מהי תסמונת המעי הרגיז? התסמינים, הסוגים ו-6 תוספים טבעיים

תסמונת המעי הרגיז, הידועה גם בשם IBS באנגלית, היא הפרעת עיכול שממנה סובלים מיליוני אנשים מכל רחבי העולם. מעריכים כי עד 11% מאוכלוסיית העולם סובלים מהבעיה הזאת, כאשר היא שכיחה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.  

מהם התסמינים של תסמונת המעי הרגיז?

תסמונת המעי הרגיז  יכולה לגרום לכל התסמינים הבאים, או לחלק מהם:

• תפיחות בטנית
• כאבי בטן  
• הצטברות גזים
• שלשול
• עצירות

במקרים רבים של תסמונת המעי הרגיז התסמינים אינם תמיד עקביים, והם יכולים להופיע ולהיעלם מיום ליום, או משבוע לשבוע. לפעמים יציאות מקלות על התסמינים הקשורים לכאבים, ואצל אחרים יציאות מחמירות את הכאב. מאחר שיש שונות כל-כך גבוהה בתסמינים ובשכיחותם, צריך להתאים את הפתרונות והטיפולים לצרכים האישיים של כל אחד ואחת. ייתכן שמה שעוזר לאדם מסוים, לא יעזור למישהו אחר.  

איך מאבחנים את תסמונת המעי הרגיז?

גסטרואנטרולוגים, מומחים למחלות של מערכת העיכול, קבעו מספר קריטריונים לאבחון מדויק של תסמונת המעי הרגיז. הקריטריונים הללו מכונים קריטריוני רומא IV.   ניתן לאבחן את תסמונת המעי הרגיז אצל מי שסבל מכאבי בטן נשנים לפחות פעם אחת בשבוע במשך 12 השבועות האחרונים. כמו כן, שניים או יותר מהתסמינים הבאים חייבים להתלוות לכאב הבטן:

• יציאות
• שינוי בתדירות היציאות
• שינוי במרקם הצואה

מהם הסוגים של  תסמונת המעי הרגיז?

בין הסוגים של תסמונת המעי הרגיז:  

• IBS-D – תסמונת המעי הרגיז עם שלשול כתסמין העיקרי
• IBS-C – תסמונת המעי הרגיז עם עצירות כתסמין העיקרי
• IBS מעורבת – שלשולים לצד עצירות, בדרך כלל לסירוגין  

האם יש גורמי סיכון לתסמונת המעי הרגיז?

בין גורמי הסיכון לתסמונת המעי הרגיז:

• תסמונת המעי הדולף
• רגישות למוצרי חלב, או אי-סבילות ללקטוז
• רגישות לחיטה/גלוטן
• שימוש בממתיקים מלאכותיים
• שימוש יתר בתרופות אנטיביוטיות
• היסטוריה משפחתית של תסמונת המעי הרגיז

מהן המחלות שנקשרות לתסמונת המעי הרגיז?

יש מחלות מסוימות שהן שכיחות בקרב הסובלים מתסמונת המעי הרגיז. רופאים רבים העוסקים ברפואה פונקציונלית, כולל אנוכי, מאמינים כי רבות מהמחלות הרשומות למטה מתפתחות עקב בריאות תת-מיטבית של מערכת העיכול. לעתים קרובות ראיתי אנשים שהצליחו להיפטר מרבות מהמחלות המופיעות ברשימה הזאת על-ידי מיטוב של בריאות מערכת העיכול שלהם.  

• פיברומיאלגיה
• רפלוקס חומצי
• תסמונת העייפות הכרונית (אי-סבילות סיסטמית למאמץ)  
• מיגרנות
• מחלות אוטואימוניות
• דיכאון
• חרדה
• נדודי שינה
• תת-תריסיות

תרופות קונבנציונליות לטיפול בתסמונת המעי הרגיז

יש תרופות רבות שאותן רופאים יכולים לרשום לטיפול בתסמונת המעי הרגיז. ביניהן:  

• לוביפרוסטון – עוזר לטפל בתסמונת המעי הרגיז שבה עצירות היא התסמין העיקרי
• לינאקלוטיד – עוזר לטפל בתסמונת המעי הרגיז שבה עצירות היא התסמין העיקרי  
• דיציקלומין/היוסציאמין – עוזר למי שסובל מעוויתות במעי
• נוגדי דיכאון – יש מספר סוגים של תרופות נגד דיכאון שעשויות לעזור, קרוב לוודאי שהן עוזרות על-ידי שיקום של מאזן הסרוטונין במעי  
• לופרמיד (אימודיום) – נגד שלשול
• ריפקסימין – זוהי אנטיביוטיקה שאינה נספגת, והיא יכולה לעזור "לאפס" את המעי על-ידי חיסול החיידקים המזיקים. עם זאת, חשוב לשפר את התזונה ולהחזיר למערכת העיכול חיידקים בריאים על-ידי פרוביוטיקה, אחרת אותם התסמינים עלולים לחזור אפילו לאחר טיפול.  

5 הדברים לשיפור בריאות המעי

רופאים העוסקים ברפואה פונקציונלית משתמשים בעיקרון של "5 הדברים לשיפור בריאות המעי": סילוק, תחליפים, החזרה, תיקון ואיזון מחדש.

1. סילוק

סילוק המיקרואורגניזמים הפתוגניים והמזונות המזיקים שאליהם קיימת רגישות. עבור אנשים רבים המזונות הללו כוללים מוצרי חלב, חיטה (גלוטן) ואולי גם תירס ומוצרים המבוססים על תירס, כמו סירופ תירס עתיר פרוקטוז. גם כמויות מופרזות של סוכר ואלכוהול פוגעות ברירית המעי, שכן הן מגבירות את רמת הדלקת.  

סלקו מהתזונה שלכם ממתיקים מלאכותיים (אספרטם, סוכרלוז), שכן הם משנים את אוכלוסיית החיידקים במעי ועלולים לגרום לשלשול ולהפרעות עיכול, בכך שהם מאפשרים צמיחה של חיידקים מזיקים. נוסף על כך, ממתיקים מלאכותיים כמו סורביטול, קסיליטול ומניטול עלולים לגרום לייצור מופרז של גזים, ולעתים קרובות גם לשלשול.  

2. תחליפים של אנזימים/חומצה הידרוכלורית (HCL)

לפעמים אנשים מצליחים לשפר את בריאות מערכת העיכול על-ידי שימוש בתוספים עם  בטאין HCL  ועם אנזימי  עיכול של הלבלב. הפסקת שימוש בתכשירים סותרי חומצה, כמו חוסמי קולטני H2 (רניטידין, פמוטידין) ומעכבי משאבת פרוטונים (אסומפרזול, אומפרזול, פנטופרזול), או הפחתת המינון שלהם. אם אתם משתמשים בתרופות הללו זה יותר מכמה חודשים, ייתכן שתצטרכו להפסיק את השימוש בהם בהדרגה, לאורך מספר חודשים. אם לא תעשו זאת, הפסקת השימוש עלולה לגרום לתופעה של הישנות הרפלוקס החומצי.  

חשוב לזכור כי אין להפסיק תרופות קבועות בלי להתייעץ קודם עם הרופא המטפל. לאנשים הסובלים ממחלה בשם ושט ע"ש בארט, שהיא מצב טרום-סרטני, מומלץ להמשיך להשתמש בתכשירים סותרי חומצה במשך כל החיים, כדי למנוע סרטן בוושט.

3. החזרה  

זה השלב שבו מחזירים למעי הדק ולמעי הגס חיידקים בריאים ומועילים. בין הדוגמאות לחיידקים בריאים ניתן למנות את הזנים  לקטובצילוס  וגם  ביפידובקטריום. הזנים הללו מצויים לעתים קרובות  בתוספים פרוביוטיים.   

4. תיקון  

בין ההמלצות התזונתיות להקלה על תסמיני המעי הרגיז והמעי הדולף  :

• שתיית  ציר עצמות  מדי יום  
• צריכת קפיר ו/או יוגורט
• שתיית  תה קומבוצ'ה  
• צריכה גבוהה יותר של ירקות מותססים, כמו כרוב כבוש או קימצ'י
• בישול עם  שמן קוקוס  
• סילוק דגנים ומזונות מעובדים  
• צריכת זרעים מונבטים, כמו  זרעי צ'יה,  זרעי פשתן וגם  זרעי קנביס.
• צריכת תזונה עתירת סיבים ומבוססת צמחים

5. איזון מחדש  

ביצוע שינויים באורח החיים. השתתפות בפעילויות להפחתת סטרס (עקה), כמו מדיטציה, יוגה ופעילות גופנית יומיומית. חשוב לישון מספיק בכל לילה, ולפי הצורך יש להגדיל את מספר שעות השינה. כמו כן, שקלו שתיית חליטה מרגיעה בכל לילה לפני השינה, למשל חליטת ולריאן או בבונג.  

6 התוספים לתסמינים של תסמונת המעי הרגיז  

אנזימי עיכול

גם  אנזימי העיכול  פנקריאטין,  ברומליין ופפאין יכולים לשפר את תהליך העיכול. ניתן ליטול תוספים עם האנזימים הללו לפני ארוחות. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית

סיבים תזונתיים

צריכת  סיבים  חיונית להקלה על עצירות. ההנחיות ממליצות על 25 גרם סיבים ביום לפחות. ניתן לקבל את הכמות הזאת על-ידי אכילה של חמש עד תשע מנות של פירות וירקות.

  לדוגמה, אבוקדו אחד מכיל 13 גרמים של סיבים, ואילו תפוח בגודל בינוני מכיל ארבעה גרמים, ובננה בגודל בינוני שלושה גרמים. גרגרי יער לא רק עשירים בסיבים, אלא גם עוזרים להגן מפני סרטן המעי הגס, כך עולה ממחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Molecules.  זרעי צ'יה  הם גם אופציה טובה, כפית אחת בלבד של זרעי צ'יה מכילה כמעט שישה גרמים של סיבים. כוס של שעועית שחורה מכילה 15 גרמים של סיבים.  

מזונות צמחיים יעזרו לשמור על יציאות סדירות ועל בריאות מערכת העיכול. הם גם מכילים אבות מזון רבים אחרים, למשל ויטמינים, כמו  ויטמין A,  ויטמין K וגם  ויטמין E, וכן  ויטמין C  ואבות מזון צמחיים ונוגדי חמצון נוספים.  

מחקר משנת 2015  הדגים כי סיבים יעילים לטיפול בעצירות קלה-בינונית ובעצירות על רקע תסמונת המעי הרגיז. תזונה עתירת מזונות צמחיים נקשרת לסיכון מופחת לסרטן המעי הגס,  ויש לה השפעה חיובית על חיידקי המעי. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת World Journal of Gastroenterology  הדגים כי סיבים עוזרים להגביר את תדירות היציאות אצל מבוגרים הסובלים מעצירות.  

מגנזיום 

מגנזיום  הוא מינרל נפוץ המעורב ביותר מ-350 תגובות ביוכימיות בכל הגוף. חוסר מגנזיום הוא אחד החוסרים התזונתיים הנפוצים ביותר, והוא יכול לגרום לתסמינים כמו התכווצויות שרירים או עצירות.  

מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology  נערך בצרפת והתמקד בנשים עם עצירות. החוקרים גילו כי צריכה יומיומית של מים מינרליים שעשירים במגנזיום הביאה לשיפור משמעותי בתסמיני העצירות. המינון המומלץ: 125 עד 500 מ"ג ביום.

הערה: יש להוריד את המינון במקרה של הופעת יציאות רכות. אנשים עם מחלות כליות כרונית מתקדמת, במיוחד בשלבים 4 או 5, צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת שימוש בתוסף מגנזיום.

חיידקים פרוביוטיים

מבחר התוספים  הפרוביוטיים יכול להיות מבלבל. יש בשוק זנים רבים של חיידקים פרוביוטיים. גם אם הידע שלנו על החיידקים הפרוביוטיים התקדם באופן משמעותי במהלך העשור האחרון — בתקופה הזו התפרסמו יותר מ-20,000 מאמרים מדעיים בנושא זה — אבל אנחנו עדיין רק מתחילים להבין את היתרונות שלהם.  

אני ממליץ למטופלים שלי שזקוקים לפרוביוטיקה ליטול תוסף פרוביוטי המכיל בין 10 ל-30 מיליארד יחידות פעמיים ביום. גם saccharomyces boulardi, סוג של שמרים בריאים, יכולים לעזור לסובלים מתסמונת המעי הרגיז לשקם את האיזון. שינוי התזונה הוא אחד הדברים החשובים ביותר שאפשר לעשות כדי לשפר את בריאות המעי. כאשר אנחנו מזינים את עצמנו, אנו מזינים גם את חיידקי המעי שלנו.

ניתן להשיג תוספים פרוביוטיים בצורת כמוסות, טבליות לעיסה, אבקה, ולפעמים גם סוכריות גומי. התוספים הפרוביוטיים נחשבים בטוחים לכל הגילאים ולכל אדם עם מערכת חיסון תקינה. אנשים הסובלים מחסר חיסוני ואלה המקבלים טיפול כימותרפי צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת שימוש בתוסף פרוביוטי.

פרה-ביוטיקה

התוספים הפרוביוטיים צוברים פופולריות בעשור האחרון, ואילו התוספים הפרה-ביוטיים פחות מוכּרים, אבל הם לא פחות חשובים.  תרכובות פרה-ביוטיות  קיימות במזונות מסוימים ומועילות לחיידקי המעי. מבחינה מסוימת, תרכובות פרה-ביוטיות הן כמו "מזון" להזנת החיידקים הטובים.  

מזונות פרה-ביוטיים מכילים פחמימות מסוג ספציפי בשם אוליגו-סוכרים. משמעות המילה "אוליגו" היא "מעט".  אוליגו-סוכרים הם סוכרים עם יחידות בגודל בינוני, בין פחמימות פשוטות לבין פחמימות מורכבות. משמעות הדבר היא שרובם מכילים בין שלוש ל-10 מולקולות סוכר. החיידקים המועילים במעי צורכים את הסוכרים הללו המאפשרים תסיסה, וזה עוזר לשמור על גיוון של אוכלוסיית חיידקי המעי. מזונות מסוימים, כמו תפוחים ובננות, נחשבים כמזונות פרה-ביוטיים. אבל ניתן להשיג גם תוספים פרה-ביוטיים. יש ליטול אותם לפי ההנחיות המופיעות על התווית.  

L-גלוטמין

L-גלוטמין  היא  חומצת אמינו  שעוזרת לספק אנרגיה לתאי המעי. מחקר משנת 2019  במטופלים עם IBS-D ותסמונת המעי הדולף הגיע למסקנה כי L-גלוטמין עוזר להקל על התסמינים של תסמונת המעי הרגיז. כמו כן, מחקר אחר משנת 2016  גם הדגים כי גלוטמין עשוי להועיל למי שסובל מתסמינים של תסמונת המעי הרגיז. L-גלוטמין מגיע בצורת אבקה, אליה יש להוסיף נוזל. יש ליטול 5 גרמים אחת עד שלוש פעמים ביום, לפי הצורך

צמחים וחליטות לתמיכה נוספת

מחקרים הראו כי חליטות מצמחים כמו  לימוניתאו  נענע חריפה  ובבונג  עוזרות להקל על התסמינים של תסמונת המעי הרגיז. נראה כי גם פלפל אדום עוזר בכך. מחקר משנת 2011  הגיע למסקנה כי אבקת פלפל אדום עשויה לעזור להקל על כאב ותפיחות בטנית אצל מי שסובל מתסמונת המעי הרגיז.  

סימוכין:

1. Molecules. 2016 Jan 30;21(2):169. doi: 10.3390/molecules21020169.
2. Aliment Pharmacol Ther. 2015 Jun;41(12):1256-70. doi: 10.1111/apt.13167. Epub 2015 Apr 22.
3. Cancer Causes Control. 1997 Jul;8(4):575-90.
4. World J Gastroenterol. 2012 Dec 28;18(48):7378-83. doi: 10.3748/wjg.v18.i48.7378.
5. Clinical Gastroenterology and Hepatology. 2014 Aug;12(8):1280-7. doi: 10.1016/j.cgh.2013.12.005. Epub 2013 Dec 14.
6. Zhou Q, Verne ML, Fields JZ, et al. Randomised placebo-controlled trial of dietary glutamine supplements for postinfectious irritable bowel syndrome. Gut. 2019;68(6):996–1002. doi:10.1136/gutjnl-2017-315136
7. Bertrand J, Ghouzali I, Guérin C, et al. Glutamine Restores Tight Junction Protein Claudin-1 Expression in Colonic Mucosa of Patients With Diarrhea-Predominant Irritable Bowel Syndrome. JPEN J Parenter Enteral Nutr. 2016;40(8):1170–1176. doi:10.1177/0148607115587330
8. Alam MS, Roy PK, Miah AR, et al. Efficacy of Peppermint oil in diarrhea predominant IBS - a double blind randomized placebo - controlled study. Mymensingh Med J. 2013;22(1):27–30.
9. Chumpitazi BP, Kearns GL, Shulman RJ. Review article: the physiological effects and safety of peppermint oil and its efficacy in irritable bowel syndrome and other functional disorders. Aliment Pharmacol Ther. 2018;47(6):738–752. doi:10.1111/apt.14519
10. Albrecht U, Müller V, Schneider B, Stange R. Efficacy and safety of a herbal medicinal product containing myrrh, chamomile and coffee charcoal for the treatment of gastrointestinal disorders: a non-interventional study. BMJ Open Gastroenterol. 2015;1(1):e000015. Published 2015 Feb 6. doi:10.1136/bmjgast-2014-000015
11. Dig Dis Sci. 2011 Nov;56(11):3288-95. doi: 10.1007/s10620-011-1740-9. Epub 2011 May 15.