קרנוזין היא מולקולה טבעית המורכבת משתי חומצות אמינו, היסטידין ואלאנין. ניתן להשיג אותו בתור תוסף תזונה זה שנים רבות. עם זאת, הוא לא זוכה לפופולריות לה הוא ראוי על סמך הממצאים המדעיים הקיימים. קרנוזין פועל ברקמות “בנות גירוי”, כמו רקמת השריר והעצב. שרירי השלד מכילים ריכוזים גבוהים שלו. ברקמות האלה יש חשיבות רבה לשמירה על רמת ה-pH והמטען החשמלי הנדרשים.
לעתים קרובות מתבלבלים בין קרנוזין לקרניטין. שתי המלים מכילות את השורש "קארן" שמקורה במילה הלטינית "carne" (בשר"), שכן בשר (ודגים) מכיל ריכוזים גבוהים קרנוזין וקרניטין. מאחר שמקורות צמחיים של חלבון אינם מכילים קרנוזין, תזונה צמחונית (ובמיוחד טבעונית) לא בהכרח מכילה קרנוזין מוכן בכמות מספקת. בדומה לקרניטין, מעריכים כי גוף האדם מסוגל לייצר אותו בכמות מספקת. עם זאת, בדומה לקרניטין, יש מקום לשימוש בתוספי קרנוזין ברפואה תזונתית. מחקרים בבני אדם הדגימו כי תוספי קרנוזין:
מעבר לחשיבותו בוויסות המטען החשמלי ברקמות בנות גירוי, מחקרים הראו כי קרנוזין חשוב לבריאות התאים בגלל סיבות נוספות. בשרירים קרנוזין מנטרל ייצור מופרז של חומצה לקטית בפעילות גופנית בעצימות גבוהה ומקדם התאוששות מפעילות גופנית. ההשפעות האלה מאיצות את כושר העבודה של השרירים שהתעייפו לאחר פעילות גופנית, והן מסבירות את הפופולריות של קרנוזין בקרב שרירנים וספורטאים לשיפור פעילות השריר ולהתאוששות מעייפות שרירים.
קרנוזין הוא גם נוגד חמצון תוך-תאי חשוב. הוכח כי קרנוזין מסלק תרכובות חמצן פעיל (ROS) וגם מגן מפני חמצון חומצות השומן שבקרומי התאים על-ידי חומצות-על כתוצאה מעקה חמצונית. הוא גם הדגים השפעה מעכבת הזדקנות משמעותית הקשורה באופן חלקי לפעילות נוגדת החמצון שלו, אך הוא גם מונע את הסכרור (סיפוח של מולקולות סוכר לחלבונים) הנקשר להזדקנות בטרם עת.
קרנוזין חשוב במיוחד להגנת המוח מפני ניוון עצבי ואובדן התפקוד הקוגניטיבי והזיכרון. כמו כן, הודגם כי קרנוזין מצעיר תאים של רקמות חיבור, וזה יכול להסביר את השפעתו המועילה על ריפוי פצעים וגם את השימוש בו במטרה להילחם בהשפעות ההזדקנות על העור שגורמות לקמטים ולאובדן גמישות העור. רמות הקרנוזין בגוף נוטות לרדת ככל שאנחנו מזדקנים. עד גיל 70 שנה רמות הקרנוזין בגוף יורדות ב-63%. בגלל כל ההשפעות הללו והשפעות נוספות, קרנוזין מתחיל לזכות בהכרה בתור חומר מזין לאריכות ימים ולעיכוב הזדקנות.
המחקרים הקליניים על קרנוזין מתמקד בהשפעתו לעיכוב הזדקנות וגם בהשפעתו על פעילות המוח.
באשר להשפעתו הכללית לעיכוב הזדקנות, מספר מחקרים קליניים הדגישו את הפוטנציאל של קרנוזין להאטת תהליך ההזדקנות על-ידי מניעת נזקי חמצון וסכרור. נוסף על כך, הודגם כי קרנוזין מעכב שחרור של מתווכי דלקת כמו ציטוקינים, באופן ישיר ועקיף. הפחתת דלקת שקטה הופכת ליעד חשוב נוסף לא רק עבור אסטרטגיות לעיכוב הזדקנות, אלא גם במטרה לסייע במניעת מחלות ניווניות כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת ומחלות עצביות ניווניות כמו מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר. לאור ההשפעות הייחודיות של קרנוזין במוח, ייתכן שהוא אידאלי גם למניעת הידרדרות תלוית גיל בתפקוד הקוגניטיבי ובזיכרון.
באשר לשיפור תפקוד המוח, מספר מחקרים כפולי סמיות ומבוקרי פלצבו בחנו שימוש בקרנוזין במטופלים עם מחלות עצביות ניווניות. במחקר אחד השוו בין קרנוזין במינון 0.75 גר' או 2 גר' ביום לפלצבו שניתנו במשך 21 יום, בקרב 42 מטופלים עם אנצפלופתיה כרונית, מחלת מוח ניוונית מתקדמת המופיעה לרוב אצל אנשים עם היסטוריה של זעזועי מוח מרובים וטראומה מוחית מסוגים אחרים. בקבוצה שקיבלה קרנוזין נצפו שיפורים משמעותיים בתפקוד הקוגניטיבי ובעקה החמצונית.
במחקר אחר בחנו את ההשפעה של מתן קרנוזין יומיומי במינון 1.5 גר' ביום במשך 30 יום לחולי פרקינסון שמטופלים ב-L-דוֹפּה. הוספת קרנוזין לטיפול הביאה לשיפור משמעותי בתסמינים הנוירולוגיים, שיפור של 36% בהשוואה ל-16% בקבוצת הביקורת. חל שיפור ניכר גם בסימנים הקליניים של מחלת פרקינסון, כולל ירידה בתנועות הגוף ובנוקשות בגפיים. השיפור הזה בפעילות היומיומית של חולי פרקינסון מאפשר להם להיות עצמאיים יותר ומשפר את איכות החיים שלהם. לכן, עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי קרנוזין מציע דרך סבירה לשפר את הטיפול במחלת פרקינסון וגם לצמצם את ההשפעות הרעילות האפשריות של הטיפול התרופתי המקובל.
מאחר שההשפעות המועילות של קרנוזין תורמות לשיפור גם בתפקוד השריר וגם בתפקוד המוח, חוקרי אוניברסיטת ג'ורג'טאון בדקו לאחרונה את השפעתו על מחלת מלחמת המפרץ (GWI) או מחלה רב-תסמינית כרונית (CMI); אלה מונחים בהם משתמשים לתיאור עייפות, כאב מפושט והפרעה קוגניטיבית, מהם סובלים כ-25% מהווטרנים של מלחמת המפרץ מהשנים 1990-1991.
אחת התיאוריות המובילות גורסת כי GWI/CMI היא תוצאה של חשיפה למגוון גורמים במהלך המלחמה, כולל חיסונים, כימיקלים שונים וסטרס. הגורמים הללו מתחילים ייצור ממושך של מתווכי דלקת ורדיקלים חופשיים, וכתוצאה מכך גורמים לפגיעה במוח, במערכת העצבים וברקמת השריר. מאחר שהודגם כי קרנוזין מגן על תאי המוח והשריר מנזקים כמו אלה המהווים את הסיבה הבסיסית ל-GWI/CMI, תוכנן מחקר כפול-סמיות ומבוקר פלצבו במטרה לקבוע האם תוסף תזונתי עם L-קרנוזין יביא לשיפור משמעותי בכאב, בתפקוד הקוגניטיבי ובעייפות אצל אנשים עם GWI. במחקר זה שנמשך 12 שבועות השתתפו 25 נבדקים עם GWI שקיבלו L-קרנוזין במינונים של 500, 1000 ו-1500 מ"ג, עם הגדלת המינון פעם ב-4 שבועות, או פלצבו. בין התוצאות העיקריות היו מדדי התפקוד הקוגניטיבי; תחושת עייפות וכאב ורמת הפעילות. המדד היחיד עבורו הודגמה תועלת עקבית היה השפעתו של תוסף הקרנוזין על שיפור התפקוד המנטלי.
אמנם החוקרים קיוו לשיפור בכל התחומים של GWI/CMI, אבל עדיין יכולתם של תוספי קרנוזין לשפר את התפקוד המנטלי במטופלים האלה הייתה משמעותית, והיא מעניקה תמיכה קלינית נוספת לשימוש זה בקרנוזין.
קרנוזין גם עשוי לסייע בשיפור תפקוד המוח אצל אוטיסטים. כך, בניסוי כפול-סמיות ומבוקר פלצבו אחד בהשתתפות 31 ילדים עם אוטיזם הודגם כי קרנוזין במינון של 800 מ"ג ביום הביא לשיפור באוצר המלים בהבעה ובהבנה ולשיפור סובייקטיבי בסולם של דירוג אוטיזם במהלך 8 השבועות של הניסוי.
אבץ מגביר את ייצור מוצין לפי מחקרים בתרביות תאים, ומחקרים בבעלי חיים הדגימו שיש לו השפעה מגינה על כיבים פפטיים. לפי מחקרים בבני אדם, נראה כי תוספי אבץ מסייעים לריפוי כיבים פפטיים, כאשר אבץ שקשור לקרנוזין היא צורת האבץ המועילה ביותר. מחקרים קליניים בבני אדם בהם השתמשו באבץ קרנוזין הדגימו כי הוא יכול לא רק לרפא כיבים פפטיים, אלא גם לנטרל את החיידק (הליקובקטר פילורי או H. pylori) הנקשר להפרעות עיכול (דיספפסיה), לכיבים פפטיים ולסרטן הקיבה. כאשר 60 מטופלים עם דיספפסיה על רקע זיהום בחיידק H. pylori קיבלו טיפול אנטיביוטי בלבד (לנסופרזול, אמוקסיצילין וקלריתרומיצין) או טיפול אנטיביוטי לצד אבץ וקרנוזין במשך שבעה ימים, בקבוצה שקיבלה אבץ קרנוזין התקבלו תוצאות טובות יותר (שיעור הצלחה של 94% לעומת 77%).
בניסוי כפול-סמיות אחד 248 מטופלים עם אבחנה מאושרת של כיבי קיבה חולקו באקראי ל-4 קבוצות שקיבלו מדי יום 150 מ"ג של תמצית אבץ-קרנוזין או פלצבו זהה, או 800 מ"ג של צטראקסט הידרוכלוריד (חומר המגן על רירית) או פלצבו זהה. מתן תרופות המחקר החל תוך שבוע אחד אחרי אבחנת כיבים פפטיים לפי גסטרוסקופיה ונמשך 8 שבועות. לאחר 8 שבועות 75% מהנבדקים בקבוצה שקיבלה אבץ-קרנוזין דיווחו על שיפור משמעותי בתסמינים, לעומת 72% בקבוצה שקיבלה צטראקסט. שיעור הריפוי לפי אנדוסקופיה לאחר 8 שבועות היה 60.4% בקבוצת אבץ-קרנוזין ו-46.2% בקבוצת צטראקסט.
המינון המומלץ לניצול השפעתו של קרנוזין לעיכוב הזדקנות הוא 1,500 עד 2,000 מ"ג ביום. המינון המומלץ עבור ילדים אוטיסטים הוא 800 עד 1,000 מ"ג ביום. המינון המקובל של אבץ-קרנוזין לטיפול בכיבים פפטיים ובהפרעות עיכול הוא 75 מ"ג פעמיים ביום.
אין לקרנוזין תופעות לוואי או אינטראקציות עם תרופות ברמות המינון המומלצות.
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
