מהכאב בטווח הקצר, אבל זה לא פתרון בר-קיימא כאשר ממשיכים להשתמש בגוף בצורה לא נכונה או בצורה מופרזת.


האמת היא שטיפול אמיתי במחלת החיתולית הכפית מחייב נקיטה של מגוון צעדים פרואקטיביים, באופן מתמשך ויומיומי. להלן נציג ארבע דרכים לגישה פרואקטיבית לטיפול במחלת החיתולית הכפית.


1. מתיחת הסובך וכף הרגל

אחת הדרכים הראשונות והקלות ביותר להגביל את אי הנוחות שגורמת מחלת החיתולית הכפית היא למתוח את הסובך ואת כף הרגל. זה יכול להקל על הכאב על-ידי הפחתה חלקית של הלחץ שגורם לתגובה חריגה של החיתולית הכפית.


איך למתוח את הסובך בישיבה

תרגיל מתיחה קל שאותו כל אחד יכול לבצע הוא מתיחת סובך בישיבה. התייבשו ופשטו את הרגל הפגועה, כופפו את הרגל השנייה בזווית של <90 מעלות. קחו גומיית אימון או מגבת, והניחו אותה סביב הכרית של כף הרגל הפשוטה. משכו את כף הרגל כלפיכם, הגבירו את עוצמת המתיחה בהדרגה תוך לקיחת נשימות עמוקות.


עשו את תרגיל המתיחה הזה אחרי ההתעוררות, באמצע היום ולפני השינה. אפשר להשתמש בתרגיל הזה גם בתור אמצעי מניעה פרואקטיבי כאשר מתחילה להתפתח תחושה של מחלת החיתולית הכפית.


2. עיסוי

לאחר שמתחתם את החיתולית המגורה, עיסוי עצמי יכול להיות הצעד הבא וגם כלי רב-עוצמה. עיסוי קל יכול לעזור מאוד לטפל בדלקת של חיתולית, ודי קל לעשות אותו.


איך לעשות עיסוי עצמי

שבו בתנוחת ההתחלה של תרגיל המתיחה, אבל הפעם כופפו את הרגל שבה קיימת מחלת החיתולית הכפית. משכו קלות את אצבעות כף הרגל לכיוון קשת כף הרגל, באזור שבו הקשת נפגשת עם העקב.


כדאי להשתמש בקרם לחות לכפות הרגלייםכאשר עושים עיסוי כזה, כי הוא יעזור לאצבעות לנוע בצורה חלקה, ולמה לא ללחח את עור כפות הרגליים בזמן העיסוי? קל לעשות את זה, וכך אפשר להרוג שתי ציפורים במכה אחת.


3. שמן דגים (אומגה-3)

אין תוסף אחד שיכול להשפיע על מחלת החיתולית הכפית באופן מיידי. עם זאת, יש תוספים שיכולים לעזור לטפל בכאב ובגירוי בטווח הארוך. אחד התוספים שיכולים להועיל במידה מסוימת לסובלים ממחלת החיתולית הכפית הוא תוסף אומגה 3 איכותי.


קיימת הערכה שלפיה חומצות השומן אומגה 3 עשויות להפחית את היקף התהליכים הדלקתיים בגוף, וייתכן שזה עשוי להגביל את החומרה של מחלת החיתולית הכפית, כאשר נוטלים אומגה 3 לצד צעדים פרואקטיביים נוספים. בנטילת תוספי אומגה 3 צריך לשאוף לקבל כמות של 250-500 מ"ג של DHA ו-EPA. 


4. כורכומין

תוסף אחר לו עשויה להיות השפעה חיובית עקיפה על מחלת החיתולית הכפית הואכורכומין, תרכובת בעלת זמינות ביולוגית גבוהה שמצויה בתוספים כמו כורכום. יש לכורכומין מגוון השפעות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת בגוף. זה הופך אותו לתוסף נהדר לשימוש יומיומי, למי שרוצה להפחית את היקף הדלקות הכללי באופן קבוע.


גלו גישה פרואקטיבית 

לפעמים דלקת החיתולית הכפית יכולה להיות מאוד מתסכלת, אבל אפשר לטפל בבעיה הזו באמצעות צעדים מחושבים ופרואקטיביים. אחד הדברים הטובים ביותר שאפשר לעשות כדי להשתלט על מחלת החיתולית הכפית היא גישה תכליתית לתנועה ולהרגלי היומיום וטיפול בבעיה.


אם קיים שימוש לא נכון או שימוש מופרז בכף הרגל שגורם למחלת החיתולית הכפית, הרי שככל הנראה יש בגוף בעיות אחרות, והערכה של תנועת הברכיים והירכיים יכולה להיות צעד פרואקטיבי חשוב להתקדמות.


סימוכין:

  1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3430451/
  2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3951039/
  3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21784145
  4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5664031/