העדפתכם עודכנה עבור המפגש הזה. כדי לשנות את הגדרת החשבון לצמיתות, עברו אל
להזכירכם, ניתן לעדכן את המדינה או השפה המועדפות עליכם בכל עת ב
> beauty2 heart-circle sports-fitness food-nutrition herbs-supplements pageview
לחצו להצגת הצהרת הנגישות שלנו

גישה טבעית לשמירה על בריאות העצמות

89,308 צפיות

anchor-icon תוכן העניינים dropdown-icon
anchor-icon תוכן העניינים dropdown-icon

לתינוק שנולד זה עתה יש 280 עצמות.   במשך הילדות   רבות מהעצמות הללו מתחברות, כך שלבוגרים יש 208 עצמות.   העצמות מורכבות ממים (10-20%), מינרלים (70%) וקולגן (10%). חוזק העצמות מגיע לשיא בגילאים 25 עד 35. יש חשיבות חיונית לשמירה על בריאות העצמות.

מניעת הידלדלות עצם חיונית לשמירה על הבריאות הכללית. אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס">אוסטאופורוזיס">אוסטאופורוזיס">אוסטאופורוזיס">אוסטאופורוזיס הן   מחלות שבהן צפיפות העצם נמוכה יותר מהצפוי לגיל הנבדק.   אצל אנשים רבים העצמות מידלדלות ככל שהם מזדקנים. אבל יש דברים שניתן לעשות כדי לעזור לשמירה על עצמות חזקות ולהפחית את הסיכון לשברים בעצמות.   

יש לעצמות יותר תפקידים בגוף האדם ממה שאולי חשבתם. להלן רק כמה מתפקידי  העצמות:

  • אחסון שומנים טובים
  • ייצור תאי דם לבנים, המגינים עלינו מפני זיהומים
  • ייצור תאי דם אדומים (מה שנקרא המוגלובין), שנדרשים להעברת חמצן בגוף
  • אחסון מינרלים להם הגוף זקוק לצורך תפקוד תקין של אנזימים
  • מעניקות לגוף תמיכה מבנית
  • מאפשרות ניידות

אוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס היא מחלה שכיחה, ממנה סובלים יותר מ-75 מיליון אנשים ביפן, אירופה וארה"ב, ולפי ההערכות יותר מ-200 מיליון אנשים בכל רחבי העולם.   מחלה בשם אוסטאופניה, בה צפיפות העצם נמוכה מהרגיל, אך פחות נמוכה מאשר באוסטאופורוזיס, קודמת להתפתחות אוסטאופורוזיס.

אם נראה שיש למטופל סיכון להידלדלות העצמות, רופא יכול להפנות אותו לבדיקת צפיפות עצם, סוג של סריקת רנטגן להערכת צפיפות העצם. בדרך כלל ממליצים לאנשים ששייכים לקבוצות הבאות לעבור בדיקת צפיפות עצם:

נשים מגיל 65 ומעלה

  • נשים לאחר חדלון וסת עם אחד או יותר מגורמי הסיכון הבאים: שבר לאחר גיל 45, נטילת סטרואידים פומיים במשך יותר משלושה חודשים, שימוש בטבק, מדד מסת גוף 22 או פחות
  • מחלות שמגבירות את הסיכון לאוסטאופורוזיס אצל גברים או נשים, כמו דלקת מפרקים שגרונית
  • גברים מגיל 50 ומעלה עם אחד מגורמי הסיכון הבאים: שבר ללא טראומה, רמת טסטוסטרון נמוכה, ממצאים שמצביעים על אוסטאופניה בצילום רנטגן, תפקוד יתר של יותרות התריס

חולי אוסטאופורוזיס נמצאים בסיכון מוגבר לשברים בעצמות. השבר השכיח ביותר הוא שבר במפרק הירך. לעתים קרובות שברים מסוג זה מתרחשים אחרי נפילה אקראית. כמעט בכל שבוע אני מפנה מטופל מהמרפאה הפרטית שלי לבית החולים המקומי בגלל שבר במפרק הירך. ברוב המקרים זה קורה אחרי שהמטופל איבד שיווי משקל ונפל.     

כשאני מפנה מטופל לאשפוז, אני מתייעץ עם מנתח אורתופדי (מומחה לעצמות) שיבצע ניתוח להחלפת מפרק הירך. המטופל בדרך כלל נשאר באשפוז במשך מספר ימים, ואז מעבירים אותו למוסד שיקומי, שם הוא יקבל תמיכה נוספת ופיזיותרפיה לחיזוק השרירים שיעזרו לו להשתמש במפרק הירך החדש מטיטניום.         

שבר במפרק הירך עלול להיות מסוכן ולשנות את החיים. לפי מחקרים, בין 14% עד 48% מהחולים עם שבר במפרק הירך נמצאים בסיכון למות תוך שנה מהתקרית. אי-אפשר להפריז בהערכת החשיבות של חיזוק העצמות למניעת שברים.     

לאנשים שנמצאים בסיכון לנפילות חוזרות מומלץ לשקול התייעצות עם פיזיותרפיסט, ואולי לשקול גם "הערכת בטיחות בבית" על-ידי גורם מקצועי. אנשים יכולים ליפול אחרי מעידה על שטיח או על חתול או כלב המחמד שלהם, וזה בכלל לא נדיר. גם ראייה לקויה או ירוד בעיניים עלולים להגדיל את הסיכון לנפילה.

אנשים עם סימנים של אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה צריכים לפנות לרופא המטפל שלהם כדי לבדוק האם נדרשת בדיקת דם על מנת לשלול מחלות נוספות. כך, בדיקה של רמת אלקליין פוספטאז בדם יכולה לעזור לשלול מחלת פאג'ט של העצם, שבה העצמות מעוותות וחלשות. כמו כן, רמה נמוכה של סידן בדם יכולה להצביע על ספיגה לקויה או צריכה תזונתית בלתי מספקת של המינרל הזה. רמת סידן גבוהה בדם עשויה להצביע על בעיה הורמונלית (כמו פעילות יתר של יותרות התריס), שגורמת לשאיבת סידן מהעצמות.

רמת סידן תקינה בדם לא מבטלת את הצורך ליטול תוסף סידן.   יש לשקול גם בדיקה של תפקוד כליות, ספירת דם מלאה ובדיקה של רמות מגנזיום, טסטוסטרון (בגברים) ואסטרוגן (בנשים), לצד בדיקה של תפקוד בלוטת התריס (TSH, T3 חופשי, T4 חופשי) כדי לזהות את הסיבה להידלדלות העצם.

גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס:

  • נשים סובלות מאוסטאופורוזיס יותר מגברים  
  • נשים ממוצא אירופאי או אסייתי נמצאות בסיכון גבוה יותר מאשר נשים ממוצא אפריקאי או היספני
  • נשים מגיל 65 ומעלה
  • מדד מסת גוף של<22
  • שימוש בטבק בהווה או בעבר
  • היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס
  • תסמונת מטבולית
  • סוכרת
  • תת-תריסיות, תת-פעילות של בלוטת התריס
  • צריכת משקאות קלים
  • תרופות, כמו סטרואידים פומיים, תרופות נגד דיכאון (SSRI, כמו פלוּאוֹקסטין, סרטרלין, סלקסה) ומדללי דם (וורפרין)

איך למנוע אובדן רקמת עצם

ניתן לבצע שינויים רבים בתזונה">תזונה">תזונה">תזונה">תזונה ובאורח החיים שיעזרו לשמור על בריאות העצם. ככל שתגלו גישה יותר פרו-אקטיבית בהקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית,   כך העצמות שלכם יהיו חזקות יותר.

סידן – חשוב להקפיד על תזונה שעשירה בפירות וירקות עתירי סידן כדי לשמור על עצמות חזקות.

ויטמין D –   תרומה לחיזוק העצמות היא רק אחד מהיתרונות הבריאותיים הרבים של ויטמין D. (למידע נוסף על היתרונות הבריאותיים של ויטמין D). יש לבצע בדיקות דם שגרתיות כדי להבטיח צריכה ו/או ייצור ויטמין D בכמות מספקת. בילוי איכותי בחוץ ובחיק הטבע הוא גם דרך טובה לייצר ויטמין D.

מגנזיום – יש חשיבות חיונית לצריכה מספקת של מזונות עתירי מגנזיום, כולל ירקות ירוקים. יחד עם סידן, מגנזיום תורם לחיזוק העצמות.

פעילות גופנית עם נשיאת משקל – ביצוע פעילות גופנית עם נשיאת משקל במשך 150 דקות בשבוע לפחות עוזר לשמור על עצמות חזרות. שקלו לעסוק בפעילות גופנית במשך לפחות 30 דקות ביום, חמש פעמים בשבוע.

טאי צ'י – זהו סוג של אמנות לחימה שפופולרית באסיה. מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society הראה כי טאי-צ'י עוזר לבני 65 ומעלה לצמצם את הסיכון לנפילה ב-50%.

בריאות המעי – צריכת מזונות מותססים היא חלק חשוב משמירה על מיקרוביום מעי בריא. בין המזונות הללו מרק מיסו, יוגורט, קפיר וכרוב כבוש. נוסף על כך, תזונה שעשירה בפירות וירקות מעניקה לגוף פרה-ביוטיקה, מזון לחיידקי המעי שתורם לשגשוג החיידקים הטובים.

טיפול קונבנציונלי:

בין התרופות שאושרו על-ידי מנהל מזון והתרופות האמריקאי לטיפול באוסטאופורוזיס ולמניעתו:

  • ביספוספונטים (דרך הפה או לווריד: אלנדרוֹנט, איבּנדרוֹנט, ריסדרוֹנט, פמידרוֹנט, חומצה זוֹלדרוֹנית)
  • תרסיס אף של קלציטונין
  • הורמון של יותרת התריס (טריפּראטיד)
  • טיפול באסטרוגן/פרוגסטרון/טסטוסטרון –   כשמשתמשים בטיפול מסוג זה, כדאי לשקול שימוש בתחליף שזהה להורמון הביולוגי. זו עשויה להיות חלופה בטוחה יותר.
  • מסייעי/מעכבי קולטני אסטרוגן (רלוֹקסיפן)

ביספוספונטים הם קבוצת התרפות העיקרית שיכולה לעזור להסיג לאחור אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה ולבנות עצמות מחדש. אבל מחקרים מסוימים גורסים כי טיפול בביספוספונטים עלול לפגוע באיכות העצם.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר גם שימוש בתרופה בשם חומצה זוֹלדרוֹנית (רקלסט/זוֹמטה) הניתנת לווריד לטיפול באוסטאופורוזיס. ניתן לתת אותה פעם   בשנתיים, ועלות הטיפול היא  1,200 דולר. בדרך כלל הביטוח הרפואי מכסה אותה עבור אנשים שמפתחים יותר מדי תופעות לוואי לאחר נטילת ביספוספונטים בצורת כדורים.   עם זאת, גם לתרופות האלה יש תופעות לוואי. מטופלים מסוימים עלולים לסבול מקיבה עצבנית, או אולי מכאב בלסת או נמק של עצם בלסת (מוות של עצם הלסת). דווח כי התכשיר למתן תוך-ורידי יכול לגרום לתסמינים דמויי שפעת, ולעתים נדירות אפילו לפגיעה בכליות.   באתר Epocrates Online, מאגר תרופות מרשם לרופאים, מופיעות 23 תופעות לוואי אפשריות של ביספוספונטים

תופעות  לוואי שכיחות של ביספוספונטים:

  • כאבי בטן
  • רפלוקס חומצי
  • בחילה
  • קיבה עצבנית (דיספפסיה)
  • עצירות
  • שלשול
  • כאבי מפרקים
  • גזים (בטן תפוחה)

תופעות לוואי חמורות:

  • קושי בבליעה (דיספגיה)
  • דלקת הוושט (אזופגיטיס)
  • כיב בוושט
  • נקב בוושט
  • צלקות בוושט
  • כיב קיבה
  • רגישות יתר  
  • נפיחות בכל הגוף (אנגיואדמה)
  • תגובות עוריות קשות
  • רמת סידן נמוכה בדם (היפוקלצמיה)
  • נפיחות בעין (דלקת הענבייה או קרום הלובן)
  • נמק עצם הלסת (מוות של עצם הלסת)
  • כאבי שרירים ושלד קשים

בגלל תופעות הלוואי הללו רבים בוחרים בגישה טבעית יותר, לפחות בהתחלה. אמנם אני רושם תרופות מסוג זה לטיפול באוסטאופורוזיס ואוסטאופניה לעתים קרובות, אבל רבים מהמטופלים שלי לעתים קרובות לפחות שוקלים לנסות קודם אפשרויות טיפול חלופיות. ברוב המקרים זה בהחלט מתאים.

טיפולים חלופיים:

  • ציר עצמות – גם ציר עצמות וגם אבקת מרק עצמות הם תוספת נהדרת למשטר התוספים התזונתיים. ציר עצמות הוא מקור טוב של חומצות אמינו, קולגן סוג 2, גלוקוזאמין, כונדרואיטין וגם של חומצה היאלורונית,   כאשר כולם חשובים לבריאות העצם
  • קולגן –   מחקר משנת 2017 הראה כי צריכת תוספת חלבון עשויה לעזור במניעת שברים במפרק הירך ולשמור על חוזק העצמות.   אבקת קולגן היא מקור מצוין של חלבון בונה עצם.
  • חיידקים פרו-ביוטיים – מיקרוביום מעי בריא תורם לספיגה מיטבית של ויטמינים ומינרלים, וזה בסופו של דבר עוזר לשפר את בריאות העצם. מחקרים בבעלי חיים הדגימו שיפור בצפיפות העצם, ואילו מחקרים בבני אדם הדגימו סיכוי נמוך יותר  "להידלדלות" של עצם בנוכחות של חיידקים פרוביוטיים הכוללים חיידקי הזנים לקטובצילוס וביפידובקטריה.   
  • ויטמין C – חשוב לייצור    קולגן בעצם. מינון מומלץ: 500 עד 1,000 מ"ג ביום
  • ויטמין D – יש ליטול אותו מדי יום. ויטמין D עוזר להבטיח ספיגה תקינה של סידן ומגנזיום.   טווח המינונים המומלץ של ויטמין D הוא בין 1,000 עד 5,000 יח' בינל' ביום
  • סידן –   יש לשקול שימוש בתוסף סידן, טווח המינונים המומלץ הוא בין 500 עד 1,200 מ"ג ביום
  • מגנזיום – יש ליטול תצבית מגנזיום (מגנזיום אספרטט, מגנזיום ציטרט, מגנזיום מלאט) מדי יום, במינון של 125 עד 500 מ"ג. במקרה של הופעת יציאות רכות יש להפחית את המינון
  • ויטמין K2 – יש ליטול ויטמין זה באופן קבוע, במינון של 45 מק"ג ביום לפחות. אם אתם נוטלים וורפרין (קומדין), ייתכן שתצטרכו לשנות את מינון התרופה. התייעצו עם הרופא המטפל שלכם.
  • סטרונציום –   זהו יסוד קורט שלפי מחקרים עוזר להגדיל את צפיפות העצם אצל נשים וגברים. יש לשקול נטילתו במינון של עד 2,000 מ"ג ביום
  • בור – יסוד קורט. יש ליטול 3-9 מ"ג ביום. בדרך כלל זו הכמות שמכילים מולטי-ויטמינים איכותיים
  • סיליקה – 5 עד 10 מ"ג ביום, תורמת לבריאות הכללית של העצם
  • אבץ – מומלץ ליטול במינון 10 מ"ג ביום

ניתן להשיג מגוון תוספים לבריאות העצם שמכילים רבים מהוויטמינים והמינרלים הנ"ל

תזונה

  • אכלו הרבה ירקות ירוקים עם תכולה גבוהה של סידן, מגנזיום וגם ויטמין K,   כמו ברוקולי, כרוב, תרד, כרוב סיני, קייל וכד'.
  • אכלו הרבה מזונות שמכילים ויטמין A, כמו גזר, בטטה, קייל ועוד
  • אכלו הרבה מזונות מותססים, כמו יוגורט, קפיר ומרק מיסו

אתם יכולים לשפר את בריאות העצם שלכם

מיטוב בריאות העצם הוא היבט חשוב של הבריאות הכללית. לתזונה בריאה ומאוזנת, לצד פעילות גופנית סדירה עם נשיאת משקל, יש תפקיד חשוב במניעת אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס ובטיפול בהם. לעתים קרובות זה לא מספיק, ונדרשים תוספי תזונה שעוזרים להבטיח צריכה מספקת של חלבון, ויטמינים ומינרלים הנדרשים לשמירה על חוזק מיטבי של העצם.     אם גם זה לא מספיק, יש לשקול טיפול בתרופות מרשם.

סימוכין:

  1. Accessed October 8, 2017- https://en.wikipedia.org/wiki/Bone
  2. Osteoporosis Int. 2006 Dec;17(12):1726-33. Epub 2006 Sep 16.
  3. Schnell S, Friedman SM, Mendelson DA, Bingham KW, Kates SL. The 1-Year Mortality of Patients Treated in a Hip Fracture Program for Elders. Geriatric Orthopaedic Surgery & Rehabilitation. 2010;1(1):6-14. doi:10.1177/2151458510378105.
  4. J Am Geriatr Soc. 2017 Sep;65(9):2037-2043. doi: 10.1111/jgs.15008. Epub 2017 Jul 24.
  5. March 15, 2010 Family Practice News. In article entitles Risks of Long Term Bisphosphonate Use Unclear by Mary Ellen Schneider
  6. Dietary Protein Intake above the Current RDA and Bone Health: A Systematic Review and Meta-Analysis Taylor C. Wallace & Cara L. Frankenfeld Journal of the American College of Nutrition Vol. 36 , Iss. 6,2017
  7. S Jafarnejad et al. J Am Coll Nutr 36 (7), 497-506. 2017 Jun 19.  Effects of a Multispecies Probiotic Supplement on Bone Health in Osteopenic Postmenopausal Women: A Randomized, Double-Blind, Controlled Trial
  8. J Clin Endocrinol Metab. 2013 Feb;98(2):592-601. doi: 10.1210/jc.2012-3048. Epub 2013 Jan 22.
  9. Bone. 2009 Sep;45(3):460-5. doi: 10.1016/j.bone.2009.05.014. Epub 2009 May 21.
  10. JUGDAOHSINGH R. SILICON AND BONE HEALTH. The journal of nutrition, health & aging. 2007;11(2):99-110.

​כתב ויתור:​ מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,, ​הצג עוד